פראג

שבעים ושבעה אלף ושמונה מאות שמות,

אותיות עבריות בשחור ואדום ומקף מפריד

בין חיים למוות.גרפיקה עדינה על קיר בית

תפילה לבן. שתיים עשרה שכבות של קבורת

אדם בבית החיים, דבוקה אחת, כוהנים ולוויים,

בתולה ויולדת, טמונים עמוק עמוק תחת בוץ

שחור ואבנים נוטות לנפול, אכולות ירוקת ואות

עברית . ומהרל קדוש עטור איצטרובל , ופתקים

לבנים וגולם אחד, ושמיים קודרים מעל צמרות

עירומות וקיני ציפורים מבשרים חיים. ופתיתים

לבנים נופלים, נמסים . אתה מתבונן בזריחה כתומה

של פסטל בשמי ילדי טרזין, בצהוב וכחול וירוק

ופרח ודשא, והם אלפי שמות בשחור ואדום על

קיר לבן של בית תפילה לשעבר. ובחוץ כל כך קר.

ושלג לבן מכסה על שבעים ושבעה אלף ושמונה

מאות. וכתובת זהב מעל לצלוב, אות של קלון לדיראון

עולם על גשר היפה מכולם. ונהר רחב שמימיו גואים,

סוחפים את הזמן ואת כל השמד. המון כלבים בשבילים

ירוקים, וקר. כל כך קר בין בארוק, רוקוקו וגותי גם.אי אפשר להפשיר אפילו לא בעזרת שוקולד מהביל מול שעוןאסטרונומי בככר העיר, ושוק הומה , וביצי פסחא, ונשים צחות עור,וכנסיה ,וויואלדי וצחוק ילדים. כל כך יפה העיר בלבן, גגות ארגמן, קירותיה קריסטל. ושחור. כל כך חיוור השחור כאן. ואתה נפרד קפוא ונדהם מהיופי הזה הנערם,וזה כל כך קל להמריא משם עם כנפיים של פלדה ולהשאיר מאחור קירות לבנים עטורי שבעים ושבעה אלף ושמונה מאות בשחור ואדום.

25.3.02