נזיר דף נא

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

נזיר דף נא

המשך פרק שביעי 'כהן גדול'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נזיר נא,א)

תנו רבנן [תוספתא כלים בבא מציעא פ"ב מ"ג [צוקרמאנדל]]: 'איזהו מת שיש לו (תורת) רקב? - מת שנקבר ערום בארון של שיש, או על גבי רצפה של אבנים - זהו מת שיש לו רקב; (אבל אם) נקבר בכסותו (אפילו בארון של שיש אין לו תורת רקב, לפי שכסותו שנרקבת עמו נעשית לו תערובות, ואנו אין לנו הלכה למשה מסיני שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו, בלא תערובות [שלפי הסברא לא היינו מטמאין רקב, כיון שאישתני אישתני]), (וכן אם נקבר) בארון של עץ (ואפילו ערום), או על גבי רצפה של לבנים (הואיל והארון של עץ והתבן של לבנים עשוין לירקב נעשין לו תערובות) - זהו מת שאין לו (תורת) רקב.'

אמר עולא: אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות.

איתיביה רבא לעולא: 'רקב הבא מן הבשר - טהור', הא מן העצם טמא, ואף על גב דליכא בשר!

אימא הכי: 'רקב הבא מן הבשר - טהור עד שיש עצם בבשר'.

הא ליכא גידים?

אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים.

[אם גיד הוא חיבור השריר לעצם – לא ברור! אך אם 'גיד' הוא ווריד או עורק הגמרא ברורה]

אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: שני מתים שקברן זה עם זה - נעשו גלגלין זה לזה (נעשה כמי שנתערבו זה בזה, ואין זה רקב גמור. 'גלגלין' - כלומר המגלגל זה לזה ונתערב זה עם זה, וכשנתערב עמו כסות או רקבון אחר דמי, ואפילו נקברו ערומים בארון של שיש - הואיל דלא הוי רקב דמת אחד).

מתיב רב נתן: 'רקב הבא משני מתים טמא' [ולא אמרינן 'נעשו גלגלין זה לזה'?]

אמר רבא: (כי קתני התם ד'רקב הבא משני מתים טמא') - (כגון) שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו (כל אחד בפני עצמו) ועמדו על מלא תרווד רקב (ממת זה חצי תרווד וממת זה חצי תרווד - מצטרפין למלא תרווד הואיל ולא נעשו גלגלין זה לזה מתחילה בשעה שהרקיבו; אבל היכא דנקברו זה עם זה - לעולם אימא לך דנעשו גלגלין זה לזה ואין לו תורת רקב[YH1] ).

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גזז שערו וקברו עמו - נעשה לו גלגלין (אבל כי לא גזז והניחו מחובר כמו שהוא - לא נעשה לו גלגלין).

תנן התם (אהלות פ"ג מ"ג): 'כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן; ובשעת חיבורן - כולן טמאין';

בעי חזקיה: שערו העומד לגלח (קודם מיתה, כגון שהכביד עליו שערו), צפורן העומד ליגזז – מאי?: מי אמרינן כל העומד ליגזז כגזוז דמי (ונעשה לו גלגלין ואין לו רקב)? או דלמא השתא מיהא הא מחוברין?

וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא משום דגזז, הא לא גזז – לא (ואף על גב דעומד ליגזז)!?

(לא,) הכי קאמר: גזז - הרי זה גלגלים (כלומר: מדרבה בר בר חנה ליכא למשמע מידי, דהא דרבה בר בר חנה אמר דכי גזז הוי גלגלין), (אבל) לא גזז (לא אמר ביה ולא מידי, ואכתי) מיבעי ליה (תיבעי לך [נשאר בספק]).

בעי רבי ירמיה: רקב הבא מן העקב (מן מרגלותיו, כלומר ממתנים ולמטה) [תוספות: לפי שבעקבו של אדם יש בו עובי בשר שאין בו חיות, ומיבעיא ליה אי גמירי ביה רקב או לא] מהו?: כי גמרינן (דמלא תרווד) רקב (טמא) - הבא מכוליה מת (מכלפי גוייה שלמעלה דעיקר הגוף בו), אבל דאתי מן עקב לא? או דלמא לא שנא?

תא שמע, דתני רבי נתן ברבי אושעיא: 'רקב הבא משני מתים טמא', ואי סלקא דעתא (רקב) הבא מן העקב לא (לא הוי טמא, כי בא משני מתים) - (אמאי טמא להאי רקב?) זיל הכא (איכא למימר): דלמא דרך עקב קאתי, והכא (וכן נמי גבי אידך מת) דלמא דרך עקב קאתי (ואין לו תורת רקב)? (אלא מדלא אמר הכי - שמע מינה דרקב הבא מן העקב יש לו תורת רקב [YH2] )!

(היכי דמי? כלומר: לעולם אימא לך דרקב שבא מן העקב טהור, והכי קבעינא מינך): אי דאירקיב כוליה מת, (וההוא מלא [תרווד] רקב דשקלית מיניה) וקאתי (אתא ליה) דרך עקב (עד כלפי הראש על פני כולו של מת) - הכי נמי (דאיכא למיפשט מההיא דרב נתן בר אושעיא דהוי טמא), אלא הכא (כי קא מיבעיא ליה): כגון דאירקיב חד אבר (וההוא אבר עצמו דארקיב) וקאתי (אתא ליה) דרך עקב (בלבד) – מאי (והכי קמיבעיא לן: מי אמרינן כי גמירי רקב כגון דאתי מכל גוף דמת, אבל היכא דאתי מן עקב לחודיה לא? או דלמא לא שנא)?

תיקו.

בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה הוי גלגלים או לא?: כיון דאמר מר 'עובר ירך אמו' - הלכך גופה הוא, ולא הוי גלגלין? או דלמא כיון דסופו לצאת - מיפרש פריש מינה?

ואם תימצי לומר עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה -

(נזיר נא,ב)

שכבת זרע במעי אשה מהו (כגון שמתה שהיתה בת בנים דסתם אשה בת בנים אית לה שכבת זרע במעיה או שנבעלה סמוך למיתתה)? מי אמרינן כיון (דאכתי בשעת מיתתה) דלא איתצר (לא נוצר עובר) - כי גופה דמי (ולא הוי גלגלין)? או דלמא כיון ד(שכבת זרע )מעלמא קאתי – לא (והוי גלגלין, ואין לה תורת רקב)?

בעי רב פפא: פירשה (פרש שבתוך הגוף, דהיינו ריעי) מהו (מי נעשה גלגלין)?: כיון דלא מקיימא (בחייה) בדלא אכלה - חיותא (נמי דידה) הוא (וכגופה דמי, ולא הוי גלגלין)? או דלמא הא נמי מעלמא אתי? (והוא הדין לפרש דאיש, אלא איידי דקאי במילי דאשה - מסיק לה נמי להא על שם אשה.)

בעי רב אחא בריה דרב איקא: עורו (רוק היוצא לו לאדם שלא על ידי טורח, אלא כיון שמערערו לתוך פיו וגרונו - יוצא) מהו (מי הוי ליה גלגלין)? (ואית דמפרשי 'עורו' = עור האדם ממש!)

בעי רב הונא בר מנוח: כיחו וניעו (אינו יוצא אלא על ידי הדחק) מהו?

אמר ליה רב שמואל בר אחא לרב פפא: ואי סלקא דעתא כל הני דקאמר הוי גלגלין - רקב דמטמא היכי משכחת לה (דלית ליה פירשא קודם שמת)?

דאשקייה מי דקלים (כדמפרש במסכת שבת בפרק 'שמונה שרצים' (קי,א): מאי 'מי דקלים'? תרי דיקלי איכא במערבא ונפיק מעיינא דמיא מבינייהו; כסא קמא מרפי, ואידך משלשל, ואידך - כי היכי דעייל הכי נפיק), וסכיא נשא (וסך גופו; 'נשא' שקורין טהרה, והעביר השיער העומד ליגזז), ושלקו במי טבריא (שהן חמים והופשט עורו ויצא כיחו וניעו[YH3] ).

אמר אביי: נקטינן: מת שטחנו (בריחים או ששחקו דק הרבה) - אין לו רקב (אין לו תורת רקב, משום דרקב בעינן - והא לא אירקיב).

איבעיא להו: טחנו וחזר והרקיב – מהו? מידי הוא טעמא (דרקב מטמא) אלא דאיכא בשר וגידים ועצמות (כדאמר עולא לעיל), והאיכא (הכא נמי איכא רקב של בשר גידין ועצמות ויש לו תורת רקב)? או דלמא (רקב הבא ממידי) כברייתו בעינן, וליכא (שהרי טחנו כבר ואין לו תורת רקב)?

תיקו.

תני עולא בר חנינא: 'מת שחסר (אבר כל שהוא) אין לו רקב, ולא תפוסה (כההיא דתנן לקמן (סד,ב): 'המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו'; ואילו הכא - כיון דחסר - אין צריך ליטול תפוסתו עמו) ולא שכונת קברות'[1] (כי ההיא דתנן לקמן (שם) 'מצא שלשה - הרי זו שכונת קברות, וקנה מקומו'; ואילו היכא דחסר אבר אחד מהן - אינו שכונת קברות, ולא קנה מקומו).

מיתיבי (בסיפא [של עדויות פ"ז מ"ג: אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם? אמר להם: לא אם אמרתם במת, שיש בו רוב ורובע ורקב - תאמרו בחי, שאין בו רוב ורובע ורקב!] קאי): 'לא! אם אמרת במת (שהוא מטמא באהל) שיש לו רוב (בניינו מטמא באהל), ורובע (הקב עצמות) או מלא תרווד רקב - תאמר בחי (באבר מן החי), שאין לו לא רוב ולא רובע ולא מלא תרווד רקב (שאין רקב שלו טמא)'; היכי דמי (בחי דאין לו תורת רקב)? - (כגון) דארקיב חד אבר; (אבל) דכוותיה גבי מת (כי האי גוונא) - אפילו חד אבר איכא רקב (יש לו תורת רקב; ושמע מינה דאף על גב דלא אירקיב בו אלא אבר אחד - יש לו רקב)!?

מי קתני 'הא (דכוותיה) מת...'? (אלא לעולם לא קשיא, ו)הא קא משמע לן: (ד)שום 'מת' יש לו רקב (כשהוא שלם ולא כשהוא חסר), שום '[אבר מן ה]חי' אין לו רקב ([דאי אירקיב כוליה - הוה ליה מת ולא חי,] ואי אירקיב חד אבר - השתא יש לומר במת אין לו תורת רקב, בחי לא כל שכן).

בעי רבא: הרקיב (חד אבר) כשהוא חי (בין שמיטפל עמו בין שאינו מיטפל), ו(אחר כך ) חזר ומת (והרקיב כולו) – מהו?: כי גמירי 'רקב' דאירקיב כשהוא מת (כי מטמא היכא דהרקיב כולו כשהוא מת, והאי כשהוא חי הרקיב מקצתו, ואין לו תורת רקב)? או דלמא השתא מיהא הא מיית (לאחר כך - יש לו רקב דאף על גב דהרקיב במקצת כשהוא חי) ?

תא שמע: [עדויות פ"ז מ"ג]: 'לא! אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע ומלא תרווד רקב, תאמר בחי כו'' - טעמא משום חי, הא [לאחר שהוא] מת - יש לו רקב!

מי קתני 'הא מת...' (לאחר כך, אף על גב דנרקב מחיים דיש לו רקב)? (לא!) הא קא משמע לן (הכי קאמר): דשום 'מת' יש לו רקב, שום 'חי' אין לו רקב.

בעי רבא: נמלה שחסרה (כל שהו, ואכלה) - מהו?: שיעורא גמירין לה (שיעור נמלה שלימה גמירי לה דכי אכיל חייב) והא חסר (ואילו היכא דחסרה הוי פטור)? או (דלמא) 'בריה' גמירי לה (דכי אכיל בריה מיחייב), והאיכא (וכי חסרה - נמי חייב, דהאיכא בריה, ואמרינן רובו ככולו!)? [תוספות ד"ה נמלה חסרה: אם נקצצו רגליה שעדיין יכולה לחיות, ועדיין שם בריה עליה?]

(נזיר נב,א)

אמר רב יהודה מדיסקרתא: תא שמע: '(ויקרא יא,לא: אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע] בהם [במותם יטמא עד הערב]; יכול בכולן (דכי נגע בכולם [בכל שמונה השרצים] יהא טמא אבל לא במקצתן)?

תלמוד לומר: [ויקרא יא,לב: וכל אשר יפול עליו] מהם [במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק; כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם - במים יובא, וטמא עד הערב וטהר];

אי 'מהם' - יכול מקצתן?

תלמוד לומר: 'בהם'!

הא כיצד?

עד שיגע במקצתן שהוא ככולן, ושיערו חכמים בכעדשה (שמגע עדשה יטמא, שהוא כעדשה ששוה ככולו), שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה'; (ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה) שמע מינה שיעורא גמירי לה (שיעורא דבריה כולה בעינן, ואי חסרה שיעורא - נפקא לה מכלל טומאתה, והוא הדין לענין אכילה).

אמר רב שמעיה: כי בעינן שיעורא (דברִיָה) - דבדלא הויא כעדשה לא מטמא, דלא נפלה בה נשמה (במידי דכל ברייתו בכעדשה), אבל נפלה בה נשמה (אבל גבי נמלה - בפחות מכעדשה הויא בה נשמה, דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה) – לא (לא בעינן שיעורא)?

(ואכתי) תיבעי לך [ואין פתרון לשאלת רבא].

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com

[1] 17) [line 16] SHECHUNAS KEVAROS
(a) When three as yet unknown graves are discovered, they constitute a
Shechunas Kevaros (lit. a settlement of graves), and one must suspect that
the area was once a cemetery. It is prohibited to remove the bodies (under
normal circumstances).
(b) In order to be designated as a Shechunas Kevaros, the graves must be
separated by four to eight Amos. The area around them within a radius of
twenty Amos from the outermost graves must be checked for other graves. If a
grave is found, the area beyond that grave must be checked within a radius
of twenty Amos, also. If no other graves are found, the area within the last
twenty-Amah radius is Tahor.
(c) If one of the three bodies was missing a limb, the graves do not get the
status of a Shechunas Kevaros. This may be a Halachah l'Moshe mi'Sinai (TOSF
OS) or evidence that the person was buried in a makeshift grave by his
murderers (SEFAS EMES). Similarly, the presence of other evidence that the
bodies were not given a proper burial precludes the status of a Shechunas
Kevaros. Some examples: many bodies buried in a mass grave; bodies that were
buried in a sitting position or with their heads between their knees; bodies
that were obviously murdered (GEMARA Nazir 64b-65a, RAMBAM Hichos Tum'as Mes
9:1-5).