דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף לו
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר לה,ב)
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה, אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה [במדבר ו,ג: מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה; וכל] משרת [ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל] (לרבות שאפילו לא הוי איסורי נזיר כשיעור, והיתר משלימו לכזית - שהוא חייב.)
(נזיר לו,א)
זעירי אמר: אף
שאור בבל תקטירו (שאילו אין בשאור כזית, ועיסה משלימו לכזית, שהוא
חייב, ועובר משום שנאמר כל שאור וכל דבש לא תקטירו (ויקרא
ב,יא)).
כמאן [אמר
זעירי]?
כרבי אליעזר
דדריש 'כל' (לגבי חמץ, בפרק 'אלו עוברין
בפסח', דקתני 'ועל עירובו בלאו - דברי רבי אל[י]עזר, דכתיב 'כל
מחמצת לא תאכלו' (שמות יב,כ)).
אי הכי (לימא
זעירי וכן) לענין חמץ (בפסח) נמי (יהא חייב על עירובו משום
דכתיב ביה 'כל')?
אין הכי נמי (דלענין
חמץ בפסח - היתר מצטרף לאיסור, וכרבי אליעזר); אלא (והאי דקאמר גבי שאור משום) לאפוקי מאביי, דאמר (במסכת
מנחות) יש הקטרה בפחות מכזית - קא
משמע לן (מדבעינן צירוף - ד)אין הקטרה בפחות מכזית (ואין חייב עליה אלא אם כן יהא בו
כזית או שיהא היתר משלימו לכזית).
יתיב רב דימי
וקאמר לה להא שמעתא [דברי
רבי יוחנן, שאין היתר מצטרף לאיסור מן התורה אלא בנזיר].
איתיביה אביי [טבול
יום פ"ב מ"ג]: 'המקפה (רוטב) של תרומה (העשויה
מיין של תרומה), והשום והשמן (שנותנין
לתוכו משום תבלין, הן) של חולין,
ונגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן; מקפה של חולין, והשום והשמן של תרומה, ונגע
טבול יום במקצתן (איכא דאמרי בשום ושמן של תרומה, אבל לא במקפה דחולין;
דטבול יום - שויוהו רבנן שני, ואין שני עושה שלישי אלא בתרומה; ואית דאמרי: מאי
'במקצתן'? אפילו במקפה של חולין: דכיון דעריבי בחד מנא - דמי ליה כמאן דנגע בתרומה
עצמה) - לא פסל אלא מקום מגעו'; והוינן בה: מקום מגעו אמאי פסול (במקום
מגעו? דאין טומאת אוכלין בפחות מכביצה)? ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מה טעם (לוקה
עליו בכזית, והא ליכא שיעורא)?
הואיל וזר לוקה עליה בכזית; מאי טעמיה?
(נזיר לו,ב)
לאו משום דהיתר
מצטרף לאיסור?
אמר ליה: לא!
מאי 'כזית'? - דאיכא כזית בכדי אכילת פרס (הכא היינו טעמא: הואיל וזר
לוקה עליו בכזית: דאיכא תרומה כזית בכדי אכילת פרס - חשיב לה כאילו הויא תרומה,
וכיון שנגע בו - פסל מקום מגעו).
[הקשה
אביי:] ואכילת פרס (כזית
בכדי אכילת פרס) - (מי
הוי) דאורייתא היא (דמיחייב
עלה מלקות)?
אמר ליה: אין.
אי הכי - אמאי
פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בכותח הבבלי (דאית ביה קומניתא דנהמא
בפרק 'ואלו עוברין' (פסחים מג,א), דקאמרי 'ועל עירובו בולא
כלום' - הא לא אפשר דלא הוי בכדי אכילת פרס שיעור כזית)?
אמר ליה: הנח
לכותח הבבלי, דליכא כזית בכדי אכילת פרס; אי דקא שריף ליה מישרף (שגומע
ואוכל עד שגומע ממנו בכדי אכילת פרס) - בטלה דעתו אצל כל אדם (שאין דרך אכילה בכך: שאין אדם
רגיל לאוכלו בעיניה, לפי שהוא חריף ביותר, ולא חייבתו תורה אלא דרך אכילה)! אי מישטר קא שטר (שטובל בה
פיתו לשם לפתן ואוכל) - לא משכחת
כזית בכדי אכילת פרס! (אבל בשום ושמן של תרומה - להכי לוקה בכזית: דאיכא
כזית בכדי אכילת פרס – דאורייתא.)
איתיביה [תוספתא תרומות
פרק ח הלכה יז (ליברמן)]: 'שתי מדוכות (שנידוכין לתוכו תבלין), אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניו שתי
קדירות: אחת של תרומה ואחת של חולין, ונפלו אלו לתוך אלו - שתיהן מותרות, שאני
אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה' ואי סלקא דעתך כזית בכדי אכילת פרס (הוי
חשיב) דאורייתא - אמאי אמרינן 'שאני
אומר' (אמאי מקילין בהו כולי האי: דאמרת 'שאני אומר תרומה לתוך
תרומה נפלה ולא לתוך חולין', והאיכא למיחש שמא נפלה בשל חולין ואיכא כזית בכדי
אכילת פרס)?
אלא מאי (אמרת) - היתר מצטרף לאיסור? (התם נמי) אמאי אמרינן 'שאני אומר' (והאיכא
למיחש דילמא איכא [בקדירה] השני תרומה בכזית פחות משהו, והיתר משלימו לכזית)?
אלא הנח לתרומת
תבלין - דרבנן היא (ולא דייקינן בהו בכזית בכדי אכילת פרס, דמדרבנן הן,
ולא מחמרינן ביה כולי האי).
איתיביה [תוספתא תרומות פרק ו הלכה יח (ליברמן)]: 'שתי קופות: אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניהן שתי סאין: אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו לתוך אלו - שניהן מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, תרומה לתוך תרומה נפלה' ואי סלקא דעתא כזית בכדי אכילת פרס [אסור] דאורייתא - אמאי אמרינן 'שאני אומר'?
(נזיר לז,א)
בשלמא לדידי,
דאמינא משום דהיתר מצטרף לאיסור (בכל איסורין שבתורה נמי), (הכא ליכא למימר הכי) כגון דנפישי חולין (ואנן לא
אמרינן דהיתר מצטרף לאיסור אלא היכא דנפישא מידי דאיסורא, וקא משלים ליה היתרא;
והא דפרכינן לעיל ממקפה ומדוכה אף על גב דנפישי חולין - תבלין שאני, הואיל ותבלין
לטעמא וריחא הוא דעבידי - חשיבי להו, ולא בטלי, והוי כמאן דנפישי); אלא לדידך - דאמרת משום דאיכא כזית בכדי אכילת
פרס - כי נפישי חולין מאי הוי (הא איכא למיחש דאיכא כזית בכדי
אכילת פרס - דאורייתא)?
אמר ליה: הנח
לתרומה בזמן הזה, דרבנן (דלא חיישינן ליה לכזית בכדי אכילת פרס).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com