דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף מט
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר מט,א)
ולרבי עקיבא -
מכדי לא שנא כהן גדול לחודיה ולא שנא כהן גדול והוא נזיר, נפקא מ'לאחיו' (דהשתא כהן גדול והוא נזיר מיטמא
למת מצוה, כל שכן כהן גדול לחודיה, ולאביו נמי דאינו מיטמא משמע ליה מ'על
כל נפשות מת', כדלעיל) – (הא דכתב רחמנא) 'לאביו ולאמו' (לבתר הכי) למה לי (הא קא משמע לן מ'על
כל נפשות מת')?
צריכי: דאי כתב
'[ל]אביו' (ולא 'לאמו') הוה אמינא: היינו טעמא דלא מיטמא ליה (לאביו
הוא דאינו מיטמא) - משום (דלא
ברירא מילתא אי אבוה הוא) דחזקה
בעלמא הוא, אבל אמו, דידעין דילידתיה ליטמא לה? - (קמשמע
לן); ואי כתב רחמנא '[ל]אמו' - הוה אמינא אמו לא ליטמא לה, דלאו אזיל זרעה בתרה, אבל אביו - כיון דאמר
מר [במדבר א,ב: שאו את ראש כל עדת בני
ישראל] למשפחותם לבית אבותם [במספר
שמות כל זכר לגלגלתם] - אימא ליטמא
ליה?! ((בבא בתרא קט,ב) משפחת אב
קרויה משפחה, ולא משפחת אם קרויה משפחה;)
קא משמע לן.
(ולרבי עקיבא, דאמר גבי נזיר ''נפש'
- אלו רחוקים, 'מת' - אלו קרובים',) (ויקרא כא,יא) ועל כל נפשות מת לא יבא [לאביו
ולאמו לא יטמא] (דכתיב
גבי כהן גדול) - למה לי?
(נזיר מט,ב)
(אמר לך: צריכא:) 'על
כל' - לאפוקי רחוקים (דלא
ליטמא), 'מת' -
לאפוקי קרובים, 'נפשות' - לאפוקי רביעית דם שיצא משני מתים שמטמא באהל (שאם
יצאת רביעית דם משני מתים אינו מטמא להם), שנאמר 'על כל נפשות מת
לא יבא'.
משנה:
על אלו טומאות
הנזיר מגלח?
על המת, ועל
כזית מן המת, ועל כזית נצל (מפרש בגמרא), ועל מלא תרווד רקב;
על השדרה ועל
הגולגולת;
ועל אבר מן המת
ועל אבר מן החי שיש עליו (עליהם) בשר כראוי (דהיינו כדי שיכול לחיות ולהבריא,
אף על פי שאין עליהן בשר כזית);
ועל חצי קב
עצמות ועל חצי לוג דם (שתי רביעיות)[1];
ועל מגען ועל
משאן ועל אהילן;
ועל עצם
כשעורה: על מגעו ועל משאו (אבל לא על אהילו);
על אלו הנזיר
מגלח ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין ואינו מתחיל למנות אלא עד שיטהר ומביא
את קרבנותיו[2].
גמרא:
תנו רבנן: 'אחר
פטירתו של רבי מאיר אמר להן רבי יהודה לתלמידיו: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן
מפני שקנתרנין (טירטוריו"ש) הן, ולא ללמוד תורה הן באין אלא לקפחני (לנצחני) בהלכות הן באין.
דחק סומכוס
ונכנס, אמר להם כך שנה לי רבי מאיר: על אלו טומאות הנזיר מגלח: על המת ועל כזית מן
המת.
כעס רבי
יהודה ואמר להן: לא כך אמרתי לכם 'אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין
הן'? (זו אינו משנה:) על כזית מן המת מגלח - על המת לא כל שכן!?
(נזיר נ,א)
אמר רבי
יוסי: יאמרו מאיר שכב, יהודה כעס, יוסי שתק - תורה מה תהא עליה?
אמר רבי
יוסי: לא נצרכה אלא למת שאין עליו כזית בשר.
ועדיין יאמר:
על אבר ממנו מגלח (ובלבד שיהא עליו בשר כראוי ואף על פי שאין עליו כזית
בשר), על כולו לא כל שכן?
אלא (כי
אמר רבי מאיר דעל מת מגלח - כי ההיא) כדאמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין (ובמסכת
חולין קאי) - הכא נמי בנפל שלא
נתקשרו אבריו בגידין (יפה יפה אמר רבי מאיר דמיטמא, ואף על פי שאין עליו
בשר).
רבא אמר: לא
נצרכה אלא (כי אמר רבי מאיר) לרוב בניינו, ולרוב (או ברוב) מניינו (שאין עליהן כזית בשר) (ו)שאין בהן רובע (הקב) עצמות (דאף על גב דבעלמא לא הוי חשיב
לענין טומאת אהל אלא אם כן שיהא בהן רובע עצמות - גבי נזיר הוי חשוב כמת שלם,
הואיל דאית ביה רוב בניינו או רוב מניינו, שהוא מיטמא עליו ומגלח עליהם).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] והרי רביעית מטמאה באהל? תוספות ד"ה
ועל חצי לוג דם. ואע"פ שמטמא באהל ברביעית, כדאיתא במתניתין דאהלות -
מ"מ אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג, ושיעורין הלכה למשה מסיני.
ובהמשך נב,א בסוף העמוד
אומר ריב"ן ד"ה ר"ע מטמא וחכמים מטהרים: לפי שלא אמרו מטמא באהל
אלא באבר מן המת ואבר מן החי הבא מאדם אחד, וחצי קב עצמות הבא ממת אחד, ורביעית דם
הבא ממת אחד במגע ולא באהל; ולפי זה נראה לומר
גם כאן מדובר על ביאת אוהל ולכן צריך חצי לוג, ורביעית רק במגע! אולם לאחר
מכן נראה שאין הדבר כן, בנזיר נב,ב: למודו של רבי עקיבא בידו ומפרש הריב"ן: למודו ערוך כך
שהוא מטמא והנזיר מגלח, וחכ"א: כשהוא בא ממת אחד הרי זה מטמא באהל,
אבל אין הנזיר מגלח עליו עד שיהא בו רביעית לוג!?
[2] תוספות ד"ה ומזה בשלישי ובשביעי
וסותר את הקודמין. דכתיב והימים הראשונים יפלו ואין מתחיל למנות נזירות דטהרה עד
שיטהר ול"ג במשנה ויביא קרבנותיו וכן מוכח בגמ' דאיבעיא מיבעיא ליה
מתניתין מני דא"כ פשיטא דרבנן היא: