דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות
פרק שלישי 'ארבעה אחין'
יבמות
דף כט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות כח,ב)
איסור מצוה [או איסור קדושה - חולצות ולא
מתייבמות]:
(יבמות כט,א)
והא אמר רבי שמעון 'שתי אחיות לא חולצות
ולא מתייבמות' (והכא - אמאי בעי חליצה? הא כיון דמדאורייתא חזיא ליבומי - זקוקה היא,
והוו להו כשאר שתי אחיות שנעשו צרות זו לזו, ורבי שמעון פוטר אחות זקוקה מחליצה)?
[כאן] - גזירה משום איסור מצוה דעלמא (אי פטרת להו לגמרי - מאן דחזי סבר: טעמא לאו משום
אחות זקוקה אלא משום ד'איסור מצוה הויא כערוה ופטורה מחליצה', ואתי למיפטר איסור
מצוה דעלמא, דלאו אחיות, מחליצה).
הא תינח איהי ([האחות
שהיא] איסור מצוה [שנחייבה
חליצה]) - אחותה מאי איכא למימר (אמאי חלצה?: תיפטר משום אחות זקוקה, דהכא מאי אמרת
[מה החשש שבגללו יש לחלוץ])?
גזירה אחותה משום לתא דידה (משום מזל
דידה דאיסור מצוה; האי 'לתא' יתור לשון הוא).
והא גבי ערוה לא גזרינן (דאם היתה
אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה - אסור בה ומותר באחותה, הערוה יוצאה בלא חליצה,
ולא אמרינן 'תחלוץ ערוה גזירה משום אחותה', שאין ערוה וראויה לייבום; והא נמי לרבי
שמעון ערוה היא משנעשו צרות, ואמאי מצרכת לה חליצה משום גזרת אחותה)?
שאני ערוה דמגמר גמירי לה אינשי (לשון שני ברש"י: וידעי דלא רמיא קמיה, ואחותה לאו אחות זקוקה היא) וקלא אית לה (ולא אתי
למישרי אחות זקוקה דעלמא).
(לשון ראשון
ברש"י: והכל יודעין
שאין צריכה חליצה, [וכן יודעים – ממילא, היות והיא ערוה-] ואחותה לאו אחות זקוקה היא, ולא אתי
למשרי אחותה בלא חליצה; אבל ערוה דנעשו צרות דרבי שמעון - לא כולי עלמא גמירי
הלכתא דאיסור שתיהן שוות, ואי מפקת לה בלא חליצה - אתי נמי למיפק אחותה שהיא איסור
מצוה בלא חליצה, ונפקא מינה חורבה לאיסור מצוה בעלמא).
משנה:
שלשה אחין - שנים נשואים שתי אחיות ואחד מופנה [לא נשוי]: מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך
מת אחיו השני:
בית שמאי אומרים: אשתו עמו (דמאמר ככנוסה דמיא, וכי נפלה אחותה - לא
מיתסרא הך עליה משום אחות זקוקה) והלזו
תצא (אף מן
החליצה) משום אחות אשה;
ובית הלל אומרים: מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת
אחיו בחליצה; זו היא שאמרו 'אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו'.
גמרא:
'זו היא' - למעוטי מאי?
למעוטי הך דרבי יהושע (בפרק 'בית שמאי', דקאמר נמי: אי לו על
אשתו אי לו על אשת אחיו, ופליגי עלה רבן גמליאל ורבי אלעזר)*, דלא עבדינן כוותיה, אלא אי כרבן גמליאל אי כרבי
אליעזר.
*[יבמות פרק יג משנה ז: שני אחין נשואין לשתי
אחיות יתומות קטנות, ומת בעלה של אחת מהן, תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות. גדולה
וקטנה, מת בעלה של קטנה, תצא הקטנה משום אחות אשה. מת בעלה של גדולה,
רבי אליעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל אומר: אם מאנה, מאנה; ואם
לאו, תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה. רבי יהושע אומר: אי לו על
אשתו, ואי לו על אשת אחיו: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה.]
אמר רבי אלעזר: לא תימא מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור
(ותהוי כאשתו) דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא, אלא מאמר לבית שמאי
אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד (כלומר: לדחות אחותה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה [כאילו
מבטל את הזיקה של השניה]).
אמר רבי אבין: אף אנן נמי תנינא (בריש פירקין): '(אם קדמו וכנסו) בית
שמאי אומרים: יקיימו'*; יקיימו – אִין' לכתחלה - לא (מייבמו, משום אחות זקוקתו)
*[במשנה: ארבעה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו הנשואים את
האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, ואם קדמו וכנסו - יוציאו.]
(יבמות כט,ב)
ואי סלקא דעתא מאמר לבית שמאי קונה קנין גמור – [אזי במקרה
שבראש הפרק, בו שני אחיות נפלו לפני שני אחים, ואמרו במשנה 'הרי אלו חולצות ולא
מתייבמות' – מדוע כך? אפשר לעשות יבום ממש:] זה יעשה מאמר ויקנה (אותה קנין גמור להיות אשתו, דהא אין איסור במאמר, ותצא אחותה מעליו, ולא
הויא הך [שעשה בה את המאמר]
'אחות זקוקתו' - ויכנוס את אשתו) וזה
יעשה מאמר ויקנה! אלא מאי - דוחה דחייה גמורה [מאמר מנתק
את הזיקה של אחותה, ויהא מותר לכנוס משום כך ולא חל איסור אחות זקוקתו] (נהי נמי דלא קני קנין גמור, הא אמרת 'דוחה בצרה' [לא צרה ממש אלא באחת משתי אחיות הזקקות ליבם אחד] )? ( ותקשה לך נמי) זה
יעשה מאמר (בזו) וידחה (ותדָחה אחותה, ויכנוס את אשתו) וזה
יעשה מאמר וידחה? אלא מאי אית לך למימר [מה דין מאמר במקרה כזה לפי בית שמאי]? מאמר דהתירא דחי (מאמר שנעשה בהיתר דאי הוה בעי לייבומי בשעת
מאמר הוה מצי לייבומי כגון במתניתין, דעדיין לא נפלה אחותה), דאיסורא (כגון דנפלו שתי האחיות קודם מאמר) לא
דחי; הכא נמי (לענין קניה): מאמר - אפילו למאן דאמר 'מאמר קונה קנין גמור' -
מאמר דהתירא קני, דאיסורא לא קני.
רב אשי מתני [את דברי רבי
אלעזר ורבי אבין לעיל] הכי:
אמר רבי אלעזר: לא תימא מאמר לבית שמאי דחי דחייה
גמורה, וצרתה (אחותה [שהיתה
נשואה לאח אחר], שנעשית לה
'צרה בזיקה') - חליצה נמי לא
בעיא (דתצא משום
אחות אשה), אלא [אם נעשה
לפני נפילת האחות השניה לייבום] דוחה (אותה [את האחות השניה] מלאסור [את אחותה שהיא] אשת בעל המאמר עליו [על האח שעשה בראשונה מאמר]) ומשייר הוא (דבעיא חליצה אם באת לינשא עד שלא כנס היבם
את בעלת המאמר; ולקמיה פריך ליה: הא קתני 'הלזו תצא משום אחות אשה' - דמשמע
אף מחליצה!).
אמר רבי אבין: אף אנן נמי תנינא: 'בית שמאי
אומרים יקיימו': יקיימו - אִין, לכתחלה לא; ואי סלקא דעתא מאמר לבית שמאי דוחה
דחייה גמורה - זה יעשה מאמר וידחה (את אחותה מעליו, ואחר כך ישא את זו!) וזה יעשה מאמר וידחה ([ומדוע
אין עושים כך?]אלא לאו
משום דלא דחי דחייה גמורה, וכל כמה דרמיא עליה לחליצה - זקוקתו היא, ואוסרת את זו
עליו)! ואלא הא קתני 'בית
שמאי אומרים: אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה' [ואין צורך
בחליצה]: אלא יבמה דחזיא
לכולהו - חזיא למקצתה, יבמה דלא חזיא לכולהו - לא חזיא למקצתה (כלומר: אלא לעולם דוחה דחייה גמורה;
ודקשיא לך 'התם נמי לידחי'? - לא דמיא למתניתין דהכא: דכי נפלה ועבד מאמר - הוה
חזיא לכולהו מילי דיבמה להתייבם ולחלוץ, הלכך חזיא למקצתייהו למאמר, דמאמר דחיא
אחותה לכשתפול, אבל התם, דתרוייהו נפלו קודם מאמר, ולא חזיא לכולהו מילי
דיבמה - לא חזיא למקצתה, לפיכך אין מאמר דוחה אחותה).
בעי רבה: מאמר לבית שמאי - נישואין עושה או
אירוסין עושה?
אמר ליה אביי: למאי הלכתא?: אילימא ליורשה וליטמא
לה ולהפר נדריה, השתא: ארוסה בעלמא (דקידושין דידה דאורייתא) תני
רבי חייא: 'אשתו ארוסה לא אונן (ליאסר בקדשים) ולא
מטמא לה (אם כהן הוא,
דהא לאו 'שארו
הקרוב אליו [ויקרא כא,ב]' היא) וכן היא לא אוננת (להיות אסורה בקדשים) ולא מטמאת לו (אינה צריכה להתעסק בו; ולאו דוקא נקט 'ולא
מיטמאת', דהא בנות אהרן לא הוזהרו על הטומאה, אלא איידי דנקט 'לא אוננת',
דאיצטריך ליה - נקט 'ולא מיטמאת', דבעי למתני תרתי בדידה ובדידיה; כך
שמעתי; ולי נראה 'ולא מיטמאה' - כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מ-'ונבלתם לא תגעו [ויקרא יא,ח; דברים יא,ח]' [במסכת ראש השנה (טז,ב)]); מתה
- אינו יורשה, מת הוא - גובה כתובתה (ובדכתב לה מן האירוסין מיתוקמא בכתובות בפרק 'הכותב' (פט,ב))'; ('אינו יורשה ואינו מטמא לה' [מן
האירוסין, שהיא אשתו דאורייתא, אם כן]) 'עבד
בה מאמר' (מאמר יבמין
מדרבנן הוא - דהא מדאורייתא 'יבמה יבא עליה [דברים כה,ה]' כתב רחמנא) מיבעיא
[ששאל 'מאי הילכתא - ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה]?
ואלא לענין מסירה לחופה - מאי [מה דין המאמר]? נישואין עושה, ולא בעיא מסירה לחופה ([ודין
מאמר נלמד מדין יבום,] דאם בא עליה בעל כרחה בלא חופה – קני, ואי
בעי תו לאפוקי - בגיטא סגיא לה) או
דלמא אירוסין עושה [ודין מאמר נלמד מדין קידושין] ובעיא מסירה לחופה?
אמר ליה: השתא לא עבד בה מאמר, כתיב [דברים כה,ה: כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין
לו - לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר] יבמה יבא עליה [ולקחה לו לאשה ויבמה] בעל כרחה (דקני לה ונעשית כאשתו לכל דבר בביאה בעל כרחה, שאין בה חופה) - עבד בה מאמר [ועל ידי כך
חיזק את הקשר ביניהם] מיבעיא?
אמר ליה:
שֶאֲנִי אומר 'כל העושה מאמר ביבמתו - פרחה ממנו זיקת יבמין וחלה עליה זיקת
אירוסין ([וכמו בכל אשה ארוסה חייב לעשות חופה] ונשואין של
שאר נשים, ואם בא עליה לאחר מאמר בלא חופה - לא קנה).
מאי [מה ההלכה לפי בית שמאי? נישואין עושה או אירוסין
עושה]?
תא שמע [נדרים פ"י מ"ו]: 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין: רבי
אליעזר אומר: יפר (אחד מהן את נדרה), רבי
יהושע אומר: (שומרת יבם) לאחד
(יפר), ולא לשנים (אבל שומרת לשני יבמין לא יפר לא זה ולא זה); רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים', והוינן בה: בשלמא רבי עקיבא סבר אין זיקה (דתיהוי ככנוסה) אפילו לחד (היכא דליכא אלא חד דודאי עליה רמיא - אפילו
הכי אין זיקה); לרבי יהושע - לחד
יש זיקה, לתרי אין זיקה (דלא ידעינן להי מינייהו רמיא; ואפילו שניהם כאחד - אין הפרתן הפרה,
דקלישא זיקתן); אלא לרבי אליעזר:
נהי נמי דקסבר יש זיקה - בשלמא לחד מיפר, אלא לתרי אמאי (נהי נמי דיש זיקה אפילו לתרי - מיהו 'יפרו
שניהם' מיבעי ליה)? ואמר
רבי אמי (בר אהבה) ('ואמר רמי בר אבא' גרסינן): הכא במאי עסקינן? - כגון דעבד בה מאמר, ובית
שמאי היא, דאמר מאמר קונה קנין גמור: אי אמרת בשלמא נישואין עושה - משום הכי מיפר,
אלא אי אמרת אירוסין עושה - היכי מצי
מיפר? והתנן [נדרים פ"י מ"א]: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירים נדריה'?
[ואם כן נראה שלבית שמאי מאמר עושה נישואין!]
תוספות מסכת
יבמות דף כט עמוד ב ד"ה אביה ובעלה מפירים נדריה - ואם אין לה אב או שאינה
ברשות אב לא מצי מיפר כדאמרינן בנדרים (דף עא.). [וקשה לי: הרי היא אלמנה, ונקראת יתומה
בחיי אביה – כיצד אביה כאן מפר נדריה?]
אמר רב נחמן בר יצחק: מאי 'מיפר'? מיפר בשותפות (הוא ואביה, כארוסה) [ולכן עושה המאמר הוא כבעלה מן הארוסין; ואין
כאן מסקנה].
ולרבי אלעזר, דאמר 'מאמר לבית שמאי אינו קונה
אלא לדחות לצרה (באחותה שנפלה לפניו אחר מאמר זו) בלבד' - אמאי מיפר [אפילו] בשותפות?
אמר לך רבי אלעזר: אימר דאמרי אנא: אינו קונה אלא
לדחות לצרה בלבד, דלא סגי לה בגיטא אלא בעי נמי חליצה (העושה מאמר ביבמה ובא להוציאה בעיא חליצה וגט
ולא אמרינן ככנוסה היא וסגי לה בגט) -
להפר נדריה מי אמרינן?
ואיבעית אימא אמר לך רבי אלעזר: ולרב נחמן בר יצחק
מי ניחא (כלומר: נהי
נמי דקונה, בשלמא אי נישואין עושה – שפיר, אלא לרב נחמן, דאמר לא עביד אלא
אירוסין, מי ניחא)? מי
קתני 'יפרו'? 'יפר' קתני (הא בשותפות ליכא למימר ד'יפר' קתני; 'יפרו' מיבעי ליה)! אלא הכא במאי עסקינן? - שעמדה בדין (לדידי [אפילו] בלא מאמר, ולרב [אמי] אחר
מאמר, ולא רצה לכנוס ולא לפטור), ופסקו
לה מזונות משלו (כדתניא לקמן ב'החולץ' (מא,ב): 'עמד בדין וברח - נזונית משל יבם', דמהשתא 'בעלה' הוא, ועל דעתו
נודרת: על מנת שירצה), וכדרב
פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת - על דעת בעלה היא
נודרת.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol