דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף יט
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר יח,ב)
מאי טעמייהו
דרבנן?
דתניא [ספרא
במדבר פסקא לא]: '(במדבר
ו,יב) והזיר לה' את ימי
נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם [והימים הראשנים יפלו כי טמא
נזרו] מה תלמוד לומר? לפי שמצינו
שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין (כדאמרינן (יבמות עד,ב) הביא כפרתו
- אוכל בקדשים'); יכול אף זה מעכבו?
(נזיר יט,א)
תלמוד לומר
'והזיר ... והביא' (לפיכך הקדים הכתוב 'והזיר'
להבאת אשמו: לומר לך): אף על פי
שלא הביא – הזיר;
רבי ישמעאל
בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: 'והזיר ... והביא': אימתי הזיר (אימתי
מתחיל למנות ימי נזירות בזמן שהביא)?
בזמן שהביא.
מאן תנא להא
דתנו רבנן: 'אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואחר כך הפר לה בעלה - מביאה חטאת העוף
ואינה מביאה עולת העוף' (למאן איצטריך למיתני דאינה
מביאה עולת העוף)?
אמר רב חסדא:
רבי ישמעאל היא (דלדידיה חשיב ליה עולת העוף, דאי לרבנן - לא איצטריכא
ליה למיתני 'שאינה מביאה עולת העוף', דהא אמרינן 'עולת העוף לא מיעכבא', דלא אתיא
אלא משום דורון בעלמא, ופשיטא שאינה צריכה להביא).
מאי קסבר (לשון
אחר אמר לנו המורה: אמר רב חסדא: רבי ישמעאל היא, ומאי קסבר כו' [רבי
ישמעאל])?: אי קסבר בעל מיעקר עקר -
חטאת העוף נמי לא לייתי!? אי קסבר בעל מיגז גייז (דמהשתא
ואילך לא מיחייבא בנזירות) - עולת
העוף נמי לייתי!?
לעולם קסבר בעל
מיעקר עקר (והאי דמביאה חטאת העוף - לא משום נזירות, אלא משום שנזרה
עצמה מן היין* [כדלהלן]), ורבי ישמעאל סבר לה כרבי אלעזר הקפר, דתניא: 'רבי
אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר [במדבר
ו,יא: ועשה
הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה] וכפר עליו מאשר חטא על הנפש [וקדש את ראשו ביום ההוא] - וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן
היין; וקל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא - המצער עצמו מכל
דבר על אחת כמה וכמה!'
והא - (האי
קרא) בנזיר טמא כתיב, ואנן אפילו
נזיר טהור קאמרינן (דקרי חוטא משום שציער עצמו מן היין)!
קסבר רבי אלעזר
הקפר: נזיר טהור נמי חוטא הוא (ודין הוא דהוה ליה למיכתביה להאי
וכפר עליו מאשר חטא על הנפש בנזיר טהור), (והאי דכתביה בנזיר טמא) והיינו טעמא דכתיב בנזיר טמא: הואיל ושנה בחטא (שכבר
הזיר עצמו מן היין ועכשיו שונה בחטא שהיה לו להזהר מן הטומאה ונטמא).
*(אבל עולת העוף לא אתיא ליה
אלא משום נזירות, והילכך מיתוקמא לה כרבי ישמעאל ולא כרבנן; דאי רבנן - כיון דאמרי
'משום דורון בעלמא' קמייתי ליה ולא משום נזירות - הכא נמי מצי מייתי ליה, ולית ביה
משום הבאת חולין לעזרה; אבל לרבי ישמעאל, כיון דמשום חובה קמייתי ליה, ובעל מיעקר
עקר ליה - אי אפשר ליה להביא עולת העוף, דאי מייתי ליה נמצא שמביא חולין לעזרה.)
יצא [מבית
הקברות] ונכנס – עולין
לו מן המנין:
קתני 'עולין
לו מן המנין' - משום דיצא, חל עליה נזירות? (בתמיה:
חל עליו נזירות? והא הוי טמא בזמן שעמד בבית הקברות?)!
אמר שמואל:
כגון שיצא והזה ושנה וטבל (כדפירישית לעיל) [שרק
לאחר מכן חלה עליו נזירות – רק לאחר שנטהר לגמרי].
אלא (כי) 'נכנס' (ונטמא) - הוא דעולין לו מן המנין (וחל עליה
נזירות דטהרה), (הא) לא נכנס (והוי טהור) - אין עולין לו מן המנין (ולא
חיילא עליה נזירות דטהרה? אדרבה: כי לא נכנס והוי טהור כל שכן דחל עליה נזירות
דטהרה)?
'לא מיבעיא'
קאמר: לא מיבעיא 'יצא', אלא אפילו 'נכנס' (דסלקא דעתא דכיון דנכנס
הוה ליה כמעיקרו שנזר והוא בבית הקברות, ולא יהו עולין לו מן המנין ולא חיילא עליה
נזירות דטהרה) - (קמשמע
לן) עולין לו מן המנין (כיון
שיצא והזה ושנה וטבל - דהוה ליה נזיר טהור וחיילא עליה נזירות דטהרה, ואי הדר
איטמי מביא קרבן טומאה) [והבטוי
"עולים לו למנין" – לאו דוקא, שהרי כאשר נטמא – נופלים הימים].
אמרו ליה רב
כהנא ורב אסי לרב: מאי טעמא לא מפרשת לן כהלין מילי?
אמר להון:
אמינא דלמא לא צריכיתו.
רבי אליעזר
אומר: לא בו ביום, שנאמר: [במדבר
ו,יב: והזיר
לה’ את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם] והימים הראשונים יפלו [כי טמא נזרו]- עד שיהו לו ימים ראשונים:
אמר עולא: לא
אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר, אבל בנזיר טהור שנטמא - אפילו יום אחד סותר.
(נזיר יט,ב)
אמר רבא: מאי
טעמא דרבי אליעזר (אליבא דעולא)? אמר קרא [במדבר ו,יב: והזיר לה’ את ימי נזרו והביא כבש
בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו] כי טמא נזרו - משום דבטומאה נזר [אבל
אם נזר בטהרה – אין צריכים תקופת הכשרה של יומיים; ## ונראה לי שירדה התורה לדעתו
של הנוזר, ולכן אם לא היתה 'תקופת הכשרה' של יומיים, אלא מיד חזר לבית הקברות –
עדיין לא לבו היה שלם עם נזירותו, ולא חלה].
([וגירסת
ריב”ן כמו המשנה:] אמר קרא והימים הראשונים - מכלל דאיכא אחרונים,
וזה אין לו אחרונים. לפיכך אינו סותר כולן אלא שלשים; ורבי אליעזר לטעמיה
כדאמרינן בפירקא קמא (לעיל ו,ב) 'זאת
תורת הנזיר': הנזיר נטמא ביום מלאת וכו').
איתיביה אביי:
'"הריני
נזיר מאה יום" (ומנה יום אחד) ונטמא בתחלת מאה, יכול יהא סותר? תלמוד לומר 'והימים הראשונים יפלו' - עד שיהו לו ימים ראשונים וזה אין לו ראשונים [זו
דעת רבי אליעזר במשנה]; נטמא בסוף מאה - יכול יהא סותר? ת"ל 'והימים
הראשונים יפלו'
- מכלל דאיכא אחרונים, וזה אין לו אחרונים [גם
זו דעת רבי אליעזר במשנה; ומכאן שברייתא זו כדברי רבי אליעזר]!
נטמא ביום
מאה חסר אחת (דהשתא איכא תרי: מקצת יום צ"ט וכל יום מאה) - יכול לא יהא סותר? תלמוד לומר: 'והימים הראשונים יפלו'', מכלל דאיכא אחרונים, וזה יש לו ראשונים ואחרונים; והא בטמא שנזר לא מצית
אמרת, מדקתני '"הריני נזיר מאה (יום)" ונטמא בתחלת מאה' (דהיינו בו ביום) וקתני 'עד שיהו לו ימים ראשונים' (אלמא שמעינן מהא דבנזיר טהור
שנטמא נמי אמר רבי אליעזר דבעינן ימים הראשונים)!?
תיובתא (דעולא).
אמר ליה רב פפא
לאביי: הלין ימים דקאמרינן (דבעינן אליבא דרבי אליעזר) - דנפק חד ומתחילין תרין (שעומד
ביום שני כשנטמא)? או דלמא דנפקין
תרין ומתחילין תלתא (דבעינן שני ימים שלימין [##
לאו דוקא: ראשון שקבל עליו – חסר, ןשלישי חסר, ורק שני מלא])?
לא הוה בידיה.
אתא שייליה
לרבא, אמר ליה: 'יפלו' כתיב (דמשמע דליהוון תרין
בנפילה, וכגון דנפקין תרין ועיילין תלת); ואיצטריך למיכתב 'ימים' ואיצטריך למיכתב 'יפלו':
דאי כתב רחמנא 'ימים' ולא כתב 'יפלו'
– הוה אמינא עד דנפקין תרין ועיילין
תלתא, כתב רחמנא 'יפלו'; ואי כתב 'יפלו'
ולא כתב 'ימים' הוה אמינא אפילו חד - כתב רחמנא 'ימים'.
[## לריב”ן כאן גירסאות שונות:]
[גירסא זו שונה מגירסתנו:] ואי כתב רחמנא 'ימים'
ולא כתב 'יפלו'. אלא
'והימים הראשונים יעזוב' ה"א האי דכתיב 'ימים'
משמע כגון דנפיק חד ועיילין תרין, ואפילו הכי אקיים 'ימים' דהא כבר עייל
יום שני – כתב רחמנא 'יפלו'
דמשמע ימים שלימים.
ואי כתב 'יפלו'
ולא כתב 'ימים' הוה אמינא אפילו חד
כלומר: הוה אמינא דהאי דכתיב 'יפלו' - משמע
אכולהו ימים שכבר מנה, או ארבעה או תלתא או תרין או חד.
ואית דמפרשי: אי כתב 'יפלו'
ולא כתב 'ימים' הוה
אמינא האי דכתיב 'יפלו' - אפילו חד משמע, והאי דכתיב 'יפלו'
- אנזירים דעלמא קאי, כלומר: ונפיק חד ועייליין תרי ואיקיים לו יפלו.
[וכגירסתנו:]
לשון אחר: דאי כתב רחמנא 'ימים'
ולא כתב 'יפלו' הוה אמינא עד דנפקין תרין
ועיילין תלת דשני ימים שלימין בעינן, ואי כתב 'יפלו'
ולא כתב 'ימים' הוה אמינא דאפילו חד
ד'יפלו' משמע נפילה, והאיכא נפילה דחד
יומא; להכי כתב רחמנא 'ימים'
דבעינן דנפיק חד ועיילין תרין).
משנה:
מי שנזר נזירות
הרבה, והשלים את נזירותו, ואחר כך בא לארץ: בית שמאי אומרים: נזיר שלשים יום, ובית
הילל אומרים: נזיר בתחלה.
מעשה בהילני
המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: "אם יבוא בני מן המלחמה בשלום - אהא נזירה שבע
שנים", ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים; ובסוף שבע שנים עלתה לארץ,
והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות; ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה
עשרים ואחת שנה!
אמר רבי יהודה: לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.
גמרא:
קתני רישא 'בית
שמאי אומרים: 'נזיר שלשים יום' ובית הלל אומרים 'נזיר בתחלה' - לימא
בהא קמיפלגי: דבית שמאי סברי ארץ העמים משום גושה גזרו עליה (ולא משום
אוירא, והויא קלישא טומאתה, ומשום הכי סגי לה בשלשים יום),
(נזיר כ,א)
ובית הלל סברי
משום אוירא גזרו עליה (וחמירא טומאתה, ומשום הכי צריכה דתיהוי כבתחלה)?
לא! דכולי עלמא
משום גושה גזרו עליה (דקילא טומאה), (והאי דאמרו לה דתיהדר לנזירותה - קנסא בעלמא הוא דקנסוה:) ובית שמאי סברי: בסתם נזירות קניסנא, ובית הלל
סברי כי קניסנא - בתחילת נזירות.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com