דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף כז
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר כו,ב)
אמר רב הונא
אמר רב: לא שנו אלא מעות, אבל בהמה (שאם מת והניח שלש בהמות) - הרי היא כמפורשת. (משום
דאית ביה היכר, דהך דהויא נקבה - לצורך חטאת, והאי דהוי זכר – עולה, והאי דהוי איל
בן שתי שנים - לצורך שלמים; וכיון דהויין להו כמפורשין - חטאת תמות, [ועולה]
ושלמים יקרבו, כדברי מתניתין).
אמר רב נחמן:
הא דאמרי 'בהמה הרי היא כמפורשת' - לא שנו אלא [שהפרישה
כשהיא] תמימה (וכהאי
גוונא דפרשינן), אבל (אם
מת והניח שלש בהמות) בעלת מום (בעלי
מומין) - הרי היא כסתומה (כיון
דלאו להקרבה קיימי אלא לדמיהן, דסתמא דמילתא לצורך דמים הפרישן, וכמעות סתומין
דמיין, ויפלו כולן לנדבה), אבל נסכא
(אם הניח שלש חתיכות כסף) - לא (הוו להו כמפורשין: הניח שלש
חתיכות כסף כדי לקנות באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה ובאחת מהן שלמים - דמי חטאת
ילכו לים המלח);
ורב נחמן בר
יצחק אמר: אפילו נסכא (כסתומין דמי, הואיל וראויין לעשות מהן מעות), אבל סואר של קורות (אבל שלש
סואר של קורות) - לא (כמפורשין
דמי: חד לחטאת וחד לעולה וחד לשלמים).
אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא: מאי טעמייהו דרבנן (דרב נחמן ורב נחמן בר יצחק), דאמרי 'מעות (הוו כסתומין), ולא בהמה ולא נסכא, מעות ולא סוורא (ולא סואר של קורות)? אלא מעתה (אי משום ד'מעות' גמירי לה דהוו כסתומין, אבל מידי אחרינא לא) 'מעות ולא עופות' (מסתמא הוו להו כמפורשין)? וכי תימא הכי נמי - אלא הא דאמר רב חסדא 'אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים (מן השוק, שאם נאכל אחד מהם או פרח לאויר העולם קודם עשיית כהן - יביא זוג לשני) אי בעשיית כהן' – (אלא שמע מינה מדעופות הויין להו כסתומין, וכדרב חסדא, בהמה וסואר של קורות נמי הויין להו כסתומין) - אמאי? הא 'מעות' גמירין לה!?
(נזיר כז,א)
אמר ליה:
וליטעמיך - הא דתנן [נזיר פ"ו מ"ח, דף מה,א]: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: הביא שלש בהמות
ולא פירש - הראויה לחטאת תקרב חטאת, לעולה - תקרב עולה, לשלמים - תקרב שלמים' –
אמאי? הא אמרת בהמה לאו כמפורשת דמיא (לימא נמי התם דכסתומין דמו, דהא
אמרת 'בהמה נסכא וסואר של קורות לאו כמפורשין דמו')?
אמר ליה (לעולם אימא לך ד'מעות ולא נסכא, מעות ולא סואר'; והא דאמרת 'מעות ולא עופות' -) התם (לא אפשר דליהוו כמפורשין, דהא כתיב בהו) [ויקרא יב,ח: ואם לא תמצא ידה די שה] ולקח[ה] [שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה] (ויקרא טו,ל) ועשה [הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני ה' מזוב טמאתה] - אמר רחמנא (דגלי לך רחמנא): (דלא ליהוו מפורשין אלא) אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן, (והא נמי דמותבינן לך מבהמה) הכא נמי (לא אפשר דכסתומין דמו, דמינכרא מילתא דכמפורשין דמו):
(נזיר כז,ב)
מי מצית אמרת
הדין דחטאת (דהאיך דהויא חטאת) תקרב עולה? הכא נקבה (דלשום
חטאת הויא), הכא זכר (דעולה
הוי)!
מתיב רב
המנונא: ומי אמרינן בהמה בעלת מום כסתומה דמיא?
תא שמע (והתניא
[תוספתא נזיר פ"ג הלכה יח [צוקרמאנדל], דומה למשנה נזיר
פ"ד מ"ז להלן דף ל,א]): 'כיצד אמרו 'האיש מגלח על נזירות אביו'? - בזמן שהיה
הוא ואביו נזירים (הכי גרסינן: בזמן שהיה אביו נזיר), והפריש אביו מעות לנזירותו ומת, ואמר
"הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא" - (אין זה
'מגלח על מעות אביו'): היו לו
מעות סתומות - יפלו לנדבה; היתה לו בהמה מופרשת (כלומר:
שהפריש שלש בהמות אבל לא פירש איזו לחטאת ואיזו לעולה): חטאת תמות, עולה תקרב עולה, ושלמים יקרבו שלמים'
("הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא" אין
זה מגלח על מעות אביו; היו לו מעות סתומין כו'. וסדר המשנה אינה כן;
דמעיקרא הוה ליה למיתני 'מגלח על נזירות אבא'; אלא רב המנונא - דבעי לאיתויי פירכא
מינה - טריחא ליה מילתא למיתני 'כיצד הוא מגלח', והוא מדלג בה ונקיט בסיפא, משום
דבעי פרוכי מינה 'אין זה מגלח על מעות אביו' הואיל וכבר מת אביו קודם שקיבל עליו
זה נזירות, אבל בסיפא דברייתא מפרש 'כיצד מגלח על נזירות אביו', כדמפרש
בסיפא דמתניתין -)
מאי לאו אפילו
בעלת מום (שהן בעלי מומין? וקא חשיב להו כמפורשים, דקאמר 'החטאת תמות
והעולה תקרב' כלומר: תמכר ויביא בדמיה עולה; וקשיא לרב נחמן דאמר בעלת מום כסתומה
דמיא, ויפלו דמיה לנדבה - כדין מעות סתומין)?
לא, תמימה (הראויה
ליקרב, ומשום הכי הויין להו כמפורשין), אבל בעלת מום כסתומה דמיא.
מאי איריא
'מעות' (דתני מעות כסתומין דמיין)? לימא 'היתה לו בהמה בעלת מום יפלו לנדבה' (ואנא
אמינא מדבהמה דמיא כסתומה, כל שכן מעות)?
הכי נמי (קתני,
דבהמה) בעלת מום למאי קדישא? לדמי!
דמי היינו מעות (וכיון דקתני מעות - לא איצטריך למיתני בעלת מום)!
מתיב רבא:
[ספרא
ויקרא דבורא דחובה פרשה ו] '[ויקרא
ד,כב: אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה
בשגגה ואשם [[ויקרא ד,כג] או הודע אליו חטאתו אשר
חטא בה והביא את] קרבנו [שעיר
עזים זכר תמים]: בקרבנו הוא יוצא
ואינו יוצא בקרבן אביו;
יכול לא יצא בקרבנו של אביו שהפריש מן הקלה (שהפריש
אביו מן עבירה קלה שעבר כגון שבועת העדות ושבועת ביטוי) על החמורה (שהבן חטא כגון שאכל חלב
ודם או שנתחייב בחייבי מיתות בית דין) או מן החמורה על הקלה אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן
החמורה על החמורה?
תלמוד לומר 'קרבנו' [דלעיל, בשעיר, ועוד פעם בשעירה:
ויקרא ד,כז: ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם
הארץ, בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם (ויקרא ד,כח) או הודע אליו חטאתו אשר
חטא והביא]
קרבנו [שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא]: בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבנו של אביו;
יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפילו מן הקלה על
הקלה מן החמורה על החמורה, שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו בנזירות (כדתנן
(לקמן ל,א): מי שהיה הוא ואביו נזירין,
והפריש אביו מעות סתומין כו': מדקאמר 'מעות' ולא אמר 'בהמה' - שמע מינה דעל מעות
הוא דמגלח ולא על בהמה), אבל
יוצא במעות שהפריש אביו אפילו מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה,
שהרי אדם מגלח על מעות אביו בנזירות
(נזיר כח,א)
בזמן שהן סתומין (כדתנן
בשילהי מתניתין) ולא בזמן שהן
מפורשין?
תלמוד לומר ([ויקרא
ד,לב: ואם כבש יביא] קרבנו [לחטאת - נקבה תמימה יביאנה] (ואית דדרשי ליה מקרבנו קמא): בקרבנו הוא יוצא, ואינו יוצא בקרבן אביו;
יכול לא יצא במעות שהפריש אפילו מן הקלה על הקלה (משבועת
העדות לשבועת הפקדון או לשבועת ביטוי), מן החמורה על החמורה (מחלב לדם מחייבי מיתות לחייבי
כריתות בשוגג), אבל יוצא בקרבן
שהפריש לעצמו מן הקלה על החמורה מן החמורה על הקלה? –
תלמוד לומר (ויקרא ד,כח, לעיל) קרבנו על חטאתו - עד שיהא קרבנו לשום חטאו;
יכול לא יצא בבהמה שהפריש לעצמו מן הקלה על הקלה או מן
החמורה על החמורה, אפילו מן הקלה על החמורה או מן החמורה על הקלה שכן אם הפריש
בהמה על החלב (שאכל בשוגג) והביא על הדם (שאכל בשוגג), או על הדם והביא על החלב שהרי לא מעל (לפי
שהוא קדושת הגוף, ואי אפשר לו להוציאה לחולין) ולא כיפר (לפיכך לא כיפר, וכדאמרינן
בפרק [בתרא] דכריתות: דכיון דלא מצי מעיל - כפורי נמי לא מכפר), אבל יוצא במעות שהפריש לעצמו מן הקלה לקלה ומן
החמורה לחמורה מן החמורה לקלה ומן הקלה לחמורה, שכן אם הפריש לעצמו מעות מן החלב
והביא על הדם, על הדם והביא על החלב - שהרי מעל (דכיון
דלקח בהן חטאת אחר, שלא הופרש לשמן - הוה ליה כמפיק להו לחולין, ומעל) וכיפר (וכיון
דמעל בו - אמרינן 'וכפר', דהוא קרבן מעליא)?
תלמוד לומר [שם] '(וכפר עליו
הכהן) על
חטאתו' - (דלעולם
לא כפר) עד שיהא קרבנו לשם חטאו' (שאף על פי שמעל - לא כיפר, שהרי
מעל במעות; כל דבר שיוצא לחולין - אית ביה מעילה, והואיל דאית ביה מעילה - כיפר);
קתני מיהת
'בהמה' (שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו; מאי טעמא? לאו משום
דכמפורשת דמיא?) - מאי לאו אפילו
בעלת מום?
לא, תמימה.
אבל בעלת מום –
מאי? כסתומה דמיא? מאי איריא דקתני '(אבל יוצא ב)מעות שהפריש אביו'? ליתני 'בעלת מום'!?
הכי נמי; דלמאי
חזיא? לדמי! דמי היינו 'מעות'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com