דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף כז
המשך פרק שלישי כל הגט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין כז,א)
משנה:
המביא גט, ואבד
הימנו: מצאו לאלתר – כשר, ואם לאו – פסול (שמא מאחר נפל ואין זה שלו) ; מצאו בחפיסה (כלי ויש
סימן בכלי שהוא שלו) או בדלוסקמא;
אם מכירו – כשר.
(מילתא באנפי נפשיה, ו'או או' קתני: או שמכירו ואפילו
מצאו בכל מקום - כשר.)
גמרא:
ורמינהו [בבא
מציעא פ"א מ"ז]: 'מצא
גיטי נשים ושחרורי עבדים, דייתיקי (צוואת שכיב מרע: 'דא תהא
למיקם ולהיות'), מתנות (מתנת
בריא) ושוברין - הרי זה לא יחזיר
(לא לבעל ולא לאשה; וכן שחרור, וכן כולם), שאני אומר: כתובין היו, ונמלך עליהן שלא ליתנן' (ומדתלי טעמא ב'שאני אומר' -
שמעינן מינה דאם אמר הבעל "תנו לה שאני כתבתיו לה" - נותנין), (שמעינן מינה) הא (דאם) אמר (הבעל) "תנו (לה, שאני כתבתיו לה)" - נותנין (ולא
חיישינן לשמא אינו זה), ואפילו לזמן
מרובה!
אמר רבה: לא
קשיא: כאן (פסול) במקום
שהשיירות מצויות (שמא מעוברים ושבים אחרים נפל), כאן במקום שאין השיירות מצויות.
ואפילו במקום
שהשיירות מצויות, והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת (לאו רבה
קאמר לה, אלא הש"ס הוא דמסדר ואמר: דהא דאוקי רבה במקום שהשיירות מצויות והוא
שהוחזקו שני אנשים בשם זה באותה העיר; אבל
אם לא הוחזקו - מספיקא לא אמרינן דילמא איתנהו ולא ידעינן, או דילמא יש עיר אחרת
ששמה כזו ויש בה אדם אחר ששמו ושם אשתו כזה שתובעו);
דאי לא תימא
הכי (דלא פסיל רבה אלא ב'מצויות' ו'הוחזקו') - קשיא דרבה אדרבה: דההוא גיטא דאישתכח בי דינא דרב הונא
(שהובא שם לקיימו בבית דין), והוה כתיב ביה (הנפק:) 'בשוירי מתא דעל רכיס נהרא' (ונפל
מזה, והוא תובעו, ולא הוחזקו שני יוסף בן שמעון באותה העיר), ואמר רב הונא 'חוששין לשני שוירי' (ושמא
לא זה הוא שנפל מזה), ואמר ליה רב
חסדא לרבה: פוק ועיין בה, דלאורתא בעי לה מינך רב הונא. נפק, דק ואשכח דתנן (בבבא
מציעא פ"א מ"ח; דף כ,א):
'כל מעשה בית דין (המוצא שטר מקויים בבית דין, דליכא
למיחש ל'כתובין היו ונמלך עליהם שלא ליתנם': דלא עביד לקיומיה שטרא אלא מלוה לאחר
שנמסר לידו, דחייש שמא ימותו עדים) - הרי זה יחזיר' (ולא
חיישינן לשמא אינו זה), והא בי דינא
דרב הונא - דכמקום שהשיירות מצויות דמי (היו צריכין לו לדין
ולהוראה, ובאים שם), וקא פשיט
'יחזיר', אלמא (שמע מינה
משום דלא הוחזקו שני יוסף הוא דלשני 'שוירי' לא חיישינן): אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת – אִין, ואי
לא – לא!
עבד רבה עובדא
בההוא גיטא דאישתכח בי כיתנא בפומבדיתא כשמעתיה (דאמר:
תרתי בעינן, והכא לא הוה אלא חדא, והחזירו לתובע);
איכא דאמרי: (האי
בי כיתנא ) - בדוכתא היכא דתרו
כיתנא (בבית מי המשרה ששורין שם פשתן, ואין שיירות מצויות שם,
והחזירו), ואף על גב דהוחזקו (שנים
באותה העיר באותו השם), דלא שכיחן
שיירתא;
ואיכא דאמרי:
בדוכתא דמזבני כיתנא והוא שלא הוחזקו ושכיחן שיירות (בשוק
ששיירות מצויות והחזירו לפי שלא הוחזקו).
רבי זירא רמי
מתניתין אברייתא, ומשני: תנן: 'המביא גט ואבד הימנו: אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו
פסול' ורמינהו 'מצא גט אשה בשוק - בזמן שהבעל מודה (שאומר
ליתנו לה) - יחזיר לאשה; אין
הבעל מודה - לא יחזיר לא לזה ולא לזה' (לבעל לא יחזיר שמא כבר נתנו לה, וממנה נפל, וכשיבא לידו יחזר
אחר עדי מסירה, ויעידו שגירשה, וכשתתבע כתובתה - יאמר "פרעתיך שהוצאת הגט בבית
דין - ותנן 'הוציאה גט ואין עמו כתובה - גובה כתובתה', וחייבוני לפרוע,
ונתנו לי את הגט כדי שלא תחזור ותגבה"; ולאשה לא יחזיר - שמא תינשא בו!) - הא
(גיטין כז,ב)
בזמן שהבעל
מודה מיהת יחזיר לאשה, ואפילו לזמן מרובה!?
ומשני: כאן
במקום שהשיירות מצויות [פסול], כאן במקום שאין השיירות מצויות.
איכא דאמרי: (הא
דשני רבי זירא במקום שהשיירות מצויות פסול -) והוא שהוחזקו - הוא דלא ליהדר, והיינו דרבה (דבעינן
תרתי);
איכא דאמרי: אף
על גב דלא הוחזקו - לא ליהדר, ופליגא דרבה. בשלמא דרבה (דשָני
לעיל שנויא דידיה אתרתי מתניתין, חדא דגיטין וחדא דבבא מציעא) לא אמר כרבי זירא: מתניתין אלימא ליה לאקשויי (דקא
סלקא דעתיה דאינהו רמינהו אהדדי, ומתניתין עיקר מברייתא), אלא רבי זירא (דרמי מתניתין אברייתא) - מאי טעמא לא אמר (שינויא
דידיה אתרתי מתניתין) כרבה?
אמר לך (רבי
זירא מתניתין לא קשיין אהדדי): מי
קתני (בבבא מציעא)
'אם אמר "תנו" נותנין ואפילו לזמן מרובה' (כלומר:
ודאי על כרחין הא אמר "תנו" נותנין - דייקינן מינה מדתלה טעמא בנמלך
עליהן, אלא לזמן מרובה מהיכא דייקת)? דלמא (לעולם)
'אם אמר "תנו" נותנין', כדקיימא לן (בהכשירא
דגיטין): (מצאו -) לאלתר (כשר; אבל ברייתא ודאי
קשיא, דקתני 'יחזיר לאשה', ואי לאלתר, והבעל מודה – פשיטא, למאי ניחוש לה?
אי לאו דאשמועינן אפילו לזמן מרובה - לא איצטריך למיתנייה, דבשלמא מתניתין לא תנא
בה בהדיא, האמר "תנו" – נותנין, ואצטריך למתנייה, משום היא גופא:
לאשמועינן דלא יחזיר, שאני אומר כו')!?
רבי ירמיה אמר (לא
מתניתין קשיא ולא ברייתא קשיא, דכל הני דאמרינן 'יחזיר' - לזמן מרובה), כגון דקאמרי עדים (החתומים
בו): "מעולם לא חתמנו אלא על
גט אחד של יוסף בן שמעון (ואותו חתמנו לאיש זה התובעו)".
אי הכי - מאי
למימרא?
מהו דתימא
ליחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים - קא משמע לן.
רב אשי אמר:
כגון דקאמר (האי שליח שאבדו) נקב יש בו בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק.
ודוקא (נקט
רב אשי) 'בצד אות פלונית', דהוה ליה
סימן מובהק (דאין עדות ברורה מזו), אבל נקב בעלמא – לא.
מספקא ליה
סימנין אי דאורייתא אי דרבנן (הא דאמרינן ב'אלו מציאות' (בבא
מציעא כז,א) שמחזירין אבדה בסימנין, ואיבעיא לן התם: דאורייתא או
דרבנן? - לרב אשי נמי מספקא ליה, הילכך באיסור אשת איש - לא סמכינן אסימנין בעלמא,
דלמא סימנין דרבנן, ובממונא - הוא דמצו רבנן להפקיע, דהפקר בית דין היה הפקר,
וטעמא דתקנתא - התם מפרש, אבל למישרי איסורא לא מצו רבנן לעקור דבר מן התורה;
והאי דלא אמר 'קסבר סימנין דרבנן' - משום דהתם מיבעיא
לן, ומהכא לא מצינן למיפשט דהא; אי נמי מספקא ליה קאסר מספיקא).
רבה בר בר חנה (שליח
היה) אירכס ליה גיטא בי מדרשא; אמר:
אי סימנא (בעיתו דאיתיהב לכו) אית לי בגויה (סימנא);
אי טביעות עינא (ואי בטביעות עינא בעיתו להדורי ניהלי) אית לי (טביעות עינא) בגויה (שנתתי עיני בו עד שאני
מכירו יפה בלא שום סימן). אהדרוה
ניהליה.
אמר: לא ידענא
אי משום סימנא אהדרוה, וקסברי סימנים דאורייתא (שלא נתן
בו סימן מובהק, אלא סימנא בעלמא; ומדאסמכו אסימנא באיסורא - קסברי סימנין לאהדורי
אבדתא דאורייתא, מ'וכן תעשה לשמלתו', כדאמרינן באלו מציאות (שם)) אי משום טביעות עינא, ודוקא צורבא מדרבנן (דידע
בטביעות עינא ולא משני בדיבוריה),
אבל אינש בעלמא לא?
[ולא
איפשטא.]
[מצאו לאלתר – כשר,] ואם לאו פסול:
תנו רבנן: 'איזהו
שלא לאלתר?
רבי נתן
אומר: ששהה (שיעור) כדי שתעבור שיירא ותשרה (שתוכל לעבור שיירא שם ולחנות);
רבי שמעון
בן אלעזר אומר: כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר שם אדם (כלומר:
אין הדבר תלוי בשיעור, אלא צריך שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר אדם שם משעה שעבר
השליח הזה שם עד שעת מציאת הגט);
ויש אומרים
שלא שהה אדם שם;
רבי אומר:
כדי לכתוב את הגט (שיעורא בעלמא נתנו בו);
רבי יצחק
אומר: כדי לקרותו;
אחרים
אומרים: כדי לכותבו ולקרותו;
ואפילו שהה ויש בו סימנין (מובהקים,
ו)מעידים עליו (סימנים
אלו להכשירו), דאמרי "נקב יש
בו בצד אות פלונית"; ואין מעידין על סימני הגוף (של גט,
כגון) דאמרי ארוך וגוץ (ארוך
או גוץ שאין אלו כלום שיש כאלה הרבה);
מצאו קשור
בכיס בארנקי ובטבעת (ומכיר את הכיס ואת הארנקי)
(גיטין כח,א)
או שמצאו
בין כליו (בביתו) - אפילו לזמן מרובה – כשר.'
איתמר: רב
יהודה אמר שמואל: הלכה שלא שהה אדם שם.
רבה בר בר חנה
אמר רב יצחק בר שמואל: הלכה שלא עבר אדם שם.
לימא מר (רב
יהודה) 'הלכה כמר (הלכה
כיש אומרים)' ומר (ולימא
רבה) 'הלכה כמר (כרבי
שמעון)' (למה חזרו
להזכיר את הדברים ולפרשן)?
(ומשני:) משום דאפכי להו (אית תנאי דמפכי דרבי שמעון ליש אומרים ויש אומרים
לרבי שמעון, הלכך אם לא הזכירו אלא שם החכמים - לא הוי ידעי אהייא מתרי לישני
קיימי).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com