דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף מה
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר מד,ב)
אמר אביי: אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא, דיתבין וקאמרין: (מדכתיב 'וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת
ימים' [ויקרא טו,יג], וכתיב בתריה) [ויקרא
טו,יד: וביום
השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה] ובא לפני ה' אל פתח אהל
מועד ונתנם אל הכהן - (דמשמע) אימתי הוא בא (לפני ה' להביא, כדאמרינן התם: ובא לפני ה' - מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתן,
והיינו ביום השמיני, דהיינו לאחר שטבל והעריב שמשו)? - (אלמא) בזמן שהוא
טבל ועשה הערב שמש – אִין (דמותר
ליכנס לעזרה), לא טבל ועשה הערב שמש – לא; אלמא קסבר טבול יום של זב -
כזב דמי (דכי היכי
דזב אסור ליכנס במחנה לויה, דהיינו בעזרה, הכי נמי טבול יום של זב)!
אמינא להון אנא: אלא מעתה גבי נזיר טמא – נמי, דכתיב ('וגלח את ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו'), (וכתיב בתריה) [במדבר ו,י: וביום השמיני] יביא שתי תורים [או שני בני יונה] אל הכהן אל פתח אהל מועד; (נימא נמי הכי:) אימתי הוא בא - בזמן שטבל ועשה הערב שמש (אבל מקמי הכי לא);
(נזיר מה,א)
מכדי שערי ניקנור [דהיינו
'פתח אהל מועד'] (ששם עולין כל מחוסרי כפרה,
כדגרסינן במסכת סוטה בפרק קמא (פ"ה
מ"ה, דף ז,א):
'מעלין אותה לשער מזרח, לשער ניקנור, ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות
ומטהרין את המצורעים', והוא הדין לשאר מחוסרי כפרה, כגון זבין וזבות, כדמפרש
התם בגמרא) - היכא קיימין? בשערי לוייה, והתניא (ואילו במחנה לוייה אפילו מת עצמו
היה יכול ליכנס): 'טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה; ולא טמא מת
בלבד אלא אפילו מת עצמו, שנאמר (שמות
יג,יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו [כי השבע השביע את בני ישראל
לאמר: פקד יפקד אלקים אתכם, והעליתם את עצמתי מזה אתכם]'; מאי
'עמו'? עמו = במחיצתו, עמו = במחנה
לוייה! (והאי
נזיר - טמא מת הוה, ואמאי אינו יכול ליכנס עד דעביד הערב שמש? אלא מדהכא לאו דווקא
- התם נמי לאו דווקא לגבי זב, ואפילו לא הערריב שמשו - כיון דטבל - יכול ליכנס לשם!)
אלא <אמר
אביי> (כלומר:
דחבריה דרבי נתן ברבי אושעיא קא מהדרי ליה לאביי:) (לעולם) טבול יום
של זב - כזב דמי (ולא
הוו דוקיא דשמעתא דבטבילה והערב שמש קאי, אלא בכפרה תליא מילתא, והאי דקא
מותבית לך מנזיר טמא מת שנטמא, דאינו יכול ליכנס שם, והרי מת עצמו יכול ליכנס - הא
לא קשיא: אף על גב דשאר טמאי מתים יכולים ליכנס במחנה לוייה) ואפילו
הכי (האי נזיר
טמא מת אינו יכול ליכנס) כיון דמחוסר כפרה לא עייל.
[לפי הריב"ן: חבריו של
רבי נתן ברבי אושעיא ממשיכים ומסבירים] ואי במחנה לוייה קאי (והא נמי דאמרת [דכתיב] 'אל פתח אהל מועד' [ויקרא טו,יד], דאתה סבור דבעזרה משתעי קרא, דהיינו מחנה לוייה, משום הכי
קא פרכת 'מכדי שער ניקנור כו') – (הא
לא הוי: דאי במחנה לוייה קא משתעי קרא) אמאי קא קרי ליה 'אהל מועד' (הא תניא (יומא סא,א) 'אהל מועד זה היכל'!)? - (אלא להכי כתב 'אהל מועד':) למימרא:
מה התם (בהיכל) מחוסר
כפרה לא עייל - אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל (והכי משמע: אימתי 'ובא לפני ה'' - דהיינו במחנה לוייה - בזמן
שהוא ראוי לבא אל אהל מועד, דהביא כפרתו, הא אם לא הביא כפרתו – לא).
(ואם
תאמר: והא מצורעין נכנסין בשערי ניקנור ששם מזין על הבהונות - הא לא קשיא, דביאה
במקצת לאו שמה ביאה.)
והתם מנלן (דמחוסר
כפרה לא עייל)?
דתניא [דומה
לספרי זוטא פרק יט אות יג]: [במדבר
יט,יג: כל
הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ה' טמא, ונכרתה הנפש ההוא מישראל,
כי מי נדה לא זרק עליו] טמא יהיה [עוד טמאתו בו] -
לרבות טבול יום (שאינו
צריך להביא כפרה); 'עוד טומאתו בו' -
לרבות מחוסר כפרה' (ואף
על גב דהעריב שמשו - אינו יכול ליכנס עד שיביא כפרתו).
משנה:
תגלחת הטהרה כיצד?
היה מביא שלש בהמות: חטאת עולה ושלמים, ושוחט את השלמים,
ומגלח עליהם - דברי רבי יהודה.
רבי אלעזר אומר: לא היה מגלח אלא על החטאת [לאחר שחיטת החטאת, כמו בתורת הקרבנות בויקרא: 'על עולת התמיד' דהיינו אחרי עולת התמיד;
ומכאן שרבי יהודה סובר שמגלח לאחר הקרבת שלשתן], שהחטאת קודמת בכל מקום (כדכתיב (ויקרא ה,ח) והקריב את אשר לחטאת ראשונה וקיימא לן (זבחים דף צ:) דאפילו חטאת העוף קודמת אף לעולת בהמה הואיל ובשאר מקומות
מצינו שהיא קודמת - אף כאן בנזיר תהא קודמת כדי שיהא נזיר מגלח עליה);
ואם גלח על אחת משלשתן [אם נהפך הסדר אך גילח אחר הראשון, שלא היה חטאת] - יצא.
רבי שמעון בן גמליאל אומר: הביא שלש בהמות ולא פירש (איזה מהן לחטאת) - הראויה לחטאת (כגון כבשה נקבה בת שנתה) תקרב חטאת, (הראויה) לעולה (כבש זכר בן שנתו) תקרב עולה, (הראויה) לשלמים (איל בן שתי שנים) תקרב שלמים.
גמרא:
תנו רבנן [ספרא
במדבר פסקא לה]: '(במדבר
ו,יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד [את ראש נזרו, ולקח את שער ראש
נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים] - בשלמים הכתוב מדבר (על השלמים הוא אומר שיהא מגלח), שנאמר
(ויקרא ג,א: ואם זבח
שלמים קרבנו אם מן הבקר, הוא מקריב, אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני ה' (פסוק ב) וסמך ידו על ראש קרבנו]
ושחטו פתח אהל מועד [וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב] (ולא מצינו שאר קדשים טעונין פתח
אהל מועד אלא לשלמים בלבד, בשביל שהן דורון, וכדרב יהודה אמר שמואל: ושחטו פתח אהל מועד - בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא
נעול, מכאן לשלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל שפסולין (ערובין דף ב,ב)); אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר - או אינו אלא פתח
אהל מועד ממש (בפתח
ההיכל יהא מגלח ולא במקום אחר)?
אמרת: אם כן (שלא יהא מגלח אלא בפתח ההיכל) - דרך
בזיון הוא (ואי אתה
רשאי).
רבי יאשיה אומר: אינו צריך (לומר מכאן שאסור דרך בזיון,
דמדוכתא אחריתי נפקא): הרי אמרה תורה (שמות כ,כב) לא תעלה במעלות על
מזבחי [אשר לא
תגלה ערותך עליו] (אלא
דרך כבש, שלא לגלות בשר ערוה עליו) קל וחומר לדרך בזיון (שלא ינהוג בו דרך בזיון)'.
נ"א במדרש בפרשה נשא (סימן ד' רמ"ב) '[במדבר ו,יח] וְגִלַּח הַנָּזִיר [פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ
נִזְרוֹ וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח
הַשְּׁלָמִים]' -
רבי יאשיה אומר: בשלמים הכתוב מדבר או אינו וכו' אם כך אמרה תורה לא תעלה וכו'
ק"ו לדבר שלא יגלח פתח אהל מועד אלא בשלמים הכתוב מדבר.
רבי יצחק אומר: אינו צריך (לומר דמשום שהוא בזיון לא יגלח
אפתח היכל, שאפילו לא יהא בו בזיון - אינו יכול לגלח אלא מבחוץ), הרי
הוא אומר [במדבר ו,יח: וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו]
ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש [אשר תחת זבח השלמים], - מי שאינו מחוסר אלא
לקיחה ונתינה, יצא זה (שאם
יהא מגלח על פתח היכל -) שהוא מחוסר לקיחה הבאה ונתינה (תחת הדוד; הלכך אינו יכול לגלח
אלא בצד הדוד של שלמים; והאי דכתיב 'וגלח הנזיר פתח אהל מועד' - בשלמים הכתוב מדבר)'.
איכא דאמרי 'רבי יצחק אומר: בשלמים הכתוב מדבר; אתה
אומר בשלמים הכתוב מדבר, או אינו אלא פתח אהל מועד ממש? תלמוד לומר: 'ולקח
את שער ראש נזרו' - מקום שהיה מבשל שם היה מגלח'.
אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: וגלח
הנזיר פתח אהל מועד - כל זמן שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח (לכך נאמר בו פתח);
רבי שמעון שזורי אומר: וגלח הנזיר פתח אהל מועד - ולא נזירה (שהאשה לא מגלחת בעזרה אלא במדינה),
(נזיר מה,ב)
שמא יתגרו בה פרחי כהונה.
אמר לו: לדבריך - סוטה תוכיח, דכתיב בה [במדבר ה,טז: והקריב אתה הכהן] והעמידה לפני ה', ולא
חיישינן שמא יתגרו בה פרחי כהונה!
אמר להן: זו כוחלת ופוקסת, זו (סוטה) אינה כוחלת ופוקסת (דהא לנוולה קא בעי וכיון דמנוולה לא אתו לאיגרויי בה).
משנה:
היה נוטל שער ראש נזרו, ומשלח (ומניח) תחת הדוד;
ואם גילח במדינה - לא היה משלח תחת הדוד.
במה דברים אמורים (שאם גילח במקדש משלח תחת הדוד אבל לא בזמן שגילח במדינה)? - בתגלחת
הטהרה, אבל בתגלחת הטומאה (אפילו
בזמן שמגלח במקדש) לא היה משלח תחת הדוד (שאין לך משלח תחת הדוד אלא הטהור
שבמקדש מפני שעשה נזירותו כמצותו).
רבי מאיר אומר: הכל משלחין תחת הדוד (בין טהור שגילח במדינה בין טמא שגילח בעזרה), (ואין לך שאינו משלח תחת הדוד אלא) חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד.
וספרים
שכתוב בהן במשנתנו 'אם שילח תחת הדוד של אשם יצא' - שבשתא היא, דלא גרסינן ליה
במתניתין, אלא בגמרא: ת"ר, ואח"כ נוטל את הרוטב כו'; והכי פירושא
דמתניתין: היה נוטל שער ראש נזרו ומשלחו תחת הדוד של שלמים ואם גילח במדינה לא היה
משלחו תחת הדוד של שלמים.
גמרא:
וברישא
דגמרא לא גרסינן 'אשם בנזיר מי איכא' אלא הכי גרסינן:
היה נוטל שער ראש נזרו:
תנו רבנן: 'ואחר כך נוטל את הרוטב, ונותן על שער ראש
נזרו, ומשלח תחת הדוד של שלמים; ואם שילח תחת הדוד של חטאת ואשם – יצא.'
אשם בנזיר [טהור] מי איכא?
אמר רבא: הכי קאמר: ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם –
יצא.
[ולפיכך זו משנת רבי מאיר
שאומר שנזיר טמא משלח.]
מנא הני מילי [ליטול
מן הרוטב]?
אמר רבא אמר קרא [במדבר ו,יח: וגלח
הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו, ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש] אשר
תחת זבח השלמים' - (דמשמע
'אשר
תחתיו יהא זבח השלמים'
לומר לך) מזבחו (מן
הזבח עצמו, [דהיינו מהרוטב]) יהא
תחתיו.
[בברייתא לעיל נאמר] 'ואם שילח תחת הדוד של חטאת
(ושל אשם) יצא'
מאי טעמא?
אמר קרא: 'זבח' - לרבות את החטאת ואשם (שהטהור ששולח תחת זבח שלו, דהיינו
חטאת – יצא, ואם טמא הוא טעון שילוח תחת זבח שלו - דהיינו אשם).
והא אפיקתיה להאי 'זבח' לרוטב?
אם כן לימא קרא 'מרוטב השלמים'; מאי 'זבח'? - שמע
מינה לרבות חטאת ואשם.
ואימא כולה לחטאת ואשם הוא דאתא?
אם כן לימא 'שלמים וזבח'; מאי 'זבח
השלמים'? שמע מינה תרתי.
תנו רבנן [תוספתא נזיר פ"ד מ"ו [לליברמן]]: 'הכל
היו משלחין תחת הדוד חוץ מטמא שגילח במדינה מפני ששערו נקבר - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: טהורים כאן וכאן (בין במקדש בין במדינה) היו
משלחין, טמאים כאן וכאן לא היו משלחין.
וחכמים אומרים: הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מן טהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו (שגילח במקדש כמצותו; וסתם מתניתין דידן אליבא דחכמים וכדפרשינן לעיל).
משנה:
משנה:
היה מבשל את השלמים או שולקן (שאינו מבושל יפה [לפי הב"ח:
מבושל יותר מדאי; וכן פירש"י נדרים מט,א ד"ה שלוק: מבושל יותר מדאי.
ע"כ; וכן משמעות 'שלוקה' בכל מקום.] וושקוד"ר בלע"ז).
הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל (איכא למאן דאמר של ימין, ואיכא למאן
דאמר בזרוע שנתבשלה עם האיל [במסכת
חולין (צח,ב)]), וחלה מצה
אחת מן הסל, ורקיק מצה אחת, ונותן על כפי הנזיר, ומניפן; ואחר כך הותר הנזיר לשתות
יין ולהטמא למתים;
(נזיר מו,א)
[המשך המשנה]
רבי שמעון אומר: כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים - הותר
הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com