דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף מו
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר מה,ב)
היה מבשל את השלמים או שולקן (שאינו מבושל יפה [לפי הב"ח:
מבושל יותר מדאי; וכן פירש"י נדרים מט,א ד"ה שלוק: מבושל יותר מדאי.
ע"כ; וכן משמעות 'שלוקה' בכל מקום.] וושקוד"ר בלע"ז).
הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל (איכא למאן דאמר של ימין, ואיכא
למאן דאמר בזרוע שנתבשלה עם האיל [במסכת
חולין (צח,ב)]), וחלה מצה
אחת מן הסל, ורקיק מצה אחת, ונותן על כפי הנזיר, ומניפן; ואחר כך הותר הנזיר לשתות
יין ולהטמא למתים;
(נזיר מו,א)
[המשך המשנה]
רבי שמעון אומר: כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים - הותר
הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים.
גמרא:
תנו רבנן: '[במדבר ו,כו:
והניף אותם הכהן תנופה לפני ה', קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה]
ואחר ישתה הנזיר יין - אחר המעשים כולן (אחר קרבן ואחר תגלחת, ותגלחת
מעכבת) - דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי (אחר קרבן, ואף על גב שעדיין לא
גילח, דתגלחת לא מעכבא).
מאי טעמייהו דרבנן?
כתיב הכא 'ואחר ישתה הנזיר יין' וכתיב
התם [במדבר
ו,יט: ולקח הכהן
את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד, ונתן על כפי הנזיר] אחר
התגלחו את נזרו; מה התם אחר מעשה יחידי (דלאחר גילוח עביד תנופה, כדכתיב:
'ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו') - אף כאן אחר מעשה יחידי.
אימא עד דאיכא תרווייהו (דמה התם אחר תגלחת כדכתיב אחר
התגלחו אף כאן נמי אחר התגלחו)?
אי הכי – גזירה שוה ['אחר' 'אחר'] למה לי?
אמר רב: תנופה בנזיר מעכבת (מלשתות יין וליטמא למתים).
אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן - תגלחת אמרי רבנן לא
מעכבא, תנופה מיבעיא? אלא אליבא דרבי אליעזר? פשיטא: האמר רבי אליעזר 'אחר מעשים
כולם'?
מהו דתימא [אליבא דרבי אליעזר]: כיון דלענין כפרה - שירי מצוה היא, הכא נמי לא תעכב (וכדאמר מר (יומא ה,א) [במצורע, ויקרא יד,כא]'לתנופה לכפר' וכי תנופה מכפרת? והלא אין כפרה אלא בדם, כדכתיב 'כי הדם הוא בנפש יכפר' אלא לומר לך שאם עשה לתנופה שירי מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו [לא] כיפר, וכיפר גבי נזיר נמי לא מעכב) - קמ"ל [שמעכבת לרבי אליעזר].
(נזיר מו,ב)
ומי מעכבא (בנזיר)? והתניא:
'(במדבר
ו,כא) זאת
תורת הנזיר [אשר
ידר קרבנו לה' על נזרו, מלבד אשר תשיג ידו, כפי נדרו אשר ידר - כן יעשה על תורת נזרו] - בין
שיש לו כפים (לקיים
מצות תנופה) בין שאין לו כפים (שהתנופה אינה מעכבת).
(ותסברא
דהא דתני 'בין שיש לו כפים כו' דקא בעי למימר דאינה מעכבת?) ואלא הא
דתניא: '(במדבר
ו,יג[1]:)[ו]זאת
תורת הנזיר [ביום
מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד ובהמשך,
פסוק יח:
וגלח] - בין שיש לו שער בין שאין
לו שער!? הכי נמי (דכי אין לו שער) דלא מעכבא (דהא דכתיב 'וגלח את שער ראש נזרו' - אף על פי שאין לו שיער יצא)!
(ומי מצית
אמרת הכי?) והתניא: 'נזיר ממורט (שאין לו שיער): בית
שמאי אומרים: אינו צריך להעביר תער על ראשו, ובית הלל אומרים: צריך להעביר תער על
ראשו', ואמר רבינא (עלה דההיא מתניתין): 'מאי 'אינו צריך' לבית
שמאי (דקאמרי
בית שמאי)? אינו צריך = אין לו תקנה' (הואיל ואין יכולין לקיים בו מצות
גילוח); (אבל) הא לבית
הלל (דאמרי
'צריך') - (לדידהו) יש לו
תקנה (בהעברת
תער בעלמא, ואף על פי שאין שם שיער שיהא מגלח ממנו);
[אם כן ברור שיש כאן מחלוקת,
לבית שמאי מעכב ולבית הלל אינו מעכב,] והיינו דרבי פדת, דאמר רבי פדת (דאמר במכילתא אחריתי): בית שמאי
(דהכא) ורבי
אליעזר אמרו דבר אחד.
(ב"ש - הא דאמרן, שאין לו תקנה הואיל ואין יכול לקיים בו מצות
גילוח);
[הד"ה להלן – מאד לא
ברור למה הוא שייך. בגמרא יש מחלוקת לגבי הלישנא אחרינא להלן: האם אלו דברי רב,
כמו בדפוס, או דברי רבא, כמו בהגהת הב"ח? וכן יש גירסאות בריב"ן האם קטע
זה מתיחס הסבר דרבי רב – לעיל [כי בהמשך אלו דברי רבא]– או להלן – או לישנא אחרינא
בדברי רב ובלימודם, או דברי רבא.]
לישנא
אחרינא: אמר רב תנופה בנזיר מעכבת.... והא תניא זאת תורת הנזיר כו',
כדלעיל [בפירושו
או כדלעיל בגמרא?],
אלמא דלא מעכבא. ותסברא דלא מעכבא? ואלא הא דתניא כו' - ואי מוקמת לה לההיא
כגון דלא מעכבא - הא דתניא נזיר ממורט ב"ש אומרים א"צ כו', שאפילו
בלא העברה מותר ביין; וב"ה אומרים: צריך להעביר תער; ומדאינו יכול
לקיים בו מצות גילוח והוא צריך גילוח, דהא צריך לכך - אלמא דנזיר שאין לו שיער אין
לו תקנה, דתגלחת שיער מעכבא! ומדהא מעכבא - תנופה נמי מעכבא, וכדרב(א) א"ר
אבינא [רבינא]: לעולם תנופה לא מעכבא, והאי דקא משמע לן דב"ש וב"ה -
איפכא הויא, דמאי 'אינו צריך' לב"ש דקאמר? דאין לו תקנה, והכי
אמרי ב"ש: אינו צריך להעביר תער על ראשו - עדיין לא יהא מותר מפני שאין שם העברת שער, אבל לב"ה
יש לו תקנה, והכי משמע: צריך לזה להעביר תער על ראשו, ואף על פי שאין שם שיער
- יצא ידי חובתו, ואף על גב דליכא גילוח; וללעולם לב"ה גילוח לא מעכבא, והוא
הדין לתנופה, וקשיא לרבא, והיינו דרבי פדת.
מאי רבי אליעזר?
דתניא: 'אין לו (למצורע) בֹהן
יד ורגל (ובהן רגל
[אולי
צ"ל או בהן רגל]) - אין
לו טהרה עולמית (לפי
שאין יכול לקיים בו מתן דם ושמן על בהן ידו) - דברי רבי אליעזר (שמע מינה: דמדקאמר רבי פדת דבית
שמאי ורבי אליעזר אמרו דבר אחד, ושמעינן להו לבית שמאי דאמרי דתגלחת שיער מעכבא -
דרבי אליעזר נמי קאי כוותייהו, דאית להו דתנופה מעכבא; והאיך מתניתא דתני 'בין
שאין לו כפים כו' [ע"כ] - דמעכבא משמע);
רבי שמעון אומר: יניחנו על מקומו ויצא.
וחכמים אומרים: (אין לו בהן ימין -) יניח
על של שמאל (נותנו
על בהן שמאל) - ויצא.'
לישנא אחרינא אמרי לה: אמר רב: תנופה בנזיר מעכבת.
אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבי אליעזר – פשיטא! האמר רבי
אליעזר 'אחר מעשים כולם'! אלא אליבא דרבנן? השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן
לא מעכבא - תנופה מיבעיא?
ומי לא מעכבא (ואפילו לרבנן)? והתניא: ''זאת
תורת הנזיר' - בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים' (משמע דצריך תנופה, דתנופה מעכבא)!
(ומי
מעכבא?) ואלא הא דתניא ''זאת תורת הנזיר' - בין
שיש לו שער ובין שאין לו שער' - הכי נמי דמעכבא? והתניא 'נזיר ממורט: בית
שמאי אומרים: אינו צריך להעביר תער על ראשו, ובית הלל אומרים צריך' (דמשמע דיעביר על ראשו ויצא, דלא
מעכבא, דיש לו תקנה - אלמא הא נמי דתני 'בין שאין לו כפים' - ה"נ דלא מעכבא,
וקשיא לרבא!)
אמר רבי אבינא (רבינא): (לעולם
אימא לך דמעכבא כרבא,) מאי 'צריך' לבית הלל? צריך ואין לו תקנה (דמעכבא), (הא) לבית שמאי
יש לו תקנה, ופליגא דרבי פדת (דאמר
דבית שמאי ורבי אליעזר אמרו דבר אחד).
משנה:
גילח על [אחרי זריקת דם] הזבח (על אחד מזבחיו), ונמצא
פסול - תגלחתו פסולה (וסותר
שלשים), וזבחיו (שהפריש
עכשיו) לא עלו לו (וצריך להביא אחרים במקומן);
(כיצד?)
גילח על החטאת שלא לשמה (כלומר: שנעשית שלא לשם חטאת), ואחר כך
הביא קרבנותיו (כגון
עולה ושלמים) לשמָן (וכן
[כדלהלן]: אם גילח על העולה או על השלמים שנעשו
שלא לשמן) - תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו (וסותר שלשים ומביא קרבנות אחרים
במקום שלשתן);
גילח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא
קרבנותיו לשמן - תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו.
רבי שמעון אומר: אותו הזבח לא עלה לו, אבל שאר זבחים עלו (אם גילח על העולה או על השלמים
שלא לשמן ושאר קרבנות הביא לשמן - תגלחתו כשרה ושאר זבחים עלו לו, אבל אותו הזבח
בלבד לא עלה לו ויביא זבח אחר במקומו; והיינו טעמא דתגלחתו כשרה: דהואיל וזבח אחר
בעלמא כשר הוא, דתנן [בריש
זבחים פ"א מ"א]
'כל הזבחים ששחטן שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה' – הכא נמי
כשרה לתגלחתו; אבל במקום שגילח על החטאת שעשאה שלא לשמה - מודה רבי שמעון דתגלחתו
פסולה, לפי שזבחו פסול הוא, כדתנן 'כל הזבחים כו' חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה
- פסולה);
ואם גילח על [= אחר
זריקת דם] שלשתן (סתם), ונמצא
אחד מהן כשר - תגלחתו כשרה (לדברי
הכל, שהרי על זבח כשר נמי גילח) ויביא שאר זבחים (במקום הפסולין).
צצצ
גמרא:
אמר רב אדא בר אהבה: (מדתני רבי שמעון כי גילח על זבח
כשר אף על גב דלא עלה לבעלים לשם חובה תגלחתו כשרה -) זאת אומרת
קסבר רבי שמעון נזיר שגילח על שלמי נדבה יצא (ובלבד שיביא קרבנותיו מָשלם [כלומר:
שאר קרבנותיו כהלכתם], דאילו כי גילח על השלמים שלא
לשמן - מאי הוו? - נדבה, דאמר מר [דברים כג,כד: מוצא שפתיך תשמר, ועשית] כאשר נדרת ליי' אלהיך נדבה [אשר
דברת בפיך]: אם כמו
שנדרת - יהא נדר, ואם לאו - יהא נדבה; ואמר רבי שמעון
דתגלחתו
כשרה).
מאי טעמא? דאמר קרא [במדבר ו,יח: וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו, ולקח את שער ראש נזרו] ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים' ולא כתב 'על שלמיו' (דאילו נאמר 'שלמיו' הוה משמע שלמי נזיר ממש, והשתא דכתיב 'השלמים' - אלמא אפילו על שלמי נדבה יצא)!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] או במדבר
ו,כא: זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו לה' על
נזרו, מלבד אשר תשיג ידו, כפי נדרו אשר ידר - כן יעשה על תורת נזרו