דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
(מנחות צו,ב)
ותיפוק לי (דאפילו
אין מגביהין אותו מקבל טומאה) משום ציפוי (דהוי
מתכת; ולא איתקש לשק: אפילו עשוי לנחת - מקבל טומאה)? מי לא תנן (דאזלינן
בתר ציפוי): [כלים
פ"כב מ"א] 'השלחן
והדולבקי (פלדשטו"ל [כסא מתקפל]
של עור, ואוכלין עליו)
שנפחתו או שחיפן בשייש (דהוה
ליה ציפוי של אבנים, וכלי אבנים לא מקבלי טומאה), ושייר בהן מקום הנחת כוסות – טמאין; רבי יהודה
אומר: מקום הנחת חתיכות': שייר –
אִין (דכיון דאישתייר ביה כולי האי: דחזי למלאכתן ראשונה -
מקבל טומאה), לא שייר – לא (אלמא
אזלינן בתר ציפוי)! וכי
תימא 'כאן (הא דאזלינן בתר ציפוי) בציפוי עומד (קבוע
במסמרות, ושלחן של מקדש - לאו 'עומד' הוא), כאן בציפוי שאינו עומד' - והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי
יוחנן (הא דשלחן ודולבקי דאזלינן בתר ציפוי): 'בציפוי עומד או בציפוי שאינו עומד? בשחיפה את
(מנחות צז,א)
לבזבזין (שפה
סביב לשולחן, והיא מסגרת) או בשלא
חיפה את לבזבזין?', ואמר ליה: לא שנא ציפוי עומד ולא שנא ציפוי שאינו עומד, לא שנא
חיפה את לבזבזין ולא שנא לא חיפה לבזבזין! וכי תימא עצי שיטים (דשולחן) חשיבי ולא בטלי (ולא
מקבלי טומאה אגב ציפוי אי לאו דמגביהין אותן) - הניחא לריש לקיש, דאמר: 'לא שנו (דגבי
חיפן בשייש דאזלינן בתר ציפוי) אלא בכלי (בכלי עץ) אכסלגוס (דלא חשיב
כ'מסמס') הבאים ממדינת
הים, אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי' – שפיר, אלא לרבי יוחנן דאמר: 'כלי מסמס נמי
בטלי' - מאי איכא למימר?
שאני שולחן,
דרחמנא קרייה 'עץ', שנאמר (יחזקאל מא,כג) 'המזבח
עץ שלש אמות גבוה ארכו שתים אמות ומקצעות לו (שהיה
מרובע) וארכו
וקירותיו עץ וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'': פתח במזבח וסיים בשולחן: רבי יוחנן ורבי אלעזר, דאמרי
תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על אדם, ועכשיו שאין בית המקדש קיים -
שולחנו של אדם מכפר עליו (דנותן
פרוסה לאורחים).
ארבע סניפין של
זהב היו שם [וארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן שהיו
סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה; וכ"ח קנים; כחצי קנה חלול ארבעה עשר
לסדר זה וי"ד לסדר זה;
לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת, אלא נכנס מערב
שבת ושומטו ונותנו לארכו של שלחן; כל הכלים שהיו במקדש - ארכן לארכו של בית]:
מנא הני מילי (דעבדינן
סניפין)?
אמר רב קטינא:
אמר קרא: (שמות כה,כט) ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו [אשר
יסך בהן זהב טהור תעשה אתם]:
קערותיו - אלו דפוסין (שנערך
ונילוש ונאפה בהן, כדאמר בריש פירקין); כפותיו - אלו בזיכין; קשותיו - אלו סניפין (מריבוייא דקרא; לישנא אחרינא:
שמקשה הלחם ומחזקו שלא ישבר; ולא מפי השמועה); ומנקיותיו
- אלו קנים (שמנקין
הלחם מעיפוש); אשר יסך בהן - שמסככין בהן את הלחם (שעל
הלחם מסככין הקנים בין חלה לחבירתה).
מותיב רבא: 'לא
סידור הקנים ולא נטילתן דוחות את השבת', ואי סלקא דעתך (סידור
קנים) דאורייתא (כדמפקת
לעיל) - אמאי אין
דוחות את השבת (ואף על גב דאין שבות במקדש, האי
טלטול - לאו משום שבות הוא, אלא דמיחזי כבונה וסותר, אפשר דלא דחי עלייהו שבת)?
הדר אמר רבא:
לאו מילתא הוא דאמרי, דתנן: 'כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב
שבת - אינו דוחה את השבת' והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו: טעמא מאי (משוי
להו לקנים)? דלא ליעפש לחם?
בכי האי שיעורא (ששומטן מערב שבת ערבית ולמחר בחצי
היום מסלקו ומסדר אחרים בלא קנים ולמוצאי שבת מסדר הקנים - בכי האי שיעורא דהוי
חצי יום לזו וחצי יום לזו) לא מיעפש, כדתניא: 'כיצד? נכנס מערב שבת, ושמטן,
ומניחן לארכו של שולחן; ומוצאי שבת נכנס (מסדר
קנים): מגביה ראשיה
של חלה (השניה) ומכניס קנה תחתיה, וחוזר ומגביה ראשיה של חלה
ומכניס קנה תחתיה (אחת
מכאן ואחת מכאן ואחת באמצע); ארבעה חלות (אמצעיות לכל סדר) צריכות שלשה שלשה קנים (שלשה קנים
תחת כל אחת ואחת - הרי י"ב קנים); העליונה אינה צריכה אלא שנים, לפי שאין עליה
משאוי (שיכבידנה
על שלמטה הימנה);
התחתונה אינה צריכה כל עיקר - לפי שמונחת על טהרו של שולחן (ולא מיעפש)'.
תנן התם [כים
פ"יז מ"י]: 'רבי מאיר
אומר: כל אמות שהיו במקדש – בינוניות (של ששה
טפחים; ולקמן מפרש לה אמאי קרי לה 'בינונית': משום דאיכא דבצירא ואיכא דטפיא), חוץ ממזבח הזהב (שהיה אמה
על אמה) והקרן (של מזבח
העולה, שהיו לו לארבע פינותיו ארבע אבנים של אמה גובה ואמה על אמה עובי, ואותה אמה
היתה באמה בת חמש טפחים; ולקמן מפרש אי דגובה אי דאורך ורוחב) והסובב והיסוד (של מזבח
העולה; וכולהו מפרש לקמן);
רבי יהודה
אומר: אמת בנין (כגון
חומת הבית ומזבח העולה) - ששה
טפחים, ושל כלים (ארון
ושולחן ומזבח הזהב) -
חמשה';
אמר רבי יוחנן:
ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל מג,יג) ואלה מדות המזבח באמות
אמה אמה וטופח (באמות
בינוניות יהא אמה = אמה וטפח: דאמותיו אמה וטפח, והן - בשל חמש, דהויא לה
של ששה: אמה [של
חמשה טפחים] וטפח באלו)
(מנחות צז,ב)
וחיק האמה
ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח':
'חיק האמה' (כלומר:
באלו אמות אני אומר שיהו בנות חמש) - זה יסוד (דעלה אמה
וכנס אמה - זהו 'יסוד'; ולקמן מפרש בהי אמות קאמר: אי דגובהה אי דכניסה);
'אמה רוחב' -
זה סובב [אמותיו יהי נמי בת חמשה טפחים];
'וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד' - אלו קרנות (זרת
= חצי אמה האחד: דמאמצעית האבן מודד, והויא זרת
לכל רוח, דהיינו אמה על אמה; 'זרת' = חצי אמה);
'זה גב המזבח' - זה מזבח הזהב (כלומר:
ובאמה זו יהא נמי מזבח הזהב)':
רבי מאיר סבר:
'זה' (מזבח
הזהב, דהויא כלי) - (יהא) באמה בת חמשה, הא כל אמות כלים - באמה בת שש;
ורבי יהודה סבר: כזה יהו כל אמות כלים.
קא סלקא דעתך:
מיסוד ועד סובב (אותה אמה של גובה היסוד, ואותן ה'
אמה שבין יסוד וסובב) - באמה
בת חמשה בגובה, ומאי 'חיק האמה
ואמה רוחב'? - הכי קא אמר: מחיק
האמה (מן היסוד, והיסוד בכלל) ועד רוחב (ועד
אמה רוחב, דהיינו סובב) - באמה
בת חמשה; גובה המזבח (מזבח העולה) - כמה הוי? - עשר אמות (כדאמרינן
בזבחים בפרק 'קדשי קדשים' (דף נט:): 'על
המשכן ועל המזבח' [במדבר ג,כו ובמדבר ד,כו]:
מה משכן עשר אמות אורך הקרש - אף מזבח עשר אמות; ומה אני מקיים [שמות
כז,א] 'ושלש אמות קומתו'? - משפת
סובב עד מקום הקרנות): שית (דמן
הרצפה ועד הסובב) בני חמשה
חמשה (כדקאמר), וארבעי בני שיתא שיתא; [מכאן
ש]מזבח כמה הוי? חמשין וארבעה;
פלגיה דמזבח כמה הוי? - עשרים ושבעה; מקרנות ועד סובב כמה הוי? - עשרים וארבעה (מגובה
קרנות ועד סובב הוי ארבע אמות של ששה ששה, שהם כ"ד טפחים: דעלה אמה וכנס אמה
- זהו יסוד; ומן היסוד לסובב – חמש, הרי שש; ומן הסובב ועד מקום הקרנות – שלש, הרי
תשעה; והקרן אמה - הרי עשרה, כדקתני לקמן); כמה בציר (דלא הוי
סובב) לפלגיה דמזבח? -
תלתא (תלתא טפחים הוי פלגיה, דמזבח למטה מן הסובב); ותנן [מדות פ"ג מ"א]: 'חוט של סקרא חוגרו (למזבח
סביב) באמצע כדי
להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים (חטאת בהמה
למעלה מן החוט, וחטאת העוף למטה, ועולת העוף למעלה)'; (וטעמא
מפרש בתורת כהנים ובמסכת זבחים;) אלא הא דתניא גבי עולת העוף [ספרא דבורא דנדבה פרשתא ז משנה ח]: 'היה עולה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן
דרומית מזרחית, ומולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל, ומוצה את דמה על קיר המזבח (מיצוי:
אוחז בית השחיטה ושוחט [צ"ל 'וסוחט'] הוורידין, והדם מקלח למרחוק), ואם עשאה למטה מרגליו (מן הסובב) אפילו אמה אחת כשירה'? - הא קא יהיב עליונה למטה משני טפחים (כיון
דפלגיה דמזבח אינו נמוך מן הסובב אלא שלשה טפחים, כי עביד אמה למטה מרגליו - אפילו
באמה בת חמש - קא יהיב עליונים שני טפחים למטה מן החוט)!?
אלא (כולה
עשר אמות דגובה - באמה בת ששה, וכי קתני 'באמה בת חמש' - באמות דכניסה: יסוד,
וסובב, ועובי הקרנות קרי נמי 'כניסה': שכונס באורך ורוחב): 'חיק האמה' = כניסה; 'אמה רוחב' = כניסה; 'גבולה אל שפתה סביב' =
כניסה; מזבח כמה הוה ליה (כמה הוי
גובהו דמזבח)? – שיתין
(דהא כל אמות הגובה - באמה בת ששה); פלגיה דמזבח כמה הוי? – תלתין; מקרנות ועד סובב
כמה הוי? - כ"ד; כמה בציר לפלגיה דמזבח? - ששה; ותנן 'אם עשאה למטה מרגליו
אפילו אמה אחת (באמה בת חמש) – כשרה (דהוי טפח
למעלה מן החוט)'.
במאי
אוקימתא? בכניסה?
ומי מצית מוקמת
לה בכניסה? והא תנן [מדות פ"ג מ"א]: 'מזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים, עלה אמה וכנס
אמה - זהו 'יסוד'; נמצא שלשים על שלשים' (דמכל
צד ממעט אמה, והיינו שתים באורך שתים ברוחב) - שלשים ושני טפחים הוי!? ותו: 'עלה חמש וכנס
אמה - זהו 'סובב'; נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה' עשרים ושמונה וארבע
טפחים הוי!? וכי תימא 'כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה' – 'מקום קרנות אמה
מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש' - עשרין ושבע הוו (דהנך
שש אמות דאימעיט - לא הוו אלא חמש באמת בת שש)!?
לא דק.
'מקום הילוך
רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה (אמה סביב
לפנים מן הקרנות, כשהולכין לסדר המערכה והאברים), נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע'? - מקום המערכה עשרים וחמשה (כ"ה
על כ"ה) הואי (דהא
אמה דהילוך - ודאי בת ששה הואי, דהא לא כתיב בקרא; ומיהו כ"ה מיהא הוו)!? וכי תימא הכא נמי לא דק - והא כתיב '(יחזקאל
מג,טז) והאריאל (המקום
המערכה שבאמצע)
שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע (דהיינו
כ"ד על כ"ד) [אל ארבעת רבעיו] (ובקרא
ליכא למימר 'לא דק') יכול
שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה? - כשהוא אומר 'אל ארבעת רבעיו' - מלמד שבאמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח ורוח' [מדות פ"ג מ"א]; וכי תימא: שית מינייהו מעיקרא באמה בת חמשה
מייתי להו (כשעשו המזבח ל"ב על ל"ב, ומדדו מאותן
ל"ב שית אמות - באמה בת חמש; והנך 'שית' לא הוו אלא חמש [באמה בת ששה], ובצרא
לה חדא אמה: דהוו להו ל"א אמות! הלכך: כי עבדת שית אמות דכניסה, שלש לכל צד -
באמה בת חמש, דהוי חמש אמות גדולות - לא פש להו, אלא כ"ו על כ"ו הוי בין
קרן לקרן) - אם כן (דמעיקרא
לא הוה מזבח אלא ל"א על ל"א) רווחא לה עזרה (יותר ממה
ששנינו), דתנן [עירובין פ"ו מ"ט]: 'כל העזרה (בין
חצר והיכל) היתה אורך
מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש: ממזרח למערב מאה שמונים ושבע: מקום
דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, ומקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה; המזבח
שלשים ושתים; בין אולם ולמזבח עשרים ושתים אמה; ההיכל מאה אמה (עם בית
קדשי הקדשים); אחת
עשרה אמה אחורי בית הכפורת (וכשהיו
ישראל מרובין בעזרה - היו נמשכין מהם לשָׁם, כדאמרינן ביומא (דף כא.))' (ואם כן [שהמזבח רק לישנא
אחרינא ולא ל"ב, יש עוד אמה, ואם הסה"כ קבוע, את האמה הזאת יש להוסיף:]
הוו ליה בין אולם ולמזבח כ"ג אמות או מקום הדריסה כ"ג)!?
אלא 'חיק האמה' – בגובהה (אותה אמה
שמן הרצפה ועד היסוד - באמה בת חמש);
[ו]אמה
רוחב – כניסה (דסובב
- באמה בת חמש, אבל כניסה דיסוד - באמה בינוני);
[ו]גבולה
אל שפתה סביב (דגבהו
דקרן באמה בת חמשה) -
(מנחות צח,א)
לא שנא הכי ולא
שנא הכי (כלומר: כניסתן דקרנות, אי בעי למימר נמי באמה בת חמש -
לא איכפת לן, כיון דכניסת יסוד באמה בת שש - לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו
וארבעה טפחים: שתים מכניסה דסובב ושתים מכניסה דקרנות; וכיון דלא הוי אמה - לא
חשיב לה): מזבח כמה הוי?
- חמשין ותמניא (דכולן אמותיו היו בנות ששה, חוץ
משתי אמותיו מן הרצפה ועד היסוד, ואמה גובה של קרן); פלגיה דמזבח כמה הוי? - עשרין ותשעה; מקרנות
ועד סובב כמה הוו? - עשרין ותלתא; כמה בציר לפלגיה דמזבח? – שיתא, ותנן: 'אם
עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה'!
דיקא נמי דכתיב
'חיק האמה' 'ואמה רוחב' (ד'חיק
האמה' – גובהה, 'ואמה רוחב' – כניסה':
מדקרי להאי 'חיק האמה' ולהאי 'אמה
רוחב', ושָׁני בדיבוריה) - שמע מינה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@zahav.net.il
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות
CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2004 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@zahav.net.il .