דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק תשיעי 'המגרש'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין פו,ב)
חמשה שכתבו כלל
[בתוך הגט 'איש פלוני מגרש פלונית', ו'פלוני - פלונית' והעדים מלמטה - כולן
כשרין, וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחד ואחד והעדים מלמטה: את שהעדים
ניקרין עמו - כשר.]:
היכי דמי 'כלל'
היכי דמי 'טופס'?
אמר רבי יוחנן:
זמן אחד לכולן - זהו 'כלל'; זמן לכל אחד ואחד - זהו 'טופס';
וריש לקיש אמר:
(גיטין פז,א)
אפילו זמן אחד
לכולן - נמי הוי 'טופס' (לכל אחד ואחד, לפסול העליונים (אם כן כי כתבו 'איש
פלוני מגרש פלונית, ופלוני פלונית') - הואיל והזכיר שם איש ואשה יחד לכל אחד ואחד
- הוי כל חד גט לעצמו, ונמצא אחרון מפסיק בעדות, ואין עדים מעידים אלא עליו), אלא היכי דמי 'כלל'? - דכתב 'אנו פלוני ופלוני
גירשנו נשותינו פלונית ופלונית'.
מתקיף לה רבי
אבא: לרבי יוחנן, דאמר 'זמן אחד לכולן זהו כלל' - ליחוש דלמא כי חתמו סהדי - אבתרא
הוא דחתימי (הואיל וכל איש ואשה נכתבים לבד לבד - אמאי כולן
כשרים)? מי לא תניא [תוספתא
גיטין פ"ז ה"ט, וכן תוספתא בבא בתרא פ"יא ה"י [ליברמן]] 'עדים חתומין על שאילת שלום בגט פסול חיישינן
שמא על שאילת שלום חתמו (ולא על הגט)'?
לאו איתמר עלה
אמר רבי אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן: 'שאלו' (בשלומו) – פסול (דהוי מלתא באפי נפשיה
ומפסקת), 'ושאלו' – כשר; הכא
נמי: דכתיב ביה 'פלוני ופלוני
ופלוני';
ותו: לרבי
יוחנן, דאמר 'זמן לכל אחד (קא סלקא דעתין ביום שנכתב זה לא
נכתב זה) זהו טופס' - מאי איריא (דמפסלי
עליונים) 'משום טופס (משום
דאין העדים נקראים עמם)'? ותיפוק
ליה דהוה ליה 'נכתב ביום ונחתם בלילה' (דהוו כולהו - בר מבתרא –
'נכתבו היום ונחתמו לאחר זמן', שהרי לא חתמו העדים עד שנכתב האחרון;
'נחתם בלילה' לאו דוקא, אלא משום לישנא דמתניתין נקט
ליה, דתנן בפרק שני (מ"ב; דף יז,א) 'נכתב
ביום ונחתם בלילה פסול'; וכל שכן למחר או ליומא אוחרא)!?
אמר ליה מר
קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבי יוחנן: דכתיב בהו 'בחד בשבא' (גירש
פלוני פלונית, והדר כתב) 'בחד בשבא (בחד
בשבא גופיה גירש פלוני פלונית)' (דהשתא
לא מיפסלי קמאי אלא משום הפסקה).
אמר ליה רבינא
לרב אשי: לריש לקיש, דאמר: זמן אחד לכולן נמי 'טופס' הוי, והיכי דמי 'כלל'? -
דכתיב ביה הכי: 'אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית' - נמצאו שתי
נשים מתגרשות בגט אחד, והתורה אמרה 'וכתב לה' - ולא לה
ולחברתה?
דהדר כתב 'פלוני
גירש פלונית, ופלוני גירש פלונית' (דהוו להו כל חד באפי נפשיה; ומיהו
אהני לישני קמאי לאשמועינן שהעדים ידעו בכל הגיטין הללו).
אמר ליה רבינא
לרב אשי: ומאי שנא מהא דתניא: 'הכותב כל נכסיו לשני עבדיו – קנו, ומשחררין זה
את זה' (ועבד גמר לה לה מאשה; ולא פסלינן להו משום 'ולא לה
ולחברתה', ששחרר שניהם בבת אחת, ודמי לקמייתא דריש לקיש 'אנו פלוני ופלוני גירשנו
נשינו פלונית ופלונית', ואמאי בעי למיהדר ומכתב 'פלוני גירש פלונית ופלוני
פלונית'? הא הכא: כתב 'כל נכסי לפלוני ופלוני עבדי' וקתני 'קנו כל הנכסים ונמצא כל
אחד חציו בן חורין וחציו עבד לחברו ומשחררים זה את זה (חצאיהן)')
ולאו אוקימנא (בפרק
'השולח גט') 'בשני שטרות' (שכתב
בשטר 'כל נכסי לפלוני עבדי' ובשטר השני 'כל נכסי נתונים לפלוני עבדי' ומסרן להן
בבת אחת, שלא קדם זה לזה - הלכך קנו שניהם, דהאי אמר 'כולהו דידי' והאי אמר 'כולהו
דידי')?
תניא כוותיה
דרבי יוחנן, תניא כוותיה דריש לקיש:
תניא כוותיה
דרבי יוחנן: 'חמשה שכתבו בתוך הגט: "איש פלוני (היינו
כרבי יוחנן דלא קתני 'אנו פלוני ופלוני גירשנו כו') מגרש פלונית, ופלוני – פלונית, ופלוני – פלונית",
וזמן אחד לכולן, והעדים מלמטה - כולן כשרים, ותנתן לכל אחת ואחת; זמן לכל אחד
ואחד, והעדים מלמטה: את שהעדים נקראים עמו - כשר; רבי יהודה בן בתירא אומר: אם יש
ריוח ביניהן – פסול, ואם לאו – כשר, שאין זמן מפסיקן.'
תניא כוותיה
דריש לקיש: 'חמשה שכתבו כלל בתוך הגט: "אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו
פלונית ופלונית: פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית" וזמן אחד לכולן,
והעדים מלמטה - כולן כשרין, ותנתן לכל אחת ואחת; זמן לכל אחד ואחד, וריוח לכל אחד
ואחד, והעדים מלמטה: את שהעדים נקראין עמו – כשר. רבי מאיר אומר: אף על פי שאין
ריוח ביניהם – פסול, שהזמן מפסיקן.'
וריש לקיש -
מאי איריא 'זמן לכל אחד ואחד' (אמאי קתני בהך דמסייעא ליה 'זמן
לכל אחד ואחד כו' את שהעדים נקראין עמו כשר'? )? הא אמר 'זמן אחד לכולן - נמי טופס הוי' (בלאו
זמן לכל אחד ואחד נמי פסילי עליונים)?
הני מילי היכא
דלא ערבינהו מעיקרא, אבל הכא דערבינהו מעיקרא (דהא
דקתני 'זמן לכל אחד ואחד' - כגון דכתב הכי, כדקתני רישא: 'אנו פלוני ופלוני גירשנו
נשינו פלונית ופלונית: פלוני גירש פלונית באחד בשבת ופלוני גירש פלונית באחד
בשבת') - אי פליג להו זמן – אִין, אי לא – לא (דכיון
דערבינהו מעיקרא - אי לא הדר אפסקינהו בזמן לא מיפסקי).
משנה:
שני גיטין
שכתבן זה בצד זה (ברוחב המגילה)' (וחזרו וחתמו תחתיהן) ושנים עדים עִבְרִים באים מתחת: זה לתחת זה (הראשון
לתחת השני: שם העד תחת הראשון, ושם אביו תחת השני, וכן עד שני תחתיו),ושנים עדים יְוָנִים (שני
ישראלים יונים הדרים בארץ יון) באים
מתחת: זה לתחת זה ( ובלשון יונית כדרך הזו; אבל חתימת היונים אינה נקראת
כחתימת העברים: שכשהיוני חותם 'יוסף בן שמעון' - בידוע ששמו שמעון בן יוסף, שכך
מתפרשת חתימתן: 'יוסף בן שמעון' כלומר 'בנו של יוסף – שמעון' ונמצא שם העד חתום על
גט שני ושם אביו חתום על הראשון! הלכך על כרחיך היונים תחת השני חתמו, כזה:
|
בכך לירח בכך לירח ראובן בן
יעקב
[עברי]
יוסף
[יוני] בן שמעון קהת [עברי] בן לוי יחצאל בן נפתלי [יוני] |
את שהעדים
הראשונים נקראין עמו כשר (אם העבריים חתומים למעלה – [הגט]
הימיני כשר, ואם היונים חתומים למעלה - השמאלי כשר; ובגמרא פריך: אידך אמאי מיפסל);
עד אחד עברי
ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה (עד
עברי ועד יוני באים מתחת גט הימין לתחת גט השמאל, ועד עברי ועד יוני עוד תחתיהן
באין מתחת השמאל לתחת גט הימין, כגון שהיוני הראשון חתם תחת השמאלי 'יוסף בן' בסוף
[ס"א בראש] שיטה, וחזר וחתם 'שמעון' בראש
שיטה שניה, תחת הימיני - נמצא שמו תחת הימיני, דהכי מיפרשה חתימה דידהו: בנו של
יוסף – שמעון; נמצא שמתחת גט הימין בא לתחת גט השמאל: שם אביו על השמאל ושמו על
הימין, והעברי השני חתם שמו תחת גט השמאלי בסוף שיטה, ושם אביו תחת הימיני בראש
שיטה שתחתיה [שלא כדרכו], נמצא בא מתחת גט שני לתחת גט ראשון, והיוָני השני חתם
תחתיו כדרכו בשיטה אחת: 'יחצאל בן' תחת הראשון, ו'נפתלי' תחת השני - נמצא שמו חתום
על השני) - שניהם פסולין (ובגמרא
מפרש טעמא).
גמרא:
וליתכשר האי (קמא) ב'ראובן' והאי (ובתרא) ב'בן יעקב, עֵד' (ויוכשרו
שניהם על ידי שני עדים ראשונים), דהא
תנן (במתניתין בפירקין): '"בן איש פלוני עֵד" – כשר'!?
דכתב 'ראובן בן'
אקמא, ו'יעקב עד' אבתרא.
וליתכשר האי
ב'ראובן בן' (דמשמע: 'אני בנו של ראובן' כדרך פירוש חתימת היונים,
וזה שחתם תחת השני - איש אחר היה ושמו יעקב), וליתכשר האי ב'יעקב עד', דהא תנן '"איש פלוני
עד" – כשר'!?
דלא כתב 'עֵד' (ומתניתין
דוקא נקט: 'איש פלוני עֵד' דהיכא דלא חתם 'פלוני בן פלוני' בעינן 'עֵד')
ואיבעית אימא: לעולם דכתב 'עד', ודידעינן בהא חתימה דלאו דיעקב הוא (אלא של זה בנו היה).
(גיטין פז,ב)
ודלמא בשמא
דאבוה חתים (על השני ועל שניהם חתם)?
לא שביק איניש
שמיה וחתים שמא דאבוה.
ודילמא סימנא שוייה
[כתב שם אביו כסימן לשמו], דהא רב צייר כוורא (בחתימת
ידו, ולא היה כותב שמו), רבי חנינא
- חרותא (ענף של דקל),
רב חסדא - סמ"ך, רב הושעיא - עי"ן, רבה בר רב הונא צייר מכותא (נס
שפורשין עליו וילון של ספינה)?
לא חציף איניש
לשויי לשמא דאבוה סימנא.
וליתכשר האי
בשני עדים עברים, וליתכשר האי בשני עדים יונים, דתנן: 'גט שכתבו (כתב
שלו) עברית ועדיו יונית, יונית
ועדיו עברית – כשר', וכי תימא:
כיון דמופלג (חתימת עדיו) בשני שיטין (מכתבו: אותן שיטין שחתמו בהן הבאין מתחת הראשון שמות
אבותיהן - תו לא מיתכשר, דתניא ב'גט פשוט': הרחיק את העדים מן הכתב שני שיטין -
פסול) – לא, והאמר חזקיה (התם): 'מלאהו (לאותו אויר) בקרובים כשר' (דלא
קפדינן אלא אאוירא; ואל תתמה, שהרי אויר פוסל בשלשה בסוכה, סכך פסול פוסל בארבעה)?!
הא תני זעירי (בהנך
תרי גיטי דמתניתין): שניהן כשרין.
ותנא דידן (דפסל
אחרון) - (קסבר:) דלמא (היוונים) גונדלית חתים (כלומר:
שלא כמנהגם, אלא כדרך העברים חתמו),
וכולהו (כולן) - אחד (על
ראשון) הוא דחתימי (כל
שלא כמנהגן קרי 'גונדלית'; וראיתי בתשובת הגאונים: אדם המשתמש ביד השמאלית קורין
לו במקומנו גונדליא לפי שמשנה מסדר המשתמשין).
עד אחד עברי
ועד אחד יוני:
וליתכשר האי
בעד אחד עברי ועד אחד יוני, והאי בעד אחד עברי ועד אחד יוני, דהא תנן 'עד אחד
עברי ועד אחד יוני כשר'?
הא תני זעירי:
שניהם כשרים.
ותנא דידן?
(בהני יוונים חיישינן) דלמא גונדלית חתים (חד
מינייהו: שמא יוני הראשון חתם כסדר העברי שחתם למעלה הימנו: שמו תחילה ואחר כך שם
אביו, ונמצא שעל השני הוא חתום, ועברי שני רואין שעל השני חתום, ויון- אחרון - חתם
כמנהגו), ותלתא אחד וחד אחד (ונמצא:
שלשה על השני ואין על הראשון אלא אחד; או שמא יון ראשון כדרכו חתם, ויון שני אחרון
חתם גונדלית, כמה שראה עברים חותמים, ונמצאו שני היוונים ועברי ראשון חתומין על
הראשון, ואין על גט שני אלא אחד; הלכך שניהם פסולין.
הכל פותרין אותה בשיטה אחרת: שכל העדים חתמו כל אחד
שמו ושם אביו בשיטה אחת מתחת ראשון לשני, כמו שפירשתי שני עדים עברים ושני עדים
יוונים השנויים ראשונה במשנה. ואי אפשר ליישבה כלל. ומתניתין לא דייקא הכי, דאם כן
לא משכחת עברי חתום על השני, ומתניתין מיפלג פלגינהו: עברי ויוני לזה ועברי ויוני
לזה; ובגמרא נמי פריך 'וליתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי
ועד אחד יווני' - אלמא כל כמה דלא אמרינן 'גונדלית חתים' הויא חתימה דידהו עברי
ויווני על זה ועברי ויווני על זה).
משנה:
שייר מקצת הגט
וכתבו בדף השני (שאצלו, ברוחב המגילה, שקורין בלשוננו קולומי"ל [טור
שני באותו עמוד]),
והעדים מלמטה – כשר.
חתמו עדים בראש
הדף, מן הצד (בגליון של ימין הגט או בגליון השמאלי) או מאחריו בגט פשוט (שתקנו
עדיו להיות בתוכו) – פסול.
הקיף ראשו של
זה בצד ראשו של זה (חיבר זה אצל זה; כמו 'אין מקיפין שתי חביות' (ביצה
לב,ב)) והעדים באמצע
- שניהם פסולין (שאין נקרים החתימה לא עם זה ולא עם זה);
סופו של זה בצד
סופו של זה והעדים באמצע: את שהעדים נקרין עמו (שגג
חתימת העדים כלפיו כדרך החותמין ) -
כשר.
ראשו של זה בצד
סופו של זה, והעדים באמצע: את שהעדים נקרין בסופו (שגג
חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו) – כשר.
גט שכתבו עברית
ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית; עד אחד עברי ועד אחד יווני; כתב סופר ועד - כשר;
'איש פלוני
עֵד' – כשר;
בן איש פלוני
עֵד כשר, איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב 'עֵד' – כשר; וכך היו נקיי הדעת
שבירושלים עושין (נוהגין שלשונן קצרה לא היו חותמין עד אלא פלוני בן
פלוני).
כתב חניכתו
וחניכתה (שם לווי של משפחה כולה) - כשר.
גמרא:
וליחוש (אשייר
מקצת הגט וכתבו בדף השני קאי:) דלמא
הני תרי גיטי (שלמים)
הוו (והשמאלי נכתב בגובהה של מגילה יותר מן הימיני עד דיתרמו עדים
דידיה - כלומר: גמרו של שני [היינו
שורה אחרונה] כנגד התחלתו של ראשון),
ואיתרמי ליה זמן דקמא (היינו התחלתו) ועדים דבתרא (היינו סופו; כלומר: שיטות אחרונות שהעדים חתומין
תחתיהן) וגזייה לזמן דבתרא ועדים
דקמא (חתך סופו של ראשון - שהיה שלו - מפני תנאי שהיה בו, וחתך
ראשו של שני, והשווהו לתחלתו של ראשון, וכוון חתיכת סופו של ראשון - תיבה אצל תיבה
של שיור השני, ומגרשה בשני חצאי גיטין, והעדים לא על שלו חתמו)?
א"ר אבא
אמר רב: כשיש ריוח (גליון)
מלמטה (תחת הראשון, דודאי לא נחתך ממנו כלום, דלא נכתב בו יותר).
ודלמא זמן
דבתרא מיגז גזייה (שמא הגט שלו - נמלך מלגמרו, ולמעלה הימנו בצדו היה גט
אחר כתוב וחתום, וכשחזר ונמלך לגרשה חתך עליונו של שני וכוון תיבה אצל תיבה לגמור
גט שלו)?
כדא"ר אבא
אמר רב: כשיש ריוח מלמטה -
(גיטין פח,א)
הכא נמי כשיש
ריוח מלמעלה (דודאי לא נכתב בו יותר).
ודלמא אימלוכי
אימליך (מתחילה שלא לגרשה, והדר אימליך לאחר זמן לחזור ולגומרו) וכתב (ונמצא הראשון בטל? אי נמי
הוה ליה 'נכתב ביום ונחתם לאחר זמן', דהואיל ויש ריוח מלמטה נראין כן הדברים)?
דכתב 'הרי את'
מלמטה 'ומותרת' מלמעלה (דבתוך כדי גמר דבור ליכא למימר דמימליך, אלא גומר עד
'לכל אדם' - ונמלך).
ודלמא (הכי) איתרמי ליה (שבתוך
כדי גמר דבור חזר בו)?
כולי האי לא
חיישינן.
רב אשי אמר (כולהו
קשייתא בהכי מיתרצן): (כגון) דידיעה ביה מתחתא דמגילתא (שניכר
ביה מתיחת הקלף סביב סביב כל הגט, שלא היה בו קלף אלא זה, לא למעלה ולא למטה;
שניכר סביבות הקלף שחור ועב, שלא נגע שם תער הגלבים; שדרך עושי קלפים שקושרים אבנים
סביב למתוח הקלף, ומתחילין לתקנו בסמוך; וכשאין ריוח מלמטה עסקינן, דליכא
למיפרך אימלוכי אימליך).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com