דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות קד,ב)
"הרי עלי מנחה"
- יביא איזהו שירצה >[רבי יהודה אומר: יביא מנחת הסולת, שהיא מיוחדת שבמנחות]:
תנא (מה
טעם יביא מנחת סלת?): הואיל ופתח
בו הכתוב תחלה;
אלא מעתה האומר
"הרי עלי עולה" יביא בן בקר, הואיל ופתח בו הכתוב
(מנחות קה,א)
תחלה? "( הרי
עלי עולה) מן הצאן" -
יביא כבש, הואיל ופתח בו הכתוב תחלה? "מן העוף" - יביא תורים, הואיל
ופתח בו הכתוב תחלה? אלמה תנן [מנחות פ"יג מ"ו]: "הרי עלי עולה - יביא כבש; רבי אלעזר
בן עזריה אומר: תור או בן יונה' ולא פליג רבי יהודה [ואינו
אומר שיביא בן בקר]? אלא מאי 'מיוחדת
שבמנחות'? - דלית ליה שם לווי (שנקראת
'מנחה' סתם, דשאר מנחות יש להם שם לווי: 'מנחת מחבת' ו'מנחת מרחשת' ו'מנחת מאפה').
והא תנא 'הואיל
ופתח בו הכתוב תחלה' קאמר?
הכי קאמר: איזהו
מנחה (דקרי לה רבי יהודה) מיוחדת שבמנחות? - דלית ליה שם לווי: זו שפתח בו
הכתוב תחלה (והיינו מנחת סלת).
פשיטא! 'מנחת הסולת'
קאמר (רבי יהודה, דהא בהדיא קתני לה)!
סימנא בעלמא (לגירסא:
שלא תטעה ותשכח איזו מנחה קאמר רבי יהודה דיביא - סימן זה יהא בידך: זו שפתח בה הכתוב
תחלה).
מנחה מין המנחה
[יביא אחת; מנחות או מין מנחות - יביא שתים]:
בעי רב פפא:
"מיני מנחה" מהו? כיון דאמר "מיני" - תרתי קאמר, ומאי "מנחה"?
- דכולה מנחות נמי 'מנחה' מיקריין, דכתיב (ב'צו את
אהרן', ואכולהו מנחות קאי): (ויקרא ו,ז) וזאת
תורת המנחה [הקרב אתה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח]? או דלמא כיון דאמר "מנחה" - חדא מנחה
קאמר, ומאי "מיני מנחה"? - הכי קאמר: 'ממיני מנחה - חדא מנחה עלי'?
תא שמע (ממתניתין): '"מנחה" "מין מנחה" (פירשתי
לעיל) - יביא אחת" (משום דמין
חד משמע, ומנחה נמי חדא משמע) - הא "מיני מנחה" – (יביא) שתים!
אימא סיפא"
'"מנחות" "מין מנחות" יביא שתים' - הא "מיני
מנחה" – חדא!
אלא מהא ליכא למשמע
מינה.
תא שמע: '"מין
מנחות עלי" - יביא שתי מנחות ממין אחד' (דמוקים
לתרוייהו לישני) - הא
"ממיני מנחה" – חדא!
דלמא הא "מיני
מנחה" מביא שתי מנחות משני מינין (ד"מיני"
משמע תרין, ומנחה נמי משמע תרין , כדאמר לעיל 'וזאת תורת
המנחה')!
והא לא תני הכי
'"מין מנחות עלי" מביא שתי מנחות ממין אחד, "מיני מנחות
עלי" מביא שתי מנחות משני מינין' - הא "מיני מנחה" – חדא!?
דלמא (הא
דדייקינן מינה 'הא מיני מנחה חדא') הא מני - רבי שמעון היא, דאמר [בברייתא לעיל
סג,ב] 'מחצה חלות ומחצה רקיקין
יביא' (דלדידיה איכא לקיומי תרוייהו לישני: שני מינין במנחה
אחת), ומאי "מיני
מנחה" - מנחה דאית בה תרי מיני, אבל רבנן דאמרי מחצה חלות ומחצה רקיקין לא
יביא (דלית להו מנחה משני מינים, לעולם חדא מנחה - ממין אחד
מייתי) - מביא שתי
מנחות משני מינין.
פירשתי ואיני יודע
מה פירשתי יביא חמשתן:
מאן תנא (דלא
מספקא ליה אלא בחמשה מנחות)?
אמר רבי ירמיה:
דלא כרבי שמעון, דאי רבי שמעון, כיון דאמר 'מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא' (ולאו
דוקא קאמר, דהוא הדין לתשע חלות וחד רקיק, או לתשעה רקיקין וחדא חלה); אי נמי סבר לה כרבי יהודה דאמר (בפרק
'ואלו מנחות' (לעיל עו.): 'כל המנחות באות עשר עשר') 'כל המנחות באות עשר' - איכא לספוקה בארבע עשרה מנחות
(סלת, ומחבת, ומרחשת - הרי שלשה; ומנחת מאפה - איכא אחד
עשר ספיקות: דלמא כולה חלות נדר, ושמא תשעה חלות וחד רקיק, ושמא שמנה חלות ושני רקיקין,
וכן גרועי לחלות ואסופי לרקיקין עד שמא כולה רקיקין - הוי י"א)!?
אביי אמר: אפילו
תימא רבי שמעון; שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר מייתי ומתני (מייתי
שתי מנחות: חדא של עשר חלות וחדא של עשר רקיקין, ואומר: "אם כולה חלות או כולה
רקיקין נדרתי - אותה שנדרתי תהא לנדרי, והאחרת תהא נדבה; ואם מחצה של חלות ורקיקין
נדרתי - יצטרפו חלות מזו לפי מה שנדרתי, ורקיקין מזו לפי מה שנדרתי לנדרי, והאחרת
תהא נדבה"), דתניא (בתוספתא
דנזירות [פ"ו מ"א] קתני לה: מי שהיה ספק נזיר
טמא וספק טהור, ספק מצורע מוחלט טמא ספק טהור - אוכל בקדשים אחר [שלשים?] [ששים?] יום
כו'): 'רבי שמעון אומר:
למחרת מביא אשמו ולוגו
(מנחות קה,ב)
עמו, ואומר
"אם מצורע הוא - זהו אשמו וזה לוגו; ואם לאו - אשם זה יהא שלמי נדבה, ואותו אשם
טעון שחיטה בצפון (כשאר
אשמות) ומתן בהונות (כדין אשם מצורע), וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק (כחומר שלמים), ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה (שמא אשם
הוא)' ואף על גב דקא מפריק
מר בשחיטת קדשים (בפרק 'כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות'
(זבחים פ"ח מ"א, דף עו:)): אימר דאמר רבי שמעון 'מייתי ומתני לכתחילה' - לתקוני
גברא (כגון האי: דבלאו הכי - אסור למיכל בקדשים, דשמא מצורע
הוא), אבל בעלמא (כגון
התם בזבחים: דמיירי באשם שנתערב בשלמים דקאמר רבי שמעון התם 'כולן יאכלו כחומר
שבהן: שיהו כולן נאכלין ליום ולילה כאשם, וכולן טעונים סמיכה ונסכים') דיעבד אִין, לכתחילה לא!?
הני מילי גבי שלמים:
דקא ממעט באכילתן, דהוו להו קדשים לבית הפסול (דשמא
שלמים הן, וזמן אכילתן שני ימים ולילה אחד; וכיון דאשם אינו נאכל אלא ליום ולילה,
והנותר שורף - נמצא מביא קדשים לבית הפסול שלא כדין), אבל מנחות (זמן
אכילתן שוה) אפילו לכתחילה.
אמר ליה רב פפא
לאביי: (ול)רבי שמעון, דאמר 'מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא' (ומוקמא
מתניתין אליביה, וכגון דמייתי ומתני 'שיצטרפו חלות מעשרון זה לפי מה שנדר ורקיקין מעשרון
זה לפי מה שנדר') - הא קא מייתי
עשרון אחד משני עשרונות ולוג אחד משני לוגין (הא
קא מייתי השתא עשרון מזה קצת ומזה קצת, וקא מערב שתי מנחות בהדי הדדי - ואיהו לא נדר
אלא חדא מנחה, לאיתויי חד עשרון וחד לוג ומיפלגיה לחלות ורקיקים); שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר 'אם הביא עשרון אחד
משני עשרונות ולוג אחד משני לוגין ('המביא מנחה
והביא שני עשרונים ושני לוגין, ואמר "חציו של זה וחציו של זה לחובתי, והשאר
נדבה") - יצא' (ולא איתפריש
לן היכא) - ומיקמץ היכי
קמץ (לאותה מנחה: שהוא מצטרף שתי מנחות למנחה אחת,
[שטמ"ק: ובעי שני קמצים: חדא לחובה וחדאלנדבה, כדאמר בסוף שמעתין])?
דמתני ואמר:
"אי חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אמרי, דקא קמיצנא מחלות - ליהוי אחלות,
דקא קמיצנא מרקיקין - ליהוי ארקיקין; אי מחצה רקיקין ומחצה חלות אמרי, דקא קמיצנא מחלות
- ליהוי אמחצה חלות ומחצה רקיקין, ודקא קמיצנא מרקיקין - ליהוו אמחצה רקיקין ומחצה
חלות"!
והא בעי מיקמץ חד
קומץ מחלות
(מנחות קו,א)
ומרקיקין (דאי
'חדא מנחה של חלות ורקיקין' אמר, הוי בעי איתויי חלות ורקיקין, ולפותתן בכלי אחד, ולקמוץ
משניהם קומץ אחד) וקא קמיץ
מחלות ארקיקין ומרקיקין אחלות!?
שמעינן ליה לרבי
שמעון דאמר (בפרק 'כל המנחות באות מצה' (לעיל
סג:)) 'אם קמץ ועלה
בידו מאחד על שניהם – יצא'.
והא איכא מותר שמן?:
דאי 'מחצה חלות ומחצה רקיקין' אמר, מותר השמן מחזירו לחלות, אי 'כולהו רקיקין'
אמר, מותר השמן נאכל לכהנים (מותר השמן
אמרינן בפרק 'ואלו מנחות' (לעיל ע"ה.):
מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין, מביא לוג שמן וחוצהו לחלות ורקיקין; וחלות -
בוללן, ומושח הרקיקין על פני כולן, ושאר השמן מחזירו לחלות; וגבי כולה רקיקין תניא
לעיל מההיא 'מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים')?
כרבי שמעון בן יהודה,
דתניא: 'רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון (גבי
מחצה חלות ומחצה רקיקין קאי): מושחן כמין כי, ומותר השמן נאכל לכהנים (כדין רקיקין
הבאים בפני עצמן)' (הלכך ממה נפשך
מותר של רקיקין נאכל לכהנים).
אמר ליה רב כהנא
לרב אשי: והא איכא לספוקה במנחת נסכים, דאמר רבא: 'מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום'!?
כי קא מסתפקא ליה
-
<סימן יחיד בגלל
לבונה בלוג מקמצה>
באה בגלל יחיד
(לנדר ממנחת יחיד שאינה באה בצבור: דהיינו הנך חמש מנחות
הנדבה דאינן באות בצבור, כדאמר לעיל (דף קד:): אין
שנים מתנדבים עשרון אחד, שהרי כתיב בה '[ו]נפש'), באה בגלל ציבור (אבל
מנחת נסכים הבאה בצבור) לא מסתפקא
ליה (דודאי ידע שלא נדרה);
כי קא מסתפקא ליה
באה בגלל עצמה, באה בגלל זבח לא מסתפקא ליה; כי קא מסתפקא ליה טעונה לבונה,
שאינה טעונה לבונה לא מסתפקא ליה; כי קא מסתפקא ליה באה בלוג, באה בשלשה לוגין
לא מסתפקא ליה; כי קא מסתפקא ליה טעונה קמיצה, שאינה טעונה קמיצה לא קא
מסתפקא ליה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .