נזיר דף סא

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

נזיר דף סא

סיום פרק שמיני 'שני נזירים'

ותחילת פרק תשיעי 'הכותים אין להם

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נזיר סא,א)

תני רבי חייא: '(טמא והוא מצורע - אין עולין לו לכאן ולכאן, לפי ש)זה לפני ביאת מים <חיים> וזה לאחר ביאת מים; (נזיר טהור והוא מצורע נמי אין עולין לו לכאן ולכאן:) זה לפני זריקת דמים וזה לאחר זריקת דמים (שמצורע מגלח לפני זריקה ונזיר טהור לאחר זריקת דמים)'.

שתגלחת הנגע [דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהיא ודאי, אבל בזמן שהיא ספק אינה דוחה]:

בעי רמי בר חמא: הני ארבע תגלחיות דקאמר (ומגלח ארבע תגלחיות): משום מצוה (מי אמר משום מצוה אינון – ממה נפשך: תרתי קמייתא משום תרתי תגלחיות דצרעת, ושלישית משום טומאה ורביעית משום נזירות דטהרה וכולן בתער)? או (דילמא) משום אעבורי שיער טומאה (איתנהו)? [ואם תשאל] למאי נפקא מינה? לעבורי בנשא [סם] (ואפילו מעביר לה בנשא שפיר דמי): אי אמרת משום מצוה לעבורי בנשא – לא, ואי אמרת משום אעבורי שיער טומאה - אפילו סכיה נשא נמי; מאי?

אמר רבא: תא שמע: 'ומגלח ארבע תגלחיות': אי סלקא דעתך משום עבורי שיער טומאה (הוא דמגלח) - אפילו בשלש נמי סגיא ליה (דכיון דשתי תגלחיות שבמצורע, ושלישית של נזיר טמא איכא עבורי שיער טומאה, והאי דהדר מגלח בתגלחת רביעית - הא ליכא עבורי שיער טומאה, ואמאי מגלח? אלא לאו) שמע מינה (דכולהו איתנהו) משום מצוה (לגלח ארבע תגלחיות)?

שמע מינה.

הדרן עלך שני נזירים

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

נזיר פרק תשיעי הכותים אין להם

משנה:

~~הכותים~~ הגויים (שנדרו בנזירות) אין להם נזירות (אין נזירות חלה עליהן ומותרין לגלח ולשתות יין וליטמא למתים);

נשים ועבדים יש להן נזירות;

חומר בנשים מבעבדים: שהוא [האדון, הבעל] כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו (שהעבד שנדר בנזיר - יכול רבו לכופו לשתות ביין, אבל אשתו שנדרה בנזיר - אינו יכול לכופה, וכיון שנדרה ושמע לה ולא היפר לה - שוב אינו יכול להפר).

גמרא:

קתני 'הכותים אין להם נזירות' (אין חייבין בנזירות [אפילו אם נדרו לנזור])' (אבל הנשים והעבדים חייבין)) - מנא הני מילי?

דתנו רבנן: '(במדבר ו,ב) דבר אל בני ישראל [ואמרת אלהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה') - ולא לעובדי כוכבים (בני ישראל נודרין ואין העובדי כוכבים נודרין);

'ואמרת אליהם' - (איש או אשה) לרבות את העבדים (שיש להן נזירות)'.

(לעבדים) למה לי קרא (למה לי לרבויי קרא שיש להן נזירות)? האמרת (במסכת קדושין) 'כל מצוה שהאשה חייבת בה - עבד חייב בה (וכיון שהאשה חייבת בנזירות, כדכתיב 'איש או אשה' - איתרבו להו נמי עבדים)?

אמר רבא: שאני הכא (גבי נזירות: דאי לאו דאתי קרא אחרינא לרבויי עבדים - לא הואי אמינא דעבדים מחייבי בנזירות, משום) דאמר קרא (גבי נזירות): [במדבר ל,ג: איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה] לאסור איסר על נפשו [לא יחל דברו: ככל היצא מפיו יעשה] במי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו; הואיל ואין נפשו קנויה לו אימא גבי נזיר נמי לא? - קמשמע לן ('ואמרת אליהם' לרבות את העבדים).

אמר מר: 'דבר אל בני ישראל - ולא לעובדי כוכבים'; וכל היכא דכתיב 'ישראל' - עובדי כוכבים לא? והא גבי ערכין, דכתיב (ויקרא כז,ב) דבר אל בני ישראל [ואמרת אלהם: איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה'], ותניא: 'בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין (שאם אמר "ערכי עלי" לא אמר כלום); יכול לא יהו נערכין (שאם אמר ישראל "ערך זה -עובד כוכבים – עלי" שלא יהו בדבריו כלום)? תלמוד לומר 'איש ([או אשה אין בפסוק] כי יפליא נדר בערכך נפשות לה')' (דאיתנהו בכלל ערך, ונותן ערכו כפי שנותיו של עובד כוכבים.

[עד כאן פריוש הברייתא, ומכאן רואים שאין המילם 'דבר אל בני ישראל' מחייבים שאין הגוי בכלל המצוה! ועכשיו מסביר הריב"ן את מגמת השואל: לא רק לומר שהלימוד אינו מחוור, אלא לטעון עוד:] הכא נמי גבי נזירות, ליהוו עובדי כוכבים בתורת נזירות, דאם אינן נזירין להביא קרבן, דכתיב 'בני ישראל' ולא עובדי כוכבים' - ליתהנו בהו 'איש' דליהוו נזירים אבל לא מביאין קרבן, כדלקמן)!?

שאני הכא (גבי נזיר: מה שאינו בתורת נזיר כלל) דאמר קרא (במדבר ו,ז) לאביו ולאמו [לאחיו ולאחתו] לא יטמא [להם במתם כי נזר אלקיו על ראשו] במי שיש לו אב (דיבר הכתוב שהוא חייב בתורת נזיר), יצא עובד כוכבים שאין לו אב (דאין אבות לעובד כוכבים) - למאי (למאי הלכתא אמרת דאין אבות לעובד כוכבים)? אילימא לענין ירושה – והאמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, שנאמר (דברים ב,ה) [אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל] כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר (להורישה לבניו; אלמא דאית אבות לעובד כוכבים לענין ירושה)! אלא (אימא הכי): ('לאמו ולאביו') - במי שמוזהר על כיבוד אביו (בא לך הכתוב לומר שלא יטמא בשביל נזירות שעליו; ועובד כוכבים - הואיל ואינו בכיבוד אביו - אין נזירות חלה עליו).

מי כתיב 'כבד אביך' גבי נזיר? אלא אמר קרא 'לאביו ולאמו לא יטמא' במי שיש לו טומאה,

(נזיר סא,ב)

יצא עובד כוכבים שאין לו טומאה (שאם נגע [גוי] במת - אינו טמא).

מנלן דלית להו טומאה?

דאמר קרא: (במדבר יט,כ) ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל [כי את מקדש ה' טמא, מי נדה לא זרק עליו, טמא הוא] - במי שיש לו קהל, יצא זה שאין לו קהל.

ממאי? דלמא כרת הוא דלא מיחייב (כי נכנס במקדש), אבל איטמויי מיטמו (כי נגע במת, כדי לטמא אדם וכלים; והואיל והוא מיטמא - נמצאת אתה אומר שתהא נזירות חלה עליו)?

אמר קרא (במדבר יט,יט) והזה הטהור על הטמא [ביום השלישי וביום השביעי, וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב] - כל שיש לו טהרה (בהזאה ובטבילת מקוה) יש לו טומאה (ועובד כוכבים, שאין לו טהרה - אין מקבל טומאה.)

(והא דאמרינן במסכת יבמות בפרק 'הערל' (עא,ב): ערל מקבל הזאה - כגון ערל ישראל שלא נימול, שמתו אחיו מחמת מילה, אבל ערל עובד כוכבים – לא) וכל שאין לו טהרה אין לו טומאה (וכיון שאין מקבל הזאה - לפיכך אין לו טומאה).

ואימא טהרה הוא דלא הויא ליה (שאם קיבל טומאה - אפילו שהוזה לא נטהר מטומאתו ופוסל את הקדשים במגעו), (הא) טומאה הויא ליה (שאם נגע במת שהוא טמא ומטמא אדם וכלים)?

אמר קרא (שם, יט,כ) ואיש אשר יטמא ולא יתחטא [ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יקוק טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא] (איתקש טומאה לטהרה, דתרווייהו - טומאה וטהרה - קמישתעו בחד גברא, והכי משמע: כל מי שאין לו טהרה אין לו טומאה, ועובד כוכבים, הואיל ואי אפשר לו בטהרה - אין לו טומאה).

רב אחא בר יעקב אמר: שאני הכא (גבי נזירות טעמא מאי אימעיטו להו עובדי כוכבים מנזירות? כתיב הכא 'לאביו ולאמו לא יטמא' והתם) דאמר קרא: [ויקרא כה,מה: וגם מבני התושבים הגרים עמכם, מהם תקנו, וממשפחתם אשר עמכם, אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה] (ויקרא כה,מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם [לרשת אחוזה לעלם בהם תעבדו, ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך]: כל שיש לו נחלה (להוריש לבניו את עבדיו) יש לו טומאה, וכל שאין לו נחלה - אין לו טומאה (דבר לך הכתוב גבי נזיר שיש לו אב ואם, כדכתיב 'לאביו ולאמו' - יש להם טומאה, והני עובדי כוכבים - הואיל ואין להם נחלה כדי להוריש עבדו לבנו, כדכתיב 'וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו', ואמרינן במסכת גיטין (לח,א) 'אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם, ולא הם קונים זה את זה' - לא הוי להו טומאה, וכל שאין לו טומאה אין לו תורת נזירות).

אי הכי, עבדים נמי לא (לא ליהוו בתורת נזיר, לפי שאינן בתורת נחלה להוריש לבניהם, דכל מה שקנה עבד קנה רבו, ולא הן קונין זה את זה, דהא לאו ישראל נינהו)!?

אלא אמר רבא: בשלמא גבי ערכין, שנאמר [ויקרא כז,ב דבר אל] בני ישראל [ואמרת אלהם: איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה'] (לא מצית למעוטי עובדי כוכבים לגמרי, דהא דכתיב 'בני ישראל' - ממעריך בלבד הוא דקממעט להו, כדאמרינן:) בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין; יכול לא יהו נערכין? תלמוד לומר 'איש' (אבל לגמרי לא מצית למעוטי להו דלא ליהוו נערכין, דהא הדר בהו 'איש' דמייתי את העובדי כוכבים דליהוו נערכין) - (אבל) הכא (גבי נזירות ליכא לך למימר דליהוי בכלל נזיר כלל, דהיכי אמרת:) בני ישראל נוזרין ומביאין קרבן, ואין העובדי כוכבים נוזרין ומביאין קרבן; יכול אף לא יהו נזירין כלל? - תלמוד לומר: [במדבר ו,ב: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם] איש [או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה]!

אמרי: אי משום קרבן - לאו מהכא נפקא ליה (דהאי דכתיב בנזיר 'בני ישראל' קא ממעט להו מקרבן, ומשום מיעוטא דקרבן לא איצטריך למיכתב 'בני ישראל'), אלא מהתם[YH1] : (נפקא שאין נוזרין ומביאין קרבן, דאמרינן במסכת מנחות בפרק 'אלו מנחות נקמצות' (עג,ב)): '(ויקרא כב,יח: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה'] לעולה (איש איש מבית ישראל - לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל, דמ'לכל נדריהם ולכל נדבותם' נפקא לרבות עולה ושלמים ועופות ויין ולבונה; אם כן מה תלמוד לומר: 'לעולה', דכתיב 'אשר יקריבו לה' לעולה') - פרט לנזירות, דברי רבי יוסי הגלילי (וכיון דמהתם נפקא שאין מביאין קרבן נזירות – 'בני ישראל' דהכא למאי אתא? אלא לומר לך דלא חל עלייהו נזירות כלל! והאי דכתיב בהו 'איש' - איידי דכתיב 'אשה' לצורך - כתב נמי 'איש' שלא לצורך).

אימא (דהאי דכתיב 'בני ישראל' גבי נזירות - משום דקאתי לאשמועינן): בני ישראל נוזרין נזירות עולם ואין העובדי כוכבים נוזרים נזירות עולם (דממעט להו לעובדי כוכבים מנזירות עולם); יכול לא יהו נזירים? תלמוד לומר 'איש' (ומיהו בנזירות סתם קאי בלא קרבן מדכתיב בהו 'איש')!?

אמר רבי יוחנן: מי כתיב 'נזיר עולם' (בקרא, דקאמרת 'בני ישראל נוזרין נזירות עולם אבל לא העובדי כוכבים'? והא לא גמרי נזירות עולם אלא מאבשלום, כדאמרינן לעיל בפירקא קמא (דף ד,ב))!

אימא: בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין העובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר; יכול לא יהו נזירים [הגויים כלל]? - תלמוד לומר: 'איש'!?

האמר רבי יוחנן (בפירקין דלעיל (כח,ב)) הלכה היא בנזיר!

אימא: בני ישראל מגלחין על נזירות אביהן ואין העובדי כוכבים מגלחין על נזירות אביהן,

(נזיר סב,א)

יכול לא יהו נזירין? - תלמוד לומר: [בנזיר] 'איש'!

האיתמר 'אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר' (שהאב מזיר את בנו בנזיר.

הואיל דלאו מקרא נפקא - ליכא לך למימר ד'בני ישראל' אתא לומר דישראל מדירין את בניהם בנזיר ולא העובדי כוכבים, ואתא איש לרבות את העובדי כוכבים בנזיר עצמו בלא קרבן, אלא דהאי דכתיב בהו 'ישראל' קא ממעט להו מנזירות לגמרי).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com