דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף לה
המשך פרק רביעי 'השולח'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין לד,ב)
משנה:
אין אלמנה
נפרעת (את כתובתה)
מנכסי יתומים אלא בשבועה (שלא נתקבלה כלום);
נמנעו מלהשביעה
(והיתה מפסדת כתובתה, ובגמרא מפרש מאי טעמא) - התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל
מה שירצו (יבחרו להם דבר קשה להדירה בו, כגון 'קונם מיני מזונות עלי אם
נהניתי מכתובתי') וגובה כתובתה (ואם
נתקבלה תחילה הרי היא נאסרת בכל מזון, הילכך לא הות הדרה ושקלה, דלא חשידא לעבור
על נדרה).
(כל אלו מתקנות רבן גמליאל הזקן:) העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם (אכולהו
קאי: גבי אלמנה שיהו נשים נשאות לבעלים ולא תדאגנה להפסיד כתובתן, וגבי חותמין
מפרש בגמרא מאי תיקון איכא).
והלל התקין
פרוזבול מפני תיקון העולם.
גמרא:
מאי איריא
'אלמנה' - אפילו כולי עלמא נמי, דהא קיימא לן 'הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא
בשבועה'?
אלמנה אצטריכא
ליה: סלקא דעתך אמינא
(גיטין לה,א)
משום חינא (שיהא
חן האנשים בעיני הנשים לינשא להם)
אקילו רבנן גבה - קא משמע לן.
נמנעו
מלהשביעה:
מאי טעמא?:
אילימא משום דרב כהנא, דאמר רב כהנא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד
בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו
לעני; לימים בא בעל הדינר ואמר לה "הבי לי דינרי!"; אמרה ליה "יהנה
סם המות (יועיל להמיתו)
באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום!"; אמרו: לא היו ימים מועטין
עד שמת אחד מבניה, וכששמעו חכמים בדבר – אמרו: מה מי שנשבע באמת כך - הנשבע על שקר
על אחת כמה וכמה!
מאי טעמא
איענשה?
דאישתרשי לה
מקום דינר (נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר: שאם לא היה הדינר - היתה נותנת
עוד עיסה בככר).
ומאי 'מי שנשבע
באמת' (האי לאו אמת הוא)?
'כמי
שנשבע באמת' (דהא שוגגת היא; ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו
מלהשביעה).
אי משום הא -
מאי איריא 'אלמנה'? אפילו גרושה נמי!? אלמה אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא
אלמנה, אבל גרושה - משביעין אותה?
אלמנה שאני,
דבההיא הנאה דקא טרחה קמי דיתמי (בדבר מועט, וסבורה שאין פרעון לה) - אתיא לאורויי היתרא (שבשכר
טורחה נוטלתו).
אמר רב יהודה
אמר רב ירמיה בר אבא: רב ושמואל, דאמרי תרוייהו: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ
לבית דין - משביעין אותה (ששבועת הדיינין של תורה היא, ונקט
ספר תורה בידיה, או תפילין, ומשביע לה בשם או בכינוי, כדאשכחן באברהם: 'שים
נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית
כד,ב-ג), ועונשה מרובה; וחוץ לבית דין - שבועה דרבנן, בקללת ארור,
ולא נקיט מידי, ואין עונשה כל כך).
איני! והא רב
לא מגבי כתובה לארמלתא (משום דנמנעו מלהשביעהּ; ואם איתא - לישבעה חוץ לבית
דין ולגבייה כתובתה)!?
קשיא.
בסורא מתנו
הכי; בנהרדעא מתנו הכי:
אמר רב יהודה
אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה; ורב אמר: אפילו
חוץ לבית דין נמי אין משביעין אותה;
רב לטעמיה, דרב
לא מגבי כתובה לארמלתא.
וליאדרה (כדתנן
'נודרת ליתומים כל מה שירצו')
וליגבייה?
בשני דרב קילי
נדרי (קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם, הלכך לא סמכינן אנדרה
לאגבוייה).
ההיא דאתאי
לקמיה דרב הונא; אמר לה מה אעביד ליך? דרב לא מגבי כתובה לארמלתא!?
אמרה ליה: מידי
הוא טעמא אלא דלמא נקיטנא מידי מכתובתי? חי ה' צבאות אם נהניתי מכתובתי כלום!
אמר רב הונא:
מודה רב בקופצת (הואיל וקפצה ונשבעה - הרי נשבעה וגובה)!
ההיא דאתאי
לקמיה דרבה בר רב הונא, אמר לה מאי אעביד ליך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא, ואבא מרי
לא מגבי כתובה לארמלתא?
אמרה ליה: הב
לי מזוני!
אמר לה: מזוני
נמי לית ליך, דאמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין - אין לה מזונות (מעתה,
דגליא דעתה דבעי לאינסובי, ואיהו לא אתני בהדה אלא 'כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי'
שהיא אלמנה בשביל כבודו)!
אמרה ליה:
אפכוה לכורסיה [מין
קללה, אולי רמז לכפיית המטה]! כבי תרי עבדא לי (כרב דלא
מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות)!
(ע"כ [אולי: על כן, כלומר: שלא
תתקיים הקללה וימות -]) הפכוה לכורסיה ותרצוה (הפכו
כסאו וזקפוהו, כדי שתתקיים הקללה בכך. פירוש אחר הפכו לכורסייה = תשפל
גדולתו) - ואפילו הכי לא איפרק
מחולשא (לא נצול מִלָבא לידי חולי).
אמר ליה רב
יהודה לרב ירמיה ביראה: אדרה בבית דין (כל מה שירצו יתומים), ואשבעה חוץ לבית דין, וליתי קלא וליפול באודני (חפץ
אני שישמע הקול באזני שהוגבה כתובה בימי), דבעינא כי היכי דאעביד בה מעשה (כשמואל רבי [ואף
על פי שרב יהודה היה מקודם תלמיד של רב, כדאיתא בסוכה ט,א רש"י ד"ה כי
אמריתה קמיה דשמואל. רב יהודה תלמידו של רב ואח"כ של [רב אסי ואח"כ של]
שמואל היה], להוציא מלבן של תלמידיו של רב, כגון רב הונא ובית
דינו, שלא היו מגבין כתובות אלמנה).
גופא: אמר רבי
זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה (דלא טרחא
קמייהו ולא מוריא היתירא) - משביעין
אותה.
וגרושה - דאדרה
לא (לא סגי בהדרה [בנדרהּ] - בתמיה)? והא שלחו מתם (האשה מבבל היתה, והלכה היא
ובעלה לארץ ישראל, וגרשה שם ותבעתו כתובתה, ועשו לה פסק דין על נכסיו שבבבל): איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא
בר הידיא, דמתקרי 'איה מרי (כך היתה חניכתו)' ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה (אם
קבלה מכתובתה) דלא קבילת מכתובתה
אלא גלופקרא (קוטא [שמיכה]) אחד, וספר תהלים אחד, וספר איוב וממשלות (ספר
משלי) – בלואים -
(גיטין לה,ב)
(הביאתם לפנינו) ושמנום (ושמנו דמיהן) בחמשה מנה - לכשתבא לידכם הַגבוהָ את השאר!
אמר רב אשי:
ההוא - גט יבמין הוה (יבמה היה זה שנתן לה גט, לפוסלה על האחין, והיא באה
לגבות כתובה מנכסי בעלה הראשון שנתארמלה הימנו)!
התקין רבן
גמליאל הזקן שתהא נודרת [ליתומים כל מה שירצו, וגובה כתובתה]:
אמר רב הונא:
לא שנו (דגביא בהדרה)
אלא בשלא ניסת (לאחֵר בשעת גביית כתובה), אבל ניסת - אין מדירין אותה.
ניסת - מאי
טעמא?
דמיפר לה בעל (והיא
סומכת על כך, ונודרת וגובה על שקר).
כי לא ניסת נמי
- לכי מנסבא מיפר לה בעל?
אֵין הבעל מיפר
בקודמין (בנדרים שקדמו לנשואין).
וניחוש דלמא
אזלה לגבי חכם ושרי לה?
קסבר צריך לפרט
את הנדר (הנשאל לחכם על נדרו - צריך לפרט היאך נדר הנדר הזה, וכי
מפרטה קמיה דליתומים נדרה, וכך נדרה: "אם נהניתי מכתובתי כלום" - לא שרו
לה).
רב נחמן אמר:
אפילו ניסת.
'ניסת' ודאי
מיפר לה בעל?
דמדרינן לה
ברבים (נודרת בפני עשרה; וקסבר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה).
מיתיבי: 'ניסת
- גובה כתובתה אם נדרה'; מאי לאו נדרה ההשתא (בשעת
גבייה לאחר נשואין, וקשיא לרב הונא)?
לא, דנדרה
מעיקרא (נדרה קודם נשואין - גובה אף אחר נשואין, דאינו מיפר בקודמים,
דכתיב 'ואם בית אישה נדרה' (במדבר
ל,יא)).
והתניא: 'ניסת,
נודרת (משמע נודרת השתא) וגובה כתובתה'?
תנאי היא (לקמן
פליגי בה בפרקין (מה,ב)): דאיכא למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה (ואליביה
לא גביא משום דמיפר לה), ואיכא למאן
דאמר אין לו הפרה (ואליביה מדרינן לה ברבים וגביא).
איבעיא להו:
צריך לפרט את הנדר או אינו צריך?
רב נחמן אמר: אינו צריך; רב פפא אמר:
צריך:
רב נחמן אמר
'אינו צריך': דאי אמרת 'צריך' - זימנין דגייז ליה לדיבוריה (ואינו
מפרש הכל), וחכם - מאי דשמע מיפר (וחכם
אינו מיפר אלא לדעת מה שישמע; הילכך לא יפרט על מה נדר, אלא יאמר "כך נדרתי
ואסרתי עלי פירות מין פלוני");
רב פפא אמר 'צריך'
משום מילתא דאיסורא (שמא על דבר איסור נדרה, כגון על גיבוי כתובה, וכגון
"יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם אעבור עבירה פלוני", ובא להתיר את נדרו
סתם, ורוצה לעבור העבירה).
תנן: 'הנושא
נשים בעבירה (כהן הנושא נשים פסולות לכהונה פסול לעבודה) - פסול עד שידור הנאה (ממנה,
לגרשה; ומשנה היא בבכורות ([פ"ז מ"ז, דף מה,ב))'; ותני עלה 'נודר (הנאה) ועובד (עבודה,
ואף על פי שעדיין לא גרשה), יורד
(מן העבודה לאחר שסיים) ומגרש';
ואי אמרת 'אינו צריך לפרט את הנדר', ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה?
(גיטין לו,א)
דמדרינן ליה
ברבים.
הניחא למאן
דאמר 'נדר שהודר ברבים אין לו הפרה' אלא למאן דאמר 'יש לו הפרה' - מאי איכא למימר?
דמדרינן ליה על
דעת רבים (כך יאמרו לו "הרי אנו מדירין אותך על
דעתינו"), דאמר אמימר: הלכתא
אפילו למאן דאמר 'נדר שהודר ברבים יש לו הפרה' – 'על דעת רבים - אין לו
הפרה.
והני מילי (דאין
לו הפרה) לדבר הרשות (שאין
צריכים להפרתו לצורך דבר מצוה), אבל
לדבר מצוה יש לו הפרה, כי ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים (שלא
ילמד עוד תינוקות), דהוה פשע בינוקי
(חובטן יותר מדאי), ואהדריה רבינא: דלא אישתכח דדייק כוותיה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com