עונות
את חונה לך שם בסוף האביב,
ושלל ריחותייך נוסעים
בדרך הסלולה אלי.
ודווקא עכשיו בא השרב
והאספלט כמנהגו - רותח.
אמרת שהזמן עוד לא הגיע:
לו ידעת כי אפשר
לעקם את הזמן במהלכו
ועל גבו לסלול דרכנו
אל הסתיו,
אביב אהבתנו.