דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף יג
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר יב,ב)
משנה:
"הריני
נזיר לכשיהיה לי בן" - ונולד לו בן - הרי זה נזיר. נולד לו בת, טומטום
ואנדרוגינוס - אינו נזיר.
אם אמר "כשיהיה לי ולד" - אפילו נולד לו בת טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר (דולד מיהא מיקרי).
(נזיר יג,א)
[המשך
המשנה]
הפילה אשתו -
אינו נזיר (דדילמא האי דהפילה לא הוה בן קיימא, שלא כלו לו חדשיו, ולא
ולד הוי; וספק נזירות להקל).
רבי שמעון
אומר: (אין דרך זו מוציאתו מידי נזירות, אלא) יאמר "אם היה בן קיימא - הרי אני נזיר חובה, ואם
לאו הרי אני נזיר נדבה" (דקסבר ספק נזירות להחמיר).
חזרה וילדה (לאחר
שהפילה) – הרי זה נזיר (דהשתא
מיהא ולד הוא דאית ליה, וחיילא עליה נזירות).
רבי שמעון אומר: (שמא הראשון הוה בן קיימא, וחל עליו נזירות, והשתא כי ילדה לא חייל נזירות, ואם כדבריך יעשה נמצא זה מביא חולין לעזרה; אלא יחזיר וימנה נזירות שנייה ו)יאמר: "אם הראשון (שהפילה היה) בן קיימא - הראשון (נזירות הראשונה) חובה וזו נדבה, ואם לאו (ואם לא היה בן קיימא) - הראשון (נזירות הראשונה) נדבה וזו חובה".
גמרא:
האי (דכי
נולד לו בן הרי זה נזיר) - מאי
למימרא?
משום סיפא: 'בת,
טומטום ואנדרוגינוס - אינו נזיר'; פשיטא!? מהו דתימא: (האי
דקאמר לאו משום בן דוקא, והאי דאמר 'בן') 'לכשאבנה (ממנה)'
הוא דקאמר (הוא דמשמע, כגון ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית
ל,ג); וכי נולד בת או טומטום ואנדרוגינוס - נמי ליהוי נזיר)? - קא משמע לן דלא.
ואם אמר כשיהיה
לי ולד [אפילו נולד לו בת טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר]:
פשיטא?!
מהו דתימא 'ולד
דמיחשב ביני אינשי (דהיינו 'בן', ותו לא) בעינן' - קא משמע לן (דבת
וטומטום ואנדרוגינוס נמי איקרו 'ולד').
הפילה אשתו -
אינו נזיר:
מאן קתני לה?
רבי יהודה דכרי
הוא (דאמר לעיל דספק נזירות להקל, כדאמרינן בפרק קמא (ח,א)
דתניא: '"הריני נזיר על מנת שיש בכרי זה מאה כור, והלך... - רבי
יהודה מתיר, שספק נזירות להקל').
רבי שמעון
אומר: יאמר "אם היה בן קיימא - הריני נזיר חובה, ואם לאו - הריני נזיר נדבה":
בעא מיניה רבי
אבא מרב הונא: "הריני נזיר לכשיהיה לי בן", והפילה אשתו והפריש קרבן
וחזרה וילדה – מהו (מי הוי קדוש או לא)?
תוד"ה
והפילה אשתו והפריש קרבן - פי' לנזירותו וילדה פירוש מאותו הריון עצמו ולד קיימא -
דהשתא יש הוכחה גדולה מדהאי בר קיימא הנפל [הוה] נמי בר קיימא וכלו לו חדשיו,
דטיפה היא נחלקת לשתים, הילכך חלה קדושה על קרבן שהפריש; כשהפילה - ששוב לא הקדיש
אותם הבהמות, דאפילו לר' יהודה דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא - הכא דאיכא הוכחה
גדולה קדוש הקרבן ליאסר בגיזה ובעבודה? או דילמא כי ה"ג דאיכא הוכחה לר'
יהודה דלא מחית איניש לספיקא לא חלה הקדושה על הקרבן כלל מכח הפרשה ראשונה דשמא
מקצת הטיפה נקלטה מיד ומקצת הטיפה השניה לא נקלטה עד אחר שני ימים או ביום ג',
וההוא נפל!
(כך מסיק
הש"ס ואזיל דלר"י קמבעיא ליה דאי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות
להחמיר דבלא ילדה נמי הוי קדוש מספק והשתא נמי כי ילדה אינו אלא ספק אלא אליבא דר'
יהודה דאי לא ילדה חולין הוא והשתא כי ילדה ליה מי הוי קדוש מספק וכדפי'.)
אליבא דמאן (קמיבעיא)? אי אליבא דרבי שמעון - מאי תיבעי ליה? (פשיטא
דהוי קדוש!): הא אמר רבי שמעון 'ספק
נזירות להחמיר' (וקודם שילדה אשתו נמי הוי נזיר)? ואלא אליבא דרבי יהודה, דאמר ספק נזירות להקל – מאי?
קדוש או לא קדוש (מי אמרינן כיון שהפרישו בשעה שהפילה, ולא חיילא עליה
נזירות כלל - לא הוי קדוש כלל, ומיבעי ליה למיהדר ולקדושי)?
מאי נפקא מינה (אי
הוה קדוש או לא? דהא ילדה וחיילא עליה נזירות)?
לגיזתו ולעבוד
בו (והכי קא מיבעיא ליה: אי אמרת משעה שהפריש תחילה כשהפילה הוה
ליה קדוש - הוה ליה אסור בגיזה ועבודה; אלא אי אמרת דלא חיילא עליה נזירות אלא
משעה שחזרה וילדה - הוה ליה מותר בגיזה ובעבודה).
(מאי?) תיקו.
בעא מיניה בן
רחומי מאביי: "הריני נזיר לכשיהא לי בן", ושמע חבירו ואמר
"ועלי" – מהו?: אדיבוריה (דההוא גברא) משמע (ומשמע "ועלי להיות נזיר
כשיהיה לך בן")? או (דילמא) אגופיה משמע (אנפשיה
דהכי משמע, ו"עלי נמי להיות נזיר כשיהיה לי בן")?
אם תמצי לומר אגופיה משמע, אמר "הריני נזיר לכשיהא
לי בן", ושמע חבירו ואמר "ואני" - מהו? אנפשיה קאמר (ומשמע
כי קאמר "ואני נזיר כשיהא לי בן")? או דילמא (אדיבורא דחבריה קאי), הכי קאמר (ומשמע
כאילו אמר): (ואני) רחימנא לך כוותיך (רחימנא
ליה - לאותו בן – כוותיך, ואהא נזיר לכשיהא לך בן)? (ו"אהא" לעיל – נמי: כי
קא מיבעיא ליה "ועלי" - מאי טעמא לא מיבעיא ליה בהאי לישנא? - הא לא
אפשר: דלאו לישנא מתרצתא היא דלימא "ועלי לאוהבו כמותך"!)
אם תימצי לומר כל באנפיה (בין אמר
"ועלי" בין אמר "ואני")
(נזיר יג,ב)
כסיפא ליה מילתא (להדורי ליה למימר
"לכשיהא לי בן אהא נזיר", דאי אדעתא לקבל עליו נזירות כשיהא לו
בן - למה לו להזיר בפני זה? יזיר בינו לבין עצמו!? אלא מדקאמר ליה באנפיה - איכא
למימר דהכי אמר ליה: אף אני אהא נמי נזיר כשיהא לך בן), אמר "הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן",
ושמע חבירו ואמר "ואני" (והוא הדין דקא מיבעיא ליה
"ועלי", אלא חדא מהם נקט [ולא מפי המורה]) מהו? מי אמרינן (כיון) שלא בפניו (דאבי הבן
קא מהדר ליה לא כסיפא ליה מילתא) -
אנפשיה קאמר (דאהא נזיר כשיהא לי בן)? או דילמא הכי קאמר ליה: "רחימנא ליה כוותיך (לכשיהא
לך בן אהא נזיר כמותך)"?
תיבעי (תיקו).
משנה:
(אמר:) "הריני
נזיר (מעכשיו) ונזיר
כשיהיה לי בן" התחיל מונה את שלו ואחר כך (עד שלא
השלים את שלו) נולד לו בן (וחלה
עליו נזירות: שהזיר על בנו לכשיהא לו) - משלים את שלו (לפי שקיבלו עליו תחילה) ואחר כך מונה את של בנו (נזירות
שהזיר על בנו; דכיון שחל עליו של בנו עד שלא השלים נזירות שלו - נעשה כנזירות אחת,
ולכך אינו יכול לגלח [YH1]); (אבל אם אמר:) "הריני נזיר כשיהיה לי בן, ונזיר" (דמשמע
של שלשים מעכשיו) - התחיל מונה את
שלו ואחר כך נולד לו בן (הואיל וקבל נזירות של בנו תחילה) - מניח את שלו ומונה את של בנו (ואינו
מגלח), ואחר כך משלים את שלו (למקום
שפסק מתחיל). [YH2]
(גליון [על פי הריב"ן
דברים אלה מוסבים על תחילת דברי המשנה]: אמר:
הריני נזיר מעכשיו ונזיר לכשיהא לי בן – התחיל מונה אל שלו, ועד שלא השלים את שלו
נולד לו בן, וחלה עליו נזירות שהזיר על בנו לכשיהא לו ומפי המורה: דהואיל
וקיבל עליו נזירות שלו תחילה - משלים את שלו, שיהא מגלח בינתים;
ואילו בסיפא, דקביל נזירות של בנו תחילה - מוקי לה המורה כגון דנזירות שלו הוו של
חמשים, ומשום הכי מוקי לה הכי [בהאי טעמא]; דאי לא תימא הכי [דאי אמרת דמיירי
בנזירות סתם] - לא הוי נזירות כלל: כיון דהפסיק את שלו והתחיל את של בנו וגלח - תו
לא פשו ליה כדי גידול שיער [שלשים יום]
וקיימא לן בבבא דסיפא [המשנה בדף טו,א]
דסותר את הכל אם אין שם כדי גידול שיער. ואי תימא דבתר שמונה [את הנזירות]
של בנו לא ליגלח - הא ודאי מילתא דלא אפשר: חדא דקיבלו והוה ליה כמי
שאמר "הריני נזיר ונזיר" שצריך לגלח בין זו לזו! ועוד:
מדקאמר ד'מניח את שלו ומונה את של בנו' - למאי מילתא הוא קא 'מתחיל את של
בנו' אי לאו דלייתי קרבנותיו ולגלח בינתיים? וכי תימא אי הך בבא לא מיירי בנזירות
סתם אלא בנזיר חמישים [יום]
- למה ליה דמייתי אידך בבא דנזירות מאה? (אאם) משום דאתא לאשמועינן דעד שבעים [יום]
לא הפסיד כלום, דלאחר שבעים - סותר. עד כאן גליון.
גמרא:
בעי רבא (כלומר:
הא ודאי פשיטא לי שאם אמר "הריני נזיר לאחר שלשים יום ומעכשיו
נזיר" סתם - כיון דבנזירות זו שאמר "מעכשיו" יכול להשלים קודם
שיתחיל אותו נזירות שאמר "לאחר שלשים יום", דהא דאמר "נזיר"
סתם, דהיינו שלשים יום - הילכך חלה לנזירות דמעכשיו לאלתר, ומגלח ליום שלשים, שוב
מונה נזירות שנדר "לאחר שלשים" ומגלח לסוף שלשים; אלא הא בעי רבא): אמר "הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו
מאה יום" – מהו?: כיון דהלין מאה בעשרין לא שלמין לא חיילין (מעכשיו,
ומותר לשתות יין, אלא מונה שלשים לאחר עשרים יום, ומגלח, ואחר כך מונה מאה יום), או דילמא כיון דאית ליה גידול שער לבסוף –
חיילין? (דאילו מתחיל למימני נזירות מאה מעכשיו, אכתי מייתרי להו כדי
גידול שיער, דהא פשו להו תמנין דאית בהו גידול שיער טובא, והילכך מתחיל מעכשיו
ומונה עשרים יום, ואחר כך מונה שלשים יום ואחר כך מונה שמונים ימים כדי להשלים
נזירות ראשונה)?
ותיבעי ליה
נזירות מועטת (כגון דאמר "הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו
נזיר" סתם, דשלשים נמי בעשרים לא שלמי ולא חיילי, או דילמא לאלתר חיילין
[ומגלח] אחת על כולן)?
(אִין, הכי קמיבעיא ליה, אלא) חדא מגו חדא (כלומר: נזירות מתוך נזירות) קא מיבעיא ליה (והכי קא
מיבעיא ליה):
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com