דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות
פרק שלישי 'ארבעה אחין'
יבמות
דף כז
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות כו,ב)
ושמואל אמר: אחד חולץ לכולן.
מכדי שמעינן ליה לשמואל דאמר חליצה
מעליא בעינן, דאמר שמואל:
(יבמות כז,א)
חלץ לאחיות (שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים, וכל אחת
- צרתה עמה, וחלץ לאחיות ) - לא נפטרו צרות (הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי, אלא יחלוץ
לצרות ויפטרו אחיות; ואף על גב דצרות נמי - אי הוה בעי לא הוה מייבם, מיהו קל
איסורם משל אחיות, הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות; והכי מפרש לקמן); היכא דקיימא חליצה דשמעון
חליצה כשרה (לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה), חליץ לה ראובן חליצה פסולה? (בתמיה:
ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון, דזיקה
גרידתא היא?)
מאי 'אחד חולץ לכולן' נמי דקאמר? -
אאמצעית (כלומר: השלישית, לאחר שחלץ שמעון לשניה, שהיא על שניהן אחות חלוצה,
ושניהן שוין בה; וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין).
והא 'כולן' קאמר?
כיון דרובה גביה (שהחולץ לשלישית חלץ לשתים) קרי ליה 'כולן'.
ואיבעית אימא: כי קאמר שמואל 'חליצה
מעליא בעינן' – הני מילי למיפטר צרתה (כדקאמרינן 'לא נפטרו צרות') אבל מפטרא נפשה - פטרה (בחליצה דכל
דהו הלכך אחד חולץ לג' היכא דליכא צרות בהדייהו).
גופא אמר שמואל: חלץ לאחיות - לא נפטרו
צרות, לצרות - נפטרו אחיות; חלץ לבעלת הגט (שתי יבמות מאח אחד, ונתן יבם גט לאחת מהן - שוב
אין חליצתה הוגנת כל כך, דקלישא זיקתה, ואם חלץ לה) - לא נפטרה צרה, לצרה - נפטרה
בעלת הגט; חלץ לבעלת המאמר (עשה מאמר באחת מנשי אחיו המת, ואחר כך חלץ לה) - לא
נפטרה צרה (שחליצה זו אינה פוטרת לגמרי, שעדיין צריכה גט למאמרו, כדתנן בפרק 'רבן
גמליאל' (לקמן נ,א): עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט - ואף על גב דיהיב
לה גט אחר דחלץ לה הוא דמהניא, אבל צרתה צריכה חליצה); (אבל חלץ) לצרה - נפטרה בעלת מאמר (מחליצה, ואינה צריכה אלא גט למאמרו).
מאי שנא לאחיות, דלא נפטרו צרות, דהויא
לו 'אחות אשה בזיקה' (ואי הוה בעי לייבומי - לא מצי, ולהכי גריעה חליצתה) - חלץ
לצרות נמי לא ליפטרו אחיות, דהויא להו 'צרות אחות אשה בזיקה' (הא צרת אחות
זקוקה היא, ואסירא לייבומי, דצרה במקום ערוה קיימא)?
קסבר שמואל 'אין זיקה'.
והא אמר שמואל (בפרק שניב) 'יש זיקה'?
לדברי האומר 'אין זיקה' קאמר.
אי הכי (דאין זיקה) 'חלץ לאחיות' - אמאי לא נפטרו
צרות (שחליצה הוגנת היא)? בשלמא צרה דרחל (דחלצה באחרונה) - לא תיפטר (דחליצה דרחל
גרועה הואי): דכיון דחלץ לה ללאה, והדר חלץ לרחל - הויא לה חליצה דרחל חליצה
פסולה (דאי בעי לייבומי [עכשיו לרחל] לא מצי, דאחות חלוצתו היא); אלא צרה דלאה תיפטר (דחליצת לאה
כשרה היא דאי הוה בעי מצי לייבומי)!?
מאי 'לא נפטרו צרות' נמי דקאמר - אצרה
דרחל.
והא 'צרות' קאמר?
צרות דעלמא (כלומר: כל היכא דמיתרמי כהאי גוונא - לא
נפטרו צרות של אחרונה).
אי הכי (ד'צרות' דקאמר שמואל - בצרה דרחל שחלצה
באחרונה קאמר) 'חלץ לצרות - נפטרו אחיות'? (בתמיה: דכי חלץ לצרת אחות החלוצה - נפטרה
אחות החלוצה?) - ואצרת רחל מי מיפטרא (אחליצה דצרה מי מיפטרה רחל)? והא תנן (ב'החולץ' [פ"ד
מ"ז, דף מ,ב]): 'אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו' (ואפילו לא
היתה צרתה מאחיו, אלא מנכרי, וטעמא התם מפרש, והכא נמי אי הוה בעי לייבומי לא מצי)?
שמואל נמי - התחיל ולא התחיל קאמר:
התחיל באחיות (שחלץ ללאה) - לא יגמור בצרות (לא פטרה
חליצת צרה דרחל את רחל), דתנן [שם]: 'אסור אדם בצרת קרובת
חלוצתו' (וכל שכן דלא יגמור באחיות, דחליצת רחל לא מיפטרה צרה, דלאו חליצה מעלייתא
היא, דאחות חלוצתו היא; אלא שתיהן צריכות חליצה); התחיל בצרות (שחלץ לצרת
לאה) - יגמור אף באחיות (אם רצה לחלוץ לרחל - נפטרה צרתה, ואף על גב דרחל
קרובת לאה, שהיא צרת חלוצתו - לא גריע בהכי), דתנן [שם]: 'מותר אדם בקרובת צרת
חלוצתו' (וה"נ: כיון דאין זיקה - אי הוה בעי לייבומי לרחל מייבם, וכל שכן גמר
בצרת רחל ולא ברחל, דשכיחא מילתא טפי).
רב אשי אמר: לעולם כדקאמרת (כדאמר שמואל
ברישא: חלץ לאחיות - לא נפטרו צרות, משום דיש זיקה, וחליצת האחיות גרועה, ואפילו
צרת לאה לא מיפטרה; חלץ לצרות - נפטרו אחיות, דחליצתן משובחות משל אחיות; ודקשיא
לך 'הויא צרת אחות אשה בזיקה והויא כי אחות זקוקה גופה'? - לא היא), ומשום
דלא אלימא זיקה לשויי לצרה כערוה (ולא גזרו חכמים אלא באחות זקוקה).
תניא כוותיה דרב אשי: 'חלץ לאחיות -
לא נפטרו צרות' - הא לצרות - נפטרו אחיות; מאי טעמא? לאו משום דקסבר 'יש זיקה,
ולא אלימא זיקה לשוייה לצרה כערוה'?
אמר רבי אבא בר ממל: הא מני? בית
שמאי היא, דתנן [יבמות
פ"א מ"ד]: 'בית שמאי מתירין הצרות לאחין (ואפילו צרת אחות אשה שרי לייבומי, וכל שכן
צרת אחות זקוקה).
אי הכי (אמאי תני 'חלץ'?) - יבומי נמי תתייבם (הצרה)!?
כרבי יוחנן בן נורי, דאמר: 'בואו
ונתקן להם לצרות שיהו חולצות ולא מתייבמות'.
והאמר מר 'לא הספיקו לגמור את הדבר
עד שנטרפה השעה'?
אמר רב נחמן בר יצחק: אחריו חזרו ותקנו.
איבעיא להו:
(יבמות כז,ב)
בעלת הגט ובעלת מאמר (אחיו שמת,
ולו שתי נשים, ועשה זה מאמר לזו וגט לזו, ושוב אסור לייבם - דקם ליה ב'לא יבנה' כיון שהתחיל לגרש) - איזו מהן קודמת (הגונה לחלוץ
ולפטור צרתה)?: בעלת הגט עדיפא משום דאתחיל בה בחליצה? או דלמא בעלת מאמר
עדיפא משום דקרובה לביאה?
אמר רב אשי: תא שמע: 'ומודה רבן
גמליאל (דאמר לקמן בפרק חמישי [משנה א] 'אין גט אחר גט' - מודה הוא) שיש גט אחר מאמר (כגון שתי יבמות מאח אחד, ועשה מאמר בזו ואחר
כך נתן גט לזו - מהני גט לפסול הראשונה עליו משום 'לא יבנה' ולהאסר בקרובות שנייה כבראשונה, ולא אמרינן
'מאמר ככנוסה' ואדחאי שנייה מיניה ולא מהני בה גט) ומאמר אחר גט (אם נתן גט
לראשונה ואחר כך עשה מאמר בצרתה - לא אמרינן גט קמא במקום חליצה קאי, ותו לא קני
מאמר יבמין בצרה, אלא ודאי מהני, וצריכה גט למאמרו, ואסור גם בקרובותיה)' - אי
גט עדיף לא ליהני מאמר אבתריה, ואי מאמר עדיף לא ליהני גט אבתריה! אלא לאו שמע
מינה כי הדדי נינהו (ותפשוט בעיין שהאחת פוטרת חברתה, ויחלוץ לאיזו
שירצה: שחליצת שתיהן גרועה)!
שמע מינה.
אמר רב הונא אמר רב: שתי אחיות יבמות
שנפלו לפני יבם אחד: חלץ לראשונה (שנפלה ראשון) – הותרה (לשוק); חלץ לשנייה – הותרה (לשוק; והוא
הדין אם חלץ לשנייה ואחר כך לראשונה); מתה ראשונה (בלא חליצה) - מותר בשנייה (מותר לייבם
את השניה, ואף על פי שבשעת נפילתהּ - אחות זקוקת ראשונה היתה, ואין אני קורא בה 'יבמה יבא עליה', כי מתה קמייתא - פקעה זיקה ושריא הך, ולית ליה
הא דשנינן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,ב):
הך מתניתין דהכא - אי למאן דאמר 'יש זיקה' - יש זיקה כו', דאוקימנא לעיל דהואיל
ונאסרה עליו בשעת נפילה - תו לא משתריא, ואיכא לאותובי ממתניתין, דקתני 'חולצות
ולא מתייבמות' – אמאי? ליחלוץ חדא ולישתרי אידך? ולקמן מותבינן ליה מינה אסיפא
דמילתיה, ולא מתרץ), ואין צריך לומר מתה שנייה (ולא חלצה) שמותר
בראשונה - משום דהויא יבמה שהותרה (שהיתה ראויה לייבם בשעת נפילתה) ונאסרה (אלא שנפלה
זו אחרי כן ואסרתה) וחזרה והותרה (וכיון שמתה זו) - תחזור להיתירה הראשון. ורבי יוחנן אמר: מתה
שנייה מותר בראשונה (הואיל ובשעת נפילתה היתה ראויה לו), אבל
מתה ראשונה - אסור בשנייה; מאי טעמא? שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה' - הרי זו כאשת אח שיש לה בנים
ואסורה.
ורב לית ליה האי סברא? והאמר רב 'כל אשה
שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה' הרי היא כאשת אח שיש לו בנים, ואסורה'?
הני מילי - היכא דקאי באפה איסור אחות
אשה דאורייתא (כגון שלשה אחים, שנים מהם נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהם ואחר כך מתה
אשתו של השני, דעלה איתמר הך דרב בפירקין (לקמן ל,א): אסורה יבמתו עליו, הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הואי), אבל
הכא - זיקה דרבנן היא (וכיון דמתה - שריא).
איתיביה רבי יוסי בר חנינא לרבי יוחנן [מהמשנה
דלעיל דף כו,א]: 'ארבעה
אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות - הרי אלו חולצות ולא
מתייבמות' ואמאי? ליקו חד מינייהו לחלוץ לה לשנייה, ותיהוי ראשונה לגבי אידך
כ'יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה
- תחזור להיתירה הראשון'?
אמר ליה: אחיות - איני יודע מי שנאן (כלומר: זו
אינה משנה).
ולימא ליה: מאי 'חולצות' נמי דקתני -
חולצת חדא (שנייה)?
'חולצות' קתני.
ולימא ליה: מאי 'חולצות' =
חולצות דעלמא (כל היכא דמיתרמי כהאי גוונא - חולצות השניות)?
'הרי אלו' קתני (משמע הנך
תרתי דאיירי בהו).
ולימא 'דחליץ ליה לראשונה ברישא' (דתו לא
משתריא שנייה: שלא נראית בשעת נפילה)
'חולצות' –
(יבמות כח,א)
לכתחלה קתני (משמע, כלומר: אין כאן תקנה אחרת).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol