גיא מירב , נולד
בתל אביב בשנת
1966 , גדל בה ,ונפטר
בן 34 , בעת גלישה בחוף
"הילטון" בעיר.
גיא גילה את
אהבתו לגלישת הגלים
דווקא בעת טיול
בדרום אפריקה,
לפני כ- 21 שנה שם נכח
בתחרות בינלאומית
של גלישת גלים
עם כל ה"גדולים"
של אז, "שיין הוריין"
"רביט בורטולומאו"
ועוד. מאז ועד יומו
האחרון, הקדיש
את רוב חייו , לאהבת
הגלים, בשאיפה
להגיע למצוינות
ספורטיבית בתחום
,ובמטרה להביא
למודעות הציבור
את מעלותיו של
הספורט הנהדר הזה
.
גיא החל לגלוש
בתל אביב בתקופה
בה ענף ספורט זה
היה עוד ב"חיתוליו",
וניתן בהחלט לומר
שהצליח כספורטאי
וכמדריך, להטביע
את חותמו על הגלישה
בארץ ובתל אביב
בפרט.
במהלך חייו,
הגיע לחופי הוואי
שם גלש על הגלים
הגבוהים ביותר
בעולם, ושם שהה
כמעט שנה, לחופי
באלי באינדונזיה,
קבו סאן לוקה שבמקסיקו,
חופי קליפורניה
וביאריץ בצרפת.
גיא היה אחד
הגולשים הבודדים
בגילו , שעדיין
עסק בגלישה באופן כה אינטנסיבי
ואכן היווה מודל לחיקוי,
הערצה והערכה לגולשי גלים
מכל הארץ ובני
כל הגילאים.
בדרך חייו
המיוחדת , הצליח
גיא לשלב עם אהבתו
לים, גם עבודת ליווי
וטיפול בנכי צה"ל (במהלך שלוש
שנים).
במסגרת עבודה
זו ליווה באופן
יומיומי וצמוד
נכי צה"ל קשים,
בכל תחומי חייהם,
כגון נהיגה, שחיה
טיפולית, רכיבה
טיפולית, ושיקום
על תחומיו הרבים.
גיא אהב את
עבודתו מאוד והעניק
לאנשים שליווה
את מירב היחס המקצועי
והאישי.
בנוסף לעבודה
זו, עסק גם בהדרכה
ולימוד גלישה
,בקייטנות הקיץ
של "ארגון הגלישה
הישראלי", בעבודה
זו הצליח לשלב
את אהבתו לילדים
עם אהבת הים וההדרכה
בתחום.
במהלך השנה
החולפת, סיים גיא
לימודי שיאצו במכללת
"מדיסין", גם בלימודיו
הצליח גיא מאוד,
וחיכה בקוצר רוח
להתפתח בתחום טיפולי
זה .
בשנתיים האחרונות
עבר גיא ואשתו
אורלי, להתגורר
מול חוף "הילטון",
היה זה חלום שהתגשם
עבורו, לראות את
הים תמיד ולדעת
מתי יש גלים..
החוף המיוחד
הזה היה ללא ספק
ביתו השני של גיא,
ובחוף זה גם הסתיימו
חייו באופן טראגי
בתחילת חודש אוגוסט.
בעת פטירתו
החליטו ,הוריו
של גיא ואשתו ,לתרום
את איבריו ובכך
, להציל את חייהם
של 4 אנשים ומאור
עיניהם של 2 צעירים.
מלבד התרומה
העצומה למושתלים,
אולי גם להנציח
בצורה מוחשית כלשהי את זכרו.
זכרו של גיא
עוד טרי כל כך אצל
אשתו, משפחתו וחבריו
וכך יהיה אתם עד
סוף ימיהם.