דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות צד,ב)
כמאן אזלא הא דאמר
רבי יהודה: 'הלחם מעמיד את הסניפין (ששיפועו של
לחם מונח על עיגולו של סניף) והסניפין מעמידין את הלחם' (כדאמר
'דעגיל מיעגל', והסניף מעמיד הלחם שלא יפול)? - כמאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת'.
(מנחות צה,א)
מיתיבי: 'כמין
כוורת היה לה בתנור (וזה הדפוס שהוא נאפה בו), ודומה כמין טבלא מרובעת' (מרובע,
והיינו כמין תיבה פרוצה, שיש לה שוליים רחבים ומרובעים)
[וקשיא למאן דאמר 'כמין ספינה רוקדת']?
אימא 'ופיה
דומה כמין טבלא מרובעת' ([אבל] השוליים עשויין כספינה).
תניא כמאן דאמר
'כמין ספינה רוקדת', דתניא: 'ארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן כמין
דקרנין היו (כמין קנים הדוקרנין: קנים שיש בהן
ענפים הרבה, דהוו 'מפוצלין'), שסומכין בהן את הלחם, שהוא דומה כמין ספינה רוקדת'.
איבעיא להו:
לחם הפנים נפסל במסעות או אינו נפסל במסעות (כשנוסעין
ישראל במדבר, ומפרקים המשכן, ונושאים השלחן עם הלחם, כדכתיב (במדבר ד,ז)
'ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת' - מי נפסל
לחם ביוצא או לא)?
רבי יוחנן ורבי
יהושע בן לוי: חד אמר נפסל, וחד אמר אינו נפסל.
מאן דאמר נפסל
- דכתיב (במדבר ב,יז) [ונסע
אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת]
כאשר יחנו כן יסעו [איש על ידו לדגליהם]: מה בחנייתו נפסל ביוצא (אם
יוצא חוץ לקלעים, כדכתיב 'והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו
במקום קדוש' (ויקרא כד,ט)) - אף בנסיעתו נפסל ביוצא;
מאן דאמר אינו
נפסל - דכתיב (במדבר ד,ז) [ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת
הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך]
ולחם התמיד עליו יהיה (אלמא
בקדושתיה קאי)!
ואידך נמי - הא
כתיב 'כאשר יחנו כן יסעו'?
לאידך גיסא: מה
בחנייתו, כי לא יצא ממקומו (על השולחן) לא מיפסיל - אף בנסיעתו, כי לא יצא ממקומו - לא
מיפסיל;
ואידך נמי, הא
כתיב 'ולחם התמיד עליו יהיה'?
אלא כי אתא רב
דימי אמר: במסודר (על השלחן, שעדיין לא הגיע זמן לסלק
את זה עד שנסעו) - דכולי
עלמא לא פליגי (דלא איפסיל, דהא כתיב 'לחם
פנים לפני תמיד' [שמות כה,ל]), אלא כי פליגי במסולק (שסלקוה
בשבת, וסדרו אחר, ולא הספיקו לאכול עד שנסעו, ומכל מקום בתוך מחנה הלוים הוא,
שנושאין אותן כהנים עמהן על השלחן, ודגלי מחנה ישראל סביב להם): מאן דאמר 'נפסל' - דכתיב 'כאשר יחנו כן יסעו': מה בחנייתו נפסל ביוצא - אף בנסיעתו מיפסל ביוצא; למאן
דאמר 'אינו נפסל' - דכתיב (במדבר ב,יז) ונסע
אהל מועד [מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על
ידו לדגליהם]: אף על פי שנסע 'אהל
מועד' הוא.
ואידך נמי,
הכתיב 'כאשר יחנו כן יסעו'?
לאידך גיסא: מה
בחנייתו: כי לא מפיק ליה (מעזרה) לא מיפסיל - אף בנסיעתו: כי לא מפיק ליה לא
מיפסיל (והשתא נמי לא אפקיה ממחנה לויה).
ואידך נמי, הא
כתיב 'ונסע אהל מועד'?
ההוא - לדגלים
הוא דאתא (להורות איזה דגל יסע ראשון ואיזה אמצעי ואיזה אחרון).
ואידך?
מ'מחנה הלוים בתוך המחנות' נפקא.
מיתיבי: 'בשעת
סילוק מסעות (שהפרוכת נגללת) - קדשים נפסלין ביוצא (שאין להם
קלעים), (ואף על פי
כן המחנה קדוש) וזבין
ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן' (מצורע
- חוץ למחנה ישראל, והיו מהלכים בסוף מחנה, כדאמר בברכות (דף נד.)' את
והב בסופה' [במדבר כא,יד] ; וזבין - חוץ למחנה לויה); מאי לאו אפילו לחם הפנים?
לא, בר מלחם
הפנים.
מה נפשך: אי
אהל מועד דוקא הוא (אף על גב דהוגללו הפרוכת, כדקתני
לעיל) - אפילו קדשים
נמי (הכי גרסינן: אפילו קדשים נמי לא ליפסלו ביוצא)! אי אהל מועד לאו דוקא הוא - אפילו לחם הפנים
נמי (ליפסול)!?
אלא כי אתא
רבין - אמר: ('אהל מועד' לאו דווקא, דלדגלים הוא
דאתא) מר (דמכשיר) אמר 'במסודר' (דכתיב
'לחם תמיד עליו יהיה'), ומר (דפסיל) - אמר 'במסולק', ולא פליגי.
אמר אביי: שמע
מינה (מדקתני 'קדשים נפסלים משום פסול יוצא'): יש סילוק מסעות בלילה (שאם
היה נעלה הענן בלילה - היו נוסעים מיד, ולא היו ממתינין עד הבקר): דאי סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה - אימת
מדלי (גירסת רש"י: 'אימת מידלו' קלעים) – לצפרא, מאי איריא 'משום יוצא'? תיפוק לי דאיפסיל
ליה בלינה!?
פשיטא: (שמות
יג,כא) [וה'
הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם] ללכת יומם ולילה כתיב!?
מהו דתימא הני
מילי היכא דעקור ביממא, אבל היכא דלא עקור ביממא, בליליא לא מצו עקרי (דכתיב
'יומם' ברישא והדר 'לילה')? - קא משמע לן.
ורמינהי (דקתני
וזבין ומצורעין משתלחין): 'הוגללו
הפרוכת - הותרו הזבין ומצורעין ליכנס לשם'!?
אמר רב אשי: לא
קשיא: הא רבי אליעזר, הא רבנן, דתניא [ספרא צו פרשתא ט פרק יד משנה ב]:
(מנחות צה,ב)
'רבי אליעזר
אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה (כגון
שרוב ציבור טמאים, כדאמר (פסחים דף סו:) 'איש נדחה לפסח שני ולא
ציבור'; וטומאת מת הותרה להם, כדכתיב (במדבר ט,י) 'טמא
לנפש', אבל לא זיבה וצרעת), יכול יהו חייבין? תלמוד לומר (במדבר ה,ב) [צו את בני ישראל] וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא
לנפש: בשעה שטמאי מתים
משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין; אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין
משתלחין' (ורבי
אליעזר, דמיקל התם - מיקל הכא: דהשתא נמי אין טמאי מתים משתלחים חוץ למחנה שלהם,
דטמא מת אינו אסור אלא בעזרה בלבד! ועכשיו כשהוגלל פרוכת - אין מחיצה לטמאי מתים
להשתלח, דטמא מת מותר ליכנס במחנה לויה, דכתיב [שמות
יג,יט] 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'
– במחיצתו, וכדאמר בפסחים (דף סז.): ובלבד
שלא יכנס למחנה שכינה, דהיינו עזרה; והא רבנן, דאמרו 'אף על פי שטמאי מתים אין
משתלחין - זבים ומצורעים משתלחין).
משנה:
אחת שתי הלחם
ואחת לחם הפנים: לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן בפנים (מפרש
בגמרא), ואינן (אפייתן) דוחות את השבת.
רבי יהודה
אומר: כל מעשיהם בפנים.
רבי שמעון
אומר: לעולם הוי רגיל לומר "שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית
פאגי" (בכל ירושלים, דקא סבר אפייתן נמי
בחוץ).
גמרא:
הא גופא קשיא:
אמרת 'לישתן ועריכתן בחוץ' - אלמא מדת יבש (כגון עשרון
שנמדדו בו) לא נתקדשה,
'ואפייתן בפנים' - אלמא מדת יבש נתקדשה (ואי נפקי
- מיפסלא ב'יוצא'
אמר רבא:
הִקְשָהּ (בתירוץ זה) אדם קשה, שהוא קשה כברזל (חכם
ומחודד לחתך הלכה כברזל), ומנו -
רב ששת!
תוספות
ד"ה שהוא קשה כברזל: שבח הוא לתלמידי חכמים כדאמר בפרק קמא דתענית [דף
ז.] 'כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - אינו תלמיד חכם'!
מאי קושיא:
דלמא עשרון לא מקדש, תנור מקדש! אלא אי קשיא - הא קשיא: 'ואפייתן בפנים' - אלמא
תנור מקדש; 'ואין דוחות את השבת' (כיון דאפייתו
מערב שבת - דאינו דוחה השבת, וסדור אינו אלא בשבת) - איפסלו בלינה (דכל
המנחות משנתקדשו בכלי – נפסלים, והאי, כיון דאיקדיש מאתמול בתנור - איפסיל בלינה
קודם שיסדרנו על השולחן)!?
אלא אמר רבא:
הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל, ומנו? - רב ששת.
אמר רב אשי:
מאי קושיא? דלמא מאי 'מבפנים' - במקום זריזין (ולא
בעזרה ממש, אלא בחוץ יאפוהו כהנים זריזים, שלא יחמיץ)!?
והא דרב אשי -
ברותא היא: מה נפשך: אי אפייה בעינן זריזין - לישה ועריכה נמי בעינן זריזין, ואי
לישה ועריכה לא בעינן זריזין - אפייה נמי לא בעינן זריזין! אלא דרב אשי ברותא היא.
רבי יהודה
אומר: כל מעשיהן בפנים [רבי שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר "שתי הלחם
ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי"]:
אמר רבי אבהו
בר כהנא: ושניהן (רבי יהודה ורבי שמעון) - מקרא אחד דרשו: (שמואל א
כא,ו) [ויען
דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש] והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי: רבי יהודה סבר בחול (בערב
שבת) אשכחינהו (דוד
לכהנים) דקא אפו ליה,
אמר להו (בתמיה): דרך חול (כלומר:
בחול) קא אפיתו ליה? –
אף כי היום יקדש בכלי (התנור) - איפסיל ליה (למחר) בלינה (אלמא תנור
מקדש ודוחה שבת); רבי
שמעון סבר: בשבת אשכחינהו דקא אפו ליה; אמר להו: לא דרך חול בעיתו למיעבדיה, מידי
תנור מקדש (דיראים אתם שלא יפסל בלינה - ואף כי היום יקדש בכלי
[בתמיה קאמר להו: וכי היום יקדש בתנור])? - שלחן הוא דמקדש!
ומי מצית אמרת
דבשעת אפייה אשכחינהו? והכתיב (שמואל א כא,ז) ויתן
לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה' [לשום
לחם חם ביום הלקחו]!?
אלא מאי 'דרך
חול' דקא אמר להו: הכי קא אמרו ליה: ליכא לחם 'כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה''; אמר להו: לא מיבעיא האי, דכיון דנפק ליה
ממעילה (דכיון שסילקו - מותר לכהנים, וכל שיש לו שעת היתר
לכהנים - אין בו מעילה) – 'דרך
חול' הוא; (ולא מיבעיא הך שכבר נסתלק,) אלא אפילו האיך נמי דהיום יקדש בכלי (שסידרתם
על השלחן) - הבו ליה
דליכול:
(מנחות צו,א)
מסוכן הוא (שאחזו
בולמוס; ותנן: מי שאחזו בולמוס - מאכילין אותו עד שיאורו עיניו - אפילו ביום
הכפורים! [ביומא בפרק בתרא [פ"ח מ"ו, דף פג.]).
ורבי יהודה
ורבי שמעון - בגמרא פליגי (מר גמיר
ליה מרביה דתנור מקדש, ומר גמיר דלא מקדש); דיקא נמי (דבגמרא
פליגי ולא בקראי): דקתני (מדנקט
האי לישנא): 'רבי שמעון
אומר: לעולם הוי רגיל לומר "שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית
פאגי"' - שמע מינה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .