דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך נדרים פרק
ראשון 'כל כנויי נדרים'
נדרים דף ו
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים ה,ב)
איתמר: ידים
שאין מוכיחות: אביי אמר: הוויין ידים; ורבא אמר: לא הוויין ידים.
אמר רבא: רבי
אידי אסברה לי: אמר קרא (במדבר ו,ב) [דבר אל בני ישראל ואמרת
אלהם: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר]
נזיר להזיר לה' - מקיש ידות נזירות (כדאמרינן
לעיל דמ'להזיר' נפקא ידות נזירות) לנזירות: מה נזירות בהפלאה (דבעינן
שיפרש לנזירות, דכתיב 'כי יפליא' (במדבר
ו,ב)) - אף ידות
נזירות בהפלאה (נמי בעינן שיפרש לדיבורו, דאי לא מפרש - לא הוי כלום,
דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים).
לימא בפלוגתא
דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי, דתנן [גיטין ט,ג]: 'גופו של גט: 'הרי את מותרת לכל אדם'; רבי
יהודה אומר: 'ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וגט פטורין ואיגרת שבוקין''.
אביי דאמר כרבנן, ורבא דאמר כרבי יהודה?
אמר לך אביי:
אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה: עד כאן לא קאמר רבי יהודה 'בעינן ידים מוכיחות' אלא
גבי גט, דבעינן כריתות (שכורת בינו לבינה דבעינן שיפסיק לדיבורו) וליכא; אבל בעלמא מי שמעת ליה?
ורבא אמר: אנא
דאמרי אפילו לרבנן: עד כאן לא קאמרי רבנן דלא בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט:
(נדרים ו,א)
דאין אדם מגרש את
אשת חבירו (דאי כתב 'הרי את מותרת לכל אדם' - משמע דלאשתו קאמר, דאשת
איניש דעלמא אינו מגרש, ומוכחא מילתא, ושפיר מגרש); אבל בעלמא (דאי אפשר למימר הכי) מי שמעת להו ([ולכן]
בעינן ידים מוכיחות)?
מיתיבי: '"הרי
הוא עלי" "הרי זה [עלי]" - אסור מפני שהוא יד לקרבן'. טעמא
דאמר "עלי" - הוא דאסור, אבל לא אמר "עלי" – לא (ד'הרי
הוא' לא משמע כלום)! תיובתא דאביי (דבעינן
ידים מוכיחות)!
אמר לך אביי (לעולם
לא בעינן ידים מוכיחות, והכא) טעמא
דאמר "עלי" הוא דאסור, אבל אמר "הרי הוא" ולא אמר
"עלי" (היינו טעמא דאי לא אמר בלשון קרבן לא מיתסר:) – "הרי הוא" דהפקר, "הרי
הוא" דצדקה קאמר (דדלמא הרי הוא הפקר קאמר דמוכיחות הוא להפקר או
לצדקה)!
והא 'מפני שהוא
יד לקרבן' (דאסור כקרבן ולא מצית אמרת לצדקה או להפקר הוא משמע) קתני?
אלא אימא: טעמא
דאמר "עלי" הוא אסור - וחבירו מותר, אבל אמר "הרי הוא"
(ולא אמר "עלי") - שניהן אסורין (דכיון דלא אמר
"עלי" אלא "הוא" - משמע דחבירו נמי אסור), דדלמא "הרי הוא הקדש" קאמר (דהכי
קאמר: הרי הוא כהקדש: מה הקדש אסור אף אותו דבר נמי אסור).
מיתיבי [תוספתא תמורה (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה יב]: '"הרי זו חטאת" "הרי זו
אשם" - אף על פי שהוא חייב חטאת ואשם - לא אמר כלום (דלא
אמר "עלי"; אלמא בעינן ידים מוכיחות); "הרי זו חטאתי" "הרי זו אשמי" - אם
היה מחויב (חטאת או אשם) דבריו קיימין' (הוא דאמר "חטאתי"; אבל לא היה מחויב חטאת - אינו
כלום, הואיל ולא אמר "עלי", שאם אמר "הרי זו עלי חטאת" אף על
גב דלא היה מחויב, הואיל ואמר "עלי" - דבריו קיימין), תיובתא דאביי!
אמר לך אביי:
הא (הא ברייתא דאמרה 'לא אמר ולא כלום') – מני? רבי יהודה היא (דאמר
בעינן ידים מוכיחות, ואנא דאמרי כרבנן, דאמרי לא בעינן ידים מוכיחות).
והא אביי הוא
דאמר "אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה (דלא בעי ידים מוכיחות אלא
גבי גט אבל בעלמא לא, והיכי קאמר הכא רבי יהודה היא)?
הדר ביה.
אלא (דכיון
דאביי לא מתרץ טעמא אליבא דרבי יהודה) לימא רבא דאמר כרבי יהודה (לימא נמי דרבא לא מתרץ טעמא אליבא
דרבנן, כדמתרץ [לעיל],
וכרבי יהודה קאמר, דיחידאה היא)?
אמר לך רבא:
אנא דאמרי אפילו לרבנן (כדקאמרינן): עד כאן לא קאמרי רבנן דלא בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט, דאין אדם מגרש את
אשת חבירו, אבל בעלמא בעינן ידים מוכיחות (דודאי רבנן סבירא להו
בעלמא דידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים, כרבא).
(נדרים ו,ב)
בעי רב פפא: יש
יד לקידושין או לא (היכא דלא מפרש ממש "מקודשת לי" אלא ביד
דקידושין קא מקדש לה, כדקא מפרש: מי הוי יד לקידושין, ומקודשת? או אין יד לקידושין
ואינה מקודשת)?
היכי דמי?
אילימא דאמר לה
לאשה "הרי את מקודשת לי" ואמר לחבירתה "ואת נמי" – פשיטא (כיון
דאמר "ואת נמי"), היינו
קידושין עצמן (קידושין עצמן נינהו, דבאותן קידושין דקידש לחברתה
מקדש לה נמי וכהאי גוונא לא הוי יד אלא קידושין גמורים נינהו)! אלא כגון דאמר לה לאשה "הרי את מקודשת
לי" ואמר לה לחבירתה "ואת": מי אמרינן "ואת נמי" אמר לה
לחבירתה, ותפסי בה קידושין לחבירתה? או דלמא (הא דאמר
ואת לאו משום דתהוי מקודשת קאמר לה אלא הכי קאמר לה) "ואת חזאי" ("ואת פלניתא חזית דקדישנא
לה") אמר לה לחבירתה, ולא תפסי
בה קידושין בחבירתה!?
ומי מיבעי ליה
לרב פפא? והא (בפרק קמא דקידושין (ה,ב)
בהלכה קמייתא אמר שמואל 'נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה "הרי את מקודשת"
"הרי את מאורסת" וכו', ואמר ליה רב פפא לאביי: 'למימרא דסבר שמואל ידים
שאין מוכיחות הויין ידים';) מדאמר
ליה רב פפא לאביי "מי סבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים" (מדאמר
ליה רב פפא הכי אליבא דשמואל דידים שאין מוכיחות) - מכלל דסבירא ליה לרב פפא דיש יד לקידושין (היכא
דמוכיחות)!?
חדא מגו מאי
דסבירא ליה לשמואל אמר ליה לאביי (דהכי קאמר: מי סבירא ליה לשמואל
דיש יד לקידושין? ואם תמצא לומר דיש להן יד - מי בעינן ידים מוכיחות או לא?).
[לגבי הבטוי 'חדא מגו' – לשון זה דומה
ללשון להלן דף ז,א: 'חדא מגו חדא קמיבעיא ליה']
בעי רב פפא: יש
יד לפאה או אין יד לפאה?
היכי דמי?
אילימא דאמר
"הדין אוגיא (שדה, [כדאמרינן במסכת ברכות דף ו,א: 'וקיימי עלן
כי כסלא לאוגיא', כלומר כתלמים לבקעה) ליהוי פאה, והדין נמי" - ההיא פיאה מעלייתא היא (האי שדה,
אחר דאמר "והא נמי")! כי
קא מיבעיא ליה - כגון דאמר "והדין" ולא אמר "נמי" – מאי?
מכלל דכי אמר
"שדה כולה תיהוי פאה" - הויא פאה?
אִין, והתניא:
'מנין שאם רוצה לעשות כל שדהו פאה עושה? - תלמוד לומר: [ויקרא
יט,ט: ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה] פאת שדך [לקצר
ולקט קצירך לא תלקט] (כלומר
כולה שדך)'.
מי אמרינן כיון
דאיתקש לקרבנות: מה קרבנות יש להם יד (כדאמרינן במחניתין) אף פאה יש לה יד? או דלמא כי איתקש - לבל תאחר
הוא דאיתקש (דקאי עליה נמי בבל תאחר כקרבן, אבל בכהאי גוונא דאית
ליה יד לא איתקש)?
והיכא איתקש?
דתניא:
(נדרים ז,א)
'[דברים
כג,כב: כי תדר נדר לה' אלקיך לא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו ה'
אלוהיך] מעמך
[והיה בך חטא] - זה לקט שכחה
ופאה.' [כנראה
מדרש זה הוא גזירה שוה על הפסוק: אם כסף תלוה את עמי את
העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך [שמות פרק
כב,כד]]
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com