![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
חינוך לתקווה Ed Gragert 1998 אד גראגרט- I*earn כאשר האחים רייט טסו ב 1903 בטיסתם ההיסטורית, שינה הדבר את הדרך בה אדם חי, מתקשר ורואה עצמו כחלק מחברה גדולה ונרחבת יותר. אך טיסה זו התבטאה בסך הכל בגובה של 10 פיט, במרחק של 120 פיט, ונמשכה רק 12 שניות. נקודות ציון היסטוריות נמדדות באופן שהן משנות את דרך המחשבה שלנו ולא בתפיסה הפיזית של אותו רגע. אנו חיים ברגע כזה – היום 1998. בימים אלה אנו קוראים מידי יום ביומו, כי האינטרנט הוא הכוח החינוכי החזק ביותר שהעולם ראה אי פעם, עד כדי אמירה כי הוא ישנה את החינוך. אך הנקודה, שבה רוב האנשים מתרכזים, היא אפשרות האחסון האין סופית וכן "מכשיר החקר" הבלתי נלאה. שני מרכיבים אלו לא ישנו את החינוך. הם מכניסים תבנית ישנה בלבד לסביבה טכנולוגית חדשה. על מנת לנצל את יכולות האינטרנט הוא חייב להיות יותר מאשר ספריה אולטימטיבית, אף אם היא בעלת ערך עצום כשלעצמה. כוחו של האינטרנט הוא בפוטנציאל של חיבור האנושות. על ידי חיבורנו כאזרחי העולם וכמחנכי העולם אנחנו לומדים טוב יותר. אנו נפתחים לרעיונות חדשים, ובתמורה לכך מעצבים דרך מחשבה של אחרים באמצעות דרכי חשיבה שונות. אנחנו והתלמידים שלנו מחוזקים על ידי כך, מעצימים את השינויים בחברה שלנו ובחברה העולמית . שינויים אלו הם רבי עוצמה וחיוביים ומשפיעים על חיינו ועל סביבתנו. בקיצור, לאינטרנט יש פוטנציאל של חינוך עם תקווה. 1. אנחנו לומדים יותר כאשר אנחנו משתפים פעולה עם "אנשים אמיתיים". זו פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית, שיש לנו כמחנכים הזדמנות ואחריות להכין את התלמידים לחיים בוגרים דרך שיתוף פעולה בעל משמעות עם כל אחד על כדור הארץ. במקום ללמוד "על" חברה אחרת ואנשיה יש לתלמידים הזדמנות ללמוד "עם" אותם אנשים. המחקרים ועבודתנו בI*earn מלמדים, כי לימוד יתעצם דרך שיתוף פעולה ניסויי עם "אנשים אמיתיים", כאשר הם לומדים בצוותא על בסיס של הדדיות. מורים בארה"ב ומסביב לעולם מספרים לנו, כי תלמידים מונעים עתה ללמידה רבה יותר, וכי מיומנויות התקשורת שלהם השתפרו במהלך עבודה כזו. תלמידים, באופן חופשי לחלוטין "מבזבזים" יותר זמן על מנת להבטיח, כי הכתיבה שלהם היא ללא שגיאות, הרי מישהו מעבר לים יקרא זאת... ויביע את דעתו מנקודת ראותו הוא. מורה מברוקלין מספר, כי תלמידים, שבדרך כלל לא היו נכנסים לכתה או שגילו התלהבות מועטה ללימודים בכלל, לא עוזבים עתה את המחשב עד אשר הם מרגישים כי הכתיבה שלהם היא במיטבה. הוא אף הצביע על כך, כי תלמידיו הצליחו מעל למשוער במערכת החינוך של המדינה ובעיקר מבחינת ההבעה בכתב שלהם. תלמידים צריכים בפרוייקטים אלה לדון בבעיות זמניות ובבעיות היסטוריות, להראות יכולות כתיבה, וכן להציג דרכי שכנוע ברורות. התועלת הרבה ביותר מפרויקטים on line אלה היא קידום לימוד חשיבה ביקורתית ופיתוח יכולת התלמידים להביע עצמם בבהירות. 2. הדדיות תוך שיתוף פעולה בידע לא רק שאנו לומדים יותר, אנחנו לומדים כי ההדדיות והכבוד ההדדי שאנו רוכשים תוך שיתוף ברעיונות, ניתן להערכה והוא אף תנאי הכרחי להצלחה במאה העשרים ואחת. לעיתים קרובות אנו קוראים על התועלת שהתקשורת למרחקים מביאה לארצות מסביב העולם. מדובר בעיקר על הגישה למידע. אנו משתוקקים לשתף את הכל בדפי האינטרנט שיצרו בתי ספר בארה"ב ובמערב אירופה. הכלים האינטרנטיים שבידם יוצרים דפים מושכים את עין המתבונן ומעוררים את סקרנותו. תלמידים חשים מיד כי מידע "משם, מרחוק" יכול להיות אצלם במחשב ויכול להיות מיושם בעבודת המחקר שלהם. תלמידים מארצות מזרח אירופה לומדים כי הטכנולוגיה נמצאת בידיים מערביות. לא מלמדים אותם, כי הם יכולים לתרום לעולם הידע העולמי. יתרה מזאת, תלמידים לומדים כי אנגלית היא המפתח ללמידה. לעיתים רחוקות מעודדים אותם לראות את התועלת שבשונות התרבותית ובדרכי חשיבה שונות. לפרוייקטים, המתבטאים בשיתוף פעולה באמצעות האינטרנט, יש הפוטנציאל להראות כי ידע נמצא בכל מקום וכי לנקודות מבט שונות יש זכות קיום. זו פעם ראשונה ברור, כי מה שהאדם כותב, מוערך ללא משוא פנים של: מין, גזע, גיל או לאומיות. 3. למידה פעלתנית דיואי כבר אמר: "ידיעה היא פשוטו כמשמעו מה שאנחנו עושים". לאינטרנט יש פוטנציאל בהעברת מידע ובעיבוד מידע כבסיס לפעולה, זאת בניגוד ללומד היחיד, החוקר בעצמו ללא שיתוף פעולה הדדי כפי שמציע האינטרנט. הלימודים בכתה צריכים לחצות גבולות של חברה אל העולם כולו. ב I*earn אנחנו מעודדים תלמידים להיות מעורבים בהשבחת החיים על פני כדור הארץ. המרכיב הזה נותן ל I*earnמטרה ומעצים את הלומדים כיחידים, כאשר הם מצטרפים לפתרון בעיות כלל עולמיות. בבודפסט, כאשר התקיימה שם הועידה העולמית של I*earn, נפגשו שני מורים מארה"ב עם מורה מתאילנד שסיפרה להם על שבט הkaren- ההולך ונעלם מארצה. היא כתבה להם על דחיקת הרגליים של אנשי שבט זה מחבל ארץ בתאילנד. בחבל ארץ זה הם סבלו מקור עז וממחסור בשמיכות. המורים מארה"ב סיפרו זאת בכיתותיהם והפכו את הפרויקט לפרויקט לימודי הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כלכלית; אף במתמטיקה הם אספו עבודות אמנות משבט זה והצליחו להשתמש בהן. בתהליך הלמידה, והתלמידים אפילו לא הרגישו שהם לומדים...., אספו התלמידים 1800$ לקניית שמיכות לחבריהם מהשבט בתאילנד. בהשלימם את הפרויקט הם ידעו, כי השפיעו על חייהם של תלמידים אמיתיים .כדאי גם לציין, כי תלמידים אלה, שסבלו מגזענות וממחסור כלכלי במשך שנים רבות, יכלו לתקשר עם תלמידים הסובלים כעת. " אנחנו רגילים לקרוא לצעירים שבינינו דור הX"- אומרת רבקה רימל "כעת אנו עוברים לדור ה"למה"? מה איכפת לי, למה לי להיות חלק מכך"? לעיתים קרובות סביבת הכיתה היא סביבה של ניכור. בסביבה כזו לחינוך יש למראית-עין מחסור במטרות .תלמידים מנוכרים וציניים חסרים אף סיכוי לתקווה .זוהי האחריות שלנו כמחנכים לאפשר לתלמידים לעשות עולם טוב יותר, כאשר הם מעורבים בבעיות המוצגות בפניהם. מניסיוני, האינטרנט יכול לספק סביבה המאופיינת על ידי הצדדים השותפים והתורמת לפתרון בעיות "אמיתיות". זהו החזון שלי לחינוך עם תקווה. לדעתי, אין חינוך טוב יותר, או הכנה טובה יותר לחיים במאה ה21. |
||||
חזרה לדף הראשי | ||||