דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות קט,ב)
תניא: אמר רבי
יהושע בן פרחיה: בתחלה, כל האומר עלה לה - אני כופתו ונותנו לפני הארי; עתה כל
האומר לי לירד ממנה - אני מטיל עליו קומקום של חמין; שהרי שאול ברח ממנה, וכשעלה -
בקש להרוג את דוד (כל האומר עולה [או] מנחה בתחילה
קודם שיפריש קרבנו, ואמר "עלי עולה" או "מנחה" - אני מטיל
עליו כו' משום דאין טוב לומר "עלי" שמא לא יקיים, וכתיב (דברים
כג,כג) וכי תחדל לנדור [לא יהיה
בך חטא];
לשון אחר בתחילה כל האומר עלה אני כופתו ומניחו
לפני ארי, ועכשיו כל האומר לירד הימנה אני מטיל עליו קומקום של חמין: בתחילה
הייתי שונא את הרבנות, וכל האומר לי "עלה לגדולה וכו', ועכשיו - שעליתי
לגדולה - וכו'; רבי יהושע בן פרחיה - נשיא היה [במסכת
חגיגה (דף טז.)]).
אמר ליה מר
קשישא בריה דרב חסדא לאביי: רבי מאיר - האי קרא דרבי יהודה מאי עביד ליה –
לכדתניא: לאחר מפלתו של סנחריב יצא חזקיה ומצא בני מלכים שהיו יושבין בקרונות של
זהב; הדירן שלא לעבוד עבודת כוכבים, שנאמר (ישעיהו יט,יח) ביום
ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען (שפת ישראל
היושבים בארץ כנען)
(מנחות קי,א)
(וסיפא דקרא) ונשבעות לה' צבאות [עיר
ההרס יאמר לאחת];
הלכו
לאלכסנדריא של מצרים, ובנו מזבח, והעלו עליו לשם שמים שנאמר (ישעיהו
יט,יט) ביום ההוא יהיה מזבח
לה' בתוך ארץ מצרים [ומצבה אצל גבולה לה'].
(ישעיהו יט,יח) [ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען
ונשבעות לה' צבאות] עיר ההרס
יאמר לאחת; מאי 'עיר ההרס יאמר לאחת'?
כדמתרגם רב
יוסף: קרתא דבית שמש, דעתיד למיחרב - איתאמר דהיא חדא מנהון.
וממאי דעיר
ההרס לישנא דשימשא היא?
דכתיב (איוב
ט,ז) האומר לחרס ולא יזרח [ובעד
כוכבים יחתם]
(ישעיהו מג,ו) [אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי] הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ:
'הביאי בני מרחוק' - אמר רב הונא: אלו גליות של בבל, שדעתן מיושבת עליהן
כבנים; 'ובנותי מקצה הארץ' אלו גליות של שאר ארצות, שאין דעתן מיושבת
עליהן כבנות. (דעת זכרים מיושבת עליהם יותר משל
נקבות; בני בבל אין להם עול מלכות כשאר גליות שבכל ארצות.)
אמר רבי אבא בר
רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את
ישראל (בכבודן הראשון מכירין, ואין מכבידין עולם) ואת אביהם שבשמים (שמאמצים
בהקדוש ברוך הוא, ואין מאמצים בעבודת כוכבים), ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח - אין
מכירין את ישראל, ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב
שימי בר חייא לרב: (מלאכי א,יא) [כי]
ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה [כי
גדול שמי בגוים אמר ה' צבאות].
אמר ליה: שימי
את (בתמיה אתה הוא שימי חכם גדול ומקשה לי דבר זה?)? (ויש
אומרים רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות;) - דקרו ליה 'אלהא דאלהא'.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך?
אמר רבי שמואל
בר נחמני אמר רבי יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום - מעלה אני
עליהן כאילו מקטירין ומגישין;
'לשמי ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה (עליו
הוא אומר 'לשמי ומנחה טהורה'): נושא אשה ואחר כך לומד תורה.
(תהלים קלד,א) שיר המעלות הנה ברכו את
ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות; מאי 'בלילות'?
אמר רבי יוחנן:
אלו תלמיד חכמים העוסקים בתורה בלילה - מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה.
(דברי הימים ב ב,ג) [הנה אני בונה בית לשם ה' אלקי
להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים
ולמועדי ה' אלקינו] לעולם זאת
על ישראל (מקרא
הוא בדברי הימים (ב סי' ב); בשלמים ובקרבנות משתעי, דלעולם
הם עומדים; והיכי דמי?) - אמר רב
גידל אמר רב: זה מזבח בנוי (בשמים), ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן;
ורבי יוחנן אמר:
אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה - מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש
בימיהם.
אמר ריש לקיש:
מאי דכתיב (ויקרא ז,לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם [ולמלואים
ולזבח השלמים] (ולא
כתיב בה חוקה)? - כל
העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם.
אמר רבא: האי 'לעולה למנחה'? 'עולה ומנחה' מיבעי ליה (דליהוי
משמע: זאת התורה היא עולה ומנחה כו')!?
אלא אמר רבא:
כל העוסק בתורה - אינו צריך לא עולה <ולא חטאת> ולא מנחה ולא אשם (דהכי
משמע 'זאת התורה לעולה' - כלומר: במקום העולה; למנחה - בשביל המנחה, כגון 'לכם' –
בשבילכם; כלומר: התלמוד תורה מכפר על עונותינו).
אמר רבי יצחק:
מאי דכתיב (ויקרא ו,יח) [דבר
אל אהרן ואל בניו לאמר] זאת
תורת החטאת [במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני ידוד קדש
קדשים הוא] - [ויקרא ז,א] וזאת
תורת האשם [קדש קדשים הוא]? כל העוסק בתורת חטאת (כגון סדר
קדשים דמיירי בהלכות עבודה) - כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם - כאילו הקריב
אשם.
משנה:
נאמר בעולת
בהמה (ויקרא א,יג) [והקרב
והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבח עלה הוא] אשה ריח ניחוח [לה'], ובעולת עוף (ויקרא א,יז) [ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל
והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא] אשה ריח ניחוח [לה'], ובמנחה (ויקרא ב,ב) [והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ
משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה] אשה ריח ניחוח [לה'], לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט - ובלבד שיכוין
לבו לשמים.
גמרא:
אמר רבי זירא:
מאי קראה? - (קהלת ה,יא) מתוקה שנת העובד (עבודת
קרבנות ומביאו למזבח - מתוקה שנתו, שהוא ישן ולא ירא) אם
מעט ואם הרבה יאכל (מתן שכרו) [והשבע לעשיר איננו מניח
לו לישון]
רב אדא בר אהבה
אמר: מהכא: (קהלת ה,י) ברבות (קרבנות) הטובה רבו אוכליה (כהנים) ומה כשרון לבעליו לבעליה
(להקדוש ברוך הוא)
כי אם ראות עיניו (שזה מתכוין לטובה).
תניא: אמר רבי
שמעון בן עזאי: בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות: שלא נאמר בהן לא 'אל' ולא 'אלהים'
אלא ה': שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק ('לבעל
הדין' = לאומרים 'רשויות הרבה הן, והדבר מוכיח שזה ששמו - כך ציום להקריב לו מנחה,
וזה ששמו כך - ציום להקריב לו פרים, וזה – אילים; לכך נאמר בכולם 'ריח
ניחוח לה''); ונאמר
בשור הגס (ויקרא א,יג) [והקרב
והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבח עלה הוא] אשה ריח ניחוח [לה'], ובעוף הדק (ויקרא א,יז) [ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל
והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא] אשה ריח ניחוח [לה'], ובמנחה (ויקרא ב,ב) [והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ
משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה] אשה ריח ניחוח [לה'], לומר לך: אחד המרבה (להביא
קרבנות) ואחד הממעיט,
ובלבד שיכוין את לבו לשמים; ושמא תאמר לאכילה הוא צריך? תלמוד לומר: (תהלים
נ,יב) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, ונאמר (תהלים נ,י) כי
לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף [פסוק יא] ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי [פסוק יג] האוכל
בשר אבירים ודם עתודים אשתה? לא
אמרתי אליכם 'זבחו' כדי שתאמר 'אעשה רצונו (להקריב לו
קרבן) ויעשה רצוני (לפי
שהוא צריך לכך ואשחדנו)'; לא
לרצוני אתם זובחים (כלומר: לא להנאותיף שאיני רוצה
להטריח אתכם לעשות על כרחכם), אלא לרצונכם אתם זובחים (לצורך
עצמכם לקיים מצוותי שתהא כפרה לכם בכך), שנאמר (ויקרא יט,ה) [וכי תזבחו זבח שלמים לה'] לרצונכם תזבחהו (שתהא
כוונתכם לשחוט, פרט למתעסק בסכין לחתוך דבר אחר ושחט בהמת קדשים, שפסולה); דבר אחר 'לרצונכם תזבחהו': לרצונכם זבחו;
לדעתכם זבחו;
כדבעא מיניה
שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים (למתעסק
בדבר אחר ושחט בהמת קדשים) שהוא פסול? שנאמר [ויקרא
א,ה:] 'ושחט את בן הבקר [לפני
ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד]': שתהא שחיטה לשם בן בקר;
אמר לו: זו
בידינו הוא(דמצוה לכוין דעתו), לעכב מנין? תלמוד לומר: לרצונכם תזבחהו (שנה עליו
הכתוב לעכב) = לדעתכם זבחו.
הדרן עלך הרי עלי עישרון וסליקא לה מסכת מנחות
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .