ספר המבקרים

בעקבות המאמר ב-

תגובות בעתון ניתן לשלוח ב- e-mail לפי הכתובת: Letters@haaretz.co.il 

המערכת נטשה את התלמידים

מאת אבירמה גולן

לא גוזרים קופונים/  אורן לם

בתגובה על "המערכת נטשה את התלמידים" מאת אבירמה גולן ("הארץ" 10.2 )

שלא כאבירמה גולן אני סבור, שהמשוואה כסף שווה חינוך טוב/רע אינה נכונה. זוהי תפישה חד ממדית, שניתנת להפרכה בקלות אם בוחנים את ההקצאה לחינוך ואת ההישגים בשנות החמישים והשישים לעומת ימינו אלה.

הכשל המתמשך של מערכת החינוך בישראל קשור בראש ובראשונה להתפוררות חברתית כללית, להתפוררות נורמות בסיסיות של לכידות חברתית. מערכת החינוך בהקשר זה היא מראה רגישה של תהליכים הרסניים בקנה מידה חברתי-תרבותי רחב.

אילו השכילה הכותבת לבחון מי הם המבקרים החריפים ביותר של אבחנת היתר של לקויי למידה ומכירת אבחונים לפי דרישת המזמין, היתה מגלה, כי הללו הם בעלי מכונים פרטיים דוגמת הד"ר מיכל שני ואנוכי, אלה האמורים, על פי המשוואה, לגזור קופון בעזרת אבחנות מסוג זה.

דברי בכתבה של שרה ליבוביץ (מוסף "הארץ", 6.2) הם עוד חוליה במאבק שאני מנהל מאז 1992 נגד מדיניותו קצרת הראות, הרת האסון, המוכפפת לאינטרסים צרים של משרד החינוך בנושא זה. המשוואה כסף שווה הקלות בבחינות אינה עובדת אצלנו משום שהשחיקה המקצועית, תחושת אובדן המשמעות של העיסוק והפגימה בתחושת היושרה הן נזקים שקופונים אינם מפצים עליהם.

ד"ר אורן לם
יו"ר עמותת ג"ל - מאבחנים ומטפלים בלקויי למידה

בעקבות המאמר ב-

תגובות בעתון ניתן לשלוח ב- e-mail לפי הכתובת: Letters@haaretz.co.il 

מגיפת לקויות הלמידה שהתפשטה בצפון תל אביב

שרה ליבוביץ דר 

05.02.2004

"ששלי יחימוביץ תצא חוצץ- ואנו נצא למען ילדינו במקום נגד הרמאים"/ ענת פרנקל

באחד הפורומים באינטרנט הציעה אחת המגיבות את ההצעה הבאה:" ששלי יחימוביץ תצא חוצץ- ואנו נצא למען ילדינו במקום נגד הרמאים"

תופעת ההתחזות  פוגעת בתחומים רבים ולא רק בלקויי הלמידה.

ההתחזות היא אם כל רע וככזו צריך להלחם בה בכל תחום בחיינו כולל לקויות למידה ולא להשאיר את העבודה רק לעתונאים כמו שלי יחימוביץ שרה דר ליבוביץ וחבריהן

כאשר ילד שבאמת סובל מלקות למידה מקבל התאמה של תוספת זמן אשר אמורה לעזור לו להתגבר למשל על בעיה של קריאה איטית נאלץ להתחרות עם "מתחזה" שקבל תוספת זמן וקצב הקריאה שלו הוא תקין לחלוטין ואף למעלה מכך, התוצאה היא שסר כל הטעם הטוב ופגה התועלת של ההתאמה הזו עבור לקויי הלמידה

אותו נער לקוי למידה ימצא עצמו מתחרה אל מול המתחזה על קבלה ללמודים במסלול לימודים יוקרתי (רפואה מדעי המחשב פסיכולוגיה משפטים הנדסת חשמל ועוד כהנה וכהנה) במוסדות להשכלה גבוהה

ואם שלי יחימוביץ תהיה היחידה שתצא חוצץ נגד התופעה ספק גדול הוא האם כחברה נוכל לשמור על שוויון ההזדמנויות ללקויי הלמידה האמיתיים בתוך החברה שלנו

מאידך גיסא אבחון לקוי ומוטעה עלול גם לגרום לאי איתור וזיהוי קיומם של לקויות למידה וכתוצאה מכך לא ינתן טיפול הולם לילד הסובל מלקות על כל ההשלכות הנובעות מכך

ברפואה אבחון לקוי עלול לגרום למוות קליני

אבחנה מוטעית של לקויי הלמידה יכולה להביא לסבל רב ללקויי הלמידה לעיתים ברמה של מוות רוחני רגשי וחברתי

מכאן ההכרח באיבחון רציני ואיכותי והצורך במאבחנים טובים

עמותת ג"ל – גשרים ללמידה - העמותה הישראלית למאבחנים ומטפלים בלקויות למידה שואפת לקדם את נושא איכות המאבחנים  קודם כל באמצעות חקיקת חוק פרופסיונלי ובמקביל  על ידי קיום השתלמויות, כנסים מקצועיים ועוד.

בהמשך מתכוונת העמותה לטפל בצרכי המאבחנים בדומה לארגונים מקצועיים אחרים כגון לשכת עורכי הדין, ההסתדרות הרפואית ועוד

ענת פרנקל

יותם 14א

חיפה

אני מברכת את עיתון ה"ארץ" על פרסום מספר כתבות בנושא שכיחות תלמידים עם לקויות למידה(ל"ל). הכתבה של שרה לייבוביץ' דר (מוסף (6-2-2004 מציגה נתונים רבים עם מגמה מאוד ברורה: להשאיר את הקוראים עם תחושה שרוב ל"ל הנם מתחזים, לפחות בצפון תל-אביב, וכמובן שעשירים יכולים להשיג הכל!

חלקית, אני מסכימה עם הניתוח והנתונים המדווחים, אולם, הופעתה של הכתבה בסמיכות זמנים לתביעה נגד משרד החינוך (חוזר מנכ"ל העוסק בהתאמות במבחנים לחטיבה העליונה) האמורה להתקיים ב-29 לפברואר בבג"ץ,  מעלה מחשבות שמה לא מקרי הדבר ואולי יד מכוונת עודדה או יזמה אותה.

הבלבול, המדיניות המעורפלת ולא עקבית, חוסר המקצועיות באים לביטוי באופן בולט ביותר באמרות הסותרות של יהודית אלדור, מנהלת היחידה ללקויות למידה במשרד ה"משוכנעת שוועדות ההתאמה המחוזיות יסננו את המתחזים ויפתרו את הבעיה" לבין ד"ר בלהה נוי  שהסבירה ש"קשה מאוד להבחין בין מתחזים לבין ילדים ל"ל". יותר מכך, כפי שגם מצוין בעתירה וישנם דיווחים שכבר מתרחש בשטח: בוועדות הללו יושבים פסיכולוגים להם קליניקות פרטיות המאבחנים לקויות למידה ואח"כ "בודקים" את אבחונם שלהם באם לאשרו או שלא. תופעה זו אינה היחידה היוצרת ניגוד אינטרסים בוטה!

המסקנה המתבקשת מתוך התוהו ובוהו הקיים: שוועדת החינוך של הכנסת תיזום חוק מאבחנים שיגדיר מה השכלתו של מאבחן והכשרתו. בין השרלטנים לבין אנשים בעלי תארים מקצועיים (כולל פסיכולוגים אותם מזהה  משרד החינוך כאיסטנציה הגבוהה להמלצות להתאמות) חסרי הכשרה מספקת בתחום לקויות הלמידה, ימשיך המצב הנוכחי ואולי אף יחמיר.

ד"ר דנה רוט

רחוב מודליאני 5

תל-אביב 64687

03-524-6463

titusi@zahav.net.il

בעקבות המאמר ב-

תגובות בעתון ניתן לשלוח ב- e-mail לפי הכתובת: Letters@haaretz.co.il 

האמנם עבודה לפסיכולוגים ? הסיפור האמיתי /  אורן לם

 בפסקה האחרונה של מאמרה 'עבודה לפסיכולוגים' (הארץ 30.11.03 ) קוראת הגב' גרינפילד לדיון ציבורי ומקצועי שיתמקד בטובת הילד לקוי הלמידה. 

אכן הצעה ראויה לשבח, אלא שדווקא הפסיכולוגים החינוכיים אליהם משתייכת הכותבת הם המכשילים באופן שיטתי כל ניסיון לדיון כזה ולא בכדי.

  קורא מאמרה שאינו בקיא ברזי הרומן הנפתל של פסיכולוגים בשדה ולקויות למידה עלול להסיק כי הכותבת בניגוד למבוקריה תאבי הבצע וחסרי ההכשרה המקצועית כל כולה מסורה לעניינים מדעיים ומקצועיים שעניינם הבנה מעמיקה של ילדים לקויי למידה.

דא עקא שתמונה מחממת לב זו כל כולה שייכת לעולמם של פיטר פן ושלגיה.  

מאמרה של הכותבת מייצג אינטרסים כלכליים סקטוריאליים שאין בינם וטובת הילד יותר או פחות משל גורמים אחרים.

כדי שלא אחטא באותה תמימות נוגעת ללב אקדים ואומר כי גם לי אינטרסים כלכליים, ציבוריים ומחקריים בתחום לקויות הלמידה וכפי שניתן ללמוד מההגדרה הברורה של עיסוקיי המופיעה בסיפא של מאמר זה. 

לאור זאת כוחם של נימוקים עניניים ותבוניים צריך להיות המטבע העובר לסוחר בפולמוס מעין זה ולא הטעיית 'האין אינטרס'. אלא שבמאמר הנזכר, פרט להצהרות מחמיאות לסקטור אינטרסנטי אחד איני מוצא שום ארגומנט ממשי התומך בטיעוניה. 

כך למשל מוצגת לנו תמונת עולם מרהיבה של האבחון הפסיכולוגי בהאי - לישנא "מערכת המבחנים הפסיכולוגים המקובלת בעולם שנחקרת במשך דורות ושתוקפה נבדק בכל העת". 

  בהיזכרי באנשי 'הדורות הראשונים'  פסיכולוגים כ גודארד, יארקס ובהמשך בארט אשר עסקו באופן שיטתי בזיוף נתונים, הטיית תוצאות והיסקים חסרי שחר מבחינה מדעית, לא נראה לי שכדאי לכותבת לסמוך יתדותיה שם.קולו של 'החנון'  מפרינסטון – פרופ' פרנסיס קמין שכתב ללא לאות כי תוצאותיו המדהימות של סיריל בארט באשר לקשר גנטיקה – משכל אינן מתקבלות על הדעת אפילו מבחינה סטטיסטית נשאר קול קורא במדבר עשרות שנים כשמדובר בפסיכולוגיה של השדה.

  ביכולתי להעיד באופן אישי כי בשנות עבודתי  בשרות הפסיכולוגי של משרד החינוך – ומדובר בשנות ה 80  כ 20 שנה לאחר שהיה ברור כי מחקרי הגנטיקה והמשכל העיקריים הם זיוף – המשיכה דרך המלך של אנשי השדה להיות ברורה – מבחני משכל הם מדד של פוטנציאל אינטלקטואלי מולד - לא פחות ולא יותר.

בשביל מה באמת אנו זקוקים לביאולוגיה מולקולרית – עסק יקר – כאשר מבחני נייר ועפרון פשוטים מספקים לנו תובנה גנטית כה מעמיקה. 

 באשר לאוסף מבחני ההשלכה המילוליים והבלתי מילוליים בהם נעשה שימוש בשירות החינוכי די לקרוא את המסה הביקורתית של ברגינסקי וברגינסקי משנות השבעים כדי להשתכנע כי אכן לא הכל כשורה בממלכת דנמרק. על הנזקים העצומים של מערכות אבחון אלה ובעיקר של אוסף אמונות התפל הנבנות על בסיסם ניתן לקבל מושג מצמרר בספרו של סטפן גולד המנוח – אין מידה לאדם.  אך הנקודה החשובה מכל היא שאין זה ראוי כי אבחון לקויות למידה ייסמך על כלים מסוג זה. קיימים בדורנו כלי אבחון והערכה טובים עשרת מונים ואשר דורשים ידע וציוד מעבדתי מתוחכם קצת יותר. כלים אלה אמנם אינם מספקים לנו תבונה חודרת באשר לעברו, עתידו ומאוויו הכמוסים של הנבדק אך מאפשרים לנו לאתר באופן סביר מספר כשלים ספציפיים בתהליכי עיבוד מידע – לב העניין בתחום לקויות הלמידה. 

האמת הפשוטה היא שמרבית הפסיכולוגים בשדה אינם מעונינים לעסוק בליקויי למידה – תחום שעיקרו חקר וקליניקה של למידה ותהליכי עיבוד מידע. רובם הגדול רוצים מאד לעסוק בהיבטים הרגשיים של המצב האנושי. העובדה שרבים מהם נתקלים בקשיים מצד הסקציה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים אינה סיבה טובה מספיק בעיני כדי לפתותם לתת שירות פרטי במסגרת התחנות הפסיכולוגיות של משרד החינוך בתחום לקויות למידה – תחום שרובם אינו מצוי בו ואף אין להם עניין להתמחות בו. 

 יש לי משום מה הרושם לאור האמור כי את  'עבודה לפסיכולוגים' – הכותרת של גב' גרינפילד למאמרה יש לראות כפשוטה.

  הניסיון של הכותבת להשתבח בקוד אתי וסודיות מקצועית הוא בבחינת התפרצות לדלת פתוחה... עניין זה כל כולו תלוי בחקיקה פרופסיונלית ואין איש מקצוע רציני אחד בתחום לקויות הלמידה שאינו מייחל ליום בו תהיה חקיקה מחייבת לכל העוסקים בתחום. מסיבה זו ומסיבות מקצועיות חשובות אחרות דיון ציבורי בנושא לקויות למידה הוא חיוני. מה  שעומד על הפרק לעניות דעתי, הוא חקיקת כנסת אשר תגדיר את תהליכי ההכשרה הנאותים ואת הדרישות המקצועיות והאתיות ממי שרוצה לעסוק באבחון וטיפול בלקויות למידה, פסיכולוג ושאינו פסיכולוג כאחת.

ד"ר אורן לם הוא מרצה בכיר

 בחוג ללקויות למידה באוניברסיטת חיפה,

יו"ר עמותת גשרים ללמידה –

עמותת המאבחנים והמטפלים בלקויות למידה

והבעלים של מכון יעל להערכת תפקודי חשיבה ולמידה.

דר' דנה רוט

מודליאני 5
תל-אביב 64687
03-524-6463
titusi@zahav.net.il

1-12-2003

מכתבים למערכת ה"ארץ" ("הארץ" 30.11.2003)

בתגובה על " עבודה לפסיכולוגים"

 טיעוניה של גברת נאוה גרינפילד "בדיקה בידי פסיכולוגים שהתמחו בתחום היא הדרך הנכונה לאבחון לקויי למידה" ("הארץ" 30.11.2003) הביאה אותי לחשוב שדווקא הפסיכולוגים החינוכיים "מחפשים בו את פרנסתם". התייחסותה לפסיכולוגים כמומחים בלעדיים לתחום מעידה על חוסר בקיאותה מי המומחים המובילים בעולם המדעי והמחקרי של לקויות הלמידה, אשר ברובם אינם פסיכולוגים – בוודאי אינם פסיכולוגים חינוכיים!

כפי הנראה הגברת גרינפילד גם אינה מודעת לכך שתחום לקויות הלמידה הינו תחום התמחות ומומחיות הנלמד כיום ברמת תואר שני ושלישי בפקולטה לחינוך. האם לדעתה כשלה המועצה להשכלה גבוהה באישורה לקיום לחוג שכזה? האם בעלי תואר מחוגים אלה גם כן לוקים בחוסר " סודיות מקצועית…קוד אתיקה מחמיר..התנהגות מקצועית"?

אני ממליצה לגברת גרינפילד לקרוא את הגדרת לקויות למידה ודרכי אבחון והערכה של ה - National Committee on Learning Disabilities (1998) שם תלמד שלפסיכולוגים אין בעלות על התחום (אגב חבר בוועדה גם ארגון הפסיכולוגים החינוכיים בארה"ב).

רבים וטובים מעונינים בדיון ציבורי רישוי וחקיקה בהגדרת העוסקים באבחון וטיפול בלקויי למידה – לכן כל כך תמוה שעד היום הליך זה לא התרחש – אולי כי אלו החושבים שלהם בלעדיות מכשילים כל ניסיון?

ד"ר דנה רוט
מנהלת היחידה למחקר והערכה בית איזי שפירא
  

ד"ר זהבה ביגמן בתגובה על "עבודה לפסיכולוגים" מאת נאוה גרינפלד ("",  30-11-03)

 אני מסכימה עם הכותבת שהאבחון והטיפול בתלמידים ומבוגרים לקויי למידה חייבים להיות מקצועיים, ונעשים על-ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך.  ברצוני להתייחס לשלוש נקודות: 

 (1)  מורים שמתמחים בטיפול ואבחון לקויי למידה ("מומחים ללקויי למידה") הנם אנשי מקצוע שעברו הכשרה  מעמיקה מתאימה.  מורים המתמחים באבחון לקויי למידה עוברים קורס אינטנסיבי המקנה להם ידע תיאורטי בתחומים רבים הקשורים בהבנת התלמיד לקוי הלמידה ואת צרכיו הלימודיים.  הם עוברים התנסות מעשית בהעברה וניתוח אבחונים, ומתכננים תכנית מלאה לטיפול בתלמיד.  ההכשרה הזאת נעשית באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות להכשרת מורים, ופתוחה רק למורים עם תואר ראשון שעבדו לפחות חמש שנים בחינוך המיוחד.

(2)  למומחה ללקויי למידה שצומח ממערכת החינוך יש תפקיד חשוב מאוד בהכנה וביצוע של תכנית הוראה המותאמת לצרכים של התלמיד לקוי הלמידה.  הצרכים הלימודיים של תלמיד לקוי למידה כוללים, בראש ובראשונה,  התאמת דרכי ההוראה בכיתת האם, ולעתים הוראה מתקנת אינדיבידואלית, מחוץ לשעות הלימודים.  ללא ההוראה המותאמת, התלמיד יתקשה ללמוד עם הכיתה.   המורה המומחה ללקויי למידה הנו האדם המתאים ביותר להדריך את צוות בית-הספר בתכנון ומעקב בתכנית הוראה מפורטת, הכוללת הנחיות למחנכת לגבי שינויים בדרכי ההוראה.   התאמות בדרכי ההיבחנות הנן רק חלק ממערך התכנית הלימודית עבור התלמיד לקוי הלמידה, וחייבות להיות קשורות לדרכי ההוראה ולהתקדמות של התלמיד בהוראה מתקנת.

(3) המומחה ללקויי למידה נעזר, בתהליך האבחון, במבחנים מוכרים, סטנדטריים ובלתי-פורמליים, המוכרים בארץ ובעולם כמבחנים המתאימים לצרכים האלה. הוא מכיר ויודע להעריך את הממצאים ממבחנים פסיכולוגיים רשמיים (שניתנים להעברה רק על-ידי פסיכולוגים מורשים), ומשתמש בתהליך האבחון בכלים אחרים, בהתבסס על הידע התיאורטי בכל הקשור ללקות הלמידה.  הצורך בהערכת הרמה השכלית של התלמיד כחלק מההגדרה הוא נושא השנוי במחלוקת בספרות הבין-לאומית, וכאן זה לא המקום לפרט.

תקוותי שנמשיך לראות שיתוף פעולה מקצועית ועניינית של אנשי כל המקצועות הרלוונטיים, כולל פסיכולוגים חינוכיים ומורים מומחים ללקויי למידה, בטיפול הוגן ומתאים בתלמידים הזקוקים לנו.

ד"ר זהבה ביגמן

מומחית לליקויי למידה

מרצה בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד

מכללת שאנן – חיפה

(דולצ'ין 13 חיפה  32882,   טל:  04-8324237)

ד"ר אסתר טוב לי בתגובה על "עבודה לפסיכולוגים" מאת נאוה גרינפילד ("", 30.11)

יתרונו של מאבחן דידקטי

קראתי בתדהמה ובכאב את הטיעון בסוגיית אבחון ליקויי למידה שהעלתה הפסיכולוגית נאוה גרינפילד. כמומחית לליקויי למידה (בעלת שני דוקטורטים) וכמרכזת קורס מאבחנות דידקטיות של משרד החינוך, אני מבקשת למחות על העדר הידע של הכותבת והטעיית הציבור.

יעד האבחון הוא טיפול וקידום של התלמידים המתקשים בלימודים, מטלה שהפסיכולוגים אינם מסוגלים ואינם מוכשרים לבצע. אבחון דידקטי נעשה על ידי מורה בעל ותק של לפחות חמש שנים בחינוך מיוחד, בעל לפחות תעודת בי-אי ובעל תעודת הוראה בחינוך מיוחד. הוא עובר הכשרה של שנתיים, שבמסגרתה הוא לומד תיאוריות ופרקטיקות ואף מתנסה בביצוע עשרה אבחונים ובתצפיות בעשרות אבחונים נוספים. הוא הדמות היחידה היכולה להנחות את מחנך הכיתה כיצד לקדם את התלמיד המתקשה.

הפסיכולוגים החינוכיים מבקרים את המאבחנים הדידקטיים כי נדמה להם שזהו מקור פרנסה נוסף, ולא כי יש ביכולתם לסייע לתלמיד המתקשה. כך יהיו בישראל תלמידים עם אבחונים פסיכולוגיים וגם עם קשיים בלתי פתורים בלמידה, ואנה אנו באים.

ד"ר אסתר טוב לי
אוניברסיטת חיפה

לעורך הארץ וקוראיו שלום,

ברצוני להצטרף לדו-שיח בנושא אבחוני לקויות למידה.

בהמשך לדברים המלומדים של קודמי, אני רוצה לתאר את המצב ב"שטח".

לדוגמא אני רוצה לתאר מקרה של בחור בן 23 שאבחנתי השבוע.

הבחור העביר את רוב בית הספר היסודי בהתנהגות אלימה ומחוץ לכתה.

בכתה ו ' החליטו להעביר אותו לכתה טיפולת כי נצפו קשיי למידה.

בכתה ז' הוא עבר אבחון פסיכיאטרי, הועבר לבי"ס מיוחד והתחיל לקבל תרופות

אנטי-סקיצופרניות. מבי"ס המיוחד הוא ברח בכתה ט', הפסיק את התרופות ביוזמתו והסתובב שנה ברחובות. בכתה י' הוא הצליח להתקבל לבי"ס עמלני מגמת רכב. סיים את המגמה בהצלחה, התגייס לצבא ושרת שרות מלא ומוצלח כמכונאי רכב. כיום הוא פגש ב אהבה, וחברתו סטודנטית דרבנה אותו ללמוד לקראת תעודת הסמכה של מכונאות רכב.

ההתמודדות שוב עם המילה הכתובה עוררה כמובן כאב גדול והוא הגיע לאבחון דידקטי. באבחון נמצא כי הבחור דיסלקטי בצורה חמורה וכי לעולם לא יוכל להתמודד עם המילה הכתובה ברמת כלי עבודה. מאידך היום ישנן טכנולוגיות ואפשרויות להתמודד עם אוצר המילים המוגבל שלו הוא זקוק בעבודתו.

העיקר שהבחור הבין שהוא סובל מדיסלקסיה ולא ממחלת נפש. עם עוצמות נפש כמו שלו הוא הצליח למצוא אפיק יצרני בו הוא חווה הצלחה וסיפוק.

מוסר ההשכל של ספור זה הוא שצריך את האבחון הנכון לכל בעיה.

אבחון של לקויי למידה, קשיים ספציפיים בקריאה וכתיבה אינם מאובחנים על-ידי אבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי. אבחון דידקטי אינו מאבחן מחלות נפש או קשיים רגשיים.

מצד אחד יש התקדמות עצומה בידע וביכולת האבחון בתחומים השונים בעשור האחרון. בארץ הושקע מאמץ רב בפיתוח אבחון קריאה וכתיבה לשפה העברית על-ידי "ניצן". הוקם מערך של מרכזי למידה בשיתוף משרד החינוך, מועצות ועיריות מקומיות ועמותות הורים. שיתוף הפעולה הביא למפעל ארצי לתפארת.

לצערי הרב, מסיבות לא מובנות, החליט משרד החינוך למחוק במחי- יד ובמצח נחושה את המפעל היפה הזה.

על-ידי קביעה שרק לפסיכולוגים חינוכיים יש את הסמכות לאבחון הם מחזירים את המערכת עשרות שנים אחורה.

קשה להבין מדוע? הקושי התקציבי ברור, אך דוקא בזמנים קשים צריך לשלב ידים ביחד כל הכוחות ולהרים את המשימה ביחד.

יש לצערינו יותר מידי ילדים ומשפחותיהם הסובלים מהכשלון בבי"ס.

יש מספיק עבודה לפסיכולוגים חינוכיים, לפסיכולוגיים קליניים, למאבחנים דידקטיים, למטפלים בהוראה מתקנת, ליועצות בבתי הספר, לרופאי הילדים למקצועות הפרא-רפואיים - לכולם!

אבל על מנת להגיע לתוצאות צריך שיתוף פעולה, צריך אבחון וטפול הולם לכל בעיה באופן אינדבידואלי.

משרד החינוך לדעתי צריך, להתעלות על עצמו ולסייע באיחוד כל הכוחות המקצועיים ,על מנת לסייע כמיטב יכולתינו לתלמידי ישראל .

ולא לשים תריס ולגרום לריב ומדון בין בעלי המקצוע השונים.

כתובת: הנטקה 36 חיפה, 04-8247826