פרק 6 - פנפיק משותף

אז ככה נראה גהנום.. חשב זאנדר לעצמו. אבל רגע , לא בשביל זה אני כאן.
"אה.. שלום" הוא דיבר אל מה שנראה כמו מישהו שאכל הרבה יותר מדי , "סליחה , אה.. אתה יודע אולי איפה אני יכול למצוא את סומארי?" שאל , ואיך שראה את הבעת פניו של היצור-שד התחרט על כך.
"בוא אחרי" ענה השד. זאנדר הלך מאחורי השד. הוא לא הפסיק לחשוב לעצמו כמה חם שם. איך אנשים גרים פה?! הרי החום הזה יכול להרוג.. ואז נזכר שבעצם אנשים לא חיים שם , לא אנשים חיים בכל אופן..
הם הלכו ולבסוף הגיעו לשער ברזל גדול. השד נעצר. "כאן אני עוזב אותך , אתה לבדך" אמר השד.
"אני אמור להיכנס , ושם סומארי נמצא?" שאל זאנדר. "תיכנס" ענה השד ונעץ בו מבט מאיים.
"על החיים ועל המוות" אמר זאנדר והושיט את ידו לפתוח את השער. הברזל רתח. הייתי צריך לצפות את זה חשב לעצמו. בנסיון השני הצליח לפתוח את השער ונכנס.
השער נטרק מאחוריו. לשנייה מיצמץ זאנדר בעיניו , מתרגל לחשיכה. כאשר ראה בבירור שם לב שהוא נמצא מול בריכה גדולה.. בריכה מלאה נוזל שחור וסמיך. מסביב לה היו לפידים בוערים.
"הלו..? סומארי? אני צריך לדבר איתך! יש לי אה.. אני צריך לדבר איתך בקשר לקאסילדה!"
הקירות רעדו כשאמר את שמה של קאסילדה. לרגע היה בטוח שראה את הנוזל הסמיך זז.. הוא החליט לבדוק מה זה. "אוי זה פשוט…" אמר וטבל את אצבעו בנוזל. "דוחה , אני יודעת" השלימה ווילו.
זאנדר קפץ לאחור בתדהמה. "ווילו? מה את עושה כאן? איך הגעת לפה?" אמר. רגע… אולי הם משחקים פה עם הראש שלי.. כמו שעשו אז לג'יילס.. חשב לעצמו.
"ווילו?" שאל. על פניה של ווילו הייתה הבעה מרושעת. "ברוך הבא" אמרה ווילו. "ברוך הבא… לאן?" שאל זאנדר. "bored now…" אמרה ווילו ואז לפתע זה פגע בו. הרי זה הגיוני לחלוטין! זוהי ווילו.. Leather ווילו..
"Here puppy…" אמרה. "אני יודע בדיוק איזה משחק את משחקת , אני מכיר אותך , קחי אותי בבקשה לאדון שלך , סומארי!" אמר זאנדר וחש איך רגליו הופכות לספגטי. "מצטערת.. אני רוצה לשחק קודם." אמרה.
זאנדר נזכר בפעם האחרונה שפגש בה , אז המשחקים שלה לא היו ממש לטעמו.. "לשחק , הא? אני אתן לך לקשור אותי אבל עד כאן!" אמר. לפתע היא התנפלה עליו ומשכה אותו לכיוון הבריכה. "מצטערת , כאן משחקים לפי החוקים שלי!" אמרה והכניסה את ראשו בכוח אל תוך הנוזל. לשנייה לא יכל זאנדר לנשום , אבל אז שם לב שמתחת למעטה הנוזל יש מין חדר , מואר לאור מנורה קטנטנה ובו ישבה דמות , שהשחיזה סכין. לא , זה לא יכול להיות חשב לעצמו. "איינג'ל?" הוא ניסה להגיד , ואז ווילו הוציאה את ראשו מהבריכה. "גם איינג'ל פה?" שאל אותה. "או.. אתה מתכוון לאנג'לוס.. כן , הוא פה.. שאקרא לו להצטרף לחגיגה?" שאלה ווילו.
לא.. רק לא אנג'לוס , חשב לעצמו זאנדר , ואז ראה לשמאלו , דלת קטנה. ווילו קלטה את מבטו ואמרה "או.. לא כדאי לך להיכנס דרך הדלת הזו..". כל דבר עדיף מלהישאר פה ולחכות שאנג'לוס ימצוץ ממני את החיים ויעשה מהגוף שלי תחפושת להאלווין חשב לעצמו וזינק אל הדלת. ווילו תפסה ברגלו "לא סיימנו לשחק.." אמרה , אך לפני שהספיקה למשוך אותו הספיק זאנדר להיאחז במשהו בצד השני של הדלת והצליח לעבור דרכה ולסגור אותה. מתנשף , קם זאנדר וחשב לעצמו , כשאני אספר על זה לג'יילס.. לרגע לא הבין היכן הוא נמצא.
הוא עמק מול בניין גדול. תיכון סאנידייל? בגיהנום? בעצם למה לא? בכל זאת.. סאנידייל וגהנום , יש קשר לא מבוטל ביניהם.. חשב.
בהיסוס , עבר את שערי בית הספר ונכנס. המקום נראה בדיוק אותו הדבר כמו שזכר אותו מהפעם האחרונה שביקר בו. באינסטינקט פנה לעבר הספריה. "ג'יילס?" שאל כשנכנס לתוך החדר עמוס הספרים.
"מי רוצה לדעת?" שאל איש שנראה כמו ג'יילס ודיבר כמו ג'יילס.. אבל היה לבוש מכנסי עור הדוקים , גופיה שחורה וצמודה והיו לו עגילים באף ובלשון , ו...שיער כחול.
"ג'יילס? או , תמיד אמרנו לך שתראה יותר צעיר ופחות כמו בריטי שתקוע לו מקל בתחת אם רק תלמד מאיתנו , אבל לא חשבנו שתיקח את זה ברצינות.." אמר זאנדר.
"השם הוא ריפר" ענה ג'יילס. "ואני הסיוט הכי גדול שלך" אמר והתקרב לעברו של זאנדר.