איך את שם
במרחקים
משתנה מיום
ללילה בלעדיי
שמש מועדת
לשחור,
ציי נטרפים
למצולותייך
ובירוק
עינייך משתקפת
כותונת לילה
יבשה לדמעותיי.
איך את שם
במרחקים
אוצרת
תערוכותייך,
ירח ממריא
מאיר געגועיי
מרכבותיי
נטרפות
על חומות
לילותייך
עיני אדומה,
כלה.
איך את שם
במרחקים
מנפחת ערפל
נקי כבזכוכית,
מטילה עוצר
על הבהוביי
מגדלורי,
כותשת ציים
ומרכבות
שום יבש, אבק כוכב בודד.