נזיר דף מא

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

נזיר דף מא

המשך נזיר פרק ששי 'שלשה מינין'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נזיר מ,ב)

ומנלן (דהך גילוח) דבתער (קאי)?

דתניא: '[ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם] ופאת זקנם לא יגלחו[ובבשרם לא ישרטו שרטת]' - יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב? - תלמוד לומר: (גבי ישראל) [ויקרא יט,כד: לא תקפו פאת ראשכם] ולא תשחית [את פאת זקנך]; (אי 'לא תשחית' -) יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? - תלמוד לומר: (לגבי כהנים) ופאת זקנם לא יגלחו; הא כיצד? - איזהו גילוח שיש בו השחתה (מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן, ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו)? - הוי אומר זה תער'.

ממאי (ממאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער)? דילמא לעולם (אימא לך) אפילו ליקטו במלקט וברהיטני (שפיר דמי) נמי מצוה קעביד; והא (והאי דקתני 'זקנו' - מה תלמוד לומר:?') - קאתי לאשמועינן דאפילו (גילחו) בתער לא מיחייב עליה (משום 'פאת זקנם לא יגלחו' [ויקרא כא,ה] [דכתיב בכהנים])!?

אמרי: אי סלקא דעתא כי עביד (ליקטו) נמי במלקט וברהיטני - שפיר דמי (ומצוה קעביד), לישתוק קרא מיניה (ולא ליכתוב 'זקנו'), ואנא אמינא (ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא): ומה גבי נזיר, דאיסורא קא עביד (כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות) - אפילו הכי מחייב (כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין), הכא (דכי מגלח) - דמצוה (כדכתיב וגילח את כל שערו) - לא כל שכן (שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער)!

(נזיר מא,א)

ותו: אי סלקא דעתא כי עביד (מצורע) במלקט וברהיטני (שפיר דמי), מצוה קא עביד (ו'זקנו' - להתיר תער הוא דאתא) - (אדרבה:) מדלא כתיב (ביה) 'תער' (אמינא דבתער לא מישתרי כלל, מדלא כתיב 'תער' במצורע), (ואמינא לך) כריש לקיש, דאמר: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה, אם אתה יכול לקיים את שניהם – מוטב, ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה (הכי נמי במצורע: ליגלח במלקט וברהיטני וליהוי מקיים 'וגילח את כל שערו' [ויקרא יד,ח], וקא מוקים ללא תעשה ד'ופאת זקנם לא יגלחו' – בתער, דלא אסרה תורה הקפת הראש [גירסת אורח מישור: השחתת זקן] אלא בתער! [אלא] שמע מינה דלהכי איצטריך 'זקנו' [ויקרא יד,ט] - למישרי תער במצורע, ולמימרא דבתער אִין, במידי אחרינא לא - דומיא דהקפת ראש [גירסת אורח מישור: השחתת זקן], דקאתי ליה עשה ד'וגילח את כל שערו' - ודחי ליה לאו דהקפה, לפי שאינו יכול לקיים את שניהם;

ורבי אליעזר אית ליה גזרה שוה [להלן] וקסבר: מלקט ורהיטני נמי עבדי גילוח, והוי נמי גילוח שיש בו השחתה, ומשום הכי כי ליקטו במלקט ורהיטני גבי הקפה - חייב, והכי נמי מפרש במסכת מכות בפרק 'אלו הן הלוקין' [פ"ג מ"ה; דף כא,א]).

ורבי אליעזר - מאי טעמא (כלומר: הואיל ומוקמית להא דתני לעיל דמצורע יליף מדינא כרבי אליעזר, ד'בתער אין, במידי אחרינא לא', אי מדינא - הא איכא למיפרך כדלעיל: מה להצד השוה שבהן כו')?

יליף מ'ראשו' (דכתיב לגבי מצורע 'וגילח את כל שערו... ואת ראשו' [ויקרא יד[YH1] ), דתניא [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב מ"ד]: '[ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את] ראשו [ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] מה תלמוד לומר (והלא כתיב 'שערו', וראשו בכלל שערו הוא)? (אלא) לפי שנאמר גבי נזיר [במדבר ו,ה: כל ימי נדר נזרו] תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת הימם אשר יזיר לה’ קדש יהיה גדל פרע שער ראשו] - יכול אף נזיר מצורע כן (שלא יעבור תער על ראשו)? - תלמוד לומר: (וגילח את) ראשו (בתער, כמו שאמרתי לך גבי נזיר; ורבי אליעזר סבר לה כרבי יונתן, דאמר לעיל (לט,ב) דגבי נזיר לא מיחייב אלא בתער, ובמידי אחרינא לא – הכי נמי האי [גילוח] דאסירי גבי נזיר - מישתרי גבי מצורע, ומאי דלא מיחייב ליה גבי נזיר כגון מלקט ורהיטני - לא שרי במצורע).

ממאי [שבתער דוקא]? דלמא לעולם אפילו ליקטו במלקט וברהיטני - מצוה קעביד, וכי תימא 'תער' למה לי [בבמדבר ו,ה: כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר לה’ קדש יהיה גדל פרע שער ראשו – ומדוע כתבה התורה 'תער' אם הכל אסור] (וכי תימא למה לי למיכתב במצורע 'ראשו'? [אולי הגירסא בריב"ן היתה 'ראשו' למה לי'?]) - למימרא (לילף מ'תער לא יעבור על ראשו' [במדבר ו,ה] האמור לגבי נזיר, [הא קא משמע לן] למישרייה ב[נזיר] מצורע) דאפילו בתער: סלקא דעתא אמינא הואיל וגבי נזיר כי עביד בתער מיחייב - גבי [נזיר שהוא] מצורע נמי ליחייב - קא משמע לן דלא [אך עדיין אין הוכחה שחייבים לגלח בתער דוקא]!

(לא! לעולם אימא לך דמצורע בתער - אִין, במלקט וברהיטני – לא!, ד)אי סלקא דעתך כי עביד במלקט וברהיטני מצוה קעביד, [אם כן] מדלא כתב 'תער [במצורע] (אמינא דבתער כלל לא, משום דלא כתיב ביה [במצורע] 'תער') – כריש לקיש (והכא נמי, כיון דאפשר לו לקיים את שניהם - עביד במלקט ורהיטני, לקיים מצות עשה ד'וגילח את כל שערו' [ויקרא יד,ח] וליקיים נמי לא תעשה ד'תער לא יעבור' [במדבר ו,ה], דלא אסרה תורה הקפת הראש בנזיר אלא בתער, ואימא דבתער כלל לא! אלא לאו שמע מינה: מדאיצטריך ליה 'ראשו' למישרי תער בנזיר מצורע, למימרא דבתער - אִין, מלקט ורהיטני – לא, ומשום הכי אתי עשה ד'וגילח את כל שערו' [ויקרא יד,ח] ודחי לאו ד'תער לא יעבור על ראשו' [במדבר ו,ה], לפי שאין אתה יכול לקיים את שניהם: דמצורע שגילח במלקט ורהיטני לא עשה ולא כלום)!

(רבי אליעזר לא מצי יליף במצורע בתער, ולא במלקט ורהיטני דהקפה [ויקרא פרק יט,כז: לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ] מ'זקנו' [ויקרא יד,ט], משום דקסבר רבי אליעזר גבי הקפה דאפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב, דכתער דמי! ורבנן נמי לא מצו ילפי מצורע בתער ולא במלקט ורהיטני מ'ראשו' דנזיר, משום דקסברי גבי נזיר - כי גילח במלקט ורהיטני – חייב, דכתער דמי, כדאמרינן לעיל: 'לרבות כל המעבירין' ).

ורבנן - האי 'ראשו' [במצורע (ויקרא יד,ט): והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] - מאי דרשי ביה?

מיבעי להו למידחי לאו דהקפה, דתניא: '(ויקרא יט,כז) לא תקיפו פאת ראשכם [ולא תשחית את פאת זקנך] - יכול אף מצורע כן? תלמוד לומר: 'ראשו'.

למה לי למכתב 'ראשו', ותיפוק ליה מ'זקנו', דתניא: '(ויקרא יד,ט) 'זקנו' מה תלמוד לומר? - לפי שנאמר [לגבי כהנים] [ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם] ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת], יכול אף מצורע כן? - תלמוד לומר: 'זקנו' [של מצורע כן לגלח].

למה לי למכתב 'ראשו' ולמה לי למכתב 'זקנו'?

צריכי: דאי כתב רחמנא 'זקנו' ולא כתב 'ראשו' - הוה אמינא הקפת כל הראש לא שמה הקפה, להכי כתב רחמנא 'ראשו' (לאשמועינן דאפילו הקפת כל הראש שמה הקפה)

(נזיר מא,ב)

ואי כתב 'ראשו' ולא כתב 'זקנו' - הוה אמינא (דהאי דכתיב 'ראשו') משמע תרתי: דאתי עשה (דמצורע, דכתיב 'וגילח את כל שערו' [ויקרא יד,ח]) ודחי את לא תעשה (ד'לא תקיפו פאת ראשכם' [ויקרא יט,כז]), ומשמע (נמי, מדכתיב 'לא תקיפו פאת ראשכם') דהקפת כל הראש שמה הקפה; ואכתי בתער מנלן (אבל עדיין לא מצינו דבתער הוי)? להכי כתב רחמנא 'זקנו' (למילף ליה מ'פאת זקנם לא יגלחו' דכתיב ביה השחתה [וגילוח] - דהיינו תער).

ורבנן האי 'ראשו' מאי דרשי ביה - ואי קשיא: רבי אליעזר נמי '>זקנו' מאי דריש ביה? - יש להשיב: דאף על גב דדריש רבי אליעזר 'ראשו', וגמר [[גזירה שוה] מנזיר לומר דעשה דחי את לא תעשה – 'זקנו' נמי איצטריך למיגמר מכהנים, דאי מנזיר לחודיה – הוה אמינא בדין הוא שדוחה את לא תעשה דנזיר, שכן ישנו בשאלה, אבל לאו דכהנים לא! הילכך איצטריך נמי [זקנו] לאגמורי גבי כהנים. ומסתברא דהכי הוא דגרסינן לקמן: ור"א דאתי עשה ודחי לא תעשה מנא ליה והא מנזיר יליף? אלא ודאי מנזיר לא ילפינן, דאיכא למיפרך: מה לנזיר כו' ומה לכהנים כו' כדמפרש לקמן בפרק שני נזירים (דף נח,ב). מן המורה.

ורבי אליעזר - דאתי עשה ודחי את לא תעשה מנליה?

יליף מגדילים (נפקא ליה, מ)דתניא '(דברים כב,יא) לא תלבש שעטנז [צמר ופשתים יחדיו [פסוק יב] גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה]

(נזיר מב,א)

הא גדילים תעשה לך מהם (וקא דחי לאו ד'לא תלבש שעטנז').

ור"א דאתי עשה ודחי לא תעשה מנליה. בשלמא לרבנן דילפי מצורע מ'זקנו' דבהשחתת זקן - אתא ליה עשה ד'וגילח את כל שערו' ודחי ליה ללאו דהשחתת זקן, אלא לרבי אליעזר מנא ליה? אי מהשחתת זקן, כרבנן - כיון דלרבי אליעזר לא אתי ליה עשה ד'וגילח את כל שערו' ולידחי לגמרי את לא תעשה ד'השחתת זקן', דלדידיה בתער הוא דמישתרי מצורע, אבל לא במלקט ורהיטני - לא אתיא ליה עשה בהדיא ודחי ליה לכוליה לא תעשה, אלא לפלגא: דבתער מישתרי, אבל לא במלקט ורהיטני! ואי מ'ראשו' דמצורע, דדחי ליה 'ראשו' דבנזיר - איכא למיפרך: מה לנזיר שכן ישנו בשאלה! ואי מזקנו דכהן מצורע, דמותר בתער - איכא למיפרך נמי: דמכהן לא ילפינן, שכן לאו שאינו שוה בכל, וכדאמר לקמן בפרק 'שני נזירין' (דף נח,ב)!

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com