דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
תחילת נדרים פרק שני 'ואלו מותרין'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים יג,ב)
נדרים פרק שני 'ואלו מותרין'
משנה:
ואלו מותרין (דלא
חשיבי נדר): (האומר) "חולין שאוכל לך" (או) "כבשר חזיר (שאוכל
לך)" (או) "כעבודת כוכבים" "כעורות
לבובין" "כנבילות וטריפות" "כשקצים ורמשים" "כחלת
אהרן וכתרומתו" – מותר (לאכול עמו; דכל הני - לאו דבר
הנדור הן אלא דבר האסור, דממילא מיתסרי בלא נדר, ואין נודרים בדבר האסור).
האומר לאשתו
"הרי את עלי כאימא" פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך.
גמרא:
טעמא דאמר
"חולין שאוכל לך"; הא אמר "לחולין שאוכל לך" משמע
"לא לחולין ליהוי אלא קרבן"? מני מתניתין? אי רבי מאיר' הא לית ליה
'מכלל
(נדרים יד,א)
לאו אתה שומע
הן' (והיכא דאמר "לחולין" - לא אמרינן דמשמע "אלא
לקרבן", דהיינו הן מכלל לאו)!?
ואלא רבי יהודה (דאית ליה מכלל לאו הן)? היינו רישא (כלומרף כבר תנינא בפירקין
דלעיל (דף י,ב) "לחולין שאוכל לך"
"לא כשר וכו"' ומוקמינן לה כרבי יהודה, ומאי קא משמע לן הכא? אלא ודאי
לא איצטריך הכא חולין); (אלא) איידי דקתני (איידי
דבעא למיתני) "כבשר
חזיר" "כעבודת כוכבים" - להכי קתני "חולין" (תנא
נמי "חולין").
רבינא אמר: (הא
דקתני "חולין" - לאו דאמר "חולין שאוכל" אלא) הכי קתני: ואלו מותרין כחולין: (האומר) "כבשר חזיר" "כעבודת
כוכבים"; ואי לא תנא "חולין" (דמשמע
מותר כחולין הוא) - הוה אמינא בעי
שאלה (לחכם היכא דאמר "כבשר חזיר" או "כעבודת
כוכבים" - בעי למישאל אי הוה נדר אי לא; ולהכי תנא 'חולין': למימר דחולין
גמורין נינהו, דלא בעי שאלה).
ומי איכא
לאסוקי על דעתא הכי (דבעי שאלה היכא דנדר כהאי גוונא, אי לא תני נמי חולין)? הא מדקתני סיפא 'האומר לאשתו "הרי את
עלי כאימא" (אף על גב דנדר בדבר האסור, דלא הוי נדר) - פותחין לו (לנודר זה) פתח ממקום אחר' (לחרטה: שצריך לבא לפני חכם; ואין
פותחין לו לומר 'הואיל ונדר בדבר האסור לא כלום נדרת', אלא מפתח אחר מראין לו
ההיתר, כדי שלא יקל את ראשו לכך; כלומר: להכי מצרכינן ליה שאלה ופותחין לו פתח
ממקום אחר: כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך: להזכיר אמו לגנאי)' - (ומדקתני בהא סיפא דצריך שאלה) מכלל דרישא (דלא
קתני) לא בעיא שאלה (לא
צריך שאלה, ואפילו אי לא אמר "חולין" לא מצרכינן ליה שאלה)! אלא מחוורתא: חולין ממילא (כדי
[ללא צורך]) נסבה.
מנהני מילי?
אמר קרא (במדבר
ל,ג) איש כי ידור נדר לה' [או
השבע שבעה לאסר אסר על נפשו - לא יחל דברו; ככל היצא מפיו יעשה] - עד שידור בדבר הנדור;
אי הכי - אפילו
בדבר האסור נמי, דהא כתיב 'לאסור
איסר על נפשו' (ונימא
נמי: עד[1]
שידור בדבר האסור)!?
'לאסור איסר' מבעי ליה לכדתניא: 'איזהו איסר האמור בתורה כו'
[(לעיל יב,א) איזהו 'איסר' האמור בתורה? אמר:
"הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו", "כיום שמת
בו רבו", "כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם", "כיום שראיתי
ירושלים בחורבנה"]:
האומר לאשתו
הרי את עלי כאימא [פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך]:
ורמינהו: '"הרי
את עלי כבשר אימא", "כבשר אחותי", "כערלה" ו"ככלאי
הכרם" לא אמר כלום' (אלמא אפילו שאלה לא בעי)!?
אמר אביי: לא
אמר כלום מדאורייתא (הואיל דנדר בדבר האסור), וצריך שאלה מדרבנן (שאלה כדי
שלא יקל את ראשו בכך).
רבא אמר: הא -
בתלמידי חכמים (לא בעי שאלה דאקרי בעלמא היא דאירע לו, ולא יקל את
ראשו בכך), הא (ומתניתין) - (מיירי) בעם הארץ (דאי אמרת 'אפילו שאלה לא בעי' יקל
את ראשו להיות נודר כך). והתניא: 'הנודר
"בתורה" - לא אמר כלום' ואמר רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם, ואמר רב
נחמן: ותלמיד חכם אינו צריך שאלה.
(נדרים יד,ב)
תניא: 'הנודר
"בתורה (שאוכל לך)" - לא אמר כלום; "במה שכתוב בה" - דבריו
קיימין; "בה ובמה שכתוב בה" - דבריו קיימין.'
קתני '"במה
שכתוב בה" דבריו קיימין' – "בה ובמה שכתוב בה" צריך
למימר?
אמר רב נחמן:
לא קשיא: הא - דמחתא [שמונח] אורייתא אארעא (ואמר "במה שכתוב
בה"), הא - דנקיט לה בידיה:
מחתא על ארעא - דעתיה אגוילי (דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב
בהן התורה: דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ, סבר: הואיל ומונחת על הארץ ודאי
אין כתוב בה - ולא נדר אלא בגוילין, ולא אמר כלום; אבל אי אמר "בה ובמה שכתוב
בתוכה" - אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה, ודבריו
קיימין אף על גב דמחתא אארעא, דהלכי אמר "בה ובמה שכתוב בה"); (אבל) נקט לה בידיה (אפילו אמר "במה שכתוב
בה" דבריו קיימין, ובהכי מיירי הא דקתני '"במה שכתוב בה" דבריו
קיימין':) - דעתיה על האזכרות
שבה (דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד, ורואה ויודע מה שבתוכה - כי
אמר "במה שכתוב בה" - דבריו קיימין, דשבועה גמורה חשיבא, וכל שכן כי אמר
"בה ובמה שכתוב בה");
ואיבעית אימא:
דמחתא על ארעא, והא קא משמע לן: דאף על גב דמחתא על ארעא - כיון דאמר "במה
שכתוב בה" – מהני, וזו ואין צריך לומר זו קתני;
ואי בעית אימא:
כולה מציעתא נמי (תרוייהו) - (מיירי) דנקיט
ליה בידיה, והא קא משמע לן (ואהכי
תנא "בה ובמה שכתוב בה"):
כיון דנקיט ליה בידיה (דיורע שהיא כתובה), אף על גב דלא אמר אלא "בה" (אי
אמר "בה" גרידא) - כמאן
דאמר "במה שכתוב בה" דמי (ודבריו קיימין).
משנה:
"קונם
שאני יָשֵן" (האומר "יאסר עצי כקרבן אם אני ישן") "שאני מדבר" "שאני מהלך" (או
[האומר יאסר עצי כקרבן אם] אני
מהלך); האומר לאשה "קונם שאני
משמשך" - הרי זה בלא יחל דברו.
(והכי גרסינן גבי נדר: 'בל יחל'; וגבי שבועה: 'אסור';
משום דהאי 'לא יחל' - דנדר - מוקי לה בגמרא, דמדרבנן הוא, ודשבועה - הוי
איסור דאורייתא!)
גמרא:
איתמר:
"קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר
(מה שאני ישן היום - יהא עלי בקונם, על מנת אם אישן למחר)" (דאם ישן הוא למחר - לוקה
על מה שישן אתמול) - אמר רב יהודה
אמר רב: אל ישן היום שמא ישן (מיד) למחר (ולא מיקיים תנאיה, ונמצא עובר
ב'בל יחל' על מה שישן אתמול); ורב
נחמן אמר: ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר (דלמחר
מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול); ומודה רב יהודה באומר "קונם עיני בשינה למחר אם
אישן היום" שישן היום:
(נדרים טו,א)
כי לא מזדהיר
בתנאה (דכיון דיום של מחר הוי תנאיה ליום אתמול, כגון דאמר
"קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" - הוי אותו היום דלמחר תנאי לאותו
היום דאתמול: דאם יישן למחר הוי לקי מאותו שינה דאתמול, ואם לא יישן - לא לקי;
משום הכי אמרינן דלא יישן היום: דשמא כי אתי למחר לא מיזדהר בתנאי, ונמצא עובר בבל
יחל), אבל באיסורא (דאמר
"קונם עיני בשינה מחר אם אישן היום", דאותו יום של מחר נטוי לאיסורא) – מזדהר (ודאי מיזהר זהיר ביה, דאי
לא מקיים תנאי שישן באותו היום - ודאי כי אתי למחר לאר הוי ישן, דהא איתסר בנדר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] אולי צ"ל בלי המילה "עד",
שהרי הכוונה שיהא נדר אף בדבר האסור ולא רק בדבר הנדור; והמילה "עד" –
שיגרא דלישנא