דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות צג,ב)
משנה:
חומר בסמיכה
מבתנופה, ובתנופה מבסמיכה: שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים (שרצו
להתנדב קרבן שכל הקרבנות מביאין בשותפות, כדאמר בפרק 'המנחות והנסכים' ואחד מניף
על ידי כולם, כדמפרש בגמרא); חומר בתנופה: שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד (בחזה
ושוק של שלמים) ובקרבנות
הצבור (כבשי עצרת),
(מנחות צד,א)
המשך המשנה
בחיים ובשחוטין
(בכבשי עצרת) ובדבר שיש בו רוח חיים (כגון
קרבן בהמה) ובדבר שאין בו
רוח חיים (לחם ומנחות כגון לחמי תודה ונסכים) - מה שאין כן בסמיכה (דאין
נוהגין בשחוטין, ואין נוהג אלא בדבר שיש בו רוח חיים).
גמרא:
תנו רבנן: 'קרבנו' (שלשה 'קרבנו' כתובים בסמיכה
בשלמים בפרשת ויקרא: ויקרא ג,ב: וסמך ידו על ראש קרבנו
ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב; ויקרא
ג,ח: וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל
מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב; ויקרא
ג,יב: ואם עז קרבנו והקריבו לפני ה' [פסוק
יג] וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו
בני אהרן את דמו על המזבח סביב) - לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה; שיכול (שיהא
האחד סומך לכל החבירים) והלא דין
הוא: ומה תנופה שנתרבתה בשחוטין, נתמעטה בחוברין (בחבירין;
שאין כולם צריכין להניף אלא אחד מניף על יד [בשביל] כולם) - סמיכה שלא נתרבתה בשחוטין, אינו דין שתתמעט
בחוברין! תלמוד לומר: 'קרבנו' - לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה.
ותתרבה תנופה
בחוברין (שיהא כולם צריכין להניף) מקל וחומר: ומה סמיכה שלא נתרבתה בשחוטין (בין
בשלמי צבור בין בשלמי יחיד), נתרבתה בחוברין – תנופה, שנתרבתה בשחוטין, אינו דין
שנתרבתה בחוברין!?
משום דלא אפשר:
היכי ליעביד: לינפו כולהו בהדי הדדי? - קא הויא חציצה (דכי
מניף זה ידו על ידי חבירו - הויא ידו חוצצת בין יד חבירו לזבח)! (ואי קשיא:
הא אמרינן 'כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף' והוי ידו חציצה - לא אקפיד,
משום דעיקר תנופה בבעלים, כדכתיב 'על כפי הנזיר'
[במדבר ו,יט]) ליניף (חד) וליהדר וליניף (חבריה)? – 'תנופה' (אחת) אמר רחמנא, ולא תנופות! (אבל
בסמיכה - לא כתיב סמיכה בהדיא, אלא 'וסמך' סתם -
יכול לסמוך והדר לסמוך.)
וסמיכה בשחוטין
ליתא? והתנן [תמיד פ"ז מ"ג] 'בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר (הקרבן,
דברשותו הוא, דאמר במסכת יומא: כיצד 'מקריב חלק בראש'? - אומר: "עולה זו אני
מקריב"), היה
עולה בכבש והסגן בימינו; הגיע למחצית הכבש - אחז סגן בימינו והעלהו (מסעייהו
לכהן גדול לעלות),
והושיט לו הראשון (מאותן
י"ג שעסוקים בתמיד) הראש
והרגל (דהן
קרבין ראשון בתמיד כדאמרינן במסכת יומא); סומך עליהם (כהן גדול) וזורקן (על המערכה); הושיט השני לראשון שתי ידים (שתי הידים
קרבין אחר הראש והרגל; דרך כבוד הוא בכך שיהא אחד מושיט מכולם ונותן לו) נותנו לכהן גדול סומך עליהם (כהן
גדול) וזורקן; נשמט
השני והלך לו, (ובא חבירו שלישי ומושיט לראשון
והראשון לכהן גדול) וכך
היו מושיטין לו שאר כל האברים: סומך עליהם וזורקן; ובזמן שהוא רוצה - הוא
סומך, ואחרים זורקין' (ומדקתני
'והושיט לו הראשון וסומך עליהם' - אלמא יש סמיכה בשחוטין)!?
אמר אביי: התם
- (לאו סמיכה גמורה היא אלא) משום כבודו דכהן גדול (שיהא
נראה כמו שהקריב הוא את כולן - היה סומך עליהן, ולא שתהא סמיכתם נוהגת בשחוטין מן התורה).
הדרן עלך שתי
מדות
מסכת מנחות פרק
אחד עשר שתי הלחם צד,א
משנה:
שתי הלחם
נילושות אחת אחת, ונאפות אחת אחת;
לחם הפנים
נילושות אחת אחת, ונאפות שתים שתים; ובדפוס (פורמ"א
בלע"ז; ובגמרא מפרש היאך עשוי) היה עושה אותן;
כשהוא רודן (מן
התנור) - נותנן לדפוס
כדי שלא יתקלקלו (וישברו).
גמרא:
מנא הני מילי?
דתנו רבנן: (ויקרא
כד,ה) [ולקחת
סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות]
שני עשרונים יהיה החלה האחת (בלחם
הפנים כתיב) - מלמד שנילושות
אחת אחת;
מנין שאף שתי
הלחם כך?
תלמוד לומר 'יהיה';
ומנין שאפייתן
שתים שתים?
תלמוד לומר (ויקרא
כד,ו) ושמת אותם [שתים מערכות שש המערכת על
השלחן הטהר לפני ה'] (שימה
ראשונה שאתה עושה מהם - דהיינו בתנור - תהא בלשון 'אותם', דמשמע: שהיה נותן שתים,
בשני דפוסין יחד בתנור);
יכול אף שתי
הלחם כן?
תלמוד לומר 'אותם'.
האי 'אותם' - הא אפיקתיה!?
אם כן לימא קרא
'ושמתם'; מאי 'ושמת אותם'? - שמעת מיניה תרתי.
תנו רבנן [ספרא
אמור פרשתא יג פרק יח משנה ב]: ''ושמת אותם' – בדפוס; שלשה דפוסין הם: נותנה לדפוס ועדיין היא בצק (נותנה
בדפוס שהדפוס עשוי כמין תיבה פרוצה, ולמר - כמין ספינה רוקדת, כדפליגי לקמן; ומתקן
הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס: שהלחם היה לו דפנות ותוך); וכמין דפוס היה לה בתנור (והיו
מסיקין אותו עם התנור ואופה את הלחם); וכשהוא רודה - נותנה בדפוס כדי שלא תתקלקל'.
ולהדרה לדפוס
קמא (שתקנה בו)?
כיון דאפי לה -
נפחה (וצריכה דפוס גדול מן הראשו).
איתמר: לחם
הפנים כיצד עושין אותו
(מנחות צד,ב)
רבי חנינא אמר:
כמין תיבה פרוצה (שניטל כיסויה, ושתי דופנותיה זו
כנגד זו - כך הלחם: היו לו שתי דפנות ושוליים רחבים, כזה [לעיין בתמונה בגמרא]);
רבי יוחנן אמר:
כמין ספינה רוקדת (קווי"ש, ואין לה שוליים, אלא
מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה [עיין בתמונה בגמרא];
ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים [לפי התיאור דומה לסירה של
ויקינגים]; ולהכי קרי לה 'רוקדת': שמרקדת והולכת מהר [כמו סירת ויקינגים!]);
בשלמא למאן
דאמר 'כמין תיבה פרוצה' - היינו דהוו יתבי בזיכין (של
לבונה בתוך לחם העליון, כדכתיב (ויקרא כד,ז)
'על המערכת לבונה זכה': דהואיל והשוליים רחבים
היו - יושבים הבזיכין עליהם יפה), אלא למאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת' - היכי הוו יתבי
בזיכין (הא אין לו שוליים)?
מקום עביד להו (בעובי
אחד הדפנות היה מתקן להן בית מושב).
בשלמא למאן
דאמר 'כמין תיבה פרוצה' - (היו
הדפנות) היינו דהוו יתבי
קנים (דקתני מתניתין [פ"יא מ"ו]: כ"ח קנים
היו שם, שהיה נותן שלשה קנים של זהב על הלחם הראשון, האחד ראשו של קנה על דופן זה,
וראשו של אחר על דופן זה, ועל הקנים היה מושיב לחם אחר, עד שהם שש חלות זו על זו;
ומבדילין הקנים בין חלה לחבירתה כדי שלא יתעפשו), אלא למאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת' - קנים היכי
הוו יתבי (והלא ראשן חדים, ואין יכול לישב שם אלא קנה אחד
באמצעיתו)?
מורשא עביד להו
(אצל הראש מכאן ומכאן, ומדביק מעט בצק לקבל את הקנים).
בשלמא למאן
דאמר 'כמין תיבה פרוצה' (שהיו הדפנות זקופות בשוה) - היינו דסמכי ליה סניפין ללחם (דקתני
מתניתין [משנה מנחות פ"יא מ"ו]: 'ארבעה
סניפין של זהב היו שם, מפוצלין בראשיהן, שנים לסדר זה ושנים לסדר זה': שהלחם
מונח ארכו לרוחבו של שולחן, וקופל למעלה מיכן ומיכן מה שאורך הלחם יתר על רוחב
השולחן, והן הן דופני הלחם; גירסה שניה ברש"י: ולמאן דאמר 'כמין תיבה
פרוצה' שהדפנות זקופות בשוה - היינו דסמכי שני סניפין שקורין
פירק"ש, העומדים בקרקע אצל השלחן, ארוכות וגבוהות עד לחם העליון, סומכין הלחם
שלא ישברו דופנותיו; ולהכי מפוצלין בראשיהם פיצולין הרבה, כזה [לעיין בתמונה בגמרא],
שראשי הקנים שעל כל לחם ולחם מונחין באותם פיצולין), אלא למאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת' (עשויין
הדפנות בשיפוע) - היכי
סמכי ליה סניפין ללחם (והלא אין הסניפין נוגעין אלא מעט
בראשו של לחם, ואיך יכול לסמוך פני דופנותיו שלא ישבר)?
דעגיל להו
מיעגל (אין הסניפין עומדין זקופין, אלא עשויים כחצי מעגל, שקורין
צירקל"א, כזה [עיין
בתמונה בגמרא]; ואותו עיגול - תחת שיפועו של לחם, וסומך את כל הלחם,
וראש הסניף סומך לראש הלחם; 'מיעגל' = צירקל"א, כדקרינן 'חוני המעגל'
על שם עוגה (תענית דף יט.))
בשלמא למאן
דאמר 'כמין ספינה רוקדת' - היינו דבעינן סניפין (שאין
שולי הלחם רחבים ואינו יושב עליו), אלא למאן דאמר 'כמין תיבה פרוצה' - סניפין למה לי?
אגב יוקרא דלחם
(שזה מונח על זה מכבידו) - תלח (נשבר, כמו
'תילחי תילחי' (חולין דף נג:))
בשלמא למאן
דאמר 'כמין ספינה רוקדת' - סניפין על גבי שלחן מונחין (ודעגיל
להו, כדאמרן), אלא למאן
דאמר 'כמין תיבה פרוצה' (והוו הדפנות שוות וזקופות) - (תו לא מצו
סניפין למיתב על השלחן!?) סניפין
היכא מנח להו? אארעא מנח להו?
אין! דאמר רבי
אבא בר ממל: לדברי האומר 'כמין ספינה רוקדת' - סניפין על גבי שלחן מונחין; לדברי
האומר 'כמין תיבה פרוצה' - סניפין על גבי קרקע מונחין.
כמאן אזלא הא
דאמר רבי יהודה: 'הלחם מעמיד את הסניפין (ששיפועו
של לחם מונח על עיגולו של סניף) והסניפין מעמידין את הלחם' (כדאמר
'דעגיל מיעגל', והסניף מעמיד הלחם שלא יפול)? - כמאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .