דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף נח
המשך פרק שמיני 'שני נזירים'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר נז,ב)
לימא: הקפת כל הראש - תנאי היא, דתנו רבנן [במצורע]: [ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את] ראשו [ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] מה תלמוד לומר [שהרי לפני כן כתוב 'יגלח את כל שערו']? - לפי שנאמר (ויקרא יט,כז) לא תקיפו פאת ראשכם [ולא תשחית את פאת זקנך] -
(נזיר נח,א)
יכול אף מצורע כן (לא
יקיף)? - תלמוד לומר ראשו'; ותניא
אידך [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב מ"ד]: 'ראשו מה
תלמוד לומר? - לפי שנאמר גבי נזיר [במדבר
ו,ה: כל ימי
נדר נזרו] תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש
יהיה גדל פרע שער ראשו], יכול אף נזיר מצורע כן (כשנטהר מצרעתו בתוך ימי נזירותו -
לא יעביר תער על ראשו)? - תלמוד לומר ראשו'; מאי לאו
תנאי היא: למאן דאמר (דהאי
'ראשו' דכתיב במצורע - לא אתיא אלא
למידחי לא תעשה) מנזיר (ד'תער
לא יעבור על ראשו') – קסבר (משום לאו דהקפה לא צריך קרא,
דאילו מצורע קעביד הקפת כל הראש, דשריא, ד)הקפת כל הראש לא שמה הקפה, וכי
אתא קרא - למידחי את לא תעשה ועשה [של נזיר] (וכי קאתי קרא למידחי את לא תעשה
ועשה דנזיר: לא תעשה: תער
לא יעבור על ראשו,
עשה: קדוש
יהיה גדל פרע [במדבר ו,ה]), ואידך (דמצריך משום 'לא תקיפו') סבר הקפת
כל הראש שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי לאו גרידא?
אמר רבא: (לא!) דכולי
עלמא הקפת כל הראש לא שמה הקפה (ומאן
דתני להאי 'ראשו' גבי נזיר ניחא, ומאן דתני לה גבי
הקפה - לאו משום דהיכא דמגלח והדר מקיף, דלהא לא איצטריך קרא למישרי, משום דהקפת
כל הראש לאו שמה הקפה) וכי אתא קרא (אלא כי איצטריך קרא) - כגון
שהקיף (ברישא) ולבסוף
גילח: כיון דאילו גלחיה בחד זימנא לא מיחייב, כי הקיף ולבסוף גילח נמי לא מיחייב.
ומי כתב קרא הכי (כלומר: דכיון דאילו מגלח כוליה בחד זימנא לא מיחייב, משום
דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה - מי קא כתביה רחמנא לקרא דאי עביד דרך איסור דמקיף
והדר מגלח דלא מיחייב? והא שפיר עדיף דליגלח כוליה בחד זימנא, דהשתא, דקא מוקים
עשה דמצורע ולא קא עבר על לאו דלא תקיפו, דהכי עדיף טפי, כדריש לקיש, דאמר) והאמר [אולי: והא אמר] ריש לקיש: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה (כגון: גדילים תעשה לך לא תלבש שעטנז [כדלהלן]) אם אתה
יכול לקיים את שניהם (דלטלית
של צמר ציצית של צמר, ולטלית של פשתן ציצית של פשתן) - מוטב,
ואם לאו (ואם אי
אתה יכול לקיים את שניהן, כגון מילה בצרעת [שעל הערלה]) - יבוא עשה וידחה את לא תעשה!
אלא דכולי עלמא הקפת כל הראש שמה הקפה (ולמאן דמייתי לה להאי 'ראשו' דמצורע משום 'לא תקיפו' - ומשום דאשמועינן דאתי עשה ודחי
לא תעשה - ניחא, ומאן דמוקי לה לקרא בנזיר ולא בהקפה - קסבר גבי הקפה לא צריך
למיכתב, דאתי עשה ודחי לא תעשה, והילכך כי איצטריך קרא - למישרי עשה ולא תעשה
דבנזיר), ומאן דמוקים לקרא (בנזיר) למידחי לא
תעשה ועשה - לאו גרידא מנליה?
(ואי אמרת
לאו כל שכן הוא: ומה עשה ולא תעשה דחי, לאו גרידא לא כל שכן!? הא - לא איריא, משום
דאיכא למיפרך כדלקמן: מה לנזיר שכן ישנו בשאלה, משום דקיל [כולי האי] אתי עשה ודחי
את עשה ולא תעשה שבו - תאמר בשאר לאוין?)
יליף מגדילים, דאמר קרא (דברים כב,יא) לא תלבש שעטנז [צמר ופשתים יחדו (פסוק יב) גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה], ותניא: 'לא
תלבש שעטנז - הא גדילים תעשה לך מהם'.
ומאן דנפקא ליה מ'ראשו' (ללאו גרידא, ולא פריך כדפרכינן:
'מה ללאו דהקפה שכן אינו שוה בכל', ד'בני אהרן'
ולא 'בנות אהרן' אמר רחמנא) מאי טעמא לא נפקא ליה מ'גדילים'?
אמר לך: לכדרבא הוא דאתא, דרבא רמי: כתיב [במדבר טו,לח: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם
לדרתם] ונתנו על ציצית הכנף [פתיל תכלת]: (דהא מייתורא משמע דליהוי) (מ)מין כנף
פתיל תכלת, וכתיב [דברים
כב,יא: לא
תלבש שעטנז] צמר ופשתים יחדו (גדילים תעשה לך' דבקרא אחרינא:
כתיב 'לא תלבש
שעטנז צמר ופשתים [יחדו] וסמיך ליה גדילים תעשה לך, דמשמע מצמר ופשתים תעשה לך
גדילים: מהם ולא ממין אחר!) - הא כיצד? - צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין
שלא במינן, שאר מינין: במינן פוטרין, שלא במינן אין פוטרין.
והאי תנא דמפיק ל'ראשו' ללאו
גרידא, דאתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה – מנלן?
נפקא ליה מ'זקנו' (דכתיב גבי מצורע), דתניא: '[ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת] זקנו
[ואת
גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] מה
תלמוד לומר (והלא
שער זקנו בכלל 'כל שערו' הוא)? - לפי שנאמר [בכהנים] [ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם] ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת];
יכול אף כהן מצורע כן?
תלמוד לומר: 'זקנו' (דקאתי עשה דמצורע: 'יגלח את כל שערו את ראשו ואת
זקנו' [ויקרא יד,ט], וקא דחי עשה ולא תעשה דכהן: לא תעשה ד'ופאת זקנם לא יגלחו' [ויקרא כא,ה], עשה: 'קדושים
יהיו לאלהיהם' [ויקרא כא,ו]).
ומאן דמפיק ליה ל'ראשו' (גבי נזיר למידחי) לעשה ולא
תעשה - לילף מ'זקנו'?
(אמר לך:) וליטעמיך (דאמרת לי לנזיר מכהן הוה ליה למילף) - (הא) דקיימא לן בעלמא
(נזיר נח,ב)
דלא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה - (אמאי?) לילף מכהן
(והוא
מצורע), דדחי (דאתי
עשה ודחי לא תעשה ועשה - והוא הדין בכל התורה)!
אלא מכהן לא ילפינן (דאיכא למיפרך): מה לכהן
שכן לאו שאינו שוה בכל (תאמר
בנזיר שהוא שוה בכל? לכך הוצרך הכתוב ל'ראשו'
גבי נזיר למידחי את לא תעשה ועשה שבו; ואפילו הכי בעלמא לא ילפינן מיניה, כדלקמן:
מה לנזיר שכן ישנו בשאלה תאמר בעלמא שאינו בשאלה? - אבל כהן מיהא מנזיר גמרינן,
הואיל דכהן לאו שאינו שוה בכל הוא, ונזיר שוה בכל - אף על גב דאיתיה בשאלה אפילו
הכי עדיף טפי למילף כהן מנזיר, משום דישנו שוה בכל,) נזיר מכהן
נמי לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל (ולאו
למיגמר נזיר מכהן דלאו שאינו שוה בכל הוא; ולאידך סבירא ליה דנזיר מכהן עדיף טפי,
משום דכהן אינו בשאלה - דומיא דשאר מצות - מה שאין כן בנזיר).
ומאן דמוקים להאי 'ראשו' בנזיר (ויליף כהן מנזיר) - (אם כן) למה לי (דכתב רחמנא) 'זקנו' (במצורע)?
מיבעי ליה ל(תגלחת מצורע שיהא בתער ולא במלקט ורהיטני,) כדתניא:
''זקנו' מה
תלמוד לומר?
לפי שנאמר 'ופאת
זקנם לא יגלחו' - יכול אף כהן מצורע כן? - תלמוד לומר 'זקנו''.
ומנלן דבתער?
דתניא: ''ופאת זקנם לא יגלחו'; יכול
אף גילחו במספרים יהא חייב? - תלמוד לומר 'ולא
תשחית';
אי 'לא תשחית' - יכול ליקטן במלקט וברהיטני חייב?
- תלמוד לומר: 'ופאת זקנם לא יגלחו': איזו
גילוח שיש בו השחתה? - הוי אומר זה תער'.
לריב"ן גירסא אחרת: וכדתניא: 'ופאת זקנם לא יגלחו' - יכול אפילו מצורע? תלמוד לומר 'זקנו'; ומה מצורע שאסר הכתוב גבי גילוח
זקן, שלא אסר הכתוב אלא בתער שעושה השחתה - התיר לך הכתוב גבי מצורע, אבל בהמלקט
ורהיטני – לא', וכדאמר
בפרק 'שלשה מינין' (לעיל
מ,ב), דאי
סלקא דעתא דכי עביד במלקט ורהיטני נמי מצוה קעביד - לשתוק קרא מיניה! ותו: מדלא
כתיב ביה 'תער' - מוטב דליעבד במלקט ורהיטני, משום דריש לקיש, דאמר 'כל מקום שאתה
מוצא עשה ולא תעשה ואפשר לקיים...]
(ולמאן
דמפיק ליה להאי 'ראשו' לעשה ולא תעשה דבנזיר - איצטריך
ליה 'זקנו' לתגלחת דמצורע בתער;)
ו(ל)מאן דמפיק
ליה להאי 'ראשו' ללאו גרידא - למה לי למיכתב 'ראשו' ולמה לי
למיכתב 'זקנו' (כלל)? (אי משום עשה ולא תעשה - ליכתוב
רחמנא 'ראשו' ותו לא, דהוי) משמע ( ד)למידחי לאו
גרידא (קאתי;
לאו ד'לא
תקיפו'), ומשמע (נמי למידרשיה גבי נזיר), למידחי
לא תעשה ועשה! הילכך (האי
קרא - ) שקול הוא (דלא
מסתיים אהיכא קאי, ומשום הכי אית לך למימר) ויבואו שניהן?
(לעולם
איצטריך למיכתב 'זקנו', משום למידחי עשה ולא תעשה
דבכהן: דאי אמרת דלא ליכתוב 'זקנו', וכי אתא 'ראשו' למידחי עשה ולא תעשה דבנזיר הוא
דאתא - אכתי ליכא למיגמר מיניה עשה ולא תעשה דבכהן, משום דאיכא למיפרך:) כהן מנזיר
לא יליף: (מה לנזיר) שכן ישנו
בשאלה (הלכך
איצטריך ליה קרא לעשה ולא תעשה בכהן, וראשו
ללאו גרידא, ואי אמרת נמי דהאי 'זקנו' משום עשה ולא תעשה דבכהן הוא
דאתא - אכתי לית לך למילף מיניה עשה ולא תעשה דבנזיר);
(ואי מכהן -) נזיר מכהן
לא יליף - שכן לאו שאינו שוה בכל (הילכך
איצטריך ליה 'זקנו' לעשה ולא תעשה דבכהן, ו'ראשו' ללאו גרידא)! ובעלמא [לגבי מצות אחרות] לא ילפינן מינייהו, משום דאיכא למיפרך כדאמרן (דאי מנזיר איכא למיפרך: מה לנזיר
שכן ישנו בשאלה; ואי מכהן - מה לכהן שכן לאו שאינו שוה
בכל! הילכך איצטריך ליה 'זקנו' לעשה ולא תעשה דבכהן, ו'ראשו' ללאו גרידא).
אמר רב: מיקל אדם כל גופו בתער (ואין בו משום לא ילבש גבר שמלת אשה [דברים כב,ה]).
מיתיבי: 'המעביר בית השחי (תחת אצילי ידיו) ובית
הערוה - הרי זה לוקה'!
הא [המובאה ההיא] בתער, הא [רב] במספרים.
והא רב נמי 'בתער' קאמר?
[כוונת רב] כעין תער (שגזז במספרים בסמוך לבשר).
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית
הערוה – לוקה.
מיתיבי: 'העברת שיער (של כל גופו כגון שבבית השחי
ושבבית הערוה) אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים' (ואת אמרת דלוקה)?!
מאי 'לוקה' נמי דקאמר? מדרבנן (מכות מרדות מדרבנן)!!
(נזיר נט,א)
איכא דאמרי (דבהדיא מפרש רבי חייא משום 'לא ילבש גבר שמלת אשה', ואשה
דרכה בכך, שהוא ניוול לה כשיש לה שער): אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי
יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום [דברים כב,ה: לא יהיה כלי גבר על אשה, ו]לא
ילבש גבר שמלת אשה
[כי תועבת ה' אלקיך כל עשה אלה].
מיתיבי: 'העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים'!?
הוא [רבי יוחנן] דאמר כי האי תנא, דתניא: 'המעביר
בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום 'לא ילבש גבר שמלת אשה''.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St.,
Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com