נדודי אהבתי

 

שמש מותחת איבריה עד אמצע שמיים

מפהקת בעצלתיים גלי חום

מייסרת בשוטים של שרב;

עוד מעט קט תיבש השלולית

האומרת: לך לך אל ארץ חדשה.

 

מזה הרגע פחדתי כל חיי,

בו שוב לא יעמוד לי כוחי

למסע.

פוקח עין מלוחת צער-

להקת עורבים חגה ממעל

בפעם הראשונה אוכל להביט בהם,

קרוב,

ישר בעיניים.