דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

לעילוי נשמת אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

 

מנחות דף כח

(מנחות כז,ב)

רבא אמר: הא והא רבנן:

 

(מנחות כח,א)

הא דקאי מזרח ומערב ואדי (ואם עמד כהן בפניו למערב ואחוריו למזרח והזה - שכך מצותו, אפילו אינם מכוונות כנגד הפתח כשרות), הא (דתני פסולות) - דקאי צפון ודרום (שלא כמצותו) ואדי.

 

אמר מר 'ושבפנים ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות' - והתניא (אדמצורע קאי) 'בין שלא לשמן בין שלא מכוונות כשרות'?

אמר רב יוסף: לא קשיא: הא רבי אליעזר והא רבנן: רבי אליעזר דמקיש אשם לחטאת (ואפילו אשם דמצורע פסול שלא לשמה) - מקיש נמי לוג לאשם; רבנן לא מקשי.

ולרבי אליעזר - וכי דבר הלמד בהיקש (וכי אשם הלמד בהיקש מחטאת דליהוי פסול שלא לשמו) חוזר ומלמד בהיקש (על הלוג דליהוי פסול שלא לשמו? והא קיימא לן בפרק 'איזהו מקומן' (זבחים דף מט:) דאין למידין למד מן הלמד בקדשים)? (היקש דחטאת ואשם: דכתיב (ויקרא ז,ז) 'כחטאת כאשם תורה אחת להם', וקא יליף רבי אליעזר: מה חטאת שלא לשמה פסולה - דאפילו רבנן מודו - אף אשם נמי פסול; היקש דאשם מצורע ולוגו – דכתיב: (ויקראיד,כא) '[ולקח] כבש [אחד] אשם לתנופה [לכפר עליו]' וגו’ סיפיה דקרא 'ולוג שמן'.)

אלא אמר רבא: הא והא רבנן: כאן להכשיר <הקרבן>, כאן להרצות <שלא עלו לבעלים לשום חובה> (לרצות = להזות, לעלות לשם חובה ולהתיר מצורע בקהל פסול שלא לשמן; והא דתני 'כשרות' – להכשיר, דהזאותיו כשרות להכשיר שירי הלוג באכילה; דשירי לוג מצורע נאכלין, כדאמרינן בפרק 'אלו מנחות' (לקמן דף עג.) 'וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם' (במדבר יח,ט) - לרבות לוג שמן של מצורע, וכתיב בתריה [פסוק י] 'בקדש הקדשים תאכלנו' [בפרשת 'ויקח קרח']).

 

 

משנה:

שבעה קני מנורה (כדכתיב 'וששה קנים יוצאים מצידיה' (שמות כה,לב) והמנורה עצמה שבאמצע היא השביעית, כזה [עיין בגמרות]) - מעכבין זה את זה;

שבעה נרותיה (בראש של [אולי צ"ל 'כל'] קנה וקנה היה נר אחד, כעין בזך, ושם נותנין השמן והפתילות) - מעכבין זה את זה;

שתי פרשיות שבמזוזה ('שמע' 'והיה אם שמוע') - מעכבות זו את זו: אפילו כתב אחד (אות אחת) מעכבן (דכתיב (דברים ו,ט; יא,כ) 'וכתבתם' - כתיבה תמה ושלימה).

ארבע פרשיות שבתפילין ('שמע' (דבריו ו,ד), 'והיה אם שמוע' (שם יא,יג) , 'קדש לי כל בכור' (שמות יג,ב), 'והיה כי יביאך' (שמות יג,ה), שבצידה דבכולהו כתיב 'ולטוטפות' או 'ולזכרון בין עיניך') מעכבין זו את זו - אפילו כתב אחד מעכבן (בתפילין כתיב הויה: (דברים ו,ח; דברים יא,יח) 'והיו לטוטפות').

ארבע ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצוה אחת.

רבי ישמעאל אומר: ארבעתן = ארבע מצות.

 

גמרא:

מאי טעמא?

הויה כתיב בהו ('כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו' (שמות כה,לא))

 

תנו רבנן [דומה לתוספתא מנחות פ"ט מ"ח]: 'מנורה היתה באה מן העשת (עשייתה חתיכה שלמה, ומכה בקורנס עד שיצאו ממנה כל כליה) ומן הזהב; עשאה מן הגרוטאות (זהב שבור) – פסולה; משאר מיני מתכות – כשרה' מאי שנא מן הגרוטאות פסולה? - דכתיב (שמות כה,לא) מקשה והויה [ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו];

('מקשה' משמע חתיכה אחת, כדמתרגמינן 'נגיד' = משוך: שנמשך הכל מחתיכה אחת; 'מקשה' משמע דבר המוכה ונהלם' כדכתיב (דניאל ה,ו) 'וארכבתיה דא לדא נקשן'.)

שאר מיני מתכות נמי (תיפסל): (דהא כתיב) 'זהב (טהור)' והויה (לעכב)?

אמר קרא 'תיעשה [המנורה]' - (משמע תיעשה מכל מקום:) לרבות שאר מיני מתכות.

ואימא לרבות גרוטאות (דכתיב 'מקשה' והדר 'תיעשה' - מכל מקום)?

לא סלקא דעתא: דא'מקשה' כתיבה הויה (הויה סמוכה ל'מקשה' יותר מל'זהב').

'תיעשה' נמי אמקשה כתיב!?

(ומשני:) 'מקשה' 'מקשה' (כתיב תרי זימני ב'ויקחו לי תרומה' [שמות כה, פסוקים לא,לו]) – לעכב! 

'זהב' 'זהב' נמי (תרי זימני כתיב [שמות כה, פסוקים לא,לו]), (ואימא) לעכב!

(ומשני:) האי מאי? אי אמרת בשלמא 'מן הגרוטאות פסולה, משאר מיני מתכות כשרה' - היינו (דאמרינן) 'זהב' 'זהב' 'מקשה' 'מקשה' (ד'ויקחו לי תרומה') – לדרשא (לעכב: דאיצטריך 'זהב' 'זהב' דויקחו לי תרומה ו'מקשה' 'מקשה' דבהעלותך לדרשה אחריתי: דשמעינן מינה נמי דמשאר מיני מתכות נמי כשירה, כדדרשינן לקמן); אלא אי אמרת מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה, 'זהב' 'זהב' 'מקשה' 'מקשה' מאי דרשת ביה?

מאי דרשא? – דתניא: (שמות כה,לט) 'ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה: באה זהב - באה ככר, אינה באה זהב (שהביאה משאר מיני מתכות) אינה באה ככר (אינה צריכה לבא ככר, אלא או פחות או יותר; אלמא משאר מיני מתכות שמעינן דכשרה! אלא לדידך 'זהב' 'זהב' 'מקשה' 'מקשה' למה לי?) (שמות כה,לא) [ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה] גביעיה כפתריה ופרחיה [ממנה יהיו]: באה זהב - באה גביעים כפתורים ופרחים; אינה באה זהב - אינה באה גביעים כפתורים ופרחים (אינה צריכה לבא גביעים כפתורים ופרחים)'.

ואימא נמי 'באה זהב באה קנים, אינה באה זהב אינה באה קנים'?

ההוא - 'פמוט (מנורה קטנה)' מיקרי.

(במדבר ח,ד ד'בהעלותך') וזה מעשה המנורה מקשה זהב [עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה]: באה זהב - באה מקשה, אינה באה זהב - אינה באה מקשה.

מקשה דסיפא ('עד ירכה ועד פרחה מקשה היא') למאי אתא?

למעוטי חצוצרות, דתניא [דומה לתוספתא חולין פ"א מ"יא]: 'חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף; עשאם מן הגרוטאות – כשרים; משאר מיני מתכות – פסולים'; ומאי שנא משאר מיני מתכות פסולים? דכתיב כסף והויה ('שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם והיו לך' (במדבר י,ב))

מן הגרוטאות נמי: 'מקשה' והויה?

מיעט רחמנא גבי מנורה 'מקשה היא' [וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה [במדבר ח,ד]]: היא, ולא חצוצרות.

 

תנו רבנן: 'כל הכלים

 

(מנחות כח,ב)

שעשה משה כשרים לו וכשרים לדורות; חצוצרות - כשרות לו ופסולות לדורות'

חצוצרות מאי טעמא? אילימא דאמר קרא (במדבר י,ב) עשה לך [שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות] - לך ולא לדורות - אלא מעתה (דברים י,א) [בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה] ועשית לך ארון עץ - הכי נמי דלך ולא לדורות!?

אלא (אתי האי 'לך') אי למאן דאמר (בשמעתא קמייתא דמסכת יומא) 'לך' – משלך, אי למאן דאמר 'כביכול (אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד) בשלך אני רוצה יותר משלהם' - האי נמי מיבעי ליה להכי!?

שאני התם (גבי חצוצרות), דאמר קרא 'לך' 'לך' תרי זימני: 'עשה לך' 'והיו לך'.

 

תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף: 'מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב; עשאה של כסף – כשרה; של בעץ (בדיל, דמתרגמינן 'אבצא') ושל אבר ושל גיסטרון (לייטו"ן [נתך של נחושת]; לישנא אחרינא: מיט"ל [מתכת]): רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר; של עץ ושל עצם ושל זכוכית - דברי הכל פסולה'.

אמר ליה: מאי דעתך (דקאמרת דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל בעץ ופסל בשל עץ)?

אמר ליה (רב פפא לרב יוסף): בין מר ובין מר (רבי ורבי יוסי ברבי יהודה) - כללי ופרטי דרשי (כדאמרינן לקמן [שמות כה,לא: ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו] 'ועשית מנורת' – כלל; 'זהב טהור' – פרט; 'מקשה תיעשה' - מכל מקום: חזר וכלל), מיהו מר סבר: מה הפרט מפורש של מתכת - אף כל של מתכת; ומר סבר: מה הפרט מפורש דבר חשוב (זהב [שהוא חשוב]) - אף כל דבר חשוב (אף כל דבר חשוב כגון כסף אבל אבר ובעץ לא).

אמר ליה (רב יוסף לרב פפא) סמי דידך (הסר משנתך שאתה שונה דרבי יוסי פוסל בשל עץ ורבי נמי מכשיר בשל אבר ובעץ) מקמי דידי, דתניא: 'כלי שרת שעשאן של עץ: רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר'!!

במאי קא מיפלגי?

רבי דריש כללי ופרטי, ורבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי:

רבי דריש כללי ופרטי: '(שמות כה,לא) [ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו] 'ועשית מנורת' – כלל (דמשמע מכל דבר); 'זהב טהור' – פרט; 'מקשה תיעשה המנורה' - חזר וכלל; כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש של מתכת - אף כל של מתכת; רבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי: 'ועשית מנורת' – ריבה; 'זהב טהור' – מיעט; 'מקשה תיעשה המנורה' - חזר וריבה; ריבה ומיעט וריבה - ריבה הכל; ומאי רבי? - רבי כל מילי; ומאי מיעט? - מיעט של חרס (שהוא פחות מכל הכלים, ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם).

אדרבה! סמי דידך מקמי דידי!

לא סלקא דעתא (דהוי דידך מתרצא, דאמר רבי יוסי פוסל בשל עץ), דתניא: 'אין לו זהב (למנורה) - מביא אף של כסף, של נחשת, של ברזל, ושל בדיל, ושל עופרת; רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ' ותניא אידך: 'לא יעשה אדם בית תבנית היכל (למִדַת אורך ורוחב וקומה שתהא דומה לו בשלשתן); אכסדרה (אכסדרה אין לה מחיצה רביעית וכן אולם) כנגד אולם (שהיה רוחבו עשרים וגובהו ארבעים, כדאמרינן בשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב.)), חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה; אבל עושה הוא (המנורה) של חמשה ושל ששה (קנים) ושל שמנה (דאינו דומה למנורת מקדש: ששם היה שבעה קנים), ושל שבעה לא יעשה - ואפילו משאר מיני מתכות (שאינו זהב, משום דדומה לשל מקדש: שאף הוא כשר בשאר מיני מתכות); רבי יוסי בר רבי יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, (שהרי הוא) כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי. אמרו לו: משם ראיה? שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ (בדיל; אשטיי"ן); העשירו - עשאום של כסף; חזרו והעשירו - עשאום של זהב.'

 

אמר שמואל משמיה דסבא (משום זקן אחד): 'גובהה של מנורה - שמנה עשר טפחים: הרגלים (מתחת) והפרח (עליהן) שלשה טפחים (פרח = ציורין שחוקקים הצורפים זהב בעומק, במנורות ובכלים), וטפחיים חלק (בלא שום צורה - הרי חמשה), וטפח שבו גביע וכפתור ופרח (מצד אחד של מנורה גביע, ומצד שני כפתור: פומ"ל, ומצד שלישי פרח; וזהו אחד מן ה'גביע וכפתורים ופרחים' שבגוף אמצע של מנורה, דכתיב [שמתו כה,לד; לז,כ] 'ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה', ודרשינן לקמן 'כפתוריה' – תרי, 'ופרחיה' – תרי, לבד אותן שבכל קנה וקנה), וטפחיים חלק (הרי שמונה), וטפח כפתור (הרי תשעה); ושני קנים יוצאין ממנו (מן הכפתור), אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה;

וטפח חלק, וטפח כפתור, ושני קנים יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה;

וטפח חלק וטפח כפתור, ושני קנים יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפחיים חלק;

נשתיירו שם שלשה טפחים, שבהן שלשה גביעין [שטמ"ק: מהנך ארבעה, דכתיב 'ובמנורה ארבעה גביעים'] וכפתור ופרח (והיו בגוף המנורה ארבעה גביעים ותרי כפתורים, ותרי פרחים, כדכתיב 'כפתוריה ופרחיה' וחד כפתור וחד פרח וחד גביע אוקימנא בטפח הסמוך לטפחיים חלק הראשונים);

וגביעין למה הן דומין? - כמין כוסות אלכסנדריים (שנעשה באלכסנדריא של מצרים, וארוכין וצרים הן, וקרויים 'מדרנ"ש');

כפתורים למה הן דומין? - כמין תפוחי הכרתיים (מקום);

פרחים למה הן דומין? - כמין פרחי העמודין (ציורין שמציירין בעמודים);

ונמצאו גביעין עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר, פרחים תשעה; גביעים מעכבין זה את זה, כפתורים מעכבין זה את זה, פרחים מעכבין זה את זה, גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את זה' (מפרש לקמן).

 בשלמא גביעים עשרים ושנים, דכתיב (שמות כה,לד) ובמנורה ארבעה גביעים [משקדים כפתריה ופרחיה] וכתיב (שמות כה,לג) שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח [ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה]; ארבעה דידה

 

(מנחות כט,א)

ותמני סרי דקנים (דכתיב 'שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד') - הא עשרין ותרתין; כפתורין נמי: אחד עשר כפתורין: תרי דידה (כפתוריה דמנורה גופה תרי) וששה דקנים (דיש בכל קנה וקנה כפתור, כדכתיב 'שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח' - הרי שמונה), וכפתר (וכפתור תחת שני קנים, וכן לשנים האחרונים:) וכפתר וכפתר (כדאמרן לעיל ושני קנים יוצאין ממנה) - הא חד סר; אלא פרחים תשעה מנלן? פרחים - תרי דידה, וששה דקנים (בכל קנה כפתור ופרח, כדכתיב 'בקנה האחד כפתור ופרח') - תמניא הוו?

אמר רב שלמן: כתיב (במדבר ח,ד) [וזה מעשה המנרה מקשה זהב] עד ירכה עד פרחהּ מקשה היא [כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה] ('עד פרחהּ' ריבה לך הכתוב חד פרח).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות  CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use
at  yeshol@zahav.net.il .