דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק תשיעי 'המגרש'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין פח,ב)
משנה:
(פנויה:) יצא שמה בעיר 'מקודשת' (שיצא עליה קול 'פלונית מתקדשת
היום לפלוני', ויש דברים נראין, כדמפרשי אמוראי בגמרא) - הרי זו מקודשת (ולא תינשא לאחר בלא גט), 'מגורשת' - הרי זו מגורשת (קא
סלקא דעתין דהכי קאמר: אשת כהן שיצא עליה קול 'פלונית נתגרשה היום' - הרי זו
מגורשת, ואסורה לישב עוד תחתיו; דאילו 'מגורשת' - להקל ולינשא לשוק ליכא לפרושי:
דמשום יציאת קול נשרי אשת איש לעלמא? והיינו דפרכינן לה בגמרא; ואסרינן לה אגברא
על בעלה כהן)
- ובלבד שלא
יהא שם אמתלא (שלא יהא, עם הקול של קידושין או של גירושין, משל וטעם
שהוא שובר את כח הקול).
איזו היא
'אמתלא'?
גירש איש פלוני את אשתו על תנאי (זהו שובר של גירושין; [ואינה מגורשת] שמא לא נתקיים התנאי); זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו - זו היא אמתלא (זהו אמתלא של קידושין והוא הדין נמי איפכא).
גמרא:
ואסרינן לה
אגברא (בתמיהה: ואמגורשת קאי: אשת כהן שיצא קול שגירשה בעלה, קתני
מתניתין: חיישינן לקלא, ואסרינן עליה)? והא אמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין (שיצא על
האשה משנישאת ולא יצא עליה קול קודם נישואין) - לא חיישינן ליה (כגון אם
נשאת לכהן, ויצא עליה קול שהיתה זונה או גרושה - לא מפקינן לה מיניה אלא בעדות
ברורה; וזו - נשואה ועומדת היא)?
הכי קאמר: יצא
שמה בעיר 'מקודשת' - הרי זו מקודשת;
מקודשת ומגורשת (האי קול דמגורשת - ארישא קאי: אשה פנויה שיצא עליה קול 'מקודשת' - חיישינן לה, ואסורה לינשא אלא לאותו איש; חזר ויצא עליה קול 'מגורשת': שגירשהּ אותו פלוני שיצא לה קול קידושין ממנו) -
(גיטין פט,א)
הרי זו מגורשת (ומותרת
לכל[1]); מאי טעמא? קול (שחששנו
לו תחילה) ושוברו עמו.
אמר רבא: יצא לה
(לאשה פנויה בעיר) שם מזנה (לעובד כוכבים ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה) בעיר - אין חוששין לה (לאוסרה
לכהונה); מאי טעמא? פריצותא בעלמא
הוא דחזו לה (ששיחקה בשוק או מיעך לה בין דדיה).
כתנאי: 'אכלה
בשוק, גירגרה בשוק (הלכה נטוית גרון), הניקה בשוק - בכולן רבי מאיר אומר: תצא.
רבי עקיבא
אומר: משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה (נשים הטוות בשוק לאור
הלבנה ודרכן לשוח שיחות בטלות ולדבר בחשודות שבעיר).
אמר לו רבי
יוחנן בן נורי: אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה (שיש
אויבים מוציאים קול בחנם ברמז מועט), והתורה אמרה [דברים כד,א: כי יקח איש אשה ובעלה;
והיה אם לא תמצא חן בעיניו] כי
מצא בה ערות דבר [וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו], ולהלן הוא אומר [דברים
יט,טו: לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא] על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום
דבר: מה להלן דבר ברור אף
כאן דבר ברור'.
:
תנו רבנן: '"בעולה”
(יצא על בתולה בעיר קול בעולה) - אין חוששין לה (לאוסרה
לכהן גדול: דדלמא פריצותא בעלמא חזו לה, דהא דתנן במתניתין דחיישינן לקלא - היינו
כדאמרינן לקמן: שיהו נרות דולקות כו' שהדברים ניכרים);
”נשואה” (יצא
על פנויה קול שהיא נשואה זה ימים, ואנו מוחזקים בה בחזקת שהיא פנויה) - אין חוששין לה (דקלא
דמתניתין: היינו שאומרים "היום נתקדשה פלונית”);
“ארוסה” (יצא
עליה קול שהיא ארוסה זה ימים) -
אין חוששין לה;
“שלא לפלוני”
(יצא עליה קול שמקודשת היום, אבל לא הזכירו שמו, לומר
"לפלוני" אלא "נתקדשה" סתם) - אין חוששין לה;
"בעיר
אחרת" (יצא כאן קול "פלונית מתקדשת היום במקום
פלוני") - אין חוששין לה;
"ממזרת"
(יצא קול שהיא ממזרת) - אין חוששין לה;
"שפחה"
- אין חוששין לה;
“הקדיש
פלוני נכסיו”, “הפקיר פלוני נכסיו” - אין חוששין להן (“הקדיש
פלוני נכסיו” - אין חוששין לאסור נכסיו עליו).'
אמר עולא: לא
ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות (בבית, כדרך המתקדשות,
שנוהגין שמחה ואור נר, כדאמרינן בעלמא 'אור הנר בברור חיל - משתה שם' (סנהדרין
לב,ב)), ומטות
מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים "פלונית מתקדשת (עתידה
להתקדש היום) היום"!
'מתקדשת'? ודלמא לא אקדשה?
אימא "פלונית נתקדשה היום" (בהא
- הוא דחשו רבנן שלא תינשא, כדי שלא יאמרו ממשיאין אשת איש).
וכן תני לוי: 'לא
שישמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות, ומטות מוצעות, ונשים טוות לאור הנר,
ושמחות לה ואומרות "פלונית מתקדשת היום".'
"מתקדשת"?
ודלמא לא אקדשה?
אמר רב פפא: אימא: פלונית נתקדשה היום.
אמר רבה בר בר
חנה אמר רבי יוחנן: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות, ומטות מוצעות,
ובני אדם נכנסין ויוצאין; אמרו דבר ("פלונית נתקדשה היום") - זה הוא 'קול' (שחוששין
לו); לא אמרו דבר - זהו אמתלא (ששובר
את הקול).
'לא אמרו'? והא
לא אמרו ולא כלום (מידי):
(לא אמרו 'נתקדשה' - לאו קול איכא ולאו אמתלא איכא)?
לאפוקי מדרבה
בר רב הונא, דאמר: 'אמתלא' שאמרו (במשנתינו ששובר את הקול): אפילו (ואפילו לא יצא עם הקול,
אלא לאחר זמן יצא:) מכאן ועד עשרה
ימים (הוה אמתלא) -
קא משמע לן (הכא:) 'לא
אמרו (דבר)' - הוא
דהויא אמתלא, הא אמרו - לא הויא אמתלא (והכי קאמר: לא גמרו הדבר
להוציא קול מקויים ומסויים, אלא הוציאו שובר עם הקול, כגון "נתקדשה
פלונית" - בספק הוא, דהוי אמתלא, אבל אמרו דבר מקויים ומסויים - תו לא מהניא
אמתלא).
א"ר אבא
אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיאמרו: פלוני מהיכן שמע? –
מפלוני, ופלוני מפלוני, ובודקין והולכין עד שמגיעין לדבר הברור.
'דבר הברור' -
עדות מעלייתא הוא!?
אלא כי אתא רב
שמואל בר יהודה א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי
שיאמרו "פלוני - מהיכן שמע? מפלוני, ופלוני מפלוני, והלכו להם למדינת
הים".
אמר ליה אביי
לרב יוסף: (שמענו קול יוצא מפי נשים ותינוקות;) מבטלינן קלא (משתקין להו: לבטולי קלא) או לא מבטלינן (או לא משתקין
להו; הואיל ואמרו "פלוני שמע מפלוני" כו' - וליתנהו דלישיילינהו, אי
נמי חזרו אותן פלוני ופלוני ממדינת
הים, ואמרו "לא היו דברים מעולם" - מבטלינן או לא מבטלינן)?
אמר ליה: מדאמר
רב חסדא 'עד שישמעו מפי הכשרים (שיאמרו "מפלוני שמענו"
והוא הלך למדינת הים - אלמא אקילו רבנן במילתא)' - שמע מינה
מבטלינן קלא (ושמע מינה דאי בדיקניה בתר הכי, ואשתכח שִקרא -
מבטלינן ליה ומכריזין דלאו קלא הוא, ומנסבינן לה).
אמר ליה:
אדרבה! מדאמר רב ששת 'אפילו מפי נשים הוי קול' שמע מינה לא מבטלינן קלא!
אמר ליה:
אתרוותא (מקומות חלוקין במנהגם) נינהו: בסורא מבטלי קלא, בנהרדעא לא מבטלי קלא.
ההיא דנפק עלה
קלא דאיקדשה לבר בי רב; אתייה רב חמא לאבוה, אמר ליה: אימא לי היכי הוה עובדא?
אמר ליה: על
תנאי קדיש, אדעתא דלא אזיל לבי חוזאי, ואזל.
אמר ליה: כיון
דבעידנא דהואי קלא לא הואי אמתלא - לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא [וצריכה
גט].
ההיא דנפק עלה
קלא דאיקדשה באציפא דתוחלא (הם תמרים שלא בישלו כל צרכם,
ומניחין אותן בחותלות: כלים העשויים מכפות תמרים, ומתבשלים קצת; וכשאוכלים אותן
נשאר מן האוכל על הגרעין, שאינו נפרד ממנה יפה מפני שאינה מבושלת, וההוא אוכל קרי
'ציפא', כדאמרינן ב'אלו טרפות' (חולין נ,ב):
'כדעיילן תלת קשייתא בציפא בדוחקא', וראוי למאכל בהמה) בעֵינא דבי שיפי (על המעיין של אותו מקום).
שלחה רב אידי
בר אבין לקמיה דאביי: כי האי גוונא מאי?
אמר ליה: אפילו
למאן דאמר 'לא מבטלינן קלא' - בהא מבטלינן קלא; מימר אמרי (כשתניסת
לאחר לא יאמרו "ראו אשת איש שניסת", דמימר אמרי) 'עיינו בהו רבנן בקידושיהָ (עיינו
רבנן בההוא אציפא) ולא הוה בהו שוה
פרוטה (דסתמיה לא חשיב, דהא ד'לא מבטלינן קלא' אינו אלא מפני החשד
והכא ליכא חשד).
ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה
(גיטין פט,ב)
לחד מבני פלניא
(ולא היו אומרים לאיזה מהם); אמר רבא: אפילו למאן דאמר לא מבטלינן קלא - בהא מבטלינן קלא; מימר אמרי 'עיינו בהו
רבנן בקידושי, וקידושי קטן הוו.
ההיא דנפק עלה
קלא דאיקדשה לקטן (בשנים)
הנראה כגדול (שנראה גופו כגדול, והיו מכירין בו):
אמר ליה רב
מרדכי לרב אשי: הוה עובדא ואמרו 'עדיין לא הגיע לפלגות ראובן' שנאמר [שופטים
ה,טז: למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים] לפלגות ראובן גדולים חקרי לב (כלומר:
אין חכמה (לקטן בשנים, וחקרי לב - כדכתיב: 'גדולים'
- הוא דאית להו 'חקרי לב', וזה - אף על פי שגופו ארוך -
ניכר הוא לבריות במעשיו שהוא קטן בשנים; וכשתינסיב לאחר - מימר אמרי עיינו רבנן
בקדושיה, וקטן בשנים הוא).
ובלבד שלא תהא
שם אמתלא:
אמר רבה בר רב
הונא: אמתלא שאמרו - אפילו מכאן ועד עשרה ימים.
רב זביד אמר:
במקום אמתלא (אפילו אין אמתלא אלא מקום ופתח יש לדבר שנוכל ללמוד
שם אמתלא) חוששין לאמתלא (חוששין
שמא אמתלא פלונית יש לדבר והקול בטל).
איתיביה רב פפא
לרב זביד: 'ובלבד שלא תהא שם אמתלא' (אלמא
אמתלא בהדיא בעינן)!?
אמר ליה: במקום
אמתלא קאמר (ואמתניתין קאי האי תירוצא).
אמר ליה רב
כהנא לרב פפא: ואת לא תסברא (דאם יש פתח למצוא אמתלא דסמכינן
ומנסבינן לה)? והתנן: (אשה
שהלך בעלה למדינת הים, ובא עד אחד ואמר לה "מת בעליך", ו)נתקדשה, ואחר כך בא בעלה - מותרת לחזור (לראשון)' (ואילו גבי ניסת קתני התם 'תצא
מזה ומזה', ואף על גב דאנוסה היא - שהרי בית דין הורוה לינשא - משום חששא דלא
לימרו 'גירש ראשון ונשא שני, ועכשיו היא חוזרת לו משניסת'; אבל גבי נתקדשה לא
חיישינן להכי; מאי טעמא חוזרת לראשון ולא צריכה גט משני? הרי אין לך 'יצא שמה בעיר
– מקודשת'; גדולה מזו: דודאי ידעו כולם שנתקדשה) - לאו משום דאמרינן (דיש כאן
מקום אמתלא לסמוך עליו: דכי מהדרי לה לגברא אמרי ודאי יש פתח לדבר:) על תנאי קדיש (שעל תנאי
קידשה שני: שאם יבא בעלה שגירשה ממדינת הים - שיהיו קידושיו בטלין, שהיה בעלה חביב
לה, אלא לכך גירשה: שלא היה יכול לבא; אלמא אף על גב דלא יצא אמתלא זה מעולם
סמכינן עליה)?
שאני התם: דאתי
בעל וקא מערער (וקאי, ומימר אמרי 'מעולם לא גירשה בעלה, אלא היתה
סבורה שמת, ונתקדשה', ואינן קדושין).
אי הכי (דלא
מסקי אדעתייהו לומר גירש ראשון ונשא שני ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט) – 'נישאת' נמי (אמאי תנן
התם 'צריכה גט משני ולא תחזור לראשון'? הא אתא בעלה וקאי, ולאו נישואין הוו? אלא
משום דאתי למימר 'גירשה זה ונשא זה', כדאמרינן ביבמות; ובנישואין אין פתח מקום
אמתלא לומר על תנאי נשאה)!
נישאת, דעבדה
איסורא - קנסוה רבנן (דהאי דשריוּהָ בהעדאת עד אחד - משום עיגונא אקילו בה,
והיא גופה תידוק במילתא על ידי עוברים ושבים, ותנסיב, והיכא דלא דייקא שפיר –
קנסוה, כדאמרינן התם: מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה - הקלת עליה בתחילתה); נתקדשה, דלא עבדה איסורא - לא קנסוה רבנן.
אמר רב אשי: כל
קלא דלא איתחזק בבי דינא (שלא בדקו בית דין אחריו שלא תהא
שמיעת קול הברה) - לאו קלא הוא (לא
חיישינן ליה אלא אם כן ידעו בית דין העיר שכך יצא הקול: פלוני מהיכן שמע כו' וגזרו
שיחושו לקול זה).
ואמר רב אשי:
כל קלא דבתר נישואין - לא חיישינן ליה' (ניסת היום ואחר כך יצא קול
שהיום היא נתקדשה לאחר קודם נישואין - לא חיישינן ליה לאוסרה על בעלה ולא להצריכה
גט מבעל הקול, שאם אתה מצריכה גט - נמצאת אוסרה על זה, דמחזקת לקלא, ונמצא זה בועל
אשת איש, וקיימא לן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל) - הא דבתר אירוסין חיישינן ליה (ומגרש
ראשון ונושא שני)!?
רב חביבא אמר:
אפילו דבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה (ואינה צריכה הימנו גט שלא
תתגנה על זה).
והלכתא לא
חיישינן ליה.
אמר רב ירמיה
בר אבא: שלחו ליה מבי רב לשמואל: ילמדנו רבינו: יצא עליה קול מראשון, ובא אחר
וקדשה קידושי תורה (בעדים)
– מהו?
שלח להו: תצא;
והעמידו הדבר על בוריו (הוו בודקין אחר הקול להעמיד דבר על אמיתתו אם אמת הוא
או שקר) והודיעוני (עיקרו
של דבר).
מאי 'והעמידו
הדבר על בוריו' (למה הזקיקם להעמיד דבר על בוריו)?: אילימא 'דאי מגליא מילתא דקידושי דקמא לאו
קידושי מעליא נינהו - מבטלינן קלא', והא נהרדעא אתריה דשמואל הוא, ולא מבטלי קלא[YH1] (כדאמרינן
לעיל)!? אלא: דאי מיגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא
נינהו, לא צריכה גט משני, ופליגא דרב הונא, דאמר רב הונא: אשת איש שפשטה ידה
וקיבלה קידושין מאחר – מקודשת (וצריכה גט משני) מדרב המנונא, דאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה
'גירשתני' – נאמנת: חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה?
ואידך (שמואל
דאמר העמידו דבר על בוריו למימרא דלא בעיא גט משני)?
כי אתמר דרב
המנונא – בפניו (דבעל, דאמרה ליה בפניו" גירשתני"), שלא בפניו מעיזה ומעיזה. (אבל קבלת
קידושין דרב הונא לאו בפניו הוא ולא דמיא לדרב המנונא וליתא לדרב הונא.)
לא מצאו דבר על
בוריו – מהו?
אמר רב הונא:
מגרש ראשון ונושא שני (אם ירצה), אבל מגרש שני ונושא ראשון – לא. מאי טעמא? - אתי למימר מחזיר גרושתו מן
האירוסין (דאמרי: על ידי שגירשה ראשון תחילה - קידשה שני, ועכשיו חוזר
ומחזירה).
רב שיננא בריה
דרב אידי אמר: אף מגרש שני ונושא ראשון: מימר אמרי 'עייני רבנן בקידושי (שני), וקידושי טעות הוה (ולאו
קידושי נינהו: מפני שהיתה מקודשת לראשון)' (ולא יאמרו שגירשה תחלה, שהכל לא ידעו בגט שהצרכנוה משני).
יצא עליה קול
מזה ומזה (ואחר כך מזה, שלא קידשה שני בפנינו קידושי תורה, אלא קול יצא
שקידש אחר הראשון) – מהו?
אמר רב פפא: אף
זו: מגרש ראשון ונושא שני (ולא יגרש שני וישא ראשון, ואף על
גב דקלא בעלמא הוו נמי הנך קידושי שני - חיישינן דלא לימרו 'גירש ראשון תחילה
וקידשה שני, ועכשיו חוזרת לראשון גרושה שנתארסה').
אמימר אמר:
מותרת לשניהם.
(גיטין צ,א)
והלכתא: מותרת
לשניהם (כלומר: אף מגרש שני ונושא ראשון, ואפילו רב הונא מודה בהא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ
לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com
[1] ברי"ף: מקודשת
ומגורשת – הרי זו מגורשת; וכן ברמב"ם הלכות גירושין פ"י ה"כ והלכות
איסורי ביאה פ"יז ה"כ: נחשבת למגורשת
[YH1] ברור
שפניה תלמידי רב אל שמואל היתה בתקופה לאחר מות רב, ושמואל מלך בכל ישיבות בבל