ההיסטוריה של משפחת גולדבאום:

בחזרה לדף הבית


הקדמה:

זהו תרגום של מחקר שערך הינריך גולדבאום בשפה הגרמנית. הוא רשם את זיכרונותיו מהסיפורים שסבו אדולף גולדבאום סיפר לו, בנוסף הוא ביקר בספריות כמו זו של האוניברסיטה העברית בירושלים שם הוא מצא מסמכים הסטורים שהשלימו את התמונה.

.זהו תקציר של העבודה


 

האיש הראשון שנשא את השם גולדבאום היה דוד גולדבאום, יהודי שניהל מלון קטן.

 

הוא בחר את שם המשפחה בשנת 1797 בכפרו הקטן ,Grabow הכפר הפרוסי היה שייך לפרובינציה POSEN שמהווה כיום חלק מפולין (כיום (POZNAN.

העיר הגדולה הקרובה הייתה OSTROWO, היהודים היוו 6% מאוכלוסיית הפרובינציה בסוף המאה    ה-18.

ב-17/4/1797 פרסמה הממשלה הפרוסית הוראות בנוגע לאוכלוסיה היהודית באימפריה הפרוסית        ב-POSEN.

אחת ההנחיות הייתה שעל כל יהודי לבחור לעצמו שם משפחה אותו ישאו הוא וצאצאיו מאותו יום ואילך. לפני אותו יום לא היו ליהודים שמות משפחה, אדם זוהה לפי הוריו כלומר יעקוב בנו של שלמה וכד' (לגויים היו כבר שמות משפחה באותה עת). היהודים חיו ב-POSEN מאז המאה ה-13, מאז שנמלטו מרדיפות של הצלבנים בגרמניה. במאה ה-18 הייתה האוכלוסייה היהודית ב-GRABOW מאורגנת ופעילה וחבריה השתתפו בניהולה של העיר.

במאה ה-19 היו רוב החקלאים ב-POSAN פולנים, המורים והרופאים גרמנים, והסוחרים והאמנים יהודים.

 

בנו של דוד לייב גולדבאום היה סוחר חיטה ובעל קרקעות, הוא נשא לאישה את ניי מרקוס, נולדו להם שנים עשר בנים ובת אחת. בני המשפחה היו אנשים גבוהים וחסונים שזכו להערכה וכבוד בקהילה היהודית.

לייב גולדבאום היה חבר באגודת החברה קדישה והיה לו את התפקיד המכובד של חפירת הקבר לפני הלוויה. הוא  היה מוערך מאד על ידי הגויים, הוא היה נותן להם אשראי על חשבות החיטה אשר מכר להם. לייב היה אדם אמיד שהרוויח 2000-4000 טלר בחודש (זה היה באמצע המאה ה-19).

ביין 1840-1880 עזבו אלפים רבים של יהודים את POSAN בינהם גם בניו של לייב, משפחותיהם וחוג משפחתם המורחב. עזיבתם את POSAN היתה חלק מגל הגירה גדול שהייה תוצאה של סכסוך לאומי בין פולנים וגרמנים בפרובינציה POSAN. החיים נעשו יותר ויותר קשים ליהודים שלמרות היותם נאמנים לגרמנים סבלו מרדיפות ומהגבלות הן מהממשל הגרמני והן מהתושבים הפולנים.

רק הבן הבכור אדולף גולדבאום נשאר באירופה, הוא היה רופא שלמד רפואה בגרמניה, בלימודיו נתקל בתופעות אנטישמיות מצד סטודנטים גרמניים. אדולף שלט בשפות גרמנית, פולנית, רוסית וצרפתית.

לאחר ששרת כרופא צבאי בצבא הפרוסי בזמן המלחמה הפרוסית-צרפתית 1970-1871, הוא חיפש עבודה כרופא, בחיפושיו הגיע עד LODZ שבפולין שם השתקע. ב-LODZ הוא התאהב בברוניסלבה גרינפלד, ביתו של סוחר עשיר. הם התחתנו בשנת 1879. בנם הבכור וונצל נולד ב-1881, LODZ הייתה באותה תקופה תחת שלטון רוסי.

בשנת 1885 ניתנה הוראת גירוש לכל היהודים ממוצא גרמני, ניתנה לאדולף הזדמנות להמיר את דתו אך אדולף לקח את משפחתו והם הגרו לגרמניה. הם התיישבו בפרנקפורט שם עסק אדולף ברפואה עד שנת 1918.  בנו וונצל למד משפטים בברלין, הוא עשה את ההתמחות במשרדו של פרופסור פאול אלכסנדר כ"ץ שהתמחה בחוקי פטנטים. בביתו של מעבידו פגש וונצל את מארי, הם התחתנו בשנת 1911 ונולדו להם חמישה ילדים: גאורג-היינריך היינץ (1912), פריץ-לודוויג (1913), פטר (1917), סוזי (1920), פאול-אברהרדט (1921)


. וונצל היה פטריוט גרמני, הוא נלחם ארבע שנים בצבא הפרוסי במלחמת העולם ה-I, למרות היותו כבר עורך דין ידוע ומצליח באותה תקופה. וונצל התמחה בחוקים העוסקים בזכויות יוצרים הן בספרות והן בקולנוע. כמה מהחוקים אותם ניסח משמשים את בית המשפט הגרמני עד היום.

המשפחה עזבה את גרמניה לפריז בשנת 1933 בגלל עליית כוחה של המפלגה הנאצית. וונצל מארי וילדיהם הצעירים פאול וסוזי עזבו לאקוודור בשנת 1936. וונצל לימד שם באוניברסיטה ואף היה חבר במשלחת של אקוודור לאו"ם. הוא למד את השפה הספרדית על בוריה ותרגם בנוסף לספרים בנושא משפט גם שירה ומחזות מספרדית לגרמנית. בנו הבכור היינץ היגר לפלסטינה בשנת 1936, הוא שירת בצבא הבריטי באפריקה ובאיטליה במלחמת העולם ה-II. היינץ חי כיום בקרית ביאליק, יש לו שלשה ילדים: מרגריט שחיה באנגליה, נעמי ודני.

למרגריט שלשה ילדים: קלייר, ג'יין ואדם. לדני שלשה ילדים: דור גילי ומיכל.

 פריץ הצטרף ללגיון הזרים בצרפת, בהמשך הצטרף להוריו בדרום אמריקה. היו לו שלשה ילדים: דוד, רוברטו ורובן. לדוד שלשה ילדים: מליסה, וויוויאנה ואלחנדרו. לרוברטו שלשה ילדים: אנדראה, פרדריקו לואיז וגבריאלה.

פטר הצטרף למודיעין האמריקאי, הוא חזר לגרמניה אחרי המלחמה, כתב מחזות ותסריטים. לפטר היתה ילדה אחת בשם מנואלה, מנואלה גרה בציריך ולה שני בנים: וונצל ופטר.

סוזי גרה בסן פרנסיסקו, יש לה ילדה בשם גרסיילה, גרסיילה גרה בפנסילבניה ולה ילד בשם טימוטי.

פאול עבר לאקוודור, גר אח"כ בפרו והתיישב לבסוף בטורונטו שבקנדה. לפאול היו שלשה בנים:

קרלוס שגר במדריד,  ביל שגר בקליפורניה ופפה שגר בקנדה. לפאול שלשה ילדים: פאול, קרל-היינץ ואריקה.  לביל שני ילדים דיינה ודוד. לפפה שני ילדים : מטיו-וונצל ו-גרייס אוונגלינה

 

בחזרה לדף הבית