דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף יח
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר יז,ב)
הכי נמי מסתברא,
(נזיר יח,א)
דאי סלקא דעתא תגלחת טומאה - ימי
חלוטו מי לא בעי תגלחת (והכתיב 'וכבס המטהר את בגדיו [וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו
שבעת ימים] [ויקרא יד,ח]!? וההוא דינא דקא מייתי
'ומה נזיר בקבר כו' - היכי קאתי? והא זה וזה ראויין לתגלחת)?!
(לעולם אימא לך) לא (תגלחת דטומאה - כיון שהוזה ושנה
וטבל - מתגלח בשביעי שלו; והאי דקא פריך 'ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת')! תגלחת דנזירות קתני (בתגלחת
דנזירות קאמר, דאילו נזירות בקבר - כשהוא מגלח מעכשיו - מתגלח על נזירות, אבל נזיר
מצורע כשמתגלח - תחילה מתגלח על שנתרפא מצרעתו; והכי קתני 'ימי חלוטו שאין ראוי
לתגלחת טומאה דנזיר אלא לתגלחת דצרעת' - לא כל שכן שאין עולין מן המנין דנזירות
דטהרה, ולעולם אימא לך: היכא דנזר והוא בבית הקברות טעון גילוח דטומאה).
תא שמע [ספרי
במדבר פסקא כח]: '[במדבר
ו,ט: וכי ימות מת עליו בפתע פתאם] וטמא ראש נזרו [וגלח
ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו] - בטהור שנטמא הכתוב מדבר, שהוא טעון העברת שער והבאת ציפרין, ולפטור את
הנזיר בקבר (שהיה טמא מתחילת נזירות) שאין טעון העברת שער והבאת ציפרין; והלא דברים קל וחומר:
ומה טהור שנטמא - טעון העברת שער והבאת ציפרין, מי שהיה טמא מתחלה - אינו דין שיהא
טעון העברת שער והבאת ציפרין? תלמוד לומר 'וטמא ראש נזרו' - במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר: שיהא טעון העברת שער
והבאת ציפרין, ולפטור את הנזיר בקבר'! - (מדקתני 'ולפטור את הנזיר בקבר שאין טעון העברת שער'
שמע מינה דאין טעון גילוח שער) שמע
מינה.
מאן תנא הא
דתנו רבנן: 'אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא, אלא שטמא שנזר - שביעי שלו (שטובל
בו) עולה לו מן המנין (דהואיל
ואינו בר קרבן מתחיל למנות מבו ביום), ונזיר טהור שנטמא - אין שביעי שלו עולה לו מן המנין (דאין
לו טהרה עד יום שמיני שמביא קרבנותיו כו')'?
אמר רבי חסדא:
רבי היא, דאמר רבי: אין נזירות טהרה חלה אלא עד שמיני; דאי תימא רבי יוסי ברבי
יהודה היא - האמר 'נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא'!
מאי רבי ומאי רבי
יוסי ברבי יהודה?
דתניא: '[במדבר
ו,יא: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש] וקדש את ראשו ביום ההוא - ביום הבאת קרבנותיו (שיתחיל
למנות לענין נזירות ביום הבאת קרבנותיו שהוא שמיני כדכתיב וביום השמיני יביא שתי
תורים), דברי רבי; רבי יוסי ברבי
יהודה אומר: ביום תגלחתו (שהוא שביעי, כדכתיב [במדבר ו,ט:
וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו] וגילח את ראשו ביום טהרתו ביום
השביעי יגלחנו).
והא דתנן [כריתות
פ"ב מ"ג] 'נזיר שנטמא
טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן אחד' מאן תנא (חשיב להו
טומאות הרבה, ואפילו הכי לא מייתי עלייהו אלא קרבן אחד)?
אמר רב חסדא: רבי
יוסי ברבי יהודה היא, דאמר 'נזירות טהרה - משביעי (שהוא יום
תגלחתו) חיילא (עילויה)', ומשכחת לה (דתיהוי
טומאות הרבה) כגון שנטמא (ומנה
ששה כדי להזות עליה בשלישי ובשביעי),
(וחזר ונטמא ביום) בשביעי, וחזר ונטמא בשביעי (דטומאה אחריתי איקרי הואיל
וטבל בו ביום): <ומני
ר' יוסי בר' יהודה היא> כיון
דלא יצא שעה הראויה להביא קרבן - אינו חייב אלא קרבן אחד (שכל זמן
שלא יצתה שעה שראויה להביא קרבן: שעדיין לא הגיע ליום שמיני - אינו חייב אלא קרבן
אחד; אבל אם נטמא וחזר ונטמא בששי - אינו קורא לו טומאות הרבה, לפי שעדיין לא חל
עליו טהרה כלל, ודמי לטומאה אריכתא;); דאי תימא (אליבא)
רבי היא (לא משכחת לה דמיקרי 'טומאות הרבה' ולא ליחייב אלא קרבן אחד) - אי (דאי אמרת משכחת לה כגון) דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי <וחזר ונטמא
בשביעי> - (אינו חייב אלא קרבן אחד לסוף ימי טהרתו: כיון דנזירות
דטהרה לא חיילא עליה עד יום שמיני) כולהו
(חדא) טומאה
אריכתא היא (וליכא בהו 'טומאות הרבה'), ואי (אמרת כגון) דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני (והויין
להו טומאות הרבה) - הרי יצתה שעה
שראויה להביא קרבן (הא נמי לא מיתרצתא דלא יביא אלא קרבן אחד, דאי אליבא
דרבי, כיון דנטמא יום שמיני שיצתה שעה שראויה להביא בה קרבן - נתחייב על כל אחד;
הילכך לא מיתוקמא אלא כרבי יוסי ברבי יהודה שמע מינה)!?
מאי טעמא דרבי (דאמר
'לא חיילא עליה נזירות דטהרה עד יום הבאת קרבנותיו')?
אמר קרא '[במדבר
ו,יא: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה] וכפר עליו מאשר חטא על הנפש' - והדר - 'וקדש את ראשו [ביום ההוא] (דמשמע אימתי וקדש את ראשו שיתחיל למנות בו בזמן שכיפר עליו
דהיינו בשמיני).
ורבי יוסי ברבי
יהודה?
אם כן לימא קרא
'וקדש את ראשו' -
(נזיר יח,ב)
'ביום ההוא' למה לי? אם אינו ענין לשמיני - תנהו ענין לשביעי.
ורבי נמי -
הכתיב 'ביום ההוא'?
אמר לך רבי:
ההוא - להכי הוא דאתא: לומר לך: אף על פי שלא הביא קרבנותיו!
ורב חסדא - מאי
דוחקיה לאוקמיה כרבי יוסי ברבי יהודה? לוקמה כגון דנטמא דחזיא בליל שמיני (כלומרף
דנטמא בליל שמיני; והאי דאמר 'דחזיא' - לאו דוקא הכא, אלא איידי דנקיט לה במסכת
כריתות - נקטיה להכא; וחזר ונטמא בליל שמיני - דטומאות הרבה איכא, מכיון דנטמא
בליל שמיני וחיילא עליה טהרה, ואינו חייב עליהן אלא קרבן אחד, לפי שעדיין
לא הגיע יום שמיני, שהיתה שעה הראויה להביא בה קרבן) ורבי היא (ומשכחת לה דאית בהו טומאות הרבה)?
מדלא מוקים לה (רב
חסדא בכהאי גוונא, ואליבא) כרבי - לימא
קסבר (תיפשוט מינה דאית ליה לרב חסדא): ליליא לאו מחוסר זמן הוא (דאם נטמא
בליל שמיני - הוה כנטמא ביום שמיני, דנטמא בשעה שראויה להביא קרבן, אף על גב דאינו
קרב עד היום - דמיא הלילה ליום וחייב קרבן על כל אחת ואחת).
אמר רב אדא בר
אהבה: (אפילו אי
אית ליה לרב חסדא דלילה מחוסר זמן הוא' אכתי לא מתוקמא ליה כרבי' ד)הא בהא תליא: אי אמרת (לרבי) ליליא מחוסר זמן (הויא) - אימת מיחזי לקרבן? לצפרא! - נזירות (טהרה) נמי לא חיילא (עליה) עד צפרא (והילכך כי מיטמי בליל
שמיני כולה טומאה אריכתא היא ולית לך למימר בהו טומאות הרבה); ואי אמרת (דלרבי) ליליא אינו מחוסר זמן (דלילה
נמי זמן הקרבה, ואית בהו טומאות הרבה) - נזירות טהרה (נמי) חיילא
מאורתא (וחייב קרבן על כל טומאה וטומאה)! (הילכך לא מיתוקמא כרבי כלל).
גופא: 'נטמא
בשביעי וחזר ונטמא בשביעי[1]
- אינו מביא אלא קרבן אחד; נטמא בשמיני וחזרר ונטמא בשמיני - מביא קרבן על כל אחד
ואחד;
מתחיל ומונה
(לנזירות טהרה) מיד (כיון שהגיע שמיני ואפילו שלא הביא קרבנותיו) - דברי רבי [אליעזר];
וחכמים
אומרים: קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו; הביא חטאתו ונטמא והביא חטאתו ונטמא -
מביא קרבן על כל אחד ואחד; הביא חטאתו ולא הביא אשמו - מונה (נזירות
דטהרה; אבל אם לא הביא חטאתו אינו מונה: לעולם אין מתחילין למנות לנזירות טהרה עד
שיביא חטאתו: אחד מהללו שני תורים שמביא [מהם]
אחד לחטאת; שאם נטמא קודם שהביא חטאתו - אינו מביא אלא קרבן טומאה אחד, אבל אם
הביא חטאתו ולא הביא אשמו: כבש בן שנתו לאשם - מונה לנזירות ימי טהרה);
רבי ישמעאל
בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כשם שחטאתו עיכבתו - כן אשמו מעכבו (שלא
יתחיל למנות עד שיביא אשמו)';
בשלמא לרבי [אליעזר]
(דאמר 'מתחיל ומונה מיד') אמר קרא [במדבר ו,יא:
ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש] וקדש את ראשו ביום ההוא - אף על פי שלא הביא קרבנותיו (מתחיל
למנות מבו ביום)'.
ורבנן?
'ההוא' - אף על פי שלא הביא אשמו (ולרבנן אתא ליה 'ההוא' - אע"פ
שלא הביא את אשמו).
אלא רבי ישמעאל
- 'ההוא' למה לי?
אמר לך 'ההוא' - אף על פי שלא הביא עולתו (שהאחד לעולה; ובלבד שהביא אשמו
וחטאתו - מתחיל למנות).
ורבנן?
עולה לא בעי מיעוטא,
דורון בעלמא הוא (דהא לא אתיא לא משום טומאה ולא משום נזירות אלא
לדורון בעלמא).
מאי טעמייהו
דרבנן?
דתניא [ספרא
במדבר פסקא לא]: '(במדבר
ו,יב) והזיר לה' את ימי
נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם [והימים הראשנים יפלו כי טמא
נזרו] מה תלמוד לומר? לפי שמצינו
שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין (כדאמרינן (יבמות עד,ב) הביא כפרתו
- אוכל בקדשים'); יכול אף זה
מעכבו?
(נזיר יט,א)
תלמוד לומר 'והזיר ... והביא' (לפיכך הקדים הכתוב 'והזיר'
להבאת אשמו: לומר לך): אף על פי
שלא הביא – הזיר;
רבי ישמעאל
בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: 'והזיר ... והביא':
אימתי הזיר (אימתי
מתחיל למנות ימי נזירות בזמן שהביא)?
בזמן שהביא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] ה"ג ת"ר נטמא
בשביעי וחזר ונטמא כו' ואית ספרים דגרסי ביה גופא נטמא בשביעי כו' ושבושא הוא
דקי"ל דכל היכא דכתב גופא דכבר נשנית ההיא שמעתא לעיל ואילו הכא לא נשנית כלל