קופיד קופידון

מי זה בא

באישון ליל קודר

להרוות צמאון הפרחים

היונקים לשדי

באדמה הזרה

לריק בה רוחי מפעפעת.

האם זה אתה, קופיד קופידון

שחץ מחיצך ננעץ בליבי

חץ מאשפתך נחפזת לשלוף

חץ ירית מתוך משובתך

כלך לך מפה מלאך פוחז

מימך מי שפכים לי

חלילה לך להרע לתום פרחיי.

כן, זה אתה, קופיד קופידון

איגרת לבורא אפקיד בידך

שלח מי ממלאכי התום

להרוות צמאוני, כי בארץ זרה אני

ארץ זרא.