דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק תשיעי 'המגרש'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין פג,ב)
בעא מיניה רבא
מרב נחמן: "היום אי את אשתי ולמחר את אשתי (נתן לה
גט ואמר לה "היום לבדו יהו גירושין, ולמחר לא יהו גירושין": דשייר בגיטא) מהו?
תיבעי לרבי
אליעזר (דמכשיר בשיור),
תיבעי לרבנן (דפסלי בשיור):
תיבעי לרבי
אליעזר: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא דלמאן דקא שרי - קא שרי לעולם, אבל הכא
לא? או דלמא לא שנא?
תיבעי לרבנן:
עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא פסקה מיניה לגמרי, אבל הכא - כיון דפסקה (מיניה
היום לגמרי אצל כל אדם) פסקה (לכל
אדם לעולם, ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה; הלכך אין תנאי זה כלום).
בתר דבעיא הדר
פשטה:
(גיטין פד,א)
מסתברא בין
לרבי אליעזר בין לרבנן: כיון דפסקה - פסקה.
תנו רבנן: '"הרי
זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני" הרי זו לא תנשא, ואם נשאת - לא תצא.'
מאי קאמר (האי
'לא תינשא' דקאמר - למאן קאמר? לאותו פלוני או לכל אדם)?
אמר רב נחמן:
הכי קאמר: "הרי זו לא תנשא לו (כדמפרש:) שמא יאמרו "נשיהן נותנין במתנה" (ואין
לך לעז גדול מזה); ואם נשאת לאחר -
לא תצא (שלא להחזיק תנאי זה).
ומשום גזרה לא
מפקינן מיניה [מן
האחר] (בתמיה:
והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט) ושרינן
אשת איש לעלמא?
אלא אמר רב
נחמן: הכי קאמר: ("הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני") הרי זו לא תנשא לו, (משום
גזירה) שמא יאמרו "נשיהם
נותנין במתנה"; ואם נשאת לו - לא תצא, דמשום גזרה לא מפקינן (שאין
כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא).
אמר ליה רבא: לו
- הוא דלא תנשא, הא לאחר – תנשא
דאתמר: '"קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" -
אמר רב יהודה: אל יישן היום שמא יישן למחר (ונמצא שעבר על נדרו), ורב נחמן אמר: יישן היום (ולמחר
יתקיים תנאו ולא יישן) ואין חוששין
שמא יישן למחר'?
הכי? השתא: התם
- בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילוואתא (ינקוב
בשרו תמיד בקוץ) ולא נאים [ולא
יהיה נם, ישן]; הכא - בדידה [וכי בידיה] קיימא לאיגרושי (בתמיה)?
אלא אמר רבא:
הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר: לו לא תנשא שמא יאמרו "נשותיהם נותנין
במתנה", לאחר לא תנשא - דבעיא קיומיה לתנאה; ואם נשאת לו - לא תצא, דמשום
גזרה לא מפקינן; לאחר תצא - דבעיא לקיומיה לתנאה.
תניא כוותיה
דרבא: '"הרי זו לא תנשא, לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לו - לא תצא, לאחר תצא.'
תנו רבנן: '"הרי
זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע", "על מנת שתרדי לתהום", "על מנת
שתבלעי קנה של ארבע אמות", "על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה",
"על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך" - אינו גט.
רבי יהודה
בן תימא אומר: כזה גט.
כלל אמר רבי
יהודה בן תימא: כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו - אינו אלא
כמפליגה בדברים (דוחה אותה לצערה בדברי הבאי), וכשר.'
אמר רב נחמן
אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא.
אמר רב נחמן בר
יצחק: מתניתין נמי דיקא, דקתני (בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (צד,א)) 'כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו
בתחילתו - תנאו קיים'; הא אי אפשר -
תנאו בטל! שמע מינה.
איבעיא להו:
"הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר" – מהו? אמר אביי: היא היא.
רבא אמר: אפשר
דאכלה ולקיא (ולבן תימא גופיה תנאו קיים).
לאביי 'כלל' (קתני
'כלל אמר רבי יהודה בן תימא') -
לאתויי בשר חזיר; לרבא 'כזה' (דקאמר רבי יהודה בן תימא) - למעוטי בשר חזיר (דהכי
קאמר: 'כזה גט' דאי אפשר לקיימו כלל, הלכך תנאו בטל; אבל לעבור על דברי תורה -
אפשר לקיימו באיסור, ותלקה על שעברה).
מיתיבי: '"הרי
זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני": נתקיים התנאי הרי זה גט, ואם לאו אינו גט;
"על מנת שלא תבעלי לאבא", ו"לאביך" ('שתבעלי'
גרסינן גבי פלוני, וגבי אביו ואביך גרסינן 'שלא תבעלי'; 'שתבעלי' - בין בזנות בין
בנשואין) - אין חוששין שמא נבעלה
להן (כלומר: מותרת לינשא מיד, ואין חוששין שמא תבעל להן, ויבטל
הגט)'; ואילו '"על מנת שתבעלי
לאבא" (אבל אמר לה "על מנת שלא תבעלי לפלוני" -
אינו גט, שמא תבעל לו, דומיא ד"על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם") , ו"לאביך"' לא קתני (דניהוי
תנאה; אלמא לא הוי תנאה); לאביי
ניחא (משום דלדידיה לרבי יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט), (אלא) לרבא קשיא (דהא אמר אפילו רבי יהודה בן תימא
מודה בה)!
אמר לך רבא: (לא
דמיא לבשר חזיר ) בשלמא בשר חזיר -
אפשר דאכלה ולקיא (דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור); פלוני (ושתבעלי לפלוני) נמי: אפשר דמשחדא ביה בממונא (ואם
אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר); אלא "אבא" ו"אביך" - בדידה קיימא?
נהי דאיהי עבדא איסורא, אבא ואביך מי עבדי איסורא?
לרבא 'כלל' (דקתני רבי יהודה בן תימא) - לאתויי 'אבא' ו'אביך' (דהוי נמי אי אפשר לקיימו), 'כזה' - למעוטי בשר חזיר (דאפשר לקיימו הוא),
(גיטין פד,ב)
לאביי 'כלל' -
לאתויי בשר חזיר, 'כזה' - למעוטי 'פלוני' (דאינו גט עד שתיבעל לו
דבידה להשחידו בממון וישאנה בהיתר)!
מיתיבי: '"הרי
זה גיטך על מנת שתאכלי בשר חזיר" ואם היתה זרה "על מנת שתאכלי
בתרומה" ואם היתה נזירה "על מנת שתשתי יין" - נתקיים התנאי הרי זה
גט, ואם לאו אינו גט' - לרבא ניחא, לאביי קשיא!
אמר לך אביי:
מי סברת דברי הכל היא? הא מני - רבנן היא!
[ופרכינן:] (נהי נמי דאפשר לה לקיימו באיסור,
מיהו 'תנאי' - היכי הוי?) ותיפוק
ליה דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא, (וקיימא לן:) וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל?
אמר רב אדא
בריה דרב איקא: כי אמרינן 'מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל': כגון שארה כסותה
ועונתה, דהוא קא עָקַר, אבל הכא - איהי קא עקרה.
מתקיף לה
רבינא: כלום קא עקרה איהי אלא לקיומי לתנאי דידיה? אישתכח דאיהו קא עקר!
אלא אמר רבינא:
כי אמרינן 'מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל' - כגון שארה כסותה ועונתה, דודאי קא
עקר (שהרי מסר לה קידושין, והרי היא אשתו להתחייב בכולן, וכי אתני
'על מנת שלא יתחייב' - הוה ליה עוקר), אבל הכא - מי קאמר לה? לא סגיא דלא אכלה, לא תיכול ולא תיגרש!
כיצד יעשה? -
יטלנו הימנה [ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה: "הרי את מותרת לכל אדם"]:
מאן תנא (דצריך
ליטלו הימנה ולא סגי באמירה בעלמא: שיחזור ויאמר לה "הרי את מותרת לכל
אדם")?
אמר חזקיה: רבי
שמעון בן אלעזר היא, דתניא (בפרק 'הזורק'; [מתיחס
למשנה [גיטין פ"ח מ"ב] שאמרה] אמר לה "כנסי שטר חוב
זה [או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גטה אינו גט עד שיאמר לה "הא
גטך"]): 'רבי
שמעון בן אלעזר אומר: עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה "הי
גיטך".'
רבי יוחנן אמר:
אפילו תימא רבי (דפליג התם עליה דרבי שמעון בן אלעזר): דילכון אמר (רב כהנא,
שהיה משלכם = מבבל, שעלה לא"י ללמוד תורה מרבי יוחנן, כדאמרינן ב'הגוזל' בתרא
(בבא קמא קיז,ב) ושאל ממנו הרבה דברים; ועליו קאמר
רבי יוחנן בכל דוכתי 'דילכון אמר') -
שאני הכא (משום הכי צריך לחזור וליטלו): הואיל וקנאתו (בנתינה קמייתא) ליפסל בו לכהונה (הילכך אי
לאו דהדר שקיל לה מינה - לא מהניא אמירה, שהרי כבר זכתה בו על מנת תנאי ראשון; אבל
ההוא ד'הזורק' - לא זכתה בו לכלום).
כתבו בתוכו [אף על פי שחזר ומחקו – פסול]:
אמר רב ספרא: 'כתבו
בתוכו' תנן (דוקא כתבו בתוכו - הוא דלית ליה תקנתא, אבל לא
כתבו בתוכו, אפילו אמר לעדים על מנת כן - אינו נפסל בכך, ובלבד שיאמר לה בשעת
מסירה "הרי את מותרת לכל אדם") .
פשיטא! 'כתבו
בתוכו' תנן!?
מהו דתימא (דבעינן
'כתבו בתוכו' ולא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן) הני מילי לאחר התורף (היכא
דאמר לאחר כתיבת התורף "על מנת שלא תנשאי לפלוני": דכיון דנכתב עיקר הגט
קודם הזכרת תנאי - לא מיפסל במאי דאמר לסהדי לכותבו על מנת כן, אי לא כתבי ליה
בתוכו בהדיא), אבל לפני התורף -
אפילו על פה נמי פסול (שהרי עיקר הגט על מנת כן נכתב) - קא משמע לן (רב ספרא בתוכו דוקא קאמר).
ורבא אמר: לא
שנו אלא לאחר התורף, אבל לפני התורף - אפילו על פה נמי פסול.
ואזדא רבא
לטעמיה, דאמר להו רבא להנהו דכתבי גיטי: שתקו שתוקי לבעל (נזפו בו
שלא יזכיר שום תנאי) עד דכתביתו ליה
לתורף דגיטא.
תנו רבנן: 'כל
התנאין פוסלין בגט (אם כתבו בתוכו ואפילו נתקיים התנאי) - דברי רבי; וחכמים אומרים: כל שפוסל על פה פוסל
בכתב, וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב: 'חוץ' - שפוסל על פה (דהוי
שיור בגט) - פוסל בכתב; 'על מנת'
- שאינו פוסל על פה - אינו פוסל בכתב.'
אמר רבי זירא: מחלוקת (ד'על מנת' דרבי ורבנן) - (בשכתבו) לפני התורף: דרבי סבר: גזרינן 'על מנת' אטו 'חוץ', ורבנן סברי: לא גזרינן 'על מנת' אטו 'חוץ'; אבל לאחר התורף -
(גיטין פה,א)
דברי הכל כשר;
ומתניתין, דקתני 'כתבו' ואוקימנא ב'חוץ' (בריש פירקין, ושמעינן
מינה:) אבל 'על מנת' לא פסיל (דאילו
ב'על מנת' - אפילו כתבו בתוכו - כשר): איבעית אימא: לפני התורף, ורבנן, ואיבעית אימא: לאחר התורף, ודברי הכל.
ורבא אמר:
מחלוקת לאחר התורף: דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף, ורבנן סברי: לא גזרינן אטו
לפני התורף, אבל לפני התורף - דברי הכל פסול; ומתניתין, דקתני 'כתבו',
ואוקימנא ב'חוץ', אבל 'על מנת' לא פסיל אחר התורף, ורבנן היא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com