דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק שביעי 'מי שאחזו'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין עד,ב)
תנן התם [ערכין פ"ט מ"ד; דף לא,ב]: 'בראשונה (הקונה בית בעיר חומה) היה נטמן יום שנים עשר חדש (שלא ימצאנו המוכר לתת מעותיו) כדי שיהא חלוט לו (כדכתיב (ויקרא כה,ל) ואם לא יגאל עד מלאת לו וגו'); התקין הלל הזקן שיהא חולש (זורק; כמו חולש על גוים (ישעיה יד,יב): מטיל גורל) את מעותיו ללשכה (מתוקנת לכך) ויהא שובר את הדלת (של ביתו) ונכנס, ואימתי שירצה - הלה יבוא ויטול את מעותיו', ואמר רבא: מתקנתו של הלל (דאיצטריך לתקוני נתינה על כרחו תהא נתינה) נשמע: "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז" ונתנה לו מדעתו – מגורשת; על כורחו - אינה מגורשת: מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בעל כורחיה דהויא לה נתינה
(גיטין עה,א)
מכלל דבעלמא
נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה (וגבי גט, דאיסורא הוא - לא תקין
הלל).
מתקיף לה רב
פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני - שלא בפניו (כי
הכא שאינו בלישכה), אבל בפניו - בין
מדעתו בין בעל כרחו - הויא נתינה!?
ואיכא דאמרי:
אמר רבא: מתקנתו של הלל "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה
לו - בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה; וכי איצטריך ליה להלל לתקוני - שלא
בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה.
מתקיף לה רב
פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא אפילו בפניו נמי: מדעתו – אין, על כרחו – לא,
והלל - מאי דאיצטריך ליה תקין (ראה שהיה נטמן, והתקין דבעל כרחו
ושלא בפניו תהא נתינה; ואי הוה נמי קאי קמן ואמר "לא מקבילנא" הוה
איצטריך להלל נמי לתקוני דתיהוי נתינה; אלא מה שלא הוצרך - לא הוצרך; וגבי גט
- <דאיסורא הוא - לא קיימא תקנתא
דהלל)!?
אמר רבה בר בר
חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו - הלכה כמותו חוץ
מערב (בשילהי 'גט פשוט') וצידן (דמתניתין) וראיה אחרונה (ב'אחד דיני ממונות' (סנהדרין
לא,א), דאפליגי ב'אמרו לו: "כל ראיות שיש לך להביא - הבא עד
שלשים", ולא הביא עד לאחר שלשים, ואמרו לו "הבא ראיה" ואמר
"אין לי ראיה": בקמייתא הלכתא כוותיה, ובבתרייתא לית הלכתא כוותיה).
תנו רבנן: '"הרי
זה גיטיך והנייר שלי - אינה מגורשת (לא יהיב לה ולא מידי
ורחמנא אמר 'ונתן בידה' [דברים
כד,א]); "על
מנת שתחזירי לי את הנייר" – מגורשת.'
מאי שנא רישא
ומאי שנא סיפא? (קא סלקא דעתיה 'על מנת' לאו 'מעכשיו', הוא, כרבנן
דפליגי עליה דרבי, והוי כמו 'לכשתחזירי לי הנייר ליהוי גט'; ואם כן אמאי מגורשת?
הא בשעת גירושין לאו מידי נקיטא.)
אמר רב חסדא:
הא מני? - רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר: 'תתן לו את דמיה': הכי נמי אפשר
דמפייסה ליה בדמי[YH1].
מתקיף לה אביי:
אימור דאמר רבן שמעון בן גמליאל היכא דליתיה (לאצטלית) בעיניה; היכא דאיתיה בעיניה - מי אמר?
אלא אמר אביי:
הא מני? - רבי מאיר היא, דאמר (רבי מאיר, במסכת קידושין (סא,א)): בעינן תנאי כפול (כל תנאי
שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' [בטל תנאיה]), והכא הא לא כפליה לתנאיה (דנימא:'אם
לא תחזירי לא יהא גט'; הלכך בטל תנאיה).
מתקיף לה רבא:
טעמא דלא כפליה לתנאיה - הא כפליה לתנאיה לא הוי גיטא (לרבי
מאיר)? מכדי (לרבי
מאיר -) כל תנאי - מהיכא גמרינן להו
(לכופלו)? מתנאי
בני גד ובני ראובן (שהיה כפול: 'אם יעברו'
'ואם לא יעברו' (במדבר לב,כט-ל))! (וכיון דמיניה גמרינן - בעינן כי
התם:) מה התם תנאי קודם למעשה אף כל
תנאי קודם למעשה (תנאי שתלו בו המעשה הוזכר קודם למעשה: 'אם
יעברו' זה התנאי 'ונתתם להם' זה
המעשה; (הכא נמי בעינן דנימא "אם תחזירי יהא גט"), לאפוקי הכא (דאמר לה "זה
גיטך" ברישא, והדר "על מנת שתחזירי"), דמעשה קודם לתנאי!?
אלא אמר רבא:
משום דמעשה קודם לתנאי.
מתקיף לה רב אדא בר אהבה: טעמא דמעשה קודם לתנאי, הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא? מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו - מתנאי בני גד ובני ראובן (ובין לרבי מאיר ובין לרבנן, דלא אפליג אלא בכפילה, כדמפרש טעמא התם: הוצרך הדבר לאומרו, שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו): מה התם תנאי בדבר אחד (לעבור הירדן) ומעשה בדבר אחר (נחלת עבר הירדן מזרחה) - אף כל, לאפוקי הכא
(גיטין עה,ב)
דתנאי ומעשה
בדבר אחד (בגט עצמו הוא התנאי: להחזירו; והוא המעשה: להיות גט)!
אלא אמר רב אדא
בר אהבה: משום דתנאי ומעשה בדבר אחד.
רב אשי אמר: הא
מני (דקתני 'על מנת שתחזירי' - מגורשת)? - רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר 'על מנת' -
כאומר 'מעכשיו' דמי (ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט, ולאחר זמן - היא
מחזרת, ומַתָנָה על מנת להחזיר שמה מַתָנָה).
אתקין שמואל
בגיטא דשכיב מרע (כשמוסרו לה - יאמר): "אם לא מתי לא יהא גט, ואם מתי יהא גט" (דבעינן
תנאי כפול; דאי לא כפליה - הוי גיטא מיד, ואי כהן הוא מפסלא עליה).
ולימא (ברישא): "אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא
גט"?
לא מקדים איניש
פורענותא לנפשיה.
ולימא:
"לא יהא גט אם לא מתי"?
בעינן תנאי
קודם למעשה.
מתקיף לה רבא:
מכדי כל תנאי - מהיכא גמרינן? מתנאי בני גד ובני ראובן; מה התם הן קודם ללאו (אם
יעברו ונתתם (במדבר לב)) אף כל,
לאפוקי הכא, דלאו קודם להן!?
אלא אמר רבא:
"אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט": "אם לא
מתי לא יהא גט" (לימא ברישא) - (משום) לא
מקדים איניש פורענותא לנפשיה; (והדר נימא הן ולאו:) "אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט",
(ד) בעינן הן
קודם ללאו.
משנה:
"הרי זה
גיטיך על מנת שתשמשי את אבא", "על מנת שתניקי את בני";
כמה היא
מניקתו?
שתי שנים (שיהא
לולד שתי שנים שכך הוא זמן הנקתו);
רבי יהודה
אומר: שמנה עשר חדש (לרבי יהודה זמן הנקת תינוק - עד שיהו לו י"ח
חדשים (בכתובות בפרק 'אף על פי' דף ס,ב));
(ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו) מת הבן (קודם הזמן) או שמת האב - הרי זה גט (דכיון
דלא פריש מידי - לא איכוון אלא להרווחה: כל ימים שהוא צריך ומכאן ואילך אינו צריך).
"הרי זה
גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי
שנים":
מת הבן, או
שאמר האב: "אי אפשי שתשמשני" שלא בהקפדה (היא לא
הכעיסתו)" - אינו גט (ואפילו
הכי, שאין העכבה הימנה - אינו גט, - וכל שכן אם בהקפדה).
רבן שמעון בן
גמליאל אומר: כזה גט (הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה הימנה)!
כלל אמר רבן
שמעון בן גמליאל: כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט.
גמרא:
ומי בעינן כולי
האי? ורמינהי: 'שמשתו יום אחד, הניקתו יום אחד - הרי זה גט'!?
אמר רב חסדא:
לא קשיא: הא רבנן והא רבן שמעון בן גמליאל: מתניתין רבן שמעון בן גמליאל (דאמר
לעיל (עד,א) 'תִּתֵן דָמיהָ', אלמא להרווחה
מיכוון, ולאו דוקא קאמר - הא נמי להרווחה איכוון וכל זמן שהוא צריך לינק קאמר), וברייתא רבנן (דאמרי (עד,ב)
אצטלית דוקא - הכא נמי שימוש והנקה דוקא, וביום אחד סגי [תוספות: שהתכוון לצער
אותה, ומספיק צער של יום אחד])?
הא מדסיפא רבן
שמעון בן גמליאל הוי מכלל דרישא לאו רבן שמעון בן גמליאל!
אלא ברייתא רבן
שמעון בן גמליאל היא, דמיקל בתנאי (דאמר 'תתן דמיה' וקאמר נמי: כל
עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט),
מתניתין רבנן.
רבא אמר: לא
קשיא: כאן (מתניתין, דאמר 'שתי שנים תניקי') בסתם, כאן (ברייתא) במפרש (יום אחד). תתת תוספות אחרון
רב אשי אמר: (ברייתא
בסתם, ד)כל סתם נמי כמפרש יום אחד
דמי (ומתניתין - רב אשי משני לה לקמיה; ורב אשי לאו לשנויי
מתניתין וברייתא אתא אלא לאפלוגי עליה דרבא דאמר סתם -שתי שנים).
תנן: 'כמה
היא מניקתו? - שתי שנים; רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש' - בשלמא לרבא, ניחא;
אלא לרב אשי - למה לי שתי שנים, למה לי שמנה עשר חדש? ביום אחד סגי!?
הכי קאמר: יום
אחד משתי שנים (של תינוק), לאפוקי לאחר שתי שנים (שאם הניקתו לאחר שעברו לו שתי
שנים), דלא (שאין זה
הנקה); יום אחד משמנה עשר חדש -
לאפוקי לאחר שמנה עשר חדש, דלא.
מיתיבי: '"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים", מת הבן או שאמר האב "אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה" - אינו גט'
(גיטין עו,א)
בשלמא לרבא (דאוקי
רישא דמתניתין שתי שנים ממש, ואף על גב דסתם): רישא (דקאמר 'מת הבן בתוך שתי שנים -
הרי זה גט') בדלא פריש ('שתי
שנים', והרי הניקתו כל צרכו), סיפא
דפריש (על כרחיך דוקא קאמר, דהא לא איצטריך לפרושי ופריש)! אלא לרב אשי (דאמר
רישא דמתניתין - יום אחד קאמר) -
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא (על כרחך 'מת הבן או האב'
דקתני - כגון שמת ולא הניקתו כלל, ואמאי 'הרי זה גט'? הרי לא נתקיים כלום
מן התנאי)?
קשיא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[YH1]הרי למדנו בפרק ב
משנה ה, דף כב,ב 'האשה כותבת את גיטה', כלומר: משלמת את עלויות הגט, והבעל רשאי לנכות
דמים אלה מהתשלומים שהוא משלם לה, כי איך תכתוב כאשר הרי יתכן והיא אינה יודעת כלל
שבכוונתו לגרשה! כן כאן: בודאי הוא יכול לגבות את דמי הנייר!