דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

גיטין דף לא

סיום פרק שלישי כל הגט

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(גיטין ל,ב)

וכי יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר (הלא אין המעשר שלו אלא של לוי והוה ליה תורם שלא מדעת)?

אִין! אבא אלעזר בן גמלא היא, דתניא: 'אבא אלעזר בן גמלא אומר: (במדבר יח,כז) ונחשב לכם תרומתכם [כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב] -

(גיטין לא,א)

בשתי תרומות הכתוב מדבר: אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר (דהאי קרא בלוים כתיב: 'תרומתכם' היינו תרומת מעשר, כדגן מן הגורן, היינו תרומה גדולה: ראשית דגן שישראל מפריש מגורנו; והקיש הכתוב תרומת מעשר לתרומה גדולה): כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד (אחד מחמשים שאמרו חכמים - מפריש באומד: דאם טעה - אין כאן איסור, דמדאורייתא חטה אחת פוטרת הכרי, דלא נתנה בה תורה שיעור, אלא 'ראשית דגנך' [במדבר יח,ד]) ובמחשבה (נותן עיניו בצד זה לשם תרומה, ואוכל בצד זה, ואף על פי שלא הפריש; ותרוייהו נפקי מ'ונחשב'; והאי דיליף תרומת מעשר מתרומה גדולה - לענין אומד הוא דיליף) - כך תרומת מעשר (אף על פי ששיעורה קצוב מן התורה 'מעשר מן המעשר' [במדבר יח,כו]) ניטלת באומד ובמחשבה; וכשם שיש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה - כך יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר.'

משנה:

המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות (סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו, ואומר "הרי תרומתן באותן פירות שהקציתי לכך" וכן עושה תמיד), מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני - מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין; אם אבדו (הלך לבדקן ומצאן שאבדו) - הרי זה חושש (לאותן טבלים שתיקן בהבטחתן של אלו, ואם לא אכלן - צריך להפריש מהם, דשמא כשאמר "הרי תרומתן בפירות שהקציתי" - כבר היו אבודין) מעת לעת (בגמרא מפרש) - דברי רבי אלעזר;

רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים בודקין את היין (שהניחו להיות מפריש עליו; צריך לבודקו שמא החמיץ, ואין תורמין מן החומץ על היין): בקידום (כשמנשבת רוח קדים) של מוצאי החג (במוצאי החג), ובהוצאת סמדר (כתום פרח, וענביו נראין באשכול כסדרן), ובשעת כניסת מים בבוסר (כשהן כפול הלבן נקראין 'בוסר', וכשלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא - היינו 'כניסת מים'; לשון אחר: היו כותשין הענבים כשהן בוסר, ונותנין לתוכן מים, ונעשין חומץ לטיבול).

גמרא:

מאי 'מעת לעת'?

רבי יוחנן אמר: מעת לעת של בדיקה (כשבדקן - מצאן אבודין - חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו, ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת זה על פירות אחרים - צריך להפריש עליהם מספק, וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש, אלא סמכינן אחזקה)

רבי אלעזר בן אנטיגנוס אומר משום רבי אלעזר ברבי ינאי:

(גיטין לא,ב)

מעת לעת של הנחה (הרי זה חושש למפרע כל הימים עד מעת לעת של הנחה ראשונה; יום אחד שלם מחזקינן להו בחזקת קיימין בידוע, ומשם עד כאן ספק, ויחזור ויתרום) תנן: 'אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת' (משמע יום אחד הוא דקאי בחששא): בשלמא למאן דאמר 'מעת לעת של בדיקה' – שפיר (היינו כמאן דאמר מעת לעת של בדיקה); אלא למאן דאמר 'מעת לעת של הנחה' - האי 'מעת לעת עד מעת לעת' (כולהו יומי קאי בחששא, בר מיומא קמא: חושש למפרע עד מעת לעת) מיבעי ליה?

קשיא.

דברי רבי אלעזר:

(רבי אלעזר בן פדת - דגמרא, ורבי אלעזר בן שמוע - דמתניתין וברייתא)

אמר רבי אלעזר: חלוקין (ואמרי דלעולם חיישינן הואיל ונמצאו אבודין וכל פירות שתקנו ע"י אותן פירות צריך לחזור ולהפריש) עליו חביריו על רבי אלעזר, דתנן [מקואות פ"ב,מ"ב]: 'מקוה (שהיה בחזקת שלם) שנמדד (לאחר זמן) ונמצא חסר - כל (תרומות ו)טהרות שנעשו על גביו (שנשתמשו בהן בכלים ואנשים שטבלו מטומאתן באותו מקוה) למפרע (מעולם) - בין ברשות היחיד (דקיימא לן ספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא) בין ברשות הרבים (דקיימא לן ספיקו טהור) – טמאות (הכא טמא; דכי אמרינן 'ספק טומאה ברשות הרבים טהור' - היינו ספק נגע ספק לא נגע, דאיכא למימר לא נגע, אבל זה שהיה טמא ודאי, ואתה בא לטהרו בטבילת ספק - אל תטהרנו מספק)'.

פשיטא דחלוקין (מהא מתניתין ורבי אלעזר בן פדת - מאי אשמעינן? הא מתניתין בהדיא תנן 'טמאות')!?

מהו דתימא: מאי למפרע - מעת לעת? קא משמע לן.

רבי יהודה אומר בשלשה פרקים [בודקין את היין: בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים בבוסר]:

תנא: 'בקידום של מוצאי החג של תקופה (אם כבר נכנסה תקופת תשרי; אבל אם משכה תקופת תמוז עד כאן - לא).'

תניא: 'רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים מוכרין את התבואה: לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח; ובשלשה פרקים מוכרין את היין: בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג; ושמן - מעצרת ואילך.'

למאי הלכתא?

אמר רבא - ואיתימא רב פפא - לשותפין (שאין האחד יכול למכור שלא מדעת חבירו חוץ לפרקים הללו; אבל בפרקים הללו אין צריך לימלך, ואם מכר ונתייקר השער לאחר זמן - אין עליו כלום).

מכאן ואילך מאי?

אמר רבא: כל יומא פירקיה (זמנו למכור) הוא.

(יונה ד,ח) ויהי כזרוח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית [ותך השמש על ראש יונה ויתעלף; וישאל את נפשו למות ויאמר: טוב מותי מחיי]; מאי 'חרישית'?

אמר רב יהודה: בשעה שמנשבת עושה תלמים תלמים בים (כתלם של מענית המחרישה, דהיינו חרישית לשון חרישה, לפי שחזקה היא);

אמר ליה רבה: אי הכי - (בתמיה:) היינו דכתיב (שם) ותך השמש על ראש יונה ויתעלף (הכתוב בא להעיד שנתחמם העולם - ואתה אומר שסיפר הכתוב בכח גבורת סערותיה, ולכך שינה בלשונו)?

אלא אמר רבה: בשעה שמנשבת (בשעת החום) – משתקת כל הרוחות מפניה (היא חמה מאוד ומבטלת צינת כל הרוחות; ולכך שינה הכתוב לקרותה 'חרישית'), והיינו דכתיב (איוב לז,יז) אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום.

אמר רב תחליפא בר רב חסדא אמר רב חסדא: אימתי 'בגדיך חמים'? - בשעה שהשקיט ארץ מדרום: שבשעה שמנשבת - משתקת כל הרוחות מפניה (כשצינת רוח דרומית שוקטת - ומי הוא המשקיטה? רוח מזרחית משתיקתה, שבשעה שמנשבת רוח מזרחית - משתקת כל הרוחות).

רב הונא ורב חסדא הוו יתבי; חליף ואזיל גניבא עלייהו. אמר חד לחבריה: ניקום מקמיה, דבר אוריין הוא! אמר ליה אידך: מקמי פלגאה ניקום? ('פלגאה'- בעל מריבה, שהיתה לו מריבה עם מר עוקבא שהיה אב בית דין, כדאמרינן בפרק קמא (לעיל ז,א): בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות - והוא היה גניבא, כדמפרש התם).

אדהכי אתא איהו לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו?

אמרו ליה: ברוחות.

אמר להו: הכי אמר רב חנן בר רבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית מנשבת עם כולן (נוחה היא: לא חמה ולא צוננת וממתקת את שאר הרוחות), שאלמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת; ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ (מלאך העשוי כנץ) מעמידה (בכנפיו) - מחרבת כל העולם כולו מפניה, שנאמר (איוב לט,כו) המבינתך יאבר (לשון אברתו: יגדיל כנף) נץ, יפרש כנפיו [ל]תימן?

רבא ורב נחמן בר יצחק הוו יתבי; הוה חליף ואזיל רב נחמן בר יעקב דיתיב בגוהרקא דדהבא (עגלה עשויה כשידה ומנהיגים בה שרים), ופריס עליה סרבלא דכרתי (צבע תכלת דומה לכרתי); רבא אזל לגביה, רב נחמן בר יצחק לא אזל לגביה, אמר: דלמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו, רבא צריך להו, אנא לא צריכנא להו (דרב נחמן חתניה דנשיאה הוה ב'העור והרוטב' (חולין קכד,א)).;כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה - אזיל לגביה; גלי לדרעיה (רב נחמן בר יעקב לדרעיה שהיתה רוח מזרחית מנשבת והוחם לו), אמר: שדיא נשיב (השידה מנשבת).

אמר רבא: הכי אמר רב: אשה מפלת בו, ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר: אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו (תוך שלשה ימים).

אמר רב נחמן [בר יצחק]: ושלשתן מקרא אחד דרשו: (הושע יג,טו) כי הוא בין אחים יפריא, יבוא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו [ויחרב מעינו - הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה]: 'יבוש מקורו' - זו מקורה של אשה (עובר שבמעיה), ו'יחרב מעיינו' - זה שכבת זרע שבמעי אשה; 'הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה' - זו מרגלית שבים.

אמר רבא: עדי סוראה הוא (הדבר הזה מבני סורא הוא), דדייקי קראי.

מאי 'כי הוא בין אחים יפריא'?

אמר רבא: אפילו

(גיטין לב,א)

שופתא (בית יד) בקופינא דמרא ('קופינא': חור, שבראש המרא, שקורין פושוי"ר [את]; ועל שם שדחוק בין שני צדי החור קרי ליה 'בין אחים': שמדובקין) רפיא (שמתייבש מחמת החום ורפה);

רב יוסף אמר: אפילו סיכתא בדפנא (יתד שבדופן) רפיא;

רב אחא בר יעקב אמר: אפילו קניא בכופתא (קנה הארוג בכפיפה) רפיא.

הדרן עלך כל הגט

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com