דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק חמישי 'הניזקין'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין ס,ב)
מצודות חיה
ועופות ודגים יש בהן [משום גזל מפני דרכי שלום; רבי יוסי אומר: גזל גמור]:
באוזלי (רשתות
של חוטין שיש להם תוך) ואוהרי (של
גמי; יונקייר"ש בלע"ז) -
(גיטין סא,א)
(דכיון דיש להם תוך) כולי עלמא לא פליגי (קנה לו
כליו, והוי גזל גמור); כי פליגי
בלחי (חכה; איי"ם בלע"ז) וקוקרי (שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך
בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה)[1].
מציאת חרש שוטה
[וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום] רבי יוסי: אומר: גזל גמור:
אמר רב חסדא:
גזל גמור מדבריהם (אפילו לרבי יוסי לאו גזל דאורייתא הוא).
למאי נפקא
מינה?
להוציאו
בדיינין (דלרבנן לא נפיק בדיינים; ומיהו לרבי יוסי גזל מעליא לא הוי,
ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו).
עני המנקף בראש
הזית מה שתחתיו [גזל מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר: גזל גמור]:
תנא: 'אם
ליקט (על גבי קרקע) ונתן ביד (ביד הואיל ומטו לידיה) – הרי זה גזל גמור.'
רב כהנא הוה
קאזיל להוצל; חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי (מקלות) וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל; אמר ליה:
חזי מר דבידאי שדיתינהו!
אמר ליה:
מאתריה דרבי יאשיה אתה (לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען;
רבי יאשיה מן הוצל הוה).
קרי עליה [משלי
י,כה: כעבור סופה ואין רשע] וצדיק יסוד עולם.
אין ממחין ביד
עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום:
תנו רבנן: 'מפרנסים
עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים
עם מתי ישראל (לא בקברי ישראל; אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם
ישראל) מפני דרכי שלום.'
משנה:
משאלת אשה
לחבירתה החשודה על השביעית (לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן
הביעור ואילך) נפה וכברה וריחים
ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה (לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים
ידי עוברי עבירה בשעת העבירה);
אשת חבר משאלת
לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה (בגמרא
פריך: אמאי?: הרי חשודה על המעשרות!?) ('בזמן שהיא טמאה כו' לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמרא), אבל משתטיל את המים לא תגע עמה (לפי
שמשגלגלה - הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, וזו מסייעתה לגלגל, ואסור
לגרום טומאה לחלה), לפי שאין
מחזיקין ידי עוברי עבירה;
וכולן לא אמרו (שהתירו
להשאילם כלים, ולסייעם - בלא שעת עבירה עצמה) אלא מפני דרכי שלום;
ומחזיקין ידי
נכרים בשביעית (הכא משמע מסייעין ממש), אבל לא ידי ישראל;
ושואלין בשלומן
(כל הימים, ואף על פי שמטיל על הנכרי שם שמים, שהשלום שמו של
הקב"ה) מפני דרכי שלום.
גמרא:
מאי שנא רישא (דקתני
'לא תבור', שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית) ומאי שנא סיפא (דקתני 'ובוררת וטוחנת'
- והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל)>?
אמר אביי: רוב
עמי הארץ מעשרין הן (הלכך חששא דרבנן בעלמא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען;
אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה);
רבא אמר: (לעולם
כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו, ואסור לסייען, הואיל ועבירה דאורייתא היא;
ומתניתין - במוחזק לעשר קאמר): הכא - בעם הארץ דרבי מאיר (שחשוד
לאכול פירות בטומאה), וטומאה וטהרה (דחולין) דרבנן (דרבנן היא: דתורה לא
הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד, הלכך לאו איסורא דאורייתא היא, ומפני
דרכי שלום מותר לסייען), דתניא [תוספתא
עבודה זרה פ"ג ה"' [צוקרמאנדל]]: 'איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה - דברי רבי מאיר; וחכמים
אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו'.
והא מדקתני
סיפא 'משתטיל את המים לא תגע עמה' (סבירא ליה להאי דפריך דטעם
ד'משתטיל את המים אסור' - משום דהוכשרו עכשיו הוא, ועד עכשיו לא הוכשרו) - מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה עסקינן (שיהא
שום נדנוד עבירה דטומאה, דהא לא הוכשרו, ואי בנאמן על המעשרות קמיירי - אמאי קתני
'וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום')?
רישא וסיפא
בטומאה וטהרה (ובפירות מוכשרין): ורישא - בטומאת חולין (ורישא -
כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין, דרבנן, ולא גזור בה משום מסייע במקום
דרכי שלום, ובלבד שלא תאכל), וסיפא
בטומאת חלה (דאורייתא: שאסור לטמאה ביד, דכתיב (במדבר
יח,ח) 'את משמרת תרומותי' - עביד
לה שימור).
ורמינהו:
(גיטין סא,ב)
'טוחנין (תבואה
מתוקנת) ומפקידין (אותה) אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי
פירותיהן בטומאה (שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע), אבל לא לאוכלי שביעית ולא לאוכלי
פירותיהן בטומאה (תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם, שאסור
לסייען בעבירתם; ומתניתין קתני 'טוחנת עמה' ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה)!?
אמר אביי: התם
- בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן, דדהוה ליה טומאה דאורייתא (דאיסורא
דאורייתא הוא כדפרישית).
אי הכי (אי
בכהן קאי) – 'מפקידין'? (מי
מצי מפקידין אצלו? ולא חייש שמא יגע?) ורמינהו [תוסתא דמאי פ"ד ה"כ [ליברמן]]: 'מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ (דמתוך
שאינו רגיל בה לא יגע בה) ולא
אצל כהן עם הארץ, מפני שלבו גס בה (רגיל בה; פריוו"ץ)'!?
אמר רבי אילעא:
הכא במאי עסקינן? - בכלי חרש המוקף צמיד פתיל.
וליחוש שמא
תסיטנו אשתו נדה (מטמאה את משאה ואף על פי שאין נוגעת)?
אלא אמר רבי
ירמיה: לא קשיא: כאן (הא דתני 'אין מפקידין') בפירות שהוכשרו, כאן (דתני
מפקידין) בפירות שלא הוכשרו (ותרוייהו
בתרומה; ובשלהן אסור לסייען, דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא).
ורמינהו [דמאי
פ"ג מ"ד]: 'המוליך
חטין לטוחן (זה שם האומן בלשון המשנה) כותי, או לטוחן עם הארץ - הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית
(שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית) אבל לא לטומאה (חיישינן
שמא נגע)' (ולעיל
קתני 'מפקידין אצלם')!?
האי - מאי
רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו!? ודקארי לה מאי קארי לה (הא
איתרצא לה הכי [לעיל])?
משום דקא בעי
למירמי אחריתי עלה (על הדא דקתני): 'הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית' ולחלופי לא חיישינן (ולכך
קבעה בגמרא הכא, למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן); ורמינהו [דמאי פ"ג מ"ו]: 'הנותן לחמותו (עיסה
לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ, והטבילה לכך) מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה
מחלפת המתקלקל (ונותנת לו היפה שלה)' (הלכך 'מעשר את שהוא נותן לה'
- שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר, '<ואת שהוא נוטל הימנה' - שאם
החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר)?!
התם - כדקתני
טעמא: 'אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה (ולא
לרעה היא מחלפת)'.
ולעלמא לא
חיישינן? והתנן (דמאי פ"ג מ"ד): 'הנותן לפונדקית (תלמיד
היושב לפני רבו, ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית - אופה לו את עיסתו) מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני
שמחלפת' (לא
גרסינן הכא 'המתקלקל')?
התם (נמי
לטובה היא מתכוונת) מוריא (לעצמה
הוראת מצוה בחלוף זה) ואמרה
"בר בי רב - ליכול חמימא, ואנא איכול קרירא" (חמימא
וקרירא לאחר שני ימים או שלשה היא מחליפה), ואכתי לעלמא לא חיישינן.
והתניא: 'אשת
חבר טוחנת עם אשת עם הארץ (מסייעתה) בזמן שהיא (אשת חבר) טמאה (דכיון
דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות - לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה) אבל לא בזמן שהיא טהורה; רבי שמעון בן אלעזר
אומר: אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון, מפני שחברתה
(גיטין סב,א)
נותנת לה
ואוכלת' (אלמא
חשודה אשת עם הארץ לגנוב משל בעלה וליתן לחברתה)!? השתא מיגנב גנבא, חלופי לא מיחלפא?
אמר רב יוסף:
התם נמי מוריא (מורה הוראת היתר לעצמה) ואמרה: תורא מדישיה קאכיל [וכתוב
לא תחסום שור בדישו].
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com