דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף כה
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר כד,ב)
היו לו מעות סתומים יפלו לנדבה:
(נזיר כה,א)
והלא דמי חטאת
מעורבין בהן?
אמר רבי יוחנן:
הלכה היא בנזיר (כך דהואיל וסתומין הן, אף על פי שמעורבין הן - יפלו
לנדבה).
ריש לקיש אמר: [ויקרא
כב,יח: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם: איש איש
מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו] לכל נדריהם ולכל נדבותם [אשר
יקריבו לה' לעלה]: התורה אמרה:
מוֹתר נדר יהא לנדבה (והכא נמי: כיון דהני מעות לא צריכי, שכבר מת, הוו להו
מותר, ויפלו לנדבה, ואין חוששין לדמי חטאת שבהן).
בשלמא לרבי
יוחנן דאמר 'הלכה היא בנזיר' - אמטו להכי סתומין אין (תנן
דיפלו לנדבה), מפורשין לא (דאין
הלכה בידינו אלא מסתומין); אלא לריש
לקיש (דמפיק ליה מן קרא) 'לכל נדריהם ולכל נדבותם' - מאי איריא סתומין? אפילו מפורשין (כיון
דמת - הוה ליה מוֹתר, ואמאי תני 'דמי חטאת ילכו לים המלח')!
אמר רבא:
מפורשין - לא מצית אמרת: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל (דלמיתה
אזלא):
'(דברים יב,כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך [תשא
ובאת אל המקום אשר יבחר ה'] (מי
הן אותן קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד אחרים תחתיהם, שריבה הכתוב 'אשר
יהיו לך') -
(הוי אומר) בולדי
קדשים ובתמורתם הכתוב מדבר;
מה תקנתן? (כמו שנאמר לאחריו [שם]:)
תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה' (שלא שינה בהן הכתוב משאר
קדשים, שעולים אל המקום, כדכתיב בפרשת ויקרא [א,ג]:
אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד,
וכך כתוב בזבחי שלמים);
יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון (שיכניסם
לכיפה) בשביל שימותו?
תלמוד לומר: (לאחריו [כלומר:
הפסוק הבא:
דברים יב,כז))
ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך
ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תֹאכֵל], לומר לך: כדרך שאתה נוהג בעולה - נהוג בתמורתה; כדרך שאתה נוהג בשלמים -
נהוג בולדיהם (ולדותיהן לגבי עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא זכר,
אבל שלמים – 'אם זכר אם נקבה' כתיב [ויקרא
ג,א]; וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר);
יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן?
תלמוד לומר: 'רק' (שאין הכתוב מדבר אלא בתמורת עולה וולדות שלמים, ולא
בולד חטאת ותמורת אשם; 'ודם זבחיך ישפך' דכתיב
בקרא - היינו שלמים) - דברי רבי
ישמעאל;
רבי עקיבא אומר: אינו צריך (למעט אשם): הרי הוא אומר 'אשם הוא'[1]
- בהוייתו יהא' (ולקמן
מפרש מאי קאמר).
[ומבאר רבא את הברייתא:] קתני (כמו 'אמר מר'): 'יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון
בשביל שימותו? תלמוד לומר: ועשית
עולותיך (הבשר והדם)'
(טעמא דכתב רחמנא 'ועשית עולותיך'
משום הכי לא יומתו ולדי שלמים ותמורת עולה, הא אי לא כתב קרא - אזלי למיתה) – אמאי? הא ולד חטאת הוא דגמירין בה מיתה (בלבד
במסכת תמורה (כא,ב), ולא גבי שאר ולדות קדשים
ותמורותיהם)!?
אי לאו קרא ('ועשית
עולותיך') הוה אמינא
ולד חטאת (מתים) בכל
מקום (שהן),
(נזיר כה,ב)
(אבל) וולדי
קדשים בבית הבחירה (יעלו לבית הבחירה וימותו, כדכתיב 'תשא
ובאת') - קא משמע
לן (ועשית עולותיך) דלא ([אלא]
דשרו להו לעולה ושלמים).
[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] קתני 'יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן? -
תלמוד לומר: 'רק'' - למה לי קרא? הילכתא גמירי לה: ולד חטאת למיתה אזיל!
הכי נמי, וקרא
לאשם הוא דאתא.
אשם נמי הילכתא
גמירי לה: 'כל שאילו בחטאת מתה - באשם רועה'!
אלא אי מהילכתא
(ולא קא משמע לן מקרא) הוה אמינא הילכתא (דלמיתה אזלה ולד חטאת ואשם רועה), ואי (אבל אי) אקריביה לא ליחייב עליה ולא כלום - קא משמע לן
קרא (דכתיב 'רק', ואין
'רק' אלא למעט: דהני הוא דמפרש בהו קרא 'ועשית עולותיך'
- מקריב אתה ולדותיהן ותמורותיהם)
[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] 'רבי עקיבא אומר: אינו צריך! הרי הוא אומר 'אשם הוא' - בהוייתו יהא':
למה לי קרא?
גמרא גמירין לה: 'כל שבחטאת מתה - באשם רועה'!?
הכי נמי, וכי
אתא קרא – לדרב, דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה (כגון
תמורת אשם, או שעברה שנתו, או שנתכפרו בעליו, או שמתו, - וניתק לרעייה: שיצא וירעה
עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה),
(שהקדיש) ושחטו
לשם עולה – כשר (הואיל וסופו - לכשיפול בו מום - הוא נמכר ומביאין
בדמיו עולת נדבה); (וקא
משמע לן:) טעמא דניתק, הא לא ניתק –
לא (אף שלא שחטו לשם עולה אלא ששחטו סתם - אינו כשר), דאמר קרא 'הוא'
- בהוייתו יהא (דכל זמן שלא ניתק תורת אשם מעליו פסול).
ענין אחר אשם שניתק כגון שהפרישו ואבד, והפריש
אחר תחתיו, ואחר כך נמצא, ובא גזבר ואמר: "ינתק זה לרעייה", ועבר
ושחטו לשם עולה - כשר לזרוק דמו לשם עולה, ולעשותו כליל כעולה - אפילו
לכתחילה, משום דזה זכר וקדשי קדשים וזה זכר וקדשי קדשים: דבאשם ועולה ליכא
נקבה; אבל שאר קדשי קדשים ששחטן לשם עולה - אסור לזרוק דמן לשם עולה, ואינן
כליל כעולה; דכשרין הן [האשם] כי שחטן
לשם עולה, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, אבל אין יוצאין מתורתן הראשונה, אלא
בחזקתן קיימו;
טעמא דניתק הא לא ניתק לא שרי
לזרוק דמו ולעשותו כליל כעולה, דאמר קרא 'הוא' -
בהוייתו יהא, אבל גבי שאר זבחים דלעולם אסור לעשותן עולה, שאף על פי ששחטן לשם
עולה - אסור לשנות ולזרוק דמן לשם עולה, כדאמר במסכת זבחים (דף ב,א)
'כל הני לישני [וליזול]', הילכך לא איצטריך למיכתב 'הוא'
- בהוייתו יהא.
ענין אחר ניתק ושחטו לשם עולה כשר לזרוק דמו
לשם עולה אבל לא ניתק - פסול, משום דלשם אשם לא מצי זריק ליה, שהרי נתכפרו בעליו;
ולשם עולה לא, דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא: דכשם שקודם שנתכפרו אם שחטו
לשם עולה אינו אלא לשם אשם, הכי נמי: כי נתכפרו, הואיל ולא ניתק - אכתי הוי בחזקת
אשם, ואינו זורק לשם עולה; ולשם אשם נמי לא, דהא נתכפרו! אלא הדם ישפך, והבשר
ישרף; אבל שאר קדשים - כגון פסח שזקוק לרעייה - אפילו לא ניתק מפסח לשם שלמים -
כשר לזרוק דמו לשם שלמים ולהקטירו לשם שלמים.
ואי קשיא: לרבי עקיבא נמי איכא למימר: אי מהילכתא הוה
אמינא כו' דנימא נמי אשם הוא קרב ואין תמורתו קריבה, ולאו הבא מכלל עשה – עשה! -
לרבי עקיבא ליכא למימר הכי: דבשלמא לתנא קמא, דקא יליף מ'ועשית
עולותיך' - דהא כתיב עשה בקרא: 'ועשית'
- להכי איכא למשמע דקאי עליה בעשה, אבל לרביי עקיבא ליכא למימר הכי, דהא לא כתיב
עשה בקרא, ולא כתיב 'הוא קרב' בקרא אלא 'הוא' לחודא.
אמר מר [רבי
יוחנן]: 'הלכה היא בנזיר (דאף
על פי שדמי חטאת מעורבים בהן יפלו לנדבה)'; - ותו ליכא (אלא בנזיר)? והתניא (והאיכא הא, דתניא): 'ושאר חייבי קינין שבתורה (שהן
בעולה ויורד)
(נזיר כו,א)
שהפרישו
מעות לקיניהם (ואחר כך העשירו, כגון מצורע): (אם) רצה (להוסיף עליהן, ו)להביא בהן חטאת בהמה - יביא, עולת בהמה – יביא;
מת והיו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה (ואין חוששין לדמי חטאת
שבהן)'! [לא
רק בנזיר, אלא גם בחייבי קינים!?]
תנא נזיר
וחייבי קינין, דדמו ליה (דנזיר טמא מביא קינין; והואיל דקיימא לן גבי נזיר טמא
הכי, אמרינן נמי לגבי נזיר טהור: שאם מת והיו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה), ולאפוקי מהא, דתניא [עיין
בתוספתא מעילה פרק א הלכה יא [צוקרמאנדל]]: 'מי שהיה מחוייב חטאת, ואמר "הרי עלי עולה", והפריש מעות,
ואמר "הרי אלו לחובתי": רצה להביא בהן חטאת בהמה - לא יביא (לפי
שיש לומר שמא שם עולה חל עליהן),
עולת בהמה - לא יביא (ולהביא עולת בהמה אי אפשר שמא לשם
חטאת הפריש אותן המעות ולית להו תקנה); מת, והיו לו מעות סתומים - ילכו לים המלח (וקא משמע
לן דהכי הוא גבי נזיר ודדמי ליה דחייב בחטאת ובעולה בבת אחת; דהתם הוא [בנזיר]
דאמר הלכה דיפלו לנדבה, אבל כל היכא דלא נתחייב בחטאת ובעולה [בבת אחת] על מעשה
אחד - לא אמרינן הכי, אלא ילכו לים המלח).
ענין אחר מי שהיה מחוייב חטאת. דהיינו יולדת
עשירה דמביאה חטאת עוף ולא עולת העוף [לעשירה העולה הוא כבש],
ואמרה "הרי עלי עולת העוף", והפרישה מעות, ואמרה "אלו
לחובתי": רצתה להוסיף [למעות אלה] ולהביא
חטאת בהמה - לא תביא, דהא אינה מחוייבת חטאת בהמה! רצתה להביא עולת
בהמה - לא תביא, שהיא לא נדרה אלא עולת העוף.
מת - כלומר מתה, והיו לה מעות סתומים
- ילכו לים המלח משום דאיכא למימר שמא ללשם חטאת בלבד הפרישתן, שהרי לא הוקבעו
כולן ביחד לחטאת העוף ולעולת העוף, דעל חטאת העוף היה החיוב בפני עצמו, ועל עולת
העוף היתה נדורה בפני עצמו - דכמפורש דמי. והיינו לאפוקי מהאי תנא דאמר 'ילכו
לים המלח'; אבל גבי שאר חייבי קינין, דחייבים להביא חטאת העוף ועולת העוף -
הואיל והוקבעו ביחד: דעל שניהם נתחייבה בבת אחת - הילכך כי מתה, והיו לה מעות
סתומין - יפלו לנדבה, דהויין סתומין מעליא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com