דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק רביעי 'השולח'
ותחילת פרק חמישי 'הניזקין'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין מז,ב)
ואזדו
לטעמייהו, דאיתמר: המוכר שדהו
(גיטין מח,א)
בזמן שהיובל
נוהג (כל מכירת קרקע - לפירות, שהרי חוזר הגוף ביובל): רבי יוחנן אמר: 'מביא וקורא'; ריש לקיש אמר:
'מביא ואינו קורא':
רבי יוחנן אמר:
'מביא וקורא': קנין פירות כקנין הגוף דמי; ריש לקיש אמר: 'מביא ואינו קורא': קנין
פירות לאו כקנין הגוף דמי;
וצריכא: דאי איתמר בההיא [המוכר
שדהו לפירות] - בההיא קאמר ריש לקיש, דכי קא נחית - אדעתא דפירא קא נחית
(ולאו אדעתא למקנייה לארעא אפילו שעה אחת), אבל בהך [המוכר
שדהו בזמן שהיובל נוהג] - דאדעתא דגופיה קא נחית - אימא מודי ליה לרבי יוחנן;
ואי איתמר בהא [המוכר
שדהו בזמן שהיובל נוהג] - בהא קאמר רבי יוחנן, אבל בהך [המוכר
שדהו לפירות] - אימא מודי ליה לריש לקיש – צריכא.
תא שמע [בכורים פ"א מ"יא]: 'הקונה אילן וקרקעו - מביא וקורא' [קשה לרבי יוחנן מדוע
כתוב 'וקרקעו']!?
הכא במאי
עסקינן: בזמן שאין היובל נוהג.
תא שמע[בכורים פ"א מ"ו]: 'הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו -
מביא ואינו קורא'; - הא שלשה (דקיימא לן דקנה קרקע תחתיהן
וביניהן כמלא אורה וסלו [האורה = הקוטף
תאנים, וסלו בו הוא שם את מה שלקט מחוצה לו – הסל עושה קו דמיוני, וכל מה
שבתוך הקו הזה נקנה למי שקונה שלשה עצי פרי שמטועים ביחד]) מביא וקורא (ואף על
גב דהדרא ביובל)!?
הכי נמי בזמן
שאין היובל נוהג.
והשתא דאמר רב
חסדא 'מחלוקת (דריש לקיש ורבי יוחנן) ביובל שני (שמנו ישראל, שכבר הורגלו להחזיר
קרקעות - בההיא קאמר ריש לקיש 'מביא ואינו קורא', דסמכא דעתיה דמוכר דודאי הדרא
ליה, וזה בטוח שיחזירנה), אבל ביובל
ראשון - דברי הכל מביא וקורא' דאכתי לא סמך דעתייהו – לא קשיא: הא (כל
הני מתנייתא) ביובל ראשון, הא ביובל
שני!
לימא (קנין
פירות אי כקנין הגוף דמי אי לא)
כתנאי: (שדה אחוזה, אם הקדישהּ ולא גאלהּ קודם היובל, ומכרהּ גיזבר
לאחֵר - אינה נגאלת עוד, וכשהיא יוצאה ביובל מיד הלוקחהּ מן הגזבר - מתחלקת
לכהנים, שנאמר (ויקרא כז,כ): ואם לא
יגאל את השדה [ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד] (פסוק
כא) והיה השדה בצאתו [ביבל קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו]; ושדה
מקנה, כשהקדישהּ ולא גאלהּ ומכרהּ הגזבר, כשהיא יוצאה ביובל - חוזרת לבעלים
הראשונים שמכרוה למקדיש, שנאמר (פסוק כד) בשנת
היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו [לאשר לו אחזת הארץ]): 'מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה (בחיי
אביו, בעודה בידו שדה מקנה),
ואחר כך מת אביו (ונעשית לו אחוזה) - מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה (אם
לא גאלהּ ומכרה הגזבר, שיוצאה לכהנים ביובל)? - תלמוד לומר: (ויקרא כז,כב) [ו]אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו [יקדיש לה' , (פסוק כג) וחשב לו
הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל; ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה']; ('אשר לא
משדה אחוזתו' קרא יתירא הוא) - שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה (בשעה
שהקדישהּ להיות לו שדה אחוזה לעולם), יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה (וכל שכן
מת אביו ואחר כך הקדישהּ דבשעת הקדש כבר היתה אחוזה) - דברי רבי יהודה ורבי שמעון;
רבי מאיר
אומר: (זו אינה שדה אחוזה, וחוזרת לו מחמת אביו, שמכרה לו; וקרא כי
אתא - למת אביו ואחר כך הקדישה אתא:) מניין ללוקח שדה מאביו, ומת אביו, ואחר כך הקדישה - מניין שתהא לפניו כשדה
אחוזה? - תלמוד לומר: (ויקרא כז,כב) [ו]אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו [יקדיש לה' , (פסוק כג) וחשב לו
הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל; ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה'] - שדה שאינה שדה אחוזה, יצתה זו שהיא שדה אחוזה'
*ואילו לרבי
יהודה ורבי שמעון 'מת אביו ואחר כך הקדישה' - לא צריכא קרא (דאי
צריכא קרא, הקדישה ואחר כך מת אביו מנא להו?).
מאי לאו בהא
קמיפלגי: דרבי מאיר סבר: קנין פירות (שהיתה קנויה לו מאביו בשעה שמת
אביו, וקנין פירות הוא, שהרי היובל נוהג) כקנין הגוף דמי, ובהא במיתת אביו הוא דלא ירית ולא מידי (ולא
הויא ליה 'אחוזה'); והלכך מת אביו
ואחר כך הקדישה צריך קרא (אי לאו דרבייה קרא - לא הוה אמינא
דתיהוי כשדה אחוזה, ואצטריך קרא למת אביו ואחר כך הקדישה); רבי יהודה ורבי שמעון סברי: קנין פירות לאו
כקנין הגוף דמי, ובהא במיתת אביו השתא הוא דקא ירית, והלכך מת אביו ואחר כך הקדישה
- לא צריכא קרא, וכי איצטריך קרא - להקדישה ואחר כך מת אביו הוא דאיצטריך.
*(הכי
גרסינן: ואילו לר' יהודה ור' שמעון, 'מת אביו ואחר כך הקדישה' לא צריך קרא; מאי
לאו בהא קמיפלגי כו' ולא גרסינן הכא 'אלא לאו דאזלי בתר פדיון'; ובמסכת ערכין (יד,ב) גרסינן
לה.)
אמר רב נחמן בר
יצחק: לעולם אימא לך בעלמא קסברי רבי יהודה ורבי שמעון קנין פירות כקנין הגוף דמי (ומודו
דמת אביו ואחר כך הקדישה צריכא קרא),
והכא - רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש (לרבויי
מינה אף 'הקדישה ואחר כך מת אביו', דאם כן - דלא מרבי אלא 'מת אביו ואחר כך
הקדישה'): לכתוב רחמנא 'אם את
שדה מקנתו אשר לא אחוזתו' (ולא לכתוב 'משדה') מאי 'משדה אחוזתו'? - שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו
שראויה להיות שדה אחוזה.
אמר רב יוסף:
אי לאו דאמר רבי יוחנן 'קנין פירות כקנין הגוף דמי' - לא מצא ידיו ורגליו בבית
המדרש, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן 'האחין שחלקו לקוחות הן (דאין
ברירה, והוי כמו שהחליפו חלקיהן),
ומחזירין זה לזה ביובל (משום מצות יובל)', ואי סלקא דעתך לאו כקנין הגוף דמי (וכיון
דאמר 'ירושה המתחלקת הויא לקיחה' אם אית ליה קנין פירות - דהיינו כל לקיחה שבשעת
יובל - לאו כקנין הגוף דמי, ואין מביא וקורא) - לא משכחת דמייתי ביכורים (וקורא) אלא חד בר חד עד יהושע בן נון (בירושה
שלא נחלקה משנפלה בימי יהושע, דהיינו שלא היו לו ולאביו ולכל הדורות למפרע עד
יהושע שני בנים לאיש אחד שיחלקו ירושה)!
אמר רבא: קרא
ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש: קרא -
(גיטין מח,ב)
[ויקרא כה,טו: במספר שנים אחר היובל
תקנה מאת עמיתך] במספר שני
תבואות ימכר לך' (ובשעת
היובל משתעי, כדכתיב 'במספר שנים אחר היובל וגו' -
אלמא אין גוף הקרקע מכור, אלא תבואות של כל שנה); מתניתא – דתניא: 'בכור נוטל פי שנים בשדה החוזֶרֶת
לאביו ביובל (כלומר: בשדה החוזרת לאחים, מחמת שמכרה אביהן; דאי
דחזרה בחיי האב – פשיטא! ואשמועינן דגוף הקרקע לא היה קנוי ללוקח, והוה ליה
'מוחזק' לאביו לפני מותו; דאי כקנין הגוף דמי - הוה ליה 'ראוי', ואין הבכור נוטל
ב'ראוי', דכתיב (דברים כא,יז) 'בכל אשר
ימצא לו' - במוחזק בידו).
אמר אביי:
נקטינן: בעל בנכסי אשתו - צריך הרשאה (מאשתו אם בא לדון עם שום אדם בגוף
הקרקע, דאי ליכא הרשאה - מצי אמר ליה "לאו בעל דברים דידי את", דקנין
פירות לאו כקנין הגוף הוא);
ולא אמרן אלא דלא נחית (לדון)
אפירי (שאין לו לדון עמו כלום בפירות, שאין לו טענה עם אותו האיש
בפירות כלל), אבל נחית אפירי - מיגו
דמשתעי דינא אפירי - משתעי דינא אגופא.
הדרן עלך השולח
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מסכת גיטין פרק חמישי הניזקין
משנה:
הניזקין שמין
להן (ניזקן וגובין דמי ניזקן) בעידית (שבנכסי המזיק, שנוח לו לאדם לגבות
מועט מקרקע עידית ולא לגבות הרבה מזיבורית; וכולהו מפני תיקון העולם, כדמפרש
בגמרא), ובעל חוב בבינונית, וכתובת
אשה בזיבורית.
רבי מאיר אומר:
אף כתובת אשה בבינונית.
אין נפרעין
מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, ואפילו הן זיבורית.
אין נפרעין
מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית.
אין מוציאין
לאכילת פירות (הגוזל שדה ומכרה לאחר, וזרעה וצמחה ועשתה פירות ובא
נגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח ואינו משלם ללוקח כי אם היציאה - חוזר הלוקח על
המוכר, וגובה דמי הקרקע מנכסים משועבדים, שמכרה לו באחריות וכתב לו שטר מכירה,
והרי היא מלוה בשטר; ואת הפירות מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים; ובגמרא
מפרש טעמא;) ולשבח קרקעות (וכן
'לשבח קרקעות': אם השביחה הלוקח בנטיעת אילנות או טייבה בזבל ודיירה;) ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין מפני תיקון
העולם.
והמוצא מציאה (ומחזירה
ובעלים אומרים שלא החזיר כולה) - לא
ישבע,
מפני תיקון
העולם (אכולהו קאי).
גמרא:
'מפני תיקון
העולם'? דאורייתא היא, דכתיב [שמות כב,ד: כי
יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר -] מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם!
אמר אביי: לא
צריכא אלא לרבי ישמעאל, דאמר: מדאורייתא - בדניזק שיימינן (מדאורייתא:
שאם היתה זיבורית של מזיק כעידית של ניזק - אינו מגבהו אלא מזיבורית שלו); קא משמע לן (מדרבנן,) מפני תיקון העולם (שיהו
נזהרין מלהזיק) - שיימינן בדמזיק.
מאי רבי
ישמעאל?
דתניא [מכילתא
פרשת משפטים מסכת נזיקין פרשתא יד]:
'[שמות כב,ד: כי יבער איש שדה או כרם ושלח את
בעירה ובער בשדה אחר -] מיטב
שדהו ומיטב כרמו ישלם - מיטב
שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק (השתא
משמע שאם שילח בעירו ואכלה ערוגה של בית סאה בשדה חבירו שמין ערוגה יפה שבכל שדה
הניזק ונותן לו דמיה ואפילו היתה זו כחושה ולקמן פריך אכל כחושה משלם שמנה) - דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב
(להחמיר עליו לשלם יותר ממה שהזיק) אלא לגבות לניזָקין (שיעור
דמי נזקו כמות שהוא) מן העידית (שאם
אין לו מעות ורוצה לפרוע לו קרקע בשומא - צריך ליתן לו מקרקע מעולה שלו), וקל וחומר להקדש (לקמן
מפרש)'.
ולרבי ישמעאל
אכל שמֵנה משלם שמֵנה, אכל כחושה משלם שמֵנה (בתמיה)?
אמר רב אידי בר
אבין: הכא במאי עסקינן? - כגון שאכלה ערוגה בין הערוגות (והיו בהן
כחושות ושמנות מעורבות זו אצל זו),
ולא ידעינן (איזו:)
אי כחושה אכל אי שמנה אכל - דמשלם ליה ממיטב.
אמר רבא: אילו
ידעינן דכחושה אכל - משלם כחושה; השתא דלא ידעינן משלם שמֵנה? המוציא מחברו עליו
הראיה (עליו להביא עדים לברר את הספק; ודאורייתא היא בבבא קמא (מו,ב)
'מי בעל דברים יגש אליהם' (שמות
כד,יד) יגיש ראיה אליהם)!?
אלא אמר רב אחא
בר יעקב:
(גיטין מט,א)
הכא במאי
עסקינן? - כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק (ולרבי
ישמעאל נמי אין שמין אכילת ערוגה אלא לפי מה שהיתה: אם שמינה – שמינה, אם כחושה –
כחושה; ולאחר שנישומה בבית דין ואמר "אין לי מעות לפורעו" - יטול קרקע
בדמי מעות נזקו ובא להגבותו מזיבורית שלו והיא טובה כעידית של ניזק, והלה אומר
"מעידית שלך הגביני, לפי דמי נזקי, שכן אמרה תורה: מיטב
שדהו וגו'): רבי
ישמעאל סבר: בדניזק שיימינן (ו'מיטב'
שאמרה תורה: שאם בא להגבותו קרקע גרוע מעידיתו של ניזק, ויש לו להגבותו ערוגה
במיטב של ניזק - על כרחו יגבהו ממיטב, אבל טובה מעידיתו של ניזק - אין לנו לכוף את
המזיק לפרוע, ואפילו יש לו);
ורבי עקיבא
סבר: בדמזיק שיימינן (ממיטב שדותיו אמרה תורה שיגבנו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com