דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות סז,ב)
גמרא:
ולא גזר רבי יהודה
דלמא אתי למיכל מיניה? ורמינהו [פסחים פ"א מ"ג; דברי רבי
יהודה גם במכילתא בא פרשה יז משנה יח]: 'רבי יהודה אומר: בודקין (חמץ) אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור (בשעה ששית,
אבל מכאן ואילך לא יבדוק אפילו לא בדק בזמנו, דגזרינן משום דלמא אתי למיכל כשמוצא
בפסח); וחכמים (ורבנן פליגי
עליה:) אומרים: לא
בדק [אור ארבעה עשר, יבדוק בארבעה עשר; לא בדק בארבעה עשר, יבדוק בתוך המועד;
לא בדק בתוך המועד (כלומר: במועד שריפתו, דהיינו בשש), יבדוק לאחר המועד (בתוך
הפסח עצמו, ולא גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה)]'!?
אמר רבה: שאני חדש:
(מנחות סח,א)
מתוך שלא היתרתה
לו (לקצור במגל) אלא על ידי קיטוף (ביד,
ולא במגל; כמו (דברים כג,כו) 'וקטפת מלילות
בידך',: דקצירה קודם העומר אסורה, כדקתני במתניתין, ואסור לקצור
לפני העומר) - זכור הוא (דחדש
הוא, ולא אכיל).
אמר ליה אביי: תינח
קצירה; טחינה והרקדה מאי איכא למימר (מאי שינוי
איכא דליהוי זכור ולא יאכל)?
הא לא קשיא: טחינה
- בריחיא דידא (דריחים מתגלגלת ביד, ולא בשל מים), הרקדה - על גבי נפה בית השלחין, דשריא.
[אבל] קצירה [נוספת מותרת, לא רק על ידי קיטוף] – דתנן [משנה ח, דף עא,א]: 'קוצרין בית השלחין שבעמקים (דכיון
דשדה יבישה היא, אי משהו לה לאחר בשולה - אזלה לאיבוד; לישנא אחרינא: רעות הן, ואין
עומר בא מהן, ואמרינן בהאי פירקין (דף עא.) 'ממקום
שאתה מביא - אי אתה קוצר, וממקום שאי אתה מביא - אתה קוצר; ולשון זה עיקר, וכן
מפורש לקמן) אבל לא
גודשין (לא
יעשנו גדיש עד לאחר העומר)' - מאי איכא למימר [מדוע
לא גוזר רבי יהודה דלמא אתי למיכל מיניה]?
אלא אמר אביי: חדש
- בדיל מיניה (שהרי לא אכל חדש כל השנה), חמץ - לא בדיל מיניה (כל
השנה, שהרי אכלו עד הנה; הלכך אתי למיכליה).
אמר רבא: דרבי יהודה
אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא (בתמיה: דהכא
אמרי רבנן* שלא ברצון חכמים עושין, דגזרינן שמא יאכל, והתם אמרי 'יבדק לאחר המועד',
דהיינו בתוך הפסח)?
*[לא רבנן אלא רבי מאיר!?]
אלא אמר רבא: דרבי
יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן; דרבנן אדרבנן לא קשיא: הוא עצמו מחזר עליו
לשורפו, מיכל אכיל מיניה?
רב אשי אמר: דרבי
יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: 'קמח קלי' (דאין ראויין
לאכילה, כעין קמח שלנו קמח הבא מתבואה שנתייבשה בתנור) תנן!
והא דרב אשי - ברותא
היא: תינח מקלי ואילך, עד קלי מאי איכא למימר (כגון
בשעת קצירה דראוי לאוכלו)? וכי תימא
הכא נמי על ידי קיטוף, וכדרבה, בית השלחין דשריא קצירה מאי איכא למימר?
אלא הא דרב אשי
ברותא היא.
משנה:
משקרב העומר - הותר
חדש מיד; הרחוקים (שאינן יודעים אם עדיין קרב) מותרין מחצות היום ולהלן (כדתני
טעמא לקמן);
משחרב בית המקדש
התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף (יום ט"ז,
שבו מניפין את העומר) כולו
אסור (לאכול חדש).
אמר רבי יהודה (לתנא
דמתניתין): (וכי
רבן יוחנן התקין?) והלא מן התורה
הוא אסור, שנאמר (ויקרא כג,יד) [ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו] עד עצם היום הזה [עד הביאכם
את קרבן אלקיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם] (ובזמן שאין
בית המקדש קיים משתעי קרא, כדמוקי בגמרא)?
מפני מה הרחוקים
מותרין מחצות היום ולהלן? (בין לרבי מאיר
ובין לרבי יהודה: דאפילו רבי יהודה מודה דבזמן שיש עומר - עומר מתיר, דכתיב 'עד הביאכם') - מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו.
גמרא:
רב ושמואל, דאמרי
תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים - עומר מתיר; בזמן שאין בית המקדש קיים - האיר מזרח
(הנץ החמה של ט"ז) מתיר (אבל לילו אסור); מאי טעמא? תרי קראי כתיבי: כתיב [ויקרא
כג,יד: [ולחם
וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלקיכם חקת עולם לדרתיכם
בכל משבתיכם] 'עד הביאכם' וכתיב 'עד
עצם היום הזה' (עד
מראה היום; וקסבר 'עד ולא עד בכלל'), הא כיצד? כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש
קיים.
רבי יוחנן וריש
לקיש דאמרי תרוייהו: אפילו בזמן שבית המקדש קיים - האיר מזרח מתיר. ['האיר
המזרח' הוא לפני נץ החמה הנראה]
(כל הנך [להלן]
- משום פירכא לרבי יוחנן וריש לקיש קמייתי להו הש"ס:)
והכתיב 'עד הביאכם'?
(ומשני:) למצוה (מצוה להמתין
עד שיקרב העומר, אבל בלאו לא עבר);
'משקרב העומר
הותר חדש מיד' (אלמא בעומר תליא מילתא)?
למצוה;
(והתנן במתניתין [במשנה
ו להלן, סח,ב]:) 'העומר היה מתיר (חדש) במדינה (לאוכלו), ושתי הלחם (שבעצרת מתירין
חדש) במקדש (להביא מנחות
מן החדש)' (אלמא
בעומר תליא מילתא)?
למצוה;
(מנחות סח,ב)
(והתנן:) 'משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא
יום הנף כולו אסור'; (ואמרינן) מאי טעמא? - מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו:
"אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח? השתא נמי ניכול!", ולא ידעי דאשתקד לא הוה
עומר - האיר מזרח מתיר; והשתא - דאיכא עומר - עומר מתיר; ואי סלקא דעתך למצוה -
משום מצוה ליקום וליגזור?
אמר רב נחמן בר
יצחק: רבן יוחנן בן זכאי - בשיטת רבי יהודה אמרה, דאמר: מן התורה אסור (לאחר
חורבן, ולאו משום גזירה שמא יבנה), שנאמר: (ויקרא כג,יד) [ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו] עד עצם היום הזה [עד הביאכם
את קרבן אלקיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם] - עד עיצומו של יום, וקסבר 'עד ועד בכלל'.
ומי סבר לה כוותיה?
והא מיפלג פליג עליה, דתנן: 'משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום
הנף כולו אסור; אמר רבי יהודה: והלא מן התורה הוא אסור, דכתיב עד עצם היום הזה'?
רבי יהודה -
הוא דקא טעי: הוא סבר רבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר, ולא היא: מדאורייתא קאמר.
והא 'התקין'
קתני?
מאי 'התקין' - דרש
והתקין.
רב פפא ורב הונא
בריה דרב יהושע אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שבסר; קסברי 'חדש בחוצה לארץ דרבנן,
ולספיקא (שמא למחר יהיה ששה עשר) לא חיישינן'; ורבנן דבי רב אשי (רבנן
דבי רב אשי בעו לאמתוני עד שיאיר מזרח) אכלו בצפרא דשבסר (דאי
נמי שיתסר הוא - הרי התיר האיר המזרח), קסברי 'חדש בחוצה לארץ דאורייתא (הלכך
חיישינן לספיקא ולא אכלי מאורתא, ובצפרא אכלי ליה), ורבן יוחנן בן זכאי - מדרבנן קאמר (ולא
חיישינן לתקנת רבן יוחנן בן זכאי, משום דגזירה דרבנן היא שמא יבנה כו'), וכי תקין ליום הנף (וחשו
רבנן למיגזר ביום הנף גופיה) - לספיקא לא תקין (להמתין
כל היום).
אמר רבינא: אמרה
לי אם: אבוך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשבסר נגהי תמניסר, דסבר לה כרבי יהודה (דאמר
כל יום הנף אסור מן התורה וחדש אסור בחוצה לארץ דאורייתא), (הלכך) וחייש לספיקא (להמתין
כל היום).
משנה:
העומר היה מתיר
במדינה, ושתי הלחם במקדש;
אין מביאין מנחות
(מנחת סוטה [שהיא משׂעורין]), וביכורים, ומנחת בהמה (מנחת
נסכים של בהמה) קודם לעומר;
אם הביא – פסול;
קודם לשתי הלחם
לא יביא (מנחות, משום דגבי שתי הלחם כתיב [ויקרא כג,טז;
במדבר כח,כו] 'מנחה חדשה': שתהא חדשה
לכל המנחות, והביכורים - כדמפרש בפרק 'כל קרבנות' (לקמן פג:)), אם הביא – כשר (בגמרא
מפרש טעמא).
גמרא:
יתיב רבי טרפון
וקא קשיא ליה: מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם (כלומר:
מאי שנא גבי עומר, דאם הביא – פסול, וגבי שתי הלחם: אם הביא - כשר)?
אמר לפניו יהודה
בר נחמיה: לא אם אמרת קודם לעומר, שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט - תאמר קודם לשתי
הלחם שהותר מכללו אצל הדיוט?
שתק רבי טרפון.
צהבו פניו של
יהודה בן נחמיה (שמח).
אמר לו רבי עקיבא:
יהודה! צהבו פניך שהשבת את זקן? תמהני אם תאריך ימים.
אמר רבי יהודה ברבי
אלעאי: אותו הפרק - פרס הפסח היה (שתי שבתות
קודם הפסח, דתניא (פסחים
דף ו.): 'שואלין
בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום; רשב"ג אומר: שתי שבתות'; על שם ששתי שבתות = חצי שלשים יום – 'פרוס' קרי להו, לשון פרוסה); כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו "יהודה בן נחמיה
- היכן הוא?" ואמרו לי "נפטר והלך לו".'
אמר רב נחמן בר
יצחק: לדברי יהודה בן נחמיה, נסכים ביכורים (מיין
שביכר קודם לעומר) שהקריבם קודם
לעומר – כשירין (לדברי רבי יהודה ברבי נחמיה, דתלי טעמא
ב'הואיל ומותרין להדיוט' - הני נמי מותרין להדיוט קודם לעומר: דעומר אינו אסור אלא
מין דגן, ולא יין; והא דקתני מתניתין 'ואם הביא פסול' - לאו אביכורים דפירות האילן
קאי).
פשיטא?
מהו דתימא: התם
(גבי מנחות, קודם לשתי הלחם הוא אם הביא – כשר) הוא, (משום) דהותר מכללו אצל הדיוט (שנאסר
להדיוט קודם לעומר, והותר לאחר העומר), אבל הכא - דלא הותר מכללו (דלא
הותר מכללו להדיוט שהרי מעולם לא נאסר) – (אימא) לא? - קא משמע לן כל שכן הכא, דלא איתסר כלל!
<סדר הנצא גלי
פיל סימן [לשאלות ששאל רמי בר חמא להלן]>:
בעי רמי בר חמא:
שתי הלחם - מהו שיתירו (למקדש) שלא כסדרן (היכי
דחליף עלייהו שתי הלחם קודם לעומר)?
היכי דמי?
כגון דזרעינהו בין
העומר לשתי הלחם, וחליף עלייהו שתי הלחם ועומר – מאי? כסדרן שריין, שלא כסדרן לא
שריין? או דלמא שלא כסדרן נמי שריין?
אמר רבה: תא שמע
[ספרא דבורא דנדבה פרשתא יג משנה ד]:
(ויקרא
ב,יד) ואם תקריב מנחת ביכורים [לה' אביב קלוי באש גרש
כרמל תקריב את מנחת בכוריך] -
במנחת העומר הכתוב מדבר;
מהיכן באה?
מן השעורין.
אתה אומר מן השעורין? או אינו אלא מן החיטין?
רבי אליעזר אומר: נאמר 'אביב' במצרים [שמות
ט,לא: והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל] ונאמר 'אביב [קלוי באש]' לדורות; מה 'אביב' האמור במצרים – שעורין, אף 'אביב' האמור
לדורות – שעורין.
ורבי עקיבא אומר: מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיטין וחובתו
מן השעורין, וציבור שמביאין חובתן מן החיטין מביאין חובתן מן השעורין (עומר), ואם אתה אומר 'בא מן החיטין' - לא מצינו ציבור שמביא
חובתו מן השעורין! דבר אחר: אם אתה אומר 'עומר בא מן החיטין' - אין שתי הלחם ביכורים
(שהרי תקרב למזבח מחיטי שנה זו, ורחמנא קרינהו 'בכורים'
דכתיב 'וביום הבכורים' [במדבר
כח,כו])! -
ואם איתא (דבא
עומר מן החטים, והוו להו שתי הלחם 'בכורים') דשתי הלחם שלא כסדרן שריין - משכחת לה (כגון
דזרע באייר וזרע בתמוז) דמקריב עומר
מהנך דאשרוש קודם לשתי הלחם ובתר העומר דאשתקד (ומקריב
עומר הבא מהנך חטים דזרע באייר דאשרוש קודם לשתי הלחם דאשתקד), ושתי הלחם - מהנך (דהנך
דזרע בתמוז) דאשרוש קודם לעומר
דהשתא ובתר שתי הלחם דאשתקד (דהוו להו
'ביכורים' לכל חטים דתלו בה, דהא לא קרב העומר מהנך חטין דתלו בשתי הלחם דהאידנא: דהנהו
חטין דאתא עומר מינייהו - שרינהו שתי הלחם דאשתקד, דהוה ליה 'בכורים' להאי עומר
דאתא מינייהו, והנך שתי הלחם דהשתא הוו 'בכורים' לכל המנחות הבאות מאותן חטים שבאין
להתיר [שתי לחם אלו], אלא: מדלא אמר הכי
- שמע מינה: אכתי לא אישתרו חטין דעד הנך שתי הלחם דהאידנא לא שרו להו,
[דאכתי לא אתי,] ואי הוה אתי עומר מינייהו - אישתכח דאכל בפסח מהנך חיטי דתלו בשתי
הלחם דהאידנא, ולא הוו 'ביכורים')!
מי סברת (האי
דבעינן שתי הלחם)
(מנחות סט,א)
בכורים לפירא (לחיטין
התלויין בהם בכורים) קא אמרינן?
למזבח קא אמרינן (שלא יאכל מזבח קודם להם חיטים
חדשים), והא אכיל לה
מזבח (עומר) מפירי דהא שתא (דמהך שתא
נינהו, דבחדא שתא גדלו ביחד, ועומר שרינהו לאכילת אדם, ושתי הלחם שרינהו להביא בכורים
מפירות האילן)!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .