יבמות דף ט

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך יבמות פרק ראשון 'חמש עשרה נשים'

יבמות דף ט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות ח,ב)

ורבי, דרבי יוסי בר חנינא מ'[ולקחה לו] לאשה' נפקא; 'על כרחה' – מ'יבמה יבא עליה' נפקא.

ורבי - האי 'עליה' מאי עביד ליה?

מיבעי ליה לכדתניא: 'אין חייבין בית דין (להביא פר על העלם דבר) אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, וכן המשיח

(יבמות ט,א)

ולא בעבודה זרה (אין חייבין צבור להביא פר לעולה ושעיר לחטאת) אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת (כגון זיבוח וקיטור ונסוך והשתחוואה אבל מחבק ומנשק לא והך דרשא מעליה נפקא כדמפרש ואזיל); ותנן נמי [ספרי במדבר פיסקא קיב]: 'כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, יחיד מביא כשבה או שעירה, נשיא מביא שעיר, משיח ובית דין מביאין פר; ובעבודה זרה: יחיד, נשיא ומשיח מביאין שעירה; צבור מביאים פר ושעיר: פר לעולה ושעיר לחטאת.'

מנא הני מילי?

דתנו רבנן: '(ויקרא ד,יד) ונודעה החטאת אשר חטאו עליה [והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אֹתו לפני אהל מועד]; רבי אומר: נאמר כאן 'עליה' ונאמר להלן [בעריות] 'עליה': מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת - אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת.'

אשכחן צבור, משיח מנלן?

דכתיב במשיח (ויקרא ד,ג) [אם הכהן המשיח יחטא] לאשמת העם [והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת]: (כלומר: אשמתו כאשמת צבור) - הרי משיח כצבור; יחיד ונשיא אתיא 'מצות' 'מצות'.

'ולא בעבודה זרה (קרבן עבודת כוכבים בפרשת שלח לך 'וכי תשגו') אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת': צבור בעבודה זרה - יליף 'מעיני' 'מעיני' (מפר העלם דבר); יחיד נשיא ומשיח מ'ואם נפש אחת [תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת]' (התם כתיב, בפרשת שלח לך (במדבר טו,כז)): אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע; וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד תחתון מן העליון (מצבור; והתם ילפינן להו מפר העלם).

ורבנן - האי סברא מנא להו?

נפקא להו מדמקרי ליה רבי יהושע לבריה: '[במדבר טו,כט: האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם] תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה (לענין קרבן כתיב בפר עבודת כוכבים תורה כל התורה במשמע הוקשה כל התורה לענין קרבן לעבודת כוכבים), (במדבר טו,ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה [מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה] - הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה: מה עבודה זרה - דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת (כדכתיב התם 'והנפש אשר תעשה ביד רמה... ונכרתה') - אף כל דבר (אלמא כולה פרשתא בדבר) שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת (מישתעי).

אשכחן יחיד ונשיא ומשיח (בהך היקישא לא משמע אלא הני דכתיב 'והנפש' ואלו לבדן במשמע שהן יחידין, דהני קראי כתיבי בפרשת 'ואם נפש אחת' - בעבודת כוכבים) בין בעבודה זרה ובין בשאר מצות; צבור בעבודה זרה מנין?

אמר קרא (גבי יחיד ונשיא ומשיח) ' [במדבר טו,כז] ואם נפש [אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת]' (וי"ו מוסיף על ענין ראשון) וילמד עליון מתחתון (צבור מיחידים); אלא צבור - בשאר מצות מנלן? יליף 'מעיני' [ויקרא ד,יג: ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו] 'מעיני' (שאר מצות מעבודת כוכבים [במדבר טו,כד: והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח לה' ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת]).

ורבי - האי 'תורה אחת' - מאי עביד ליה?

מיבעי ליה לכדתניא: 'לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים (עיר הנדחת): יחידים בסקילה, לפיכך ממונן פלט; מרובין בסייף, לפיכך ממונן אבד; יכול נחלוק בקרבנותיהן (אם עבדו בני עיר אחת עבודת כוכבים בשוגג יהו חלוקים בקרבנם שלא יביא כל אחד קרבנו שעיר כיחיד)?

תלמוד לומר: תורה אחת יהיה לכם' (אין חלוקים מתורת יחיד אלא רוב ישראל או כולן, כדכתיב ואם מעיני העדה (במדבר טו,כד), אבל בני עיר אחת - יחידים הם.)

מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא: טעמא דכתב רחמנא 'תורה אחת יהיה לכם', הא לאו הכי הוה אמינא נחלק; מאי לייתו? לייתו פר? צבור בשאר מצות הוא דמייתו; כשבה? יחיד בשאר מצות הוא דמייתי; שעיר? נשיא בשאר מצות הוא דמייתי; פר לעולה ושעיר לחטאת? צבור בעבודה זרה הוא דמייתו; ואלא מאי? שעירה? יחיד נמי היינו קרבנו [ואם כן איזה קרבן יביאו בני עיר הנדחת]?

איצטריך! סלקא דעתא אמינא 'הואיל וצבור בהוראה (היינו העלם דבר שהורו בית דין שהעבודת כוכבים מותרת ועשו צבור על פיהם) מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת - אינהו נמי ניתו איפכא [פר לחטאת ושיר לעולה]; אי נמי צריך ואין לו תקנה (אי נמי אפילו לא משכחת לה קרבן לחלק, נימא 'צריכים הני מרובים חילוק בין יחיד, וליכא, הלכך אין להם כפרה) - קא משמע לן.

אמר ליה לוי לרבי: מאי איריא דתני 'ט"ו'? ליתני 'ט"ז'?

אמר ליה: כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו: מאי דעתך? אמו אנוסת אביו (שנשאה אחיו מאביו אחרי כן, ומת בלא בנים, ונפלה לפני בנה לייבום)? אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא (כדאמרינן לעיל (ד,א) 'ורבי יהודה אוסר באנוסת אביו'; ולרבי יהודה לא משכחת לה אם נופלת לפני בנה ליבום אלא לרבנן, ובאנוסה, ולהכי לא תנא לה), ובפלוגתא לא קא מיירי.

ולא?: והרי איסור מצוה ואיסור קדושה, דפליגי רבי עקיבא ורבנן, וקתני! (לקמן בפרק 'כיצד' (כ,א): כל שאיסורו איסור ערוה - לא חולצת ולא מתייבמת; איסור מצוה - כגון שניות מדברי סופרים, כדמפרש לקמן בפרק שני (כא,א), או איסור קדושה - כגון שנפלה לפניו ממזרת או נתינה שהיא בלאו - חולצת ולא מתייבמת: חולצת דלא אלים איסור לאו בלא כרת לאפקועי ייבום לגמרי, ולא מתייבמת דהא אסורה ליה; ופליג רבי עקיבא דאמר בפרק 'החולץ' (לקמן מט,א): חייבי לאוין כחייבי כריתות, דקתני 'איזהו ממזר: כל שאר בשר שהוא בלא יבא'; דיש ממזר מחייבי לאוין; ולרבי עקיבא אלים לאו למיפטרה בולא כלום כערוה גמור)

בפרקין קא אמרינן.

והא [יבמות פרק א משנה ד] 'בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין'?

בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

והרי 'אשת אחיו שלא היה בעולמו',

(יבמות ט,ב)

דפליגי רבי שמעון (פליג באשת אחיו שלא היה בעולם בפרק שני (לקמן יח,ב) ומצריך ליה חליצה, ואפילו הכי קתני לה במתניתין דפטורה) ורבנן, וקתני!

בנולד ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון (היכא דמת ראובן בלא בנים, ועד שלא יבמהּ שמעון נולד לוי אחיהם, ועודה זקוקה ליבם, והיתה לו אסורה בנפילה זו משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, ויבמהּ שמעון, ומת בלא בנים - מודה רבי שמעון שאסורה ללוי הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה; וכי פליג רבי שמעון - בייבם שמעון את אשת ראובן ואחר כך נולד לוי, ומת שמעון: דהתם שרי ליה רבי שמעון לייבומי, דלא נפלה לפניו מכח ראובן אחיו שמת כבר, ולא נאסרה עליו כלום: שכשנפלה לפניו - מכח שמעון שהיה בעולמו נפלה).

והאמר רבי אושעיא (בפרק שני (לקמן יח,ב)) 'חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה (בנולד ולבסוף ייבם)'?

הא איתותב רבי אושעיא.

והאמר רב יהודה אמר רב, וכן תני רבי חייא: 'בכולן [הנשים במשנה] אני קורא בהן 'האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה, ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת';

רש"י ד"ה והאמר רב יהודה אמר רב:

בפרק ארבעה אחין, דתנן: 'ארבעה אחין: שנים נשאו שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות' - לפי ששתיהן זקוקות לזה ושתיהן זקוקות לזה; ואי נסיב האי - קא פגע באחות זקוקתו, ודמיא לאחות אשה בחייה; וקתני התם 'היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה' - כגון שהיתה חמותו או כלתו – 'אסור בה ומותר באחותה' - דלאו אחות זקוקתו היא: משום דהך - ערוה היא ולא זקוקה ליה, דרחמנא פטרה מיניה מדרשת 'עליה' 'עליה', 'והשני אסור בשתיהן' [## בהמשך דבריו רש"י ממשיך את דברי המשנה, אך בשנויי לשון קלים; את הציטוט המדויק הקפתי בגרש (') וסמנתי בגופן נטוי, ואת הציטוט שאינו מדויק הקפתי בגרש (') בלבד]; 'היתה השניה אסורה על השני איסור ערוה' - כגון שהיתה חמותו – 'האסורה לזה מותרת לזה' - כגון רחל ולאה שתי אחיות, ונפלו לפני לוי ויהודה - רחל חמותו של לוי ולאה חמותו של יהודה - רחל אסורה ללוי ומותרת ליהודה, דלאו אחות זקוקתו היא, דלאה לא זקוקה ליה [ליהודה], דהא חמותו היא! ולאה אסורה ליהודה ומותרת ללוי, ואינה אחות זקוקתו, דרחל לא זקוקה ליה [ללוי], דהא חמותו היא! וקתני התם 'זו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת'; שתי אחיות שהן יבמות זו לזו שנשאו לשני אחין ונפלו לפני שני אחים 'או חולצות או מתייבמות': ראויות לחליצה או לייבום, וכגון שהיתה כל אחת אסורה על האחד איסור ערוה, כדפרישית; וקאמר רב יהודה: בכולן 'ט"ו עריות' אני קורא בהם משנה זו 'האסורה לזה מותרת לזה' כו', כלומר: אפשר להתקיים, ומשכחת בכולן שיהו שתי אחיות נופלות לפני שני אחים, וזו אסורה לזה משום בתו וזו אסורה לזה משום בתו; וכן בת בתו וכן כולן, ותהא האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה, ויתייבמו שתיהן אף על פי שהן שתי אחיות, ולא אמרינן 'אחות זקוקתו היא';

'בתו' לא משכחת לה אלא בתו מאנוסתו: שאי אפשר לבתו של ראובן ובתו של שמעון להיות אחיות מן האם [מנשואין לראובן ושמעון], שהרי אשת ראובן שילדה לו בת וגירשה לא נישאת שוב לשמעון, שגרושת אחיו היא! אלא הכי משכחת לה: ראובן אנס אשה וילדה לו בת, וחזר שמעון ואנס את אנוסת אחיו - שמותרת לו: דלא אסרה תורה אלא אשת אח על יידי קידושין - וחזרה וילדה לו בת לשמעון; הרי בת ראובן ובת שמעון אחיות מן האם; ונישאו ללוי ויהודה אחֵי אביהן, ומתו, ונפלו לפני ראובן ושמעון: בת שמעון מתייבמת לראובן, דלאו אחות זקוקתו היא, ובת ראובן לשמעון;

וכן בת בתו של ראובן ובת בתו של שמעון שהיו אחיות מן האב ונישאו ללוי ויהודה;

וכן בת בנו של ראובן וכן בת בנו של שמעון שהיו אחיות מן האם;

וכן בת אשתו של ראובן ובת אשתו של שמעון שהיו אחיות מן האב, כגון נחשון שנשא שתי נשים וילדו לו שתי בנות, ומת נחשון, ונישאו שתי נשיו לראובן ושמעון, ושתי בנותיו ללוי ויהודה, ומתו לוי ויהודה: בת אשת שמעון תתייבם לראובן, ואחותה לשמעון;

וכן בת בתה של אשת ראובן ובת בתה של אשת שמעון שהיו אחיות מן האב;

וכן בת בנה של אשת זה ושל אשת זה שהיו אחיות מן האם;

וכן חמותו של ראובן וחמותו של שמעון שהיו אחיות;

וכן אם חמותו וכן אם חמיו,

וכן אחותו של ראובן מאמו ואחות שמעון מאמו היו אחיות מן האב ונפלו לפניהם מלוי ויהודה, כגון: ראובן ולוי - בני יעקב מרחל היו, ולה בת מנחשון; וכן שמעון ויהודה בני יעקב מבלהה, וגם לה היה בת מנחשון, ונשא לוי בת בלהה מנחשון ויהודה נשא בת רחל מנחשון, והן שתי אחיות, ומתו לוי ויהודה ונפלו לפני ראובן ושמעון; בת בלהה אשת לוי [היא] אחות שמעון מאמו, ואסורה לו - מתייבמת לראובן; ובת רחל אשת יהודה [היא] אחות ראובן מאמו אסורה לו ומותרת לשמעון;

וכן אחות אמו של ראובן ואחות אמו של שמעון היו אחיות מן האב, כגון: כָּלֵב שנשא שתי נשים: חלאה ונערה (דה"א ד,ה נשות אשחור אבי תקוע) וילדו לו שתי בנות ומת, ונשא יחצאל [שמו של בן נפתלי: בראשית מו,כד] לאחר מיתתו את שתי נשיו, וילדו לו שתי בנות, ונשא יעקב את שתי בנות יחצאל - זו לאחר מיתת אחותה - וילדה לו [ליעקב] בת חלאה מיחצאל את ראובן, ובת נערה מיחצאל את שמעון, ולוי בן יעקב מאשה אחרת נשא את בת כלב מחלאה - שהיא אחות אמו של ראובן מן האם - ויהודה נשא את בת כלב מנערה - שהיא אחות אמו של שמעון מן האם - ומתו לוי ויהודה: אשת לוי אחות אם ראובן מותרת לשמעון, שהיא בת כלב מחלאה, ואם שמעון היתה בת יחצאל מנערה, ואשת יהודה אחות אם שמעון מותרת לראובן!

וכן אשת אחיו מאמו, כגון יעקב שנשא בלהה, ולה נפתלי מאיש אחר, והוליד ממנה ראובן ולוי; ועוד נשא זלפה, ולה יששכר מאיש אחר, וילדה ליעקב שמעון ויהודה; ונשאו נפתלי ויששכר שתי אחיות – ומתו; ועמד לוי ונשא אשת יששכר בן זלפה, שלא היה קרוב לו, ויהודה נשא אשת נפתלי בן בלהה שהרי נכרית אצלו, ומתו בלא בנים, ונפלו לפני ראובן ושמעון: אשת לוי אסורה לשמעון מפני יששכר בעלה שהיה אחיו מאמו, ומותרת לראובן; ואשת יהודה אסורה לראובן מפני נפתלי בעלה הראשון שהיה אחיו מאמו, ומותרת לשמעון!

וכן אחות אשתו, כגון נפתלי שהיו לו שתי נשים: עדה וצלה, וילדה לו עדה את דינה, וצלה ילדה את נעמה, ומת, ונישאו נשיו לאחר, וילדו שתי בנות, ונשאו ראובן ושמעון את הבנות האחרונות: ראובן נשא את בת עדה ושמעון בת צלה, ולוי ויהודה נשאו את שתי בנות נפתלי: לוי דינה בת עדה, ויהודה נעמה בת צלה, ומתו בלא בנים, ונפלו אחיות הללו לפני ראובן ושמעון; ונמצאת אשת לוי אחות אשתו של ראובן מותרת לשמעון, ואשת יהודה אחות אשתו של שמעון מותרת לראובן.

**מתוך רש"י ד"ה אשת אחיו שלא היה בעולם: 'כלתו' - כגון בן ראובן ובן שמעון נשאו שתי אחיות ומתו, ונשאו לוי ויהודה אחי ראובן ושמעון ומתו בלא בנים: כלתו של זה מותרת לזה ושל זה מותרת לזה, ונמצאו שתי אחיות מתייבמות.

ורב יהודה מתרגם (להא דרב) מ'חמותו' [שבמשנה] ואילך, אבל שיתא בבי דרישא לא (אבל שש עריות דבבא דרישא לא תני בו 'אני קורא בהן', ואף על גב דבכולהו משכחת לה); מאי טעמא? כיון דבתו (לא מיתוקמה אלא) - באונסין משכחת, בנשואין לא משכחת לה; בנשואין קמיירי, באונסין לא קא מיירי (בבת אנוסה, וכדפרשינן: באונסין לא קא מיירי מתניתין, ואיידי דלא תני 'בתו' - לא תני להו לכולהו עריות משום צד בתו.)[1]!

ואביי מתרגם אף בתו מאנוסתו: כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא מן האונסין תהוי [אי בעיא מן הנשואין תהוי], אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו - לא (לא משכחת לה אלא אליבא דר"ש, דשרי בייבם ולבסוף נולד. וסימניך [להלן בדף י ע'א] 'מת נולד וייבם מת נולד וייבם': כגון ראובן ושמעון ולוי יהודה בני יעקב, ונשאו ראובן ושמעון שתי אחיות ומת ראובן בלא בנים ונולד יששכר ליעקב ומצאה ליבמתו זקוקה לייבום - אסורה לו משום אשת אחיו שלא היה בעולמו; ויבמה לוי; ומת שמעון אחרי כן ונולד זבולון, ומצאה עליו באיסור; ויבמה יהודה, ומתו לוי ויהודה ונפלו אחיות הללו לפני יששכר וזבולון: אשת לוי אסורה ליששכר מפני שבא ומצאה באיסור נפילת ראובן, שהיה אחיו שלא היה בעולמו, ומותרת לזבולון שבא ומצאה בהיתר, דכשנולד זבולון כבר נתייבמה זו ללוי, ובייבם ולבסוף נולד שרי רבי שמעון; ואשת יהודה אסורה לזבולון מפני שבא ומצאה באיסור נפילת נישואי שמעון אחיו שלא היה בעולם, ומותרת ליששכר שראה שמעון ויהודה. **).

מאי טעמא?

כיון דלרבי שמעון הוא דמשכחת לה, לרבנן לא משכחת לה - בפלוגתא לא קא מיירי.

ורב ספרא מתרגם [את דברי רב] אף [על] אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחים ואליבא דרבי שמעון,

(יבמות י,א)

וסימניך 'מת נולד ויבם, מת נולד ויבם' (כדפירשתי; אלמא מדתני רבי חייא 'בכולן אני קורא בהן' - ואפילו באשת אחיו שלא היה בעולם, אלמא תנא דמתניתין תני פלוגתא, דהא רבי חייא אמתניתין קאי); אלא לרבי - הני כללי לית ליה (דרבי חייא, הלכך לא מוקמי מתניתין בפלוגתא אלא בנולד ולבסוף ייבם לדברי הכל).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

[1]Yevamoth 9b

3) THE APPLICATION OF REBBI CHIYA'S HALACHAH TO THE CASES OF OUR MISHNAH
QUESTIONS: The Gemara says that our Mishnah is discussing cases of Nisu'in (where the woman is an Ervah to the surviving brother through a legitimate marital relationship) and not cases of Onsin (where the woman is an Ervah
through rape). Consequently, Rebbi Chiya's statement cannot apply to the case of "Bito" (his daughter) of the Mishnah. The logic behind this is as follows:

Rebbi Chiya states, "v'Kulan Ani Korei ba'Hen..." -- it is possible to apply the following Halachah to all of the cases in the Mishnah: Two sisters married two brothers, and those two brothers died. One of the sisters is an Ervah to one of the remaining brothers (Levi), but is not an Ervah to the other remaining brother (Yehudah), while the other sister is an Ervah to Yehudah but not to Levi. In that case, each sister may do Yibum or Chalitzah with the brother to whom she is permitted, and there is no problem of "Eshes Zekukaso," since the other woman is not considered Zekukah to the man to whom she is Asur.

Rashi explains that this statement cannot be said about the case of "his daughter" mentioned in the Mishnah, because it is not possible that it could be referring to his daughter that he bore through marriage; Levi's daughter that he bore through marriage could not have a sister that was born to his brother, Yehudah (for his wife is not permitted to Yehudah). Rebbi Chiya's statement could apply only to Levi's daughter through rape, (whose mother later was raped by Yehudah, and bore another daughter).

RASHI here (DH Keivan d'Bito) explains that when the Gemara says that "it is only discussing Nisu'in, and it is not discussing Onsin," the Gemara is referring to our Mishnah (2a). The Gemara is not saying that Rebbi Chiya is
discussing Nisu'in and not Onsin, but that *our Mishnah* is discussing Nisu'in and not Onsin.

How are these words of Rashi to be reconciled with the Rashi's words earlier on the Mishnah (2a, DH v'Em Chamoso)? There, Rashi writes that "Bito" in the Mishnah *cannot* be referring to his daughter from his wife, because that would be the same as "Bas Ishto." Therefore, says Rashi, it must be talking about one's daughter through rape, "Bito m'Anusaso." If so, the Mishnah *is* discussing cases of Onsin as well as Nisu'in, counter to what the Gemara here says! (TOSFOS 2a, DH Bito)

Second, the Gemara here is attempting to understand why Rebbi did not want to include "Imo Anusas Aviv" (one's mother who was raped by, and not married to, his father) in the list of Arayos in the Mishnah which are exempt from Yibum and which release their Tzaros from Yibum. The Gemara here (and on 10a) gives a number of explanations for why Rebbi did not want to list it.

If it is true, as the Gemara here asserts according to Rashi, that the Mishnah is discussing only cases of Nisu'in and not Onsin, then the Gemara should have given a very simple answer: Rebbi does not list the case of "Imo Anusas Aviv" in the Mishnah because the Mishnah is not discussing cases of Onsin! Although the Gemara suggests a number of answers to why the Mishnah does not list Anusas Aviv, it does not mention this simple answer. (MAHARSHA)

ANSWER: Many of the Rishonim and Acharonim discuss these questions, but none of the answers that they propose seem to fit smoothly into the words of Rashi in our Mishnah (see TOSFOS YESHANIM 2a, ARUCH LA'NER 2a and 9b, YASHRESH YAKOV, and others).

Perhaps we may suggest the following approach. The Gemara here seems to assume that not all of the cases in the Mishnah are suitable for the Halachah of Rebbi Chiya, of "Achosah sh'Hi Yevimtah." That is evident from the remarks of Rebbi Yehudah, Abaye, and Rav Safra, who discuss the limitations of this Halachah -- that is, to which Arayos in the Mishnah it can be applied and to which it cannot.

The Gemara later (10a), however, evidently has a different approach. The Gemara there says that in order to be included in the Mishnah, each case in the Mishnah *must* fit into this category of Rebbi Chiya's Halachah. If it is
not suitable for that Halachah, then it is omitted from the Mishnah; fitting into Rebbi Chiya's rule is a criterion for being listed in the Mishnah. The Gemara apparently changed its understanding of the statement of Rebbi Chiya.

According to the Gemara's final understanding of Rebbi Chiya -- that the Mishnah only lists things that fit into this category -- the Mishnah should *only* list "Bito m'Anusaso" (one's daughter from rape) and *not* "Bito me'Ishto" (one's daughter from marriage), since "Bito me'Ishto" does not fit into this category of Halachah!

Rashi on the Mishnah (2a), therefore, is explaining the Mishnah according to the Gemara's final understanding (10a) of Rebbi Chiya, that fitting into this Halachah (of "ha'Asurah la'Zeh Muteres la'Zeh") is a criterion for inclusion
in the Mishnah. According to that view in the Gemara, why does the Mishnah say "Bito" (which implies that she is his daughter through his wife as much as it implies that she is his daughter through rape), if "Bito" cannot be
included in the Halachah of Rebbi Chiya? Rashi answers this question by saying that "Bito" mentioned in the Mishnah can be implicitly understood as referring only to his daughter from rape (since the Mishnah lists "Bas Ishto"
separately from "Bito"). The Mishnah did not have to specify that it means "Bito m'Anusaso," because we could understand it to mean that by ourselves.

Abaye, on Daf 9b, though, is of the opinion that holds applicability to Rebbi Chiya's Halachah is *not* a criterion for inclusion in the Mishnah. That opinion holds that our Mishnah is referring specifically to "Bito me'Ishto"
(one's daughter from his wife), the normal case of "Bito." Even though the Mishnah already lists "Bas Ishto," it mentions "Bito" again simply because that title of Ervah is also involved in such a relationship. According to
that understanding, Rebbi could indeed have said that our Mishnah does not list "Imo Anusas Aviv" because it does not list cases of Ones, however he mentioned another reason that is just as good -- the Mishnah does not list
cases about which the Tana'im disagreed.

The Gemara later rejects Abaye, as well as the notion that Rebbi did not want to list cases about which the Tana'aim disagreed. At that point, why did the Gemara not give the Maharsha's reason for not including "Imo Anusas Aviv" in
the Mishnah -- that the Mishnah does not refer to cases of rape? The answer is that that reasoning is no longer valid, since the Gemara, at this point, maintains that Rebbi Chiyah's rule is a criterion for being listed in the Mishnah, and that the Mishnah *is* referring to Bito me'Anusaso! (M. Kornfeld)