דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
יבמות
דף ו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות ה,ב)
אלא איצטריך: סלקא דעתא אמינא (אי לא כתיב 'עליה' לדרשא) 'תיתי
(עשה ודחי לא תעשה שיש בו כרת) מכבוד אב ואם', דתניא [ספרא קדושים פרשתא א הלכה י]: 'יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת? תלמוד לומר:
(ויקרא יט,ג) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו [אני ה' אלקיכם] - כולכם (אתה ואביך ואמך) חייבין בכבודי (מ'אני ה''
דריש ליה); מאי לאו דאמר ליה
"שחוט לי", '"בשל לי" (דהוי אב מלאכה שחייבין עליה כרת);
וטעמא - דכתב רחמנא 'את שבתותי
תשמורו',
הא לאו הכי - דחי [וכן ידחה כל מצות עשה לאו שיש בו כרת כמו שבת, ומצות
יבום את איסור כרת דאשת אח]!
לא,
(יבמות ו,א)
לאו דמחמר (אחר בהמה, שהוא בלאו ד'לא תעשה כל מלאכה אתה... ובהמתך' (שמות כ,ט), ובהאי לאו ליכא כרת, דלא עביד מעשה
בגופיה, וכמאן דאמר בפרק 'מי שהחשיך' (שבת
קנד,א): 'המחמר אחר
בהמתו בשבת – פטור [מכלום]').
[## ואם כן, שהברייתא מלמדת על לאו דמחמר, ומביאה
פסוק שמלמד שהעשה של כבוד אב ואם אינו דוחה את הלאו של מחמר – מכאן שלולא הפסוק
היינו אומרים שהעשה של כבוד אב ידחה לאו דמחמר, וזה לאו רגיל שנדחה על ידי עשה,
ולא לאו שיש בו כרת!]
ואפילו הכי לא דחי (בתמיה) [כיבוד אב ואם את איסור מחמר בשבת? אם כן איזה
לאו אמנם כן יידחה על ידי עשה]?
אלא דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה - ליגמר מהכא
דלא לידחי (דלא דחי [כבוד אב ואם] אפילו לאו גרידא)!
וכי תימא 'שאני לאוי דשבת, דחמירי' (דקיימא לן (עירובין סט,ב) מחלל שבת כעובד עבודת כוכבים; ומשום הכי אפילו
לאו גרידא לא דחי, ומנייהו לא גמרינן) -
והא תנא בעלמא קאי, ולא קפריך (והא אשכחן תנא בעלמא דיליף שאר לאוי כגון לאו דלא יטמא דכהן [ויקרא כא], ולאו ד'לא
תוכל להתעלם' [דברים כב,ג] מלאו דשבת לחומרא, ולא פרכינן 'שאני לאוי
דשבת דחמירי'), דתניא
[דומה למכילתא משפטים מסכתא דכספא פרשתא כ]: 'יכול אמר לו אביו (לכהן) "היטמא!" (בבית הקברות להשיב אבידה) או (שהיתה עומדת בחוץ) שאמר
לו (ואמר לו) "אל תחזיר" - יכול ישמע לו? תלמוד
לומר: '(ויקרא יט,ג) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו [אני ה' אלקיכם]- כולכם חייבין בכבודי' (וילפינן לאו דטומאה ולאו דהשבת אבדה מלאוי דשבת)!
[## לפיכך
רק משום שנאמר 'את שבתותי תשמורו אני ה'' אין עשה דכבוד אב ואם דוחה איסור מלאכה בשבת,
אך לולא הפסוק היה דוחה עשה של שבת שיש בו כרת, ולכן צריכים אנו את 'עליה' לומר שמצות יבום
אינו דוחה איסורי ערוה.]
[## אך כאן יש עוד מצות עשה: השב תשיבם לאחיך [דברים כב,ג], ומצות
קדושת הכהן שמוסיפה מצות עשה, ואם כן בשתי מצוות אלה יש גם עשה וגם לא תעשה, וכיצד
יעלה על הדעת שיידחו?! תשובת זאב בן יקר: היות ומצאנו שיש ביטול למצות השבת אבידה
בזקן או שאינו לפי כבודו, ומצאנו ביטול לאיסור טומאה לכהן במת מצוה – הוה אמינא שכבוד אב ואם ידחו מצות אלה
– קא משמע לן.]
אלא (לעולם דאמר ליה "שחוט לי" "בשל לי", ואפילו הכי לא
איצטריך 'עליה':) משום
דאיכא למיפרך: מה להנך ("שחוט לי" "בשל לי") שכן הכשר מצוה (בחילול שבת, בעקירת 'לא תעשה' הוא מקיים
עשה דכיבוד, וזהוּ הכשר קיומו, ואי אפשר לקיימו בלא עקירת לאו, הלכך - אי לא כתב 'את שבתותי תשמורו' - הוה אמינא לידחי, אבל ייבום - לא זה בלבד הכשר
קיום העשה, שהרי יכול לחלוץ ולא יעקור לאו של ערוה, ולא איצטריך 'עליה' [ללמד שלא יבוא עשה של יבום וידחה איסור ערוה])!
אלא סלקא דעתא אמינא 'תיתי מבנין בית המקדש',
דתניא [ספרא קדושים פרשתא ג פרק ז ה"ז]: 'יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת? תלמוד
לומר (ויקרא יט,ל) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו [אני ה'] - כולכם חייבין בכבודי'; מאי, לאו בבונה וסותר (איצטריך למיסר אף על גב דאב מלאכה הוא,
ואיכא כרת, אי לאו דאשמועינן, הוה אמינא אתי עשה ד'ועשו לי מקדש' [שמות
כה,ח] ודחי לאו דשבת),
[## אבל היה צריך ללמוד את איסור בנין בית המקדש בשבת לא
משם אלא מפרשת שבת בכי תשא (שמות לא,יב-יז) שכתובה בקשר לבנית המשכן!]
וטעמא דכתב רחמנא 'את שבתותי תשמורו', הא לאו הכי דחי [את איסור שבת, משום
ומקדשי תיראו; וממילא נצטרך את 'עליה' ללמדשיבום טינה דוחה ערוה]!?
לא, [ומקדשי תיראו היה דוחה רק את] לאו דמחמר.
ואפילו הכי לא דחי?
ואלא דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה - ליגמר
מהכא דלא דחי!
וכי תימא 'שאני לאוי דשבת דחמירי' - והא תנא בעלמא
קאי (לאוי דטומאה
והעלם אבדה מלאוי דשבת) ולא
קא פריך, דתניא [דומה למכילתא משפטים
מסכתא דכספא פרשתא כ]: 'יכול אמר
לו אביו "היטמא" או שאמר לו "אל תחזיר" - יכול ישמע לו? תלמוד
לומר: איש אמו ואביו
תיראו [ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלקיכם] - כולכם חייבים בכבודי'!
אלא משום דאיכא למיפרך: מה להנך שכן הכשר מצוה? -
הכשר מצוה תיפוק לי מהתם (מ'איש אמו
ואביו תיראו', דהכשר
מצוה הוא, ולא דחי - למה ליה למיהדר למכתב הכא 'את שבתותי תשמורו'? אלא לאו דתילף מיניה, דאפילו בלא הכשר מצוה, אי
לא כתיב קרא בהדיא דלא דחי - אמרינן דדחי! אם כן איצטריך 'עליה')!
אין הכי נמי!
'ואת
שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו'
למה לי?
מיבעי ליה לכדתניא: 'יכול יתיירא אדם ממקדש?
תלמוד לומר: (ויקרא יט,ל) את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תיראו [אני ה']: נאמרה שמירה
בשבת ונאמרה מורא במקדש (והקישן הכתוב בפסוק אחד); מה שמירה האמורה בשבת -
(יבמות ו,ב)
לא משבת אתה מתיירא (דלא כתיב ביה מורא) אלא ממי שהזהיר על השבת - אף מורא האמורה במקדש -
לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש; ואי זו היא מורא מקדש? לא יכנס אדם
בהר הבית במקלו במנעלו בפונדתו (ארנקי שאוזר בו מתניו) ובאבק
שעל גבי רגליו, ולא יעשנו קפנדריא (לקצר הילוכו שלא להקיף ויכנס בפתח זה ויצא בשכנגדו ולא לשם עבודה אלא
לעשות צרכיו), ורקיקה מקל וחומר
(מפרש בברכות
בפרק הרואה (סב,ב) מ'כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק' [אסתר ד,ב] שאינו מאוס - קל וחומר לרוק שהוא מאוס לפני הקב"ה); ואין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים; בזמן שאין בית המקדש קיים מנין? תלמוד
לומר: (ויקרא יט,ל) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו [אני ה'] - מה שמירה האמורה בשבת לעולם - אף מורא האמורה
במקדש לעולם'.
[## ולעיל
למדנו מפסוק זה איסור בונה: 'יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת? תלמוד לומר: 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' – יש כאן ברייתות סותרות, ואם כן כיצד אפשר
ללמוד מהם!?]
אלא סלקא דעתא אמינא 'תיתי מהבערה, דתנא דבי רבי
ישמעאל (שמות לה,ג) 'לא
תבערו אש בכל מושבותיכם [ביום השבת] מה
תלמוד לומר (והלא כבר נאמר 'לא תעשה כל מלאכה')?
-
מה תלמוד לומר? אי
לרבי יוסי - ללאו, אי לרבי נתן - לחלק, דתניא: 'הבערה ללאו יצתה (לומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא לאו
בעלמא) - דברי רבי יוסי;
רבי נתן אומר: לחלק' (שלא תאמר אינו חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות, לכך יצתה הבערה מן
הכלל, לחלק: מה הבערה מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייב עליה כרת וסקילה בפני עצמה - אף
כל שהוא אב מלאכה כו'), ואמר
רבא: תנא - 'מושבות' ('מושבותיכם' - בכל מקום שאתם יושבים אפילו בחוצה
לארץ) קא קשיא ליה:
'מושבות' מה תלמוד לומר? מכדי שבת חובת הגוף היא (ואינה תלויה בקרקע ככלאים וערלה ותרומות ומעשרות), וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ,
'מושבות' דכתב רחמנא בשבת למה לי?
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד[1]: לפי שנאמר (דברים כא,כב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת [ותלית אתו על עץ]; שומע אני בין בחול בין בשבת, ומה אני מקיים [שמות לא,יד: ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם] מחלליה מות יומת [כי כל העשה בה מלאכה - ונכרתה הנפש ההוא מקרב
עמיה] - בשאר מלאכות,
חוץ ממיתת בית דין;
או אינו אלא אפילו מיתת בית דין [אינו דוחה את
השבת], ומה אני מקיים
'והומת' - בחול ולא בשבת?
או אינו אלא אפילו בשבת?
תלמוד לומר: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם' ולהלן הוא אומר (במדבר לה,כט) 'והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם' - מה 'מושבות' האמורים להלן בבית דין (במיתת בית דין הכתוב מדבר) אף 'מושבות' האמורים כאן בבית דין', ואמר רחמנא 'לא תבערו'.
מאי לאו רבי נתן היא, דאמר (הבערה אב מלאכה היא, ובכרת) לחלק יצתה, וטעמא דכתב רחמנא 'לא תבערו', הא לאו הכי – דחי (ואפילו הכי אי לאו דאשמועינן – הוה אמינא אתי
עשה ד'והומת' ודחי ליה)!
לא, רבי יוסי.
ותיהוי נמי רבי יוסי: אימר דאמר רבי יוסי הבערה
ללאו יצתה - הבערה גרידתא; הבערה דבית דין - בישול פתילה הוא (של אבר מתיך וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך
מעיו; והאי בישול גמור הוא, ואב מלאכה הוא, דממשכן ילפינן; ובישול סמנין היה
במלאכת המשכן לצבע תכלת ותולעת שני), ואמר
רב ששת: מה לי בישול פתילה מה לי בישול סמנין [## ואם כן – לולא שהתנא רבי יוסי למד שאין בית דין שורף
בשבת מפסוק – הייתי אומר שבית דין ישרוף כי בא עשה ודחה לא תעשה של שבת]!
o
[##
אבל בישול פתילה לא היה במשכן, ואינה מלאכה כל כך, שהרי לאחר שבישלוה ותתקרר אפשר
לבשל שנית, והמצב חוזר לקדמותו, ואין בעבודה זו קביעות כמו בבישול אוכל או
סממנים?]
אמר רב שימי בר אשי: האי תנא [## 'משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד'] (דאיצטריך דנסיב לה קרא [לא תבערו אש בכל מושבותיכם] למיסר מיתת בית דין בשבת) -
לא משום דאתי עשה ודחי לא תעשה (לאו משום דאי לא דאשמועינן ה"א דחיא משום טעמא דעשה דחי) אלא משום דמייתי (דדחי שבת) מקל וחומר, והכי קאמר: מה אני מקיים 'מחלליה מות יומת'? בשאר מלאכות חוץ ממיתת בית דין, אבל מיתת בית
דין דחיא שבת מקל וחומר:
(יבמות ז,א)
ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת, רציחה
דוחה אותה, שנאמר [שמות כא,יד: וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה] מעם
מזבחי תקחנו למות (שאם היה
רוצח כהן ורוצה לעבוד עבודה - בית דין שולחים ומביאין אותו למות אלא אם כן היה על
גגו של מזבח ועבודה בידו, ולא 'מעל מזבחי') – שבת, שנדחת מפני עבודה -
אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה!
ומאי 'או אינו' דקאמר (הואיל ומקל
וחומר אתיא דדחיא - היכי מצינו למימר 'או אינו אלא אפילו מיתת בית דין לא דחיא')?
הכי קאמר: קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את
העבודה (מ'ולאחותו' בפרק קמא דמגילה (ג,ב)) ואין דוחה את השבת (- אף אני
אביא רציחה, דאף על פי שדוחה עבודה לא תדחה שבת);
(והאי ד)הדר אמר ('או אינו אלא אפילו בשבת'- הכי הדר ואמר): קבורת
מת מצוה תדחה שבת (קבורת מת מצוה גופה תדחה שבת כו') מקל
וחומר: ומה עבודה - שהיא דוחה שבת - קבורת מת מצוה דוחה אותה מ'ולאחותו', שבת - שנדחה מפני עבודה -
אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה! תלמוד לומר: (שמות לה,ג) 'לא תבערו [אש בכל מושבתיכם
ביום השבת]'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol
[1] עירובין יג,א:
א"ר יהושע בן לוי: כל מקום שאתה מוצא 'משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד
לפני רבי עקיבא אינו אלא ר"מ ששימש את רבי ישמעאל ואת ר"ע...