עצות להפקה מוסיקלית עצמאית

הקלטה וכיוון ראשוני:

יתרונות:
התמקצעות וידע בהפקה וסאונד,
שימוש בציוד עצמי שבד"כ יעלה פחות ממחיר של הקלטת כמה שירים באולפן
הציוד נשאר בבעלותך – כך שאפשר לעשות עוד הקלטה\הפקה בעתיד.
אין הגבלת זמן להקלטות – אפשר לעבוד על לטייק המושלם.

חסרונות:
יש צורך בחדר אקוסטי שלא יחדור לתוכו רעשים מבחוץ.
כאב ראש – הצורך להתעסק עם הציוד ולפתור תקלות.
עבודה קשה יותר – אנחנו גם הטכנאים וגם המקליטים.
יש צורך בידע בסיסי בסאונד.


מחשב:

1000 מגה הרץ או פנטיום 3  1000 ומעלה. אפשר גם מ 600 ומעלה אך בכל מקרה לא מעבד סלרון, לוח אם של חברה טובה.

זכרון:

זיכרון RAM ככל שיותר התוצאה הרבה יותר טובה (256 לפחות) – לא חייב תמיכה ב- 133 מגהרץ.

דיסק קשיח:

דיסק קשיח – 2 של 20 ג´יגה במהירות 7200 (אפשרי גם 5400 אבל שניהם צריכים להיות באותה המהירות) הדיסק הראשון משמש לתוכנות והשני לקובצי הwav.

מיקסר:

מיקסר 6 – 8 ערוצים עם יציאת\כניסת insert לכל ערוץ .

מיקרופונים:

מקרופונים מומלצים –4 –6 X shure sm-58\57 או תואם.

אפשרי גם 2 מקרופוני שטח במקום 2 .sm-58/57

כרטיסי קול:
כל כרטיס קול סטנדרטי מכיל 2 ערוצי הקלטה מונו – L\R של הline in . עקרונית 4 ערוצים מספיקים להפקת צליל מושלם אך מומלץ להשתמש בעוד 2 בכדי שיהיה יותר אופציות למשחק עם הסאונד.
רצוי להשתמש בכרטיסי קול של קריאטיב כי רובם כמעט זהים וכך לא יהיה מצב של איבוד סנכרון בין הכרטיסים – דבר שימנע הרבה תסכול בעתיד, יש להשתמש בגרסאות שונות של הכרטיסים – שלכל כרטיס יהיה דרייבר שונה (רשימת כרטיסים שקיימים:
Audigy live platinum creative 1.0

Audigy live platinum creative 2.0

creative ensonic נקרא גם AUDIO PCI
creative 128

ניתן לרכוש כרטיסי קול עם 8 כניסות\יציאות ובכך לפתור מעצמו לחבר הרבה כרטיסים למחשב וימנע מעצמו הרבה עבודה על התנגשויות.
מחיר כרטיס כזה נע בין 2500 ₪ ל 5000 ₪ ומעלה – יש לוודא כי הוא תומך בתוכנות של DIRECTX למיניהם כגון :cool edit pro וכל תוכנות הערוצים הנפוצות יותר.

התוכנה המומלצת למתחילים (וגם למי שמתקדם יותר) היא COOL EDIT PRO – היא נוחה וידידותית למשתמש.






אופן חיבור הציוד:
 
נניח מחשב מחובר ועובד.
יש לחבר כל כניסת ערוץ מונו לערוץ INSERT של המיקסר או ליציאת הPREAMP .
יש לכוון את עוצמת ההקלטה כך שלא יהיה שום PEEK במיקסר ועוצמת הגל המקסימלית תראה ברורה ולא קטועה במחשב – חשוב להקפיד על זה.
האקולייזר במיקסר או ב PREAMP יהיה תמיד על FLAT – כלומר ללא הוספה או הנמכת תדרים.
את המיקרופונים יש לחבר לכניסה המתאימה – בד"כ כניסת הLINE של המיקסר עדיפה על כניסת הXLR – בכניסת הXLR יש מתח פנטום ולפעמים ההגברה היא עצומה ויש PEEKים רבים – במיוחד שמקליטים תופים.
יש להשתמש בכבלים חדשים ולבדוק טוב אם אין השראות עליהם (לא שומעים רדיו).
רצוי שהמחשב יהיה רחוק ככול שאפשר מחדר ההקלטה – המיקסר\PREAMP יהיה תמיד בתוך החדר.
ניתן לקנות מולטי כבל שמכיל בתוכו כ7-15 כבלים כמקשה אחת (ראה אנשי הגברות) ולחברו בין המחשב (חדר עריכה) לבין המיקסר (חדר הקלטה).
יש להשתמש במגבר וזוג רמקולים (רק סטריאו) באיכות טובה ולא ברמקולים של המחשב.

הקלטת גיטרה:

גיטרה באס יכולה להיות מוקלטת ע"י חיבורה לDI ומשם ישירות לכרטיס הקול.
עוד אפשרות זה להכניס את הגיטרה דרך המיקסר אל הכרטיס – לכוון עוצמה מתאימה והאקולייזר על FLAT את האפקטים והאקולייזר נוסיף בעריכה, אם יש אפשרות לחבר קומפרסור עדין לגיטרה רצוי לעשות זאת.
האפשרות השלישית היא לחבר מהמוצא של מגבר הבאס אם יש לו יציאת LINE OUT למיקסר או למקם מיקרופון ליד המגבר.
גיטרה חשמלית: בצליל נקי אם\בלי אפקטים – ניתן לחבר ישירות לכרטיס ללא מדמה מגבר – אך לבדוק כי אין רשרושים של עוצמה או רעשים מהשראות המחשב על הפיקאפים. לצליל קצת יותר "מלוכלך" ניתן להקליט את הצליל הנקי דרך מיקרופון שימוקם ליד המגבר.
גיטרה עם דיסטורשיין – עם כל הכבוד למכשירי האפקטים שיש להם מדמה מגבר – הדבר האמיתי רצוי תמיד – יש להשתמש במגבר טוב רצוי בעל עוצמה של 40 וואט ומעלה, אין פה שימוש בהרבה ווליום אך מגבר טוב וחזק ייתן צליל נקי ואמין יותר בווליום נמוך\בינוני (3-4).
הגיטריסט יעמוד במרחק כמטר וחצי ויותר מהמגבר על מנת להימנע מפידבקים לא רצויים והסתננות רעשים מהאוזניות אל מיקרופון ההקלטה.
במרחק כזה יהיה עדיין ניתן לקבל פידבק בעוצמה בינונית אך רק אם הוא יהיה רצוי.
מיקום המיקרופון לבאס ולגיטרה יעשה ע"י האזנה לרמקול של המגבר עם אחת האוזניים מקרוב – היכן שיש את הצליל הרצוי שם יש למקם את המקרופון.

הקלטת תופים:
תמיד יש לזכור שהמיקרופונים יהיו עם ה"גב" למתופף – כלומר ימוקמו בצורה שהם פונים מאחרי המערכת לכיוון התופים\מצילות.
יש למקם את מקרופון תוף הרגל קרוב לעור שעליו נוגעים ה"פטישים" של הרגלית, המקרופון יהיה במגע רק עם הסטנד שיעמוד על הרצפה ולא יגע בשום מצב באחד מחלקי המערכת – זה נכון גם לשאר המקרופונים – יש לוודא כי המערכת עומדת יציבה – מקרופון מומלץ – SM-58 של shure.
רצוי למקם את המערכת על גבי במה או הגבהה כלשהי בחדר – רצוי שהבמה תהיה עשויה מעץ וגובהה יהיה כ 20 ס"מ – קורות הבמה יהיה מונחות על יריעות PVC שיבודדו אותה מהרצפה וביו הקורות יהיו מזרונים\סמרטוטים או כל חומר מבודד רך אחר.
תחילה יש למקם את שני המיקרופונים העליונים (שיקלטו את מרבית המערכת והם הדבר העיקרי)
אחד מצד שמאל מעל המערכת והשני מצד ימין שלה – כאשר המיקרופון הימני מכוון לקלוט את צד שמאל של המערכת והשמאלי את צד ימין – חשוב לזכור שהמיקרופונים באים מאחורי המערכת!
פה ניתן לבחור בין מקרופון דינאמי שעדיף במקרה שהחדר קטן או שטח – אם יש מרווח גדול בחדר.
מקרופון נוסף יש למקם בצידו של הסנר – זה המקרופון היחידי שיהיה מכוון מלפני המערכת לכיוון המתופף (כאשר הסנר בינהם).
עקרונית זה מספיק על מנת להוציא סאונד מושלם מהמערכת – אך אפשר להוסיף עוד שני מיקרופונים (sm ) שיהיו מכוונים כלפי הדודים ודודי הרצפה - אחד ליד הדוד הקטן ביותר (ליד ההי-הט) והשני ליד הפלור הגדול ביותר (לכיוון הקיר) – כל זאת על מנת לתת דגש טוב יותר על צידוד הדודים במעברים (מתחיל באוזן ימין ונגמר בשמאל).
לזכור – האקולייזרים של כל המקרופונים על FLAT והעוצמה ללא PEEK ים.

 
הקלטת שירה:
בשירה ימוקם המקרופון במרחק של כ40 ס"מ מפה הזמר ובינהם ימוקם סטנד שעליו יהיה מסנן רוח שניתן לעשות מגרביון ישן המולבש ע"ג חוט ברזל מעוגל – דבר זה ינמיך רעשי נשימה והברות מפוצצות (פ) , את המיקרופון יש לכוון בזווית של 45 מעלות מהרצפה, להשגת אפקטים שונים ניתן לשחק במרחק מהזמר ובזווית – אם הזמר יהיה ממש רחוק ניתן יהיה "להרגיש" שהוא שר בתוך חדר – ההד יהיה שונה במרחקים שונים.

הקלטת מקהלה: אם יש מספר אנשים שמלווים את הסולן במספר קטעים ניתן לחבר שני מקרופונים משני צדי המקהלה בדומה למערכת התופים ולהקליט את הליווי סטריאופוני , אין צורך להקליט כל אדם בנפרד
בצורה הזאת יש התאבכויות של גלי הקול של כל המלווים וההקלטה תהיה בעלת חיים ונפח יותר מערוץ לכל מלווה.

בסוף כל טייק יש לוודא דבר ראשון לפני שמיעת ההקלטה שמירה של הקובץ!!! שמירתו תמנע מצבים לא סימפטיים במקרה של הפסקת חשמל וכו... מישהו סיים לנגן – שמור!!! לא חשוב אם היה רע או טוב!!!

אין לערוך את החומר בגמר ההקלטות !!! יש לתת לאוזניים לנוח כיום - יומיים ולהאזין לדיסקים של הסיגנון שהוקלט , אחרי הקלטה האוזניים מתרגלות לסאונד שהוקלט והם לא אובייקטיביות מספיק בשביל העריכה – יש לזכור כי העריכה היא הדבר שקובע בסופו של דבר את הסאונד.
רצוי להכין בהישג יד דיסקים או חומר שידוע איך הוא צריך להישמע על מנת לתת שמיעה מדי פעם ולראות אם את\ה לא טועה בהערכת הסאונד ואת\ה בכיוון הנכון מבחינת תחומי התדרים.

עריכה ראשונית וניקויי רעשים:
חשוב – יש לזכור כל מהלך כלפי כל ערוץ – אם יהיה צורך בהקלטה של ערוץ מסוים מחדש הסאונד יהיה זהה
הגדרת תוכנה:
מספיק להגדיר את ההקלטה וה PREMIX ב 44.1khz על 16bit דגימה.
כרטיסי הקול הביתיים לא תומכים ביותר – וכך גם האוזן האנושית....

מערכת התופים :
במערכת התופים המקרופונים קלטו גם את שאר חלקי המערכת אפילו אם ניסינו להקליט רק חלק או חלקים ספציפיים – בד"כ נשמע את שאר החלקים חלש יותר מאשר את החלק שרצינו להקליט (בהנחה שהמיקרופון היה מכוון כמו שצריך). אין לנסות ולהוריד את הרעשים האלו – זה מוסיף הדהוד למערכת ומונע ממנה להישמע מכאנית וחסרת נפח.
יש לטפל בשני כלים עיקריים במערכת – תוף הרגל והסנר:
לשניהם נבצע את אותה הפעולה – אם לעוצמת הגל המקסימלית יש מרווח מספיק מעצמת הPEEK אז נבצע הגברה של כ 3 דציבלים (הגברת מכפלת – דוגמא: עוצמת האות הרצוי 4 והרעש 3 אז נקבל אחרי הכפלה ב3 אות רצוי 12 אות רעש 9 – ניתן יותר להבחין בהבדל).
עתה נשתמש באפקט noise gate ונכוון אותו כך שיעביר רק את המכה של הסנר\תוף הרגל.
אחרי שנבצע את זה יש לבדוק אם לא נעלמה בטעות אחת המכות הרצויות – אם כן יש לעשות UNDO ולבצע כיוון מחדש של הNOISE GATE .
עתה נשתמש בקומפרסור עדין על מנת שכל המכות יהיו פחות או יותר באותה העוצמה.
ניתן להשתמש בקצת רוורב על הסנר על מנת לקבל הדהוד קצת יותר עמוק.
אין למחוק את הקצב הראשוני שמכתיב המתופף (אחת – שתיים – שלוש ו...). יש לכוון את מעטפת הווליום שברגעים האלה היא תהיה על אפס – זה יחסוך הרבה.

גיטרה באס:
זהו הכלי הכי נוח לעריכה – בד"כ לא צריך עריכה ראשונית אם הוקלט עם קומפרסור עדין
הרעשים היחידים שיכולים להתווסף הם בהמתנה בין קטעים שבו הבאס לא מנגן ושומעים את המיתרים קצת רועדים מנגיעות ותזוזות של הבסיסט – ניתן להתעלם מזה אם זה קטע שבו יש כלי אחר שמנגן אך ניתן להוריד זאת על ידי השתקת הקטע (לכל תוכנה יש אפשרות לסמן קטע ולאפס את הגל שבו)
ניתן להוסיף עוד קצת קומפרסור באם עוצמת הנגינה לא הייתה אחידה והיה הבדל משמעותי.


גיטרה נקיה:
אותו התהליך כמו לגבי גיטרת הבאס. יש להקליט כל תפקיד ליווי פעמיים על מנת להפריד בעריכה לימין ושמאל – ההדהוד בין שני הגיטרות יוצר נפח.

גיטרה חשמלית:
זה "קן של צרעות" . הרבה רעשים וזמזומים – יש לאפס קטעים שלא מנגנים בהם או שריקות לא רצויות . אם השתמשנו בהקלטה בקומפרסור עדין אין צורך להוסיף – בד"כ העוצמה של הגיטרה החשמלית אחידה ואין צורך בתוספות של קומפרסור. רצוי לחסום את המיתרים בקטעים שלא מנגנים בהם ובכך למנוע חיפושים מיותרים של רעש שנכנס ולא ידוע מאיזה ערוץ – ניתן להשתמש בNOISE GATE עדין בהקלטה אך אם אפשר - להימנע .
יש להקליט כל תפקיד ליווי פעמיים על מנת להפריד בעריכה לימין ושמאל – ההדהוד בין שני הגיטרות יוצר נפח.

שירה:
גם פה אין הרבה עבודה – יש לאפס קטעים שאין בהם שירה ובד"כ נכנס רעש מאוזניות הזמר – אחרי הניקוי הראשוני רצוי לשים קצת קומפרסור בכדי שהשירה תהיה אחידה – את הנשימות בין ההברות רצוי להנמיך אך בכל אופן אין למחוק אותם – זה מוסיף חיים לשירה ולא משנה סגנון השירה.
ניתן להוסיף קצת רוורב על מנת לקבל נפח.




כללי:
ניתן ורצוי להנחית כל פיק מסוים – יש להשתמש בזכוכית המגדלת על מנת לראות את הגל הרצוי ולבצע רק עליו הנחתה לגובה שאר הגלים






באלנס ואקולייזר:
השמעה ראשונית:
אחרי כל ניקוי הרעשים יש לשמוע את כל הערוצים ללא באלנס וללא צידוד לסטריאו, לראות מה שומעים יותר ומה פחות.
אחרי השמיעה הראשונית יש לכוון את עוצמת הווליום (לא להגביר ולהנמיך את הגל עצמו ) של הערוץ עצמו ולבדוק עד שמגיעים לבאלנס הרצוי ללא צידוד.

אקולייזר:
לפני התעסקות עם האקולייזר יש לנוח ולשמוע כמה דיסקים של הסאונד הרצוי . מומלץ לבצע ביום אחר.
טוב – כאן זה כבר תלוי בטעם של מי שמקליט. עקרונית יש להנחית את אזור ה2khz בערוצי התופים העליונים על מנת שהמצילות לא ישמעו מרשרשות.
ניתן להנחית את אזור ה"בס" בתוף הרגל ליצירת סאונד מטאלי – ה"בשר" יגיע מהמקרופונים העליונים שקלטו גם אותו.
גיטרות ובאס – לפי הטעם, רק לדאוג שלא ישמעו יותר מדי עמומות או עמוסות.
שירה – בד"כ יש להגביר קצת את ה"טריבל".

כיוון צידוד:
מערכת התופים – יש לצודד כל מיקרופון עליון כלפי הצד אותו הוא הקליט – צידוד מלא ימין לחלוטין ושמאל לחלוטין.
את הבס והסנר נשאיר באמצע.
כעת יש לשמוע רק את 4 ערוצי התופים ללא ערוצי הדודים – אם המערכת נשמעת חיה וסטריאופונית – אין צורך להשתמש בערוצי הדודים ובכך לחסוך עבודה.
למקרה שבכל זאת משהו מעדיף להשתמש בערוצים האלה – יש שני אפשרויות – צידוד מלא – ימין לחלוטין ושמאל לחלוטין מעברים ישמעו סטריאופוניים אך קצת מכאניים ועלול לעצבן את האוזן , או צידוד חלקי – ¾ אחוז לכל צד ישמע קצת פחות סטריאופוני אך פחות ישגע את המאזין.
את גיטרת הבאס יש להשאיר במרכז.
גיטרות חשמליות למניהם יש לצודד צידוד מלא , כנ"ל גם הרמוניות – זה נותן אפקט סטריאו מעניין.
גיטרה מובילה תמיד תישאר במרכז.
שירה – את השירה המרכזית יש להשאיר במרכז – ניתן לבצע ליווי פעמיים ולצודד צידוד מלא – דבר זה ייתן נפח לשירה ואפקט יפה. ניתן אף בקטעים מסוימים להוריד את השירה המרכזית ולהשאיר רק ליווי מצודד – זה גם סוג שלא נפח ואפקט נחמד.

אחרי הצידוד יש לשמוע את הכל שנית ולראות אם הבאלנס לא נפגע יותר מדי – יש לכוון שוב אם צריך.


מיקס סופי:
אחרי ששמעתם את אותו שיר כמיליון פעם והגעתם לתוצאה הרצויה – יש לעשות מיקס דאון (mixdown) על מנת להפוך את כל הערוצים לערוץ\גל סטריאו יחיד.
אחרי זה יש לנרמל את הגל ((normelize ל 95% . זהו – עכשיו יש לשמור את זה בפורמט WAV לצרוב – לשמוע ולעשות מקצה נוסף של שיפורים אם צריך.

דרך הכנת קטע להקלטה:

לאחר שעובד הקטע , בכדי להימנע מטעויות שעלולות להתעורר ולהתגלות במהלך ההקלטה , כך שההקלטה תזרום ולא יבוזבז זמן יקר על ניסיון של פתרון בעיות יש לעבור על התהליך הבא לגבי כל קטע:
1 – על המתופף לדעת לתופף את הקטע מתחילתו ועד סופו ללא כל כלי נגינה אחר , כאשר הוא גם סגור מבחינת המעברים והדגשים במהלכו , נדרש לבצע ניגון הקטע ע"י המתופף בלבד כאשר כל הנגנים מאזינים לו ובוחנים היכן יש טעויות , יציאות מהקצב או כל דבר אחר שאינו רצוי בקטע.
2 – אחרי שנרשמו הבעיות יש לחזור על השלב הראשון ולראות אם יש שפור בקטע ואם טופלו הבעיות.
3 – מעתה כל נגן ינגן בתורו ביחד עם המתופף כאשר כל השאר מאזינים בכדי לראות אם יש משהו שלא נתגלה במהלך החזרות ואינו יושב טוב עם כלל הכלים.
4 – כעת נדרש לבצע נגינה של כל כלי עם כלי אחר ולנסות לראות אם יש משהו לא תקין (תופים-באס-קלידים, תופים-קלידים גיטרה, תופים-באס-גיטרה וכו...).
5 – אחרי שנפתרו הבעיות – יש לעבוד על יכולת הנגנים לנגן הכל ללא שגיאות ובצורה נקיה וברורה.
6 – סולן יחשב גם ככלי נגינה והתהליך גם קיים לגביו.
7 – אם בסוף ההקלטות נתגלתה בעיה של קצב או ישיבה באחד הכלים ואין יכולת לפתור אותה – יש לשקול