דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף מו
המשך פרק רביעי 'השולח'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין מה,ב)
משנה:
המוציא את אשתו
משום שם רע (שיצא עליה לעז זנות) - לא יחזיר;
משום נדר (שנדרה,
ואמר "אי אפשי באשה נדרנית") - לא יחזיר (ואפילו נמצאו דברים בדאים, או הנדר - התירו חכם;
וטעמא - פליגי בה אמוראי: איכא למאן דאמר: משום קלקולא, ואיכא למאן דאמר: קנס הוא,
שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים).
רבי יהודה
אומר: כל נדר שידעו בו רבים (שנדרתו ברבים) - לא יחזיר (דאין לו
הפרה; ורבי יהודה לא חייש לקלקולא, אלא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים; הלכך אי
נדרה נדר ברבים - פריצות הוא בנדרים וקנסוה), ושלא ידעו בו רבים (דיש לו
הפרה) – יחזיר (לא
קנסוה).
רבי מאיר אומר:
כל נדר שצריך חקירת חכם (לילך לפני חכם ולבקש פתח וחרטה, ואין הבעל יכול להפר) - לא יחזיר (דרבי מאי
סבר: טעמא - משום קלקולא; הלכך: נדר שאינו יכול להפר, אבל חכם יכול להתיר - יכול
הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר, ויאמר 'אילו הייתי יודע שחכם יכול להתיר - לא
הייתי מגרשה'), ושאינו צריך חקירת
חכם (אלא הוא יכול להפר) – יחזיר (לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול
לקלקלה ולומר "אילו הייתי יודע כו'" שהרי נדר פתוח הוא, והיה לו להפר
ולא היפר).
אמר רבי אלעזר:
לא אסרו זה (שצריך חקירת חכם להחזיר) אלא מפני זה (שאינו צריך; דבצריך לא היה
לנו לחוש לקלקול, לפי שאינו יכול לומר "אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא
הייתי מגרשיך", דאנן סהדי דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין: בפני חכם,
לילך לבית דינו ולישאל על נדרה; אלא מפני נדר שאינו צריך חכם, ובעל יכול להפר -
אסרו את כולן, שלא יאמר "אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי
מגרשיך").
אמר רבי יוסי ברבי יהודה: מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו "קונם אם איני מגרשיך", וגרשה - והתירו לו חכמים שיחזירנה (בגמרא מפרש מאי קאמר ומה אשמועינן) מפני תיקון העולם (בגמרא מפרש).
גמרא:
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: והוא שאמר לה (בשעת גירושין) "משום שם רע אני מוציאך",
(גיטין מו,א)
"משום נדר
אני מוציאך" (בההוא אסרו רבנן להחזיר, ואי לא אמר - מותר להחזיר); קסבר טעמא (דמתניתין) מאי? - משום קלקולא (שלא
יקלקלנה על בעלה לאחר שתנשא לאחר, ויאמר "אילו הייתי יודע שהדברים בדאין, או
שהנדר יש לו הפרה - אפילו היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשיך, וכן אמרתי בשעת
גירושין: שמפני כך אני מוציאך, וכשגרשתיך - היה בדעתי להחזירך אם ימצאו דברים
בדאים", ונמצא גט בטל, ובניה מן השני – ממזרין! לפיכך אומרים לו קודם
גירושין: "הוי יודע שלא תחזירנה עולמית", ושוב אינו נאמן לומר כן: שכיון
שידע שאסור לו להחזירה אפילו לא תנשא לאחר, ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים -
גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו):
אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה, ואי לא לא מצי מקלקל לה (שהרי לא
אמר שמוציאה משום שם רע, וכיון דלא מצי לקלקלה משניסת - לא אסרו לו להחזירה עד שלא
ניסת).
איכא דאמרי:
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: צריך שיאמר לה "הוי יודעת שמשום שם רע
אני מוציאך" ו"משום נדר אני מוציאך" (תקנו
חכמים למוציאה שיאמר לה כן); (ומיהו
בין אמר בין לא אמר לא יחזיר); קסבר
טעמא (דלא יחזיר) מאי?
- (משום קנס הוא)
כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים, הלכך צריך למימר לה הכי.
תניא כלישנא
קמא ותניא כלישנא בתרא:
תניא כלישנא
קמא: 'אמר רבי מאיר: מפני מה אמרו 'המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר, ומשום
נדר לא יחזיר? - שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין (של שם
רע, והוא הדין לענין נדר דהותר),
ויאמר "אילו הייתי יודע שכן הוא - אפילו אם היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי
מגרשה", ונמצא גט בטל ובניה ממזרין! לפיכך אומרים לו (קודם
גירושין): הוי יודע שהמוציא את
אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר (וכיון
דלא חש וגרשה - תו לא מצי לקלקלה, דגלי דעתיה דלא חביבה עליו כולי האי)';
תניא כלישנא
בתרא: 'אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: מפני מה אמרו 'המוציא את אשתו משום שם רע לא
יחזיר, ומשום נדר לא יחזיר'? שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים; לפיכך
אומרים לו: אמור לה "הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני
מוציאך"'.
רבי יהודה אומר
כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים יחזיר:
אמר רבי יהושע
בן לוי: מאי טעמא דרבי יהודה (דאמר
'נדר שהודר ברבים אין לו הפרה')? -
דכתיב (בגבעונים) (יהושע
ט,יח) ולא הכום בני ישראל כי
נשבעו להם נשיאי העדה [בה' אלקי ישראל; וילנו כל העדה על הנשיאים] (והוה להו לאתשולי אשבועתייהו אי
לאו משום דהודר ברבים);
ורבנן (דאמרי
דיש לו הפרה)?
התם (לאו
משום דאין לו הפרה הוא, דאפילו הפרה לא צריך;) מי חלה שבועה עילוייהו כלל (הלא
בטעות היתה)? כיון דאמרו להו 'מארץ רחוקה באנו', ולא באו - לא חיילה שבועה עילוייהו כלל; והאי דלא
קטלינהו - משום קדושת השם (שלא יאמרו העובדי כוכבים: עברו על
שבועתן).
וכמה 'רבים'?
רב נחמן אמר:
שלשה; רבי יצחק אמר: עשרה.
רב נחמן אמר
שלשה: 'ימים' שנים, 'רבים' שלשה (גבי זבה דרשינן הכי בשילהי נדה); רבי יצחק אמר עשרה, דכתיב 'עדה' (-
עשרה, דכתיב גבי מרגלים (במדבר יד) 'לעדה הרעה', יצאו יהושע וכלב).
רבי מאיר אומר
כל נדר שצריך [חקירת
חכם לא יחזיר, ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר]:
תניא: 'רבי אלעזר
אומר: לא אסרו 'צריך' אלא מפני 'שאינו צריך''!
במאי קמיפלגי?
רבי מאיר סבר:
אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין (כלומר אינו מקפיד בכך, הלכך צריך
חקירת חכם - מצי לקלקלה) ורבי אלעזר
סבר: אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.
אמר רבי יוסי
ברבי יהודה מעשה בצידן [באחד שאמר לאשתו "קונם אם איני מגרשיך", וגרשה - והתירו לו חכמים
שיחזירנה מפני תיקון העולם]:
מאי תנא (לעיל
מיניה בנדרים שנדר הוא) דקתני 'מעשה...'?
חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים? - כשנדרה היא, אבל נדר איהו (שיגרשנה) – יחזיר (אם ירצה דליכא למיחש לקלקולא); ואמר רבי יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו "קונם אם איני מגרשיך" וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.
(גיטין מו,ב)
מאי 'קונם'
[באחד שאמר לאשתו
"קונם אם איני מגרשיך"] (הלא 'קונם' לשון הקדש הוא: שאוסר הדבר עליו בהקדש, ומה אסר
זה עליו)?
אמר רב הונא:
באומר (והכי קאמר "קונם פירות עלי אם איני מגרשיך" [שפירושו:][1]) "יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני
מגרשך".
והתירו לו
שיחזירנה:
פשיטא (מאי
ניחוש לה)!?
מהו דתימא
ליגזור משום דרבי נתן, דתניא: 'רבי נתן אומר: הנודר - כאילו בנה במה (בשעת
איסור הבמות), והמקיימו (ולא
נשאל עליו לחכם להתירו) - כאילו
הקריב עליה (על הבמה) קרבן (וגמר עונו שלם, לפי שעל ידי כן הוא מרגיל עצמו
בנדרים; והאי - כיון דקיים נדרו - ניקנסיה מלהחזיר)'?
קא משמע לן.
מפני תיקון
העולם:
מאי 'תיקון
העולם' איכא?
אמר רב ששת:
ארישא (קאי, דקאמר לעיל 'לא יחזיר', ומסיק הכא: 'מפני תיקון העולם':
אי משום קלקולא אי משום שלא יהו פרוצות).
רבינא אמר:
לעולם אסיפא, והכי קתני: אין בזו מפני תיקון העולם (הכי
קאמר: והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם - שלא נמצא כאן לאסור).
משנה:
המוציא את אשתו
(בגט) משום
אילונית (שלא הכיר בה כשכנסה; ומכל מקום צריכה גט, דאין אדם עושה
בעילתו בעילת זנות, ובעל לשם קדושין):
רבי יהודה
אומר: לא יחזיר (שמא תנשא ותלד, ויאמר: "אילו הייתי יודע שכן -
אפילו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשיך, ולדעת כן גרשתיך: שאם יבאו לך סימנים
שאחזיריך, ואם ידעתי שלא תשובי אלי ואת ראויה לילד - לא גרשתיך"; לפיכך
אומרים לו קודם גירושין "הוי יודע שהמוציא את אשתו משום אילונית לא יחזירנה
עולמית");
וחכמים אומרים:
יחזיר (דלא חיישינן לקלקולא).
נישאת לאחֵר
והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה (מן הראשון, שהוציאה בלא
כתובה משום מקח טעות, ועכשיו נודע שלא הטעתו):
אמר רבי יהודה: אומר לה "שתיקותיך יפה מדיבוריך" (שיאמר "אילו ידעתי בסופי ליתן ליך כתובה - לא גירשתיך").
גמרא:
למימרא דרבי
יהודה חייש לקלקולא (שמדבריו למדנו שאם ירצה לומר "על מנת אילונית
גירשתיך" היה מקלקלה), ורבנן
לא חיישי לקלקולא? והא איפכא שמעינן להו, דתנן (לעיל,
מה,ב): 'המוציא את אשתו משום שם
רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר; רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר
ושלא ידעו בו רבים יחזיר' אלמא רבנן חיישי לקלקולא ורבי יהודה לא חייש
לקלקולא!?
אמר שמואל:
איפוך [ברישא של משנתנו]!
והא מדקתני
סיפא 'נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה, אמר רבי יהודה: אומר
לה שתיקותיך יפה מדיבוריך' - מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא!?
הא נמי איפוך!
אביי אמר:
לעולם לא תיפוך, ורבי יהודה (ודאי חייש לקלקולא) - בההיא (וגבי נדר) סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי אלעזר (היינו
טעמא דלא חייש: דקסבר ליכא קלקולא):
ב'צריך' סבר לה כרבי אלעזר (דבנדר הצריך חקירת חכם סבר לה
כרבי אלעזר דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין, הילכך לא מצי למימר 'אילו הייתי
יודע כו') בשאינו צריך סבר לה כרבי
מאיר (דאמר 'אין הבעל טועה בנדר שבידו להפר, ואינו יכול לומר לאחר
זמן "אילו הייתי יודע שאני יכול להפר לא גירשתיך"').
אמר רבא: דרבי
יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?
אלא אמר רבא:
דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא – כדשנינן; דרבנן אדרבנן לא קשיא: מאן חכמים (דאמרי
הכא יחזיר)? - רבי מאיר, דאמר (דאמר
במסכת קידושין (סא,א)) בעינן תנאי כפול (כל תנאי שאינו כפול כתנאי
בני גד ובני ראובן: 'אם יעברו' [וגם]
'אם לא יעברו' - אינו תנאי), והכא במאי עסקינן? בדלא כפליה לתנאיה (שלא אמר בשעת גירושין אלא "הוי
יודעת שמשום אילונית אני מוציאך" ולא אמר לה "ואם אי את אילונית לא יהא
גט"; דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית, ולא מצי לקלקלה).
משנה:
המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים - אין פודין אותו (הואיל ורגיל בכך, כדמוקי בגמרא; והוא שמכר ושנה ושילש), אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן.
גמרא:
אמר רב אסי:
והוא שמכר ושנה ושילש.
הנהו בני בי
מיכסי דיזפי זוזי מעובדי כוכבים, ולא הוה להו למפרעינהו - אתו וקא גרבי להו (היו
שובין אותם לעבדים).
אתו לקמיה דרב
הונא, אמר להו: מאי איעביד לכו, דתנן 'המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים
אין פודין אותו'?
אמר ליה רבי
אבא: לימדתני רבינו 'והוא שמכר ושנה ושילש'!
אמר ליה: הני
מרגל רגילי דעבדי הכי.
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי (אומה שאוכלין בני אדם); אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה:
(גיטין מז,א)
פירקן!
אמר ליה: תנן 'המוכר
עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים' - משום
קלקולא (שלא יוטמעו בעובדי כוכבים וילמדו ממעשיהם; ובחיי אביהן ליכא
למיחש להכי דמנטר להון אבוהון), וכל
שכן הכא, דאיכא קטלא!
אמרו ליה רבנן
לרבי אמי: האי - ישראל מומר הוא, דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות.
אמר להו: אימא
לתיאבון הוא דקאכיל (ולא הוי מין, אלא מומר; ובמינים הוא דאמרינן 'מורידים
אבל לא מעלין', אבל מומר - אמרינן התם: סמי מכאן מומר)?
אמרו ליה: והא
זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה, ושביק היתירא ואכיל איסורא (עדים
העידו עליו כן, והוי אוכל נבילות להכעיס)!
אמר [רבי
אמי] ליה: זיל, לא קא שבקי לי
דאפרקינך!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to
distribute this material without remuneration, with this notice, is granted -
with request to notify of use at yeshol@gmail.com