דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות פרק שמיני - הערל
יבמות
דף פ
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות עט,ב) היכי דמי סריס חמה (דקאמרת שלא
היתה לו שעת הכושר)?
אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: כל
(יבמות פ,א)
שלא ראה שעה אחת בכשרותו (שלקה ממעי אמו).
מנא ידעינן?
אמר אביי: כל המטיל מים ואינו עושה כיפה (אדול"ר:
שאין קילוח השתן הולך למרחוק כשהוא מטיל כלפי מעלה ואין נעשה ככיפה).
ממאי הואי?
דאפיה אימיה (לחם בתנור) בטיהרא (שמחממתה חום
התנור וחום הצהרים) ושתיא שיכרא מרקא (שכר מזוג; ואיכא
דאמרי: חזק).
אמר רב יוסף: היינו דשמענא לאמי דאמר: 'כל שממעי אמו לקוי' ולא ידענא מאי
ניהו (כלומר ולא ידענא ממאי הוי). (לישנא אחרינא
הכי גרסינן: היינו דשמענא לאמי כל שממעי אמו לקוי ולא ידענא מאי היא: כלומר
לא הוה ידענא אהיכא קאי, אבל השתא - ודאי ידענא, דסריס חמה קמפרש ואזיל).
וליחוש שמא הבריא בינתים (שעה אחת, ואשתכח דהוה
ליה שעת הכושר)?
כיון דתחלתו וסופו לקוי - לא חיישינן.
מתיב רב מרי בבכורות [פ"ו
מ"ג] קאי): '[חוורור והמים
הקבועים - הרי זה מום; ואיזה הוא 'חוורור הקבוע'? כל ששהה שמונים יום;] רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בודקין אותו שלש
פעמים בתוך שמונים יום (בראש שמונים ובאמצע
שמונים ובסוף שמונים; אבל בבדיקה תחלה וסוף לא סגי, שמא בינתים עבר ונמצא שאין
קבוע! ולא אמרינן 'הואיל ותחלתו וסופו לקוי ודאי לא עבר')'?
לחד אבר (לעין) חיישינן, לכוליה גופא (סריס חמה מחמת חולי כל הגוף הוא) לא חיישינן.
רבי אליעזר אומר: לא כי [אלא: סריס חמה חולץ
וחולצין לאשתו, מפני שיש לו רפואה; סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין
לו רפואה!]:
ורמינהו [נדה פ"ה מ"ט]: 'בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות, (אם בית דין מצריכין את היבמה לחלוץ ולייבם) יביאו (קרובי היבמה) ראיה שהוא בן עשרים והוא
הסריס (כלומר: ונולדו בו סימני סריס; והכי מפרש בנדה
בפרק 'יוצא דופן' (מז,ב), דאי לא נולדו לו
סימני סריס – אמרינן: האי דלא מייתי - משום קטנות הוא, ומחזקינן ליה כקטן עד רוב
שנותיו) - לא
חולץ ולא מייבם (ותיפטר בלא חליצה
ויבום); בת
עשרים ולא הביאה שתי שערות, יביאו ראיה שהיא בת עשרים, והיא האילונית: לא חולצת
ולא מתייבמת - דברי בית הלל; ובית שמאי אומרים: זה וזה בני שמנה עשרה. רבי אליעזר
אומר: הזכר כדברי בית הלל (אלמא לרבי אליעזר סריס
חמה לא חליץ) ונקבה כדברי בית שמאי, מפני שהאשה ממהרת לבא לפני האיש.'
[בברייתא רבי
אליעזר אינו מחלק בין סריס חמה לסריס אדם, אך במשנה רבי אליעזר מחלק!]?
אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל: חזר בו רבי אליעזר.
איבעיא להו: מהי [מאיזה:
מהברייתא או מהמשנה] הדר ביה?
תא שמע, דתניא: 'רבי אליעזר אומר: סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו, שכן
במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים.' (כי מתניתין, וסמי הך
דלעיל [הברייתא] מקמי תרתי;
ושמע מינה מההיא הדר ביה; אי נמי מדקא מייתי מעשה דאלכסנדריא לדבריו שמע מינה
מההיא דלעיל הדר ביה; וממתניתין ליכא למיפשט הכי - דקתני 'שיש לו רפואה' -
משום דמשמע דמסברא קאמר הכי[YH1]!)
רבי אלעזר אומר: לעולם לא הדר ביה, וכי תנן ההיא ('הזכר
כדברי בית הלל' - לאו אמאי דאמרי 'לא חולץ', אלא) - לעונשין (לאשמועינן דעד שיהא בן
עשרים - חשבינן ליה קטן אם לא הביא, ומכאן ואילך אמרינן גדול הוא אם לא הביא, אלא
שהוא סריס, וחייב בעונשין שבתורה).
איתמר: אכל[ה] חֵלב מבן שתים עשרה (דפחות משתים עשרה ולא הביאה - ודאי קטנה היא, דזמן הבאת שתי
שערות לתינוקת משתים
עשרה ואילך; בפרק 'יוצא דופן' במסכת נדה (שם)) ויום אחד עד בן שמנה עשרה, ונולדו
בו סימני סריס ולאחר מכאן הביא שתי שערות (אתינוקת קאי, כרבי
אליעזר, דאמר 'נקבה כבית שמאי'; ומרישא נמי שמעינן ליה, דקאמר שתים עשרה ויום אחד - ואי
בתינוק, אין זמנו להביא עד י"ג שנה ויום אחד [בפרק 'יוצא דופן' (נדה מו,א)): רב אמר: נעשה סריס למפרע (איידי דאיירי בלשון
זכר קתני 'סריס'; כיון שעברה שמנה עשרה כרבי אליעזר ולא הביא - אף על פי שחזר
והביא - אינו כלום, דלא אמרינן 'כיון דהשתא אייתי איגלאי מילתא דעד השתא קטן הוה',
דבשערות תליא מילתא, אלא בסריס מחזקינן ליה וחשבינן לה בת עונשין משנים עשר ואילך
שהיתה ראויה להביא, דאמר: האי דלא אייתי - משום דסריס הוה; והא דתניא לקמן,
ד'אפילו הביא לאחר מכאן - הרי הוא כסריס לכל דבריו' - למפרע הוא דקאמר, ומשנים עשר
הויא גדולה, וסריס הוה); ושמואל אמר: קטן היה באותה שעה (דלא מחזקינן ליה
בגדול, אלא משמונה עשר ואילך, שהוא מוחזק בסריס; והא דתניא לקמן 'הרי הוא כסריס
לכל דבריו' - מכאן ולהבא קאמר, אבל למפרע הוי קטן; והוא הדין נמי דאפילו לא
הביא לאחר זמן - קחשיב ליה שמואל קטן עד י"ח; ומשום רב נקיט ליה, לאשמועינן
רבותא: דאף על גב דחזר והביא - סריס הוא).
מתקיף לה רב יוסף: לרב (דאמר: נעשה גדול למפרע
מי"ב ואילך), אילונית, לרבי מאיר - יהא לה קנס (חמשים כסף? אלמה תניא
במסכת כתובות (ב'אלו נערות', דף לה,ב) 'איילונית אין
לה לא קנס ולא פתוי', ומוקמינן לה כרבי מאיר, דאמר 'קטנה אין לה קנס', ואיילונית -
הואיל ואין לה שערות - קטנה היא בימים שהיתה ראויה לנערות, ולא אמרינן 'כיון שעברו
י"ח ולא הביאה - נעשית גדולה למפרע, לחייב קנס את האונסה בימי נערות')?
אמר ליה אביי: (לעולם נעשית גדולה
למפרע, והא דאין לה קנס לרבי מאיר - משום ד)מקטנותה יצתה לבגר (דנערות בסימנים תלוין, וזו שאין לה סימנים - חשבינן
כל ימי קטנותה - קטנה, ובימי נערות – בוגרת; וזו וזו לרבי מאיר אין לה קנס, אבל
לרבנן: איילונית בימי קטנותה יש לה קנס, דרבנן פליגי עליה [על רבי מאיר] ואמרי: קטנה
יש לה קנס; ימי קטנות עד שנים עשר שנה ויום אחד[YH2]).
אמר ליה (רב יוסף): (שפיר קאמרת:) כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו
משמאי, דתניא: 'אין הסריס נידון כבן סורר ומורה, לפי שאין בן סורר ומורה נידון
אלא בחתימת זקן התחתון; ואין אילונית נידונית כנערה המאורסה שמקטנותה יצתה לבגר.'
אמר רבי אבהו: סימני סריס ואילונית ובן שמנה - אין עושין בהן מעשה (להחזיקם
בגדולים וסריסים) עד שיהו בן עשרים (ולא הביאו; ומשנים עשר עד עשרים מצפים להם אם יביאו - הרי הם קטנים עד
עכשיו; ואם לא יביאו- גדולים הם;
ובן שמנה - שנולד לשמנה חדשים - אין עושין בו מעשה להחזיקו כבן קיימא בשביל
סימנים, כלומר: אף על פי שגמרו סימני שערו וצפרניו כשנולד, אפילו הכי לא אמרינן
'בר קיימא הוא ודאי' עד שיהיה בן עשרים שנה).
ובן שמנה מי קחיי? והתניא: 'בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו
שוחה עליו ומניקתו
(יבמות פ,ב)
מפני הסכנה' (סכנת שניהם:
הבן והאם: שלא ירבה חלב הדדין ותיאנס ותמות)!
הכא במאי עסקינן? - כשגמרו סימניו, דתניא: 'איזהו 'בן שמנה'? כל שלא כלו
לו חדשיו. רבי אומר: סימנין מוכיחין עליו: שערו וצפרניו שלא גמרו.'
טעמא (בניחותא, וסיומא דמילתא היא): דלא גמרו, הא גמרו אמרינן האי בר
שבעה הוא (ולשבעה נגמרה צורתו), ואישתהויי הוא דאישתהי (אלא שנשתהא;
וחזר ואשמעינן רבי אבהו דאפילו לרבי לא מחזקינן ליה בבר קיימא עד שיהא בן עשרים).
אלא הא דעבד רבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר
ירחי שתא (שלא חזר וילדה אשתו לסוף שנתה) ואכשריה (רבא [תוספאה] - דקסבר משתהא הולד
אחר גמר צורתו, וזה נשתהא שלשה חדשים, ולא אמרינן 'לאחר שהלך בעלה נתעברה מאחר') – כמאן? כרבי, דאמר משתהא.
כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהי - כרבים עבד, דתניא: 'רבי שמעון
בן גמליאל אומר: כל ששהה (שחיה) שלשים יום באדם אינו נפל (ואפילו לא כלו לו חדשי עיבור, דאמרינן 'לשבעה נגמרה צורתו ואישתהי עד
שמיני'. להכי נקט 'באדם': דאילו בבהמה - קתני התם שמנה ימים שהה אין נפל).
תנו רבנן: 'איזהו סריס חמה? - כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות;
ואפילו הביא לאחר מכאן - הרי הוא כסריס לכל דבריו.
ואלו הן סימניו: כל שאין לו זקן ושערו לקוי (רך) ובשרו מחליק (חָלָק כבשר אשה; דרך בשר איש להיות שעיר; אשפר"א בלע"ז [מחוספס]).
רבי שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהודה בן יאיר: כל שאין מימיו מעלין
רתיחות (אשקומ"א [קצף]).
ויש אומרים: כל המטיל מים ואין עושה כיפה (קילוח ארוך
למרחוק);
ויש אומרים: כל ששכבת זרעו דוחה (שאינו קשור,
אלא צלול כמים);
ויש אומרים: כל שאין מימי רגליו מחמיצין (מסריחין כששוהים
בכלי);
אחרים אומרים: כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל (חמימות כעין עשן).
רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה.
ואיזו היא אילונית?
כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות; ואפילו הביאה לאחר מכאן - הרי היא
כאילונית לכל דבריה.
ואלו הן סימניה: כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש (תשמיש קשה לה);
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין לה שיפולי מעים (כמין כף למעלה מאותו מקום כדאמר בפרק 'יוצא דופן' (נדה דף מז,ב)) כנשים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש.'
איתמר: 'סימני סריס': רב הונא אמר: עד שיהו כולם. רבי יוחנן אמר: אפילו
באחד מהן.
היכא דהביא שתי שערות בזקן - כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן; כי פליגי
בשלא הביא.
אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה לרבנן: עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל
איתיב ליה ברת (אלמא כיון דליתנהו כולהו סימני סריס, דבצר
ליה האי - לא מחזקינן ליה כסריס) – כמאן? כרב הונא!
לא! רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה (יתדות הזקן, כלומר:
בכמה מקומות הוה לו שער בזקנו).
הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן אילונית [לא
חולצת ולא מתייבמת]:
קתני סריס דומיא דאילונית: מה אילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים; וסתמא
כרבי עקיבא, דאמר בידי אדם (כלומר סריס אדם) - אִין (בעי חליצה), בידי שמים (סריס חמה) - לא.
הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה (-
לא פסָלָהּ (רש"י במשנה: מן הכהונה שאין חליצתן
חליצה): בּעלָהּ – פְּסָלָהּ' מפני
שהיא בעילת זנות (שאסורה לו משום אשת אח
שלא במקום מצוה)):
טעמא - דבעלה הוא (דהויא זונה, דנבעלה
לאחי בעלה שלא במקום מצוה, והיא היתה עליו בכרת); הא אחר לא!
(יבמות פא,א)
לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא, דאמר: שומרת יבם שזינתה - פסולה ליבמה (כאשת איש שזינתה שאסורה לבעלה; וכיון דזונה היא - אסורה לכהונה).
לא! הוא הדין אפילו לאחר נמי, ואיידי דתנא רישא בדידיה - תנא נמי סיפא
בדידיה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם
קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2007 by Julius Hollander
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use at the email address on www.oocities.org/yeshol
[YH1]וכי דברים רפואיים נקבעים מסברא? האם לרש"י זו דרך הלימוד של התנאים?
[YH2]Yevamos Chart #24
Daf 80a-b
Note: The words in [brackets] apply to females.
________________________________________
|
|
WHEN IS A MALE [OR FEMALE(1)]
CONSIDERED |
TO HAVE REACHED
ADULTHOOD?
|
________________________________________
|
|
|
(A)
(B)
|
ONE WHO HAS THE ONE WHO DOES NOT
HAVE |
SIGNS OF A SERIS(2) THE SIGNS OF A SERIS
|
________________
________________ |
|
1) WHEN TWO HAIRS GREW (He is a
Katan) (He is a
Katan) |
PRIOR TO AGE 13
|
[OR
12](3)
|
|
2) WHEN TWO HAIRS GREW At the appearance At
the appearance |
BETWEEN THE AGES OF of two
hairs(4) of two
hairs
|
13 [OR 12] AND
20(1)
|
|
3) WHEN TWO HAIRS GREW At age 20 (Shmuel) At the
appearance |
BETWEEN THE AGES OF At age 13(5)
(Rav) of two
hairs
|
20(1) AND
35
|
|
4) WHEN TWO HAIRS GREW At age 20 (Shmuel) At the
age of 35 |
AFTER AGE 35 (OR NO At age 13(5)
(Rav) and one
day
|
HAIRS GREW AT
ALL)
|
|
==========
FOOTNOTES:
==========
(1) This is according to Beis Hillel who holds that the age of adulthood for
both a male and female with Simanei Seris is 20. (Rebbi Eliezer rules that
the age for a female is 18. Beis Shamai rules that the age of adulthood for
both a male and female with Simanei Seris is 18. The RAMBAM and SHULCHAN
ARUCH rule like Beis Hillel.)
(2) The Simanei Seris of a male include: lack of beard, limp hair, soft
flesh (that is, lacking in bodily hair). Other Tana'im add other Simanim,
and the RAMBAM brings down all of them. The Beraisa also mentions the
Simanei Seris of a female (an Aylonis). Rav Huna and Rebbi Yochanan argue
whether one must have *all* of the Simanim to be considered a Seris, or just
one of them. (The Gemara adds that all Amora'im agree that if one has two
hairs in his beard, he needs all of the Simanei Seris; see Insights.)
(3) Even if hair that grow before the age of 13 remain past the age of 13,
they are not signs of adulthood. Rather, we assume them to be mole hairs.
(There is an opinion in Nidah (46a) that if two hairs during the thirteenth
year (or twelfth year for a female), when the thirteenth (or twelfth) year
is completed, the hairs *are* considered to be signs of adulthood, because
of the principle "Toch Zeman kil'Achar Zeman.")
(4) Even though he has the other Simanei Seris, since he grew two pubic
hairs before the age of 20 he is not a Seris. Rather, he is considered an
adult at the time he grows the hairs. (This is based on the Beraisa's words,
"If a person reaches age 20 *and he has not grown two pubic hairs*."
According to the VILNA GAON (in his gloss here and in Mishnayos Nidah, end
of Perek 5), it appears that this is true only when the child has *some*,
and not *all*, of the Simanei Seris. When he has all of the Simanei Seris,
then even if he *has* two hairs, he is a Seris (at least according to Rebbi
Yochanan -- see above footnote #2) and is considered an adult from the age
of 13 according to Rav and from 20 according to Shmuel.)
(5) That is, according to Rav he becomes a Seris retroactively from age 13,
when he reaches age 20 without growing pubic hairs. (This is true only when
he also has Simanei Seris, as the Gemara explains.)