יבמות דף פא

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך יבמות פרק שמיני - הערל

יבמות דף פא

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות פ,ב)

הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה (- לא פסָלָהּ (רש"י במשנה: מן הכהונה שאין חליצתן חליצה): בּעלָהּ – פְּסָלָהּ' מפני שהיא בעילת זנות (שאסורה לו משום אשת אח שלא במקום מצוה)):

טעמא - דבעלה הוא (דהויא זונה, דנבעלה לאחי בעלה שלא במקום מצוה, והיא היתה עליו בכרת); הא אחר לא!

(יבמות פא,א)

לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא, דאמר: שומרת יבם שזינתה - פסולה ליבמה (כאשת איש שזינתה שאסורה לבעלה; וכיון דזונה היא - אסורה לכהונה).

לא! הוא הדין אפילו לאחר נמי, ואיידי דתנא רישא בדידיה - תנא נמי סיפא בדידיה.

וכן איילונית שחלצו לה אחין [- לא פְּסָלוּהָ; בְּעָלוּהָ – פְּסָלוּהָ, מפני שבעילתה בעילת זנות]:

טעמא דבעלוה, הא לא בעלוה – לא!

כמאן? דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה - האמר 'איילונית - זונה היא' (בפרק 'הבא על יבמתו' (לעיל סא,א) ויליף לה מ'הזנו ולא יפרוצו' [הושע ד,י]).

משנה:

סריס חמה כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה. (אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא - דהיינו פצוע דכא.)

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה.

רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר - לא יחלוץ (אם יש אח אחר) מפני שהוא כסריס.

אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא (שהוא כזכר והשוכב עמו הרי הוא כבא על הזכר).

רבי ~~אליעזר~~ [אלעזר] אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר (בגמרא מפרש פלוגתייהו).

גמרא:

[על הנאמר ברישא של המשנה:סריס חמה כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה שואלת הגמרא:] פשיטא?

מהו דתימא 'מוליד מאכיל (דדייקינן 'ויליד ביתו הם יאכלו' - הראוי להוליד יאכיל) שאינו מוליד אינו מאכיל' – קא ממשמע לן [שאין קשר].

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס [כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה]:

אמר ריש לקיש: מאכילה בתרומה - ואין מאכילה בחזה ושוק (לקמן מפרש לה בתרומה בזמן הזה, דרבנן, אבל במידי דאורייתא – לא; מאי טעמא? ספק איש ספק אשה הוא).

רבי יוחנן אומר: אף מאכילה בחזה ושוק.

ולריש לקיש - מאי שנא חזה ושוק? דאורייתא? תרומה נמי דאורייתא?

הכא במאי עסקינן? - בתרומה בזמן הזה, דרבנן.

[הגמרא חוקרת:]

אבל בזמן שבית המקדש קיים מאי? לא? אדתני 'אין מאכילה בחזה ושוק' - ליפלוג וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? בתרומה דרבנן, אבל בתרומה דאורייתא לא!'

הכי נמי קאמר (והכי משתמע מילתיה דריש לקיש): כשהוא מאכילה - מאכילה בתרומה, (כלומר) בזמן הזה ( שאין נוהג אלא תרומה) דרבנן, ואין מאכילה (בכלום) בזמן חזה ושוק (בזמן שחזה ושוק נוהגין, דהיינו כשהמקדש קיים); ואפילו בתרומה דרבנן (כגון תרומת פירות; הואיל ואיכא תרומה דאורייתא כגון דגן תירוש ויצהר[YH1] ) - (גזרינן) דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא.

ורבי יוחנן אמר: אף מאכילה בחזה ושוק (דזכר מעליא הוא).

אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: מי סברת תרומה בזמן חזה דרבנן (דקמוקמת לה למתניתין במידי דרבנן ואסרת לה בחזה ושוק)?

אמר ליה: אִין! שאני שונה (ברייתא:) 'עיגול בעגולים עולה' (עיגול של תרומה בטל במאה של חולין, או עיגול של תרומה טמאה בטל במאה עיגולים של תרומה טהורה; ואי תרומה בזמן הזה דאורייתא - כיון דעיגול דבר חשוב הוא, ודרכו לימנות - לא בטיל אף על גב דתרומת תאנים דרבנן: הואיל ותרומה דאורייתא נוהגת לא מבטלינן דרבנן, גזרה דרבנן אטו דאורייתא).

אמר ליה: (כלומר: מי אית לך למיגזר בהא דרבנן אטו דאורייתא? אי נמי אתית לבטולי בדאורייתא - לאו איסורא הוא) והלא (שהרי) אני שונה 'חתיכה בחתיכות עולה' (חתיכה של חטאת טמאה בטיל בטהורה; והכא מידי דאורייתא הוא, ואף על גב דדרכו לימנות)!

מי סברת 'כל שדרכו לימנות (דלא בטיל)' שנינו? 'את שדרכו לימנות (במנין)' שנינו (שעשאוהו מיוחד למנין, אבל חתיכה ועיגול - פעמים שהם נמכרים באומד; אף על גב דרגילים לימנות - הואיל ואינן מיוחדים בכך - בטלין)!

מאי היא [מה המקור של המחלוקת בין 'כל שדרכו לימנות' לבין 'את שדרכו לימנות']?

דתנן (ערלה פ"ג מ"ו): 'מי שהיו לו חבילי תלתן (פניגר"י [חילבה] מין קטנית הוא, ולמתק הקדירה בא) של כלאי הכרם – ידלקו (כלאים בשריפה, דכתיב (דברים כב,ט) 'פן תוקדש' [ומדרש ההלכה דורש:] תוקד אש).

נתערבו באחרות [YH2] -

(יבמות פא,ב)

כולן ידלקו (דלא בטלי) - דברי רבי מאיר כדקתני טעמא [להלן במשנה]);

וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים.

שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות מקדש (את המתערב עמו, ואין בטל ברוב, שכלאי הכרם בדבר שאין במנין בטלין באחד ומאתים, כדאמר בפסחים (ב'לו עוברין'(דף מח,ב) 'מן...המאתים' [יחזקאל מה,טו] - ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור; מיכן לערלה וכלאי הכרם שבטלים במאתים),

וחכמים אומרים: אינו מקדש (מאתים או שלש מאות, דלא בטל) אלא ששה דברים בלבד.

ר"ע אומר: שבעה! אלו הן: אגוזי פרך (מקום) ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב ודלעת יונית; ור"ע מוסיף אף ככרות של בעה"ב.

הראוין לערלה (כגון אגוזים ורימון וחביות) – ערלה (מקדשין ואוסרין את הכשרים משום ערלה); (הראוין) לכלאי הכרם (כגון תרדין וכרוב ודלעת) - כלאי הכרם.

רבי יוחנן סבר: 'את שדרכו לימנות (שמיוחד במנין)' שנינו (דלא בטל הלכך חתיכות ועיגולים אע"ג שדרכן לימנות הואיל שדרכן נמי לימכר באומד בטלי), וריש לקיש סבר 'כל שדרכו לימנות (אפילו לפרקים)' שנינו (דלא בטיל; הלכך עיגול - אי ס"ד תרומה בזמן הזה דאורייתא - ללא היה בטיל[YH3] ).

מאי 'חתיכה'?

דתניא [תוספתא מסכת תרומות (ליברמן) פרק ח הלכה כא]: 'חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות – תעלה;

רבי יהודה אומר: לא תעלה (דקסבר רבי יהודה: בכל דוכתא מין במינו לא בטיל);

אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות - דברי הכל לא תעלה' (תנא קמא מודה, הואיל ואפשר למוכרן לכהן בהפסד מועט; וחתיכה ופרוסה - דרכן לימנות; משום הפסד מועט לא מבטלינן [מדרבנן] איסורא דאורייתא [אף על פי דמדאורייתא בטיל ברוב]. ואף על גב דעיגול בטל בחולין, ולא מזבנינן ליה לכהן - התם הוא, דעיגול גופיה תרומה דרבנן היא; ורישא תעלה, דאין להם תקנה אלא שריפה, ואיכא הפסד קדשים).

קתני מיהת רישא 'תעלה' (קשיא לריש לקיש, דאמר 'כל שדרכו לימנות' שנינו, דהא הכא דרכן לימנות, ובטיל)!?

אמר רבי חייא בריה דרב הונא: בנימוחה.

אי הכי - מאי טעמא דרבי יהודה?

(יבמות פב,א)

רבי יהודה לטעמיה (בפרק'כיסוי הדם' ובפרק'הקומץ'), דאמר 'מין במינו לא בטיל'[YH4] .

אבל לא נימוח – מאי? לא תעלה? אדתני 'אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות - לא תעלה' (דמשמע טעמא משום דהפסד מעט הוא) - ניפלוג וניתני בדידה: 'במה דברים אמורים - בשנימוחה, אבל לא נימוחה לא תעלה' (ואף על גב דליכא תקנתא לא בטלה)!?

טהורות בטהורות עדיף ליה (לאשמועינן: דאף על גב דשתיהן טהורות, ושייך בהו ביטולא טפי, דאשכחן במסכת תרומות (פ"ה מ"ג) דתרומה טהורה בחולין טהורין - הכל מודין שעולין, ובתרומה טמאה בטהורה חלוקים בית שמאי ובית הלל (שם מ"ד) ועוד דנימוחה - ואפילו הכי לא תעלה).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol