לבטים

בעת האחרונה אני הוגה

בעכברוש חמור-סבר ומסורק למשעי

הממהר לעבר כליותיי,

מנסה למצוא את המקום

המשדר למצפוני מסרים מקודדים,

עד שנפרץ הצופן,

ונחילי טרמיטים מזדרזים לכל עבר-

כנמלטים מכתפיו החסונות של הר געש

הרועדות בנסיון מעורר חמלה

לנער מעליהן לבה רותחת

המבעבעת בקול מתכתי משהו

"ברוכים הבאים לגהינם".

וכלל אין מקום לדאגה:

השמש תזרח עלי מחר,

טומן מלכודות של נצחון כליות.

רק חששות קלים מכרסמים:

מה גודל החורים הרצויים

בגבינה הפיתוי?

והגבינה והטרמיטים עכורי השן,

לא יווצר קונפליקט?

יהיה בסדר. יהיה בסדר.

חייב להיות בסדר.